תשוקת חצות

תשוקת חצות,

הצורך שוב לכתוב,

לשפוך מילה ועוד מילה,

להגיד את שעל ליבי נמצא.

בתוך ים של דפים,

שט לי בין המילים,

דיו ניגרת כמי מפל,

רושמת לה גל ועוד גל.

אות מתחברת לאות,

במחול איטי הן יוצאות,

מילה ועוד מילה,

רוקדות להן ריקוד נפלא,

רכבות של משפטים,

בין גבעות ובין הרים.

וכך נבנה לו  שיר,

בדמיון עשיר,

נולד לו מכתב,

על זיכרון שכבר עזב.

תמונות נשכחות,

בתוך ליבי להן עורגות,

מנגנות הן באוזניי,

את מוזיקת חיי.

שטות קלות כנוצה,

עפות אל הלא נודע,

דמויות באוויר מרחפות,

עוברי אורח בשבילים וסמטאות.

אישה אחת יפה,

באור ורוד של שקיעה,

מול ים כחול,

מוקף רק חול וחול.

תשוקה עזות,

ומילים כה נועזות,

בחצות הליל נוצרות,

ואת אשר בנפשי, חושפות.

זוהי תשוקת חצות,

זה הצורך שוב לכתוב,

לשפוך מילה ועוד מילה,

להגיד את שליבי לי כבר גילה...

כל הזכויות שמורות אין להעתיק ו/או לעשות כל שימוש ללא היתר מראש ובכתב מאת יובל א.נ. 2007©