0

7 תגובות   יום שני, 5/12/11, 08:55

לא ישנתי כל הלילה.

אני מתחילה את הבוקר השימשי הזה עם עינים אדומות ושורפות.

וזה לא שקרה משהו רציני...פשוט המחשבות לא נתנו לי מנוח.

בסביבות 11 ומשהו היתה רעידת אדמה כל הבית זז מצד לצד, דברים נפלו, הייתי בטוחה שעוד רגע הכל יתמוטט עלינו.

ובגלל שאני גרה ממש על החוף חשבתי שזה בטח הולך להתגבר בעוצמה

ושאולי אפילו יהיה צונאמי קטן כי זה מגיע מהים.

ובחושך הכל נראה מפחיד יותר. במיוחד בחושך והשקט של המושב כשהים שחור.

הכי מפחיד זה אסונות של הטבע זה לא שמישהו בא ויורה בך,

זה נופל עליך פתאום אתה בכלל לא מוכן ואין לך אפילו איך להתגונן.

חשבתי על כל אותם אנשים,ילדים,תינוקות שעברו השנה אסונות דומים ברחבי העולם.

מי בכלל זוכר אותם?

התפללתי שזה לא יגמר ברע.

ככה זה תמיד שפוחדים נזכרים להתפלל,

ובניגוד לתחזיות הפסימיות שלי

קמתי לבוקר שימשי והכל בסדר

אני רק נורא עייפה,

אבל עדיף ככה אולי זה רק היה חלום רע.

דרג את התוכן: