אז הנה, אין אתר אינטרנט, או עיתון, בו לא סיקרו את ההאשמות שהועלו נגד אדם שוב. אפילו הארץ הועילו לפרסם כתבה של NFC. תומכיו זועמים על התקשורת שעושה לו לינץ', הקולגות נלחמים על זכות הציבור לדעת ועל חובת הדיווח, עולם כתיקונו נוהג. *** אני לא יודעת כיצד אדם נהג בנשים שהעלו את ההאשמות כנגדו, זה גם לא הנושא פה – לשם שינוי. כל הפרשה הזו, חשפה משהו הרבה יותר מפחיד מאונס לכאורה. לא מעט חברים בקפה כתבו על היכרותם עם אדם (ושלחו דיוור ישיר – איך לא...) והפוסטים שלהם זכו בלא מעט תגובות שחושפות טפח מכוער בתפיסה (הגברית והנשית) אודות המושג "אונס". *** אז קחו, מהסוף להתחלה: *** אותו "לינץ' תקשורתי" לא שונה בדבר מסיקור על כל אדם, חברה, או גוף ציבורי, במסגרתו התקשורת מדווחת על החשדות, או האישומים. כשמדובר בדמות אותה מכירים באופן אישי, בעוד המאשימות הן ישויות עלומות שם וזהות, זה לפתע נראה כאילו התקשורת עושה לחברכם עוול נורא. אז לא, אין שום הבדל בין זה לבין הפרסום על חקירתו ומעצרו של כל אחד אחר שחשוד, או מואשם במשהו. התקשורת לא הציגה אותו כאשם, היא הציגה אותו כחשוד – מה שנכון, אגב. *** כל הביקורות שנמתחות על ההתנהלות המשטרתית בפרשה וכביכול מטילות דופי באופן בו מתנהלת החקירה ובהתאם – באמינות ההאשמות, ניזונות מאותה תקשורת שמדווחת, מטבע הדברים, רק על מה שידוע לה. *** לאנסים אין קרניים. תתפלאו, הם נראים ונשמעים בדיוק כמו כל אחד מחבריכם. *** אונס אינו מעשה של תשוקה, או יאוש, הוא מעשה של אלימות. אני שוב מדגישה שאין לי מושג ירוק כיצד אדם נהג באותן נשים, גם לכם אין. כל טיעון שעלה במסגרת עדויות האופי שהעלו מכריו והתייחס להיותו גברבר מבוקש שלא צריך לכפות את עצמו על בנות המין השני – ממש לא רלוונטי. זה לא משנה אם מאות נשים רצו, מספיקה אחת שלא רצתה. *** "אשה שנפגשת עם גבר במקום שאינו ציבורי, באמצע הלילה, צריכה לדעת למה לצפות", לא יכולתי שלא לחשוב שלרגע מצאנו עצמנו בתקופות חשוכות יותר של ההיסטוריה האנושית. אשה שנפגשת עם גבר, לא משנה באילו נסיבות, מעוניינת להפגש עימו. כל דבר שיכול להתפתח במפגש הזה תלוי ברצונה, בכל רגע נתון. עצם הפגישה אינה הסכמה שניתנת מראש ומבטלת את חשיבותה של אי ההסכמה בהמשך. *** "היא הייתה צריכה לדעת שזה מסוכן להפגש עם גברים שאינך מכירה בביתם", נכון, רק לא בהקשר בו הועלה הטיעון. נשים לא צריכות לחיות את חייהן כקורבנות בפוטנציה ולהתייחס לגברים כאנסים בפוטנציה. כאשר מתבצע אונס, את האחריות והאשמה יש להטיל לפתחו של המבצע. עזבו לרגע את תחושות האשם הלא מוצדקות של הנאנסות, חישבו מה תפיסה כזו עושה לחוסן האישי של הנשים כולן... ובמקביל, כיצד היא משליכה על השאלה הנצחית: "כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת?" *** הקלות הבלתי נסבלת של האישום, היא מיתוס נוח. אם זה היה קל כל כך, יכולנו לנוח על דעתנו כי כל אנס, אחרי האונס הראשון, היה מוצא עצמו מאחורי סורג ובריח. מישהו תהה פעם למה אחוז הנאנסות שמתלוננות לאחר התקיפה כל כך מזערי? כאשר מדובר באיש תקשורת ובדמות כל כך מוכרת, זה אפילו קשה יותר. *** ולסיום, קשה שלא לשאול, בצער רב, מי זה שופט בימינו, כשהרבה יותר ט'רנדי להיות בלוגר. |