כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הטרמילר

    טירמלתי*
    טיילתי עם תרמיל.

    לצאת כמוני לטירמול בגיל 53 פירושו לצאת ללא אגו ותבנית, לפי תוכנית כללית המגדירה נקודות יציאה וחזרה במפה ובזמן, אם בכלל.

    עזבתי כל מה שידעתי. פשוט קמתי, טירמלתי וחזרתי וכמו נולדתי מחדש. צאו לטרמל בעולם תרבותי אחר ומצאתם שלווה גדולה.



    המונח 'טרמילר' חדש. עניינו לכידת האגו וקשירתו באופן שלא יפריע. לא יבלוט בתנועה קדימה, הלאה.

    פיתוח עברי למונח "מוצ'ילר", מהמילה הספרדית "מוצ'ילה", בעברית תרמיל.

    מכאן, מוצ'ילר פירושו 'תרמילאי' ומעתה, גם 'טרמילר'. המונח בכל הטייה הומצא על ידי והזכויות שמורות לי.

    לתפיסתי, הנווד עם תרמיל ומקל, או המוצ'ילר, כפי שהוכר עד מחצית המאה הקודמת שינה דמותו ואינו עוד.

    במקומו, קיים תרמילאי מודרני שהתפתח ב-70 שנה לדמות אחרת במהות.

    סביבתו השתנתה. לינה במערות ואבוסים, ופונדקי דרכים וכנסיות נעלמה מעולמו החדש.

    כיום, טרמילרים מטרמלים כטיילים מצויידים היטב לטראק בשטח, אך לנים בהוסטלים ברמת מלונות סבירים ובמחירים, שעדיין מתאימים למטייל צעיר שאמצעיו דלים, המטייל בתקציב נמוך.

    טרמילר או טרמילרית, בוגרים כבני 45 ומעלה, המטיילים עם תרמיל לאורך זמן, כשיכולים כלכלית גם אחרת. הם יוצאים למסע ונעים בו כבודד/ה בלתי תלוי/ה.

    כל היתר נוצר...

    0

    מסריח נורא

    71 תגובות   יום שני, 5/12/11, 18:43

    ''

     

    אחד המראות היפים למבקר במרוקו, הוא מראה המפעל העתיק לעיבוד עורות בשיטה בת אלפי שנים. המראה מצטלם יפה, אך המקום מסריח בריח כבד של נבלה. ענף עלי נענע הנמסר לכל מבקר לא רק שאינו מספיק, עוד מגדיל יחסית את עוצמת הסרחון.

     

    המפעל נמצא במרכז 'מדינה פס' הלא היא העיר העתיקה של פס, ובו משמרות קבוצת משפחות* את עיסוקן במקצוע הבורסקאות העובר מדור לדור. (*גילדה)   

     

    לפניכם חצר הבריכות לעיבוד עור. המבקרים במקום נחשפים לתהליך שהשתמר אלפי שנים. ולא, לא הייתי מוותר על הביקור הזה. 

     

    ''


    בורסקאות הוא מקצוע בענף עיבוד העור ומהעיסוקים העתיקים בתולדות האנושות. בורסקאים מעבדים עור חיה בתרכובת חומצתית המונעת ממנו להירקב.  

     

    ''

     

     

    טאנין הוא שם החומר הנמצא בקליפת עץ האלון ומשמש בתהליך השימור. 

    מקור המילה טאנין נובע 'משם הפעולה' בלטינית של ימי הביניים. מקור המילה העברי בורסקאי מארמית.

     

    הצמח 'אוג הבורסקאים' מכיל גם הוא טאנין ומעיד כי גם בעברית קיים הקשר בין המקצוע והחומרים בהם נעשה שימוש.

     

    "ממנו מופק תבלין הסומק. טעמו דומיננטי כמעט כמו צבעו. את הסומק מומלץ לשלב עם מאכלי דגים ובשר בגלל יכולתו הטובה לעודד ספיגה ועיכול של בשר במערכת העיכול. הסומק גם משמש מרכיב בתערובת הזעתר" כדברי "קוביקוב" בתגובתו כאן ותודה רבה לו :)

     

    ''

    צמח אוג הבורסקאים ופירותיו. מקור הצילום לא ידוע לי ונמצא כאן

    באדיבות חברינו קובי קזר המוכר בכינוי "קוביקוב" והועתק לפוסט מתגובתו כאן.

     


    ''

     

     

    בתהליך, הבורסקאות משנה את מבנה החלבון של העור כך, שלעולם לא ישוב להיות עור גולמי. במקרה של עיבוד עור לגולמי אין צורך בטאנין, אלא רק בהסרת הבשר והשיער ובייבושו. תוך כדי הסרת השיער מנוקה גם סיבית העור ובכך ניתן בקלות רבה יותר להחדיר טאנין. הבורסקאות מונעת גם התנפחות בשל חשיפה למים ומגדילה את יכולת העור לשרוד חשיפה לחום או רטיבות.

     

     

    ''

     

    עד כאן הצילומים צולמו על ידי. למטה ע"י חבריי לטיול 

     

    בשל הריחות הלא-נעימים הכרוכים בעבודת הבורסקאי, נחשבה זו לעבודת בני מעמדות נמוכים ולעבודת כפיים קשה. בשל מעמדם הנחות של היהודים במדינות רבות בגולה, הייתה הבורסקאות 'מקצוע יהודי' טיפוסי. 

     

    בהלכה נפסק, כי אישה מורשית לתבוע גט מבעלה בשל ריח הבורסקאות: "אלו שכופין אותן להוציא - מוכה שחין, ובעל פוליפוס, והמקמץ, והצורף נחושת, והבורסי".

     

    התנאים פסקו, שיש להרחיק את מקום הבורסקאות מהעיר מרחק חמישים אמה ובכיוון שממנו לא תנשוב הרוח ותביא עמה את הריח הרע.

     

    ''

     

    צילום תקריב מדהים זה, צולם על ידי תמי בצלאלי המוכרת לנו בכינוי 2Btami . 

     על מנת להתרשם מעוצמת הצילום, יש לגשת בתגובות כאן לצילום וללחוץ עליו.

    לחיצה כאן על הצילום, לא תפתח אותו כי הועתק לכאן על ידי. תודה לתמי.

     

     

    ''

    צולם ע"י צביקה מאור

     

    קיימת טכניקה של 'עיבוד צמחי' ,שיטת העיבוד הקדומה ביותר. 

    העור מעובד בתערובת קומפוסט על בסיס צמחי, המכילה בעיקר טאנין למשך 6 חודשים. 

     

    העור הצמחי יקר יותר ופחות נפוץ. תהליך זה משמר את תכונותיו 'הנושמות' של העור גם לאחר העיבוד, ובזכות זאת ניתן לעצבו, על ידי ריכוכו בתמהיל דבק על בסיס מים, שתפקידו לייצב את העור ולמנוע ריכוכו אם יירטב לאחר מכן. אגב, טכניקה זו משמשת לייצור מסיכות ונציאניות מסורתיות.

     

    העור המעובד באופן צמחי, גם סופג שומן ומסוגל 'להשתזף' כאשר אינו מוגן מפני אור. כשאינו משומן, העור בעל מרקם קשה יחסית, לא גמיש ואין מרבים להשתמש בו עבור גפת הנעל . לעומת זאת, עבור סוליות הוא אידיאלי בשל יכולתו לשנות צורה לפי כף הרגל, ולכן נפוץ בשימוש להכנת נעליים אורטופדיות בהתאמה אישית. עור כזה המעובד באופן צמחי משמש למוצרים אתניים מסורתיים, ולמוצרים בעבודת יד הדורשים חוזק מפני שחיקה.



    ''

    צילום הנעליים : איילה רגב-כהן

     

    המדריך סיפר שכל 4-5 שנים עובד עיבוד מוחלף. שלכל משפחה יש את הבורות שלה. סיפר גם כי במחקר שנערך ופורסם לפני כשנתיים, התברר כי אין השפעה על תוחלת החיים של הבורסקאי. 

    מעבר לדברי המדריך לא מצאתי מחקר כזה בגוגל. 

     

    ישראל אוסרת בחוקיה העסקת ילדים ובני נוער בענף הבורסקאות בשל החשיפה לחומרים מסוכנים.

     

     

    לפוסט קודם                                                  לפוסט הבא

     

    פוסטים על מרוקו

    ''


    דרג את התוכן:

      תגובות (71)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      תִּרְבְּחוּתְסְעַדוּ

        14/12/11 22:14:
      :) תודה
        14/12/11 19:46:
      יפה, כהרגלך משקיע בפוסטים ופשוט כיף לקרוא.. אתה צריך לחשוב על כיוון של מדריך תיירים למרוקו,ואני אומרת זאת ברצינות...
        14/12/11 18:19:
      תודה. יפה שביקרת
        14/12/11 16:41:
      כמו תמיד פוסט עם טעם ..ועכשיו אפילו עם ריח..
        12/12/11 08:27:
      תודה לך
        12/12/11 01:03:
      פוסט משכיל ומאלף, בלי להריח את הריח..... :-) תודה.
        11/12/11 19:15:
      :)) את בסדר
        11/12/11 17:38:

      ועכשיו לא נותר אלא ללכת לבורסה, ולספר שם לכל הבורסקאים שהמקצוע שלהם כשר אבל מסריח...קריצה

        11/12/11 08:55:

      תודה רבה רבה לחבריי ושאינם חבריי בקפה,
      תודה על ביקורכם ותגובתכם. קראתי וראיתי את כולכם.

        10/12/11 11:13:
      יופי של מאמר, יופי של תמונות נוף, מעניין מאוד ומעשיר. שתהיה לך שבת נפלאה :-)
        7/12/11 11:29:
      מעניין וחדש לי . גם אהבתי את הדרך החדשנית שבה אתה מערב תגובות של קוראיך בתוך הפוסט . מאד נהניתי . תודה.
        7/12/11 09:12:
      אכן מסריח......:))
        7/12/11 08:40:
      תמונות יפות ,אח הריח בטח בלתי נסבל ...:)))
        7/12/11 04:39:
      תודה
        6/12/11 23:18:
      לא הייתי רוצה להיות שם, למרות התמונות המדהימות. גם בגלל הריח ובעיקר בגלל החיות האומללות שנפשטו מעורן. העציב אותי!
        6/12/11 18:38:
      למרות התמונות המרהיבות - עצם אמירת ה"מסריח כמו גוויה" כאילו מעביר עד אליי את הריח. בא לי בעעעעעעעע.
      יופי של תמונות היתיי שם, מסריח ממש...
        6/12/11 18:05:
      תודה*************
        6/12/11 17:17:

      ''

       

      זה לדעתי היה אחד המחוזות הכי הזויים שראיתי במרוקו.

      בגלל שהתלהבת, אני מביאה לך עוד צילום שצילמתי שם. עניינו אותי האנשים שחיים בבוץ הזה, ובטח כבר לא מריחים כלום...הכל מלא כוכים כוכים ובכל כוך רוחש משהו, ומישהו שוטח עורות או סוחט אותם או מניח לייבוש או מקרצף אותם.

      עבודה פיזית קשה מנשוא, אבל האנשים שעובדים נראו לי רגועים להפליא.שימו לב לכוך למטה מצד שמאל, יש שם מישהו בחולצה לבנה.

        6/12/11 15:24:
      נושא מזעזע עצוב ומסריח,,, אבל הצבעים בצילומים מאוד יפים
        6/12/11 12:31:

      פתחתי חלונות כי הריח הגיע

      עד הלום...

      איזה תאור ומידע איזו השקעה

      תודה תודה ושוב עוד נדבך לדעה

      שלמרוקו אסע ובקרוב

      ונשווה חוויות 

      עוד סיבה לגט..... את הפרט החשוב הזה פיספסתי, כנראה.

       

      ושם ,למעלה...
      רגע לפני שנפער
      ה'נוף' הזה לפנינו
      חילקו לנו זרים

      עטורים
      בעלי נענע...
      לא כך כך הבנו למה ומי?
      ומיד, מצאנו עצמנו...
      דוחפים אותם
      לכל פתח אפשרי....

       

      זוכר??????


      פוסט מדהים לחוויה בלתי נישכחת.

       

        6/12/11 10:19:
      אולי מסריח אבל מעניין מאוד... תודה
        6/12/11 10:14:
      דרור, תודה על התמונות המדהימות ועל סיפור החויות שלך. מרגישה כאילו הייתי איתכם בטיול. יום נפלא
        6/12/11 09:56:

      טרמילר -

      מקסים - תודה על השיתוף
      המון חוויות כאלה ואחרות...
      יום מקסים ונעים

      א-שוב

       
        6/12/11 08:50:

      בוקר טוב דרור,


      תודה שכתבת את זה והבאת את התמונות. אני חושב שהבאת כאן חלק נוסף אך לא פחות חשוב מהמסע שלך למרוקו - התרבות המקומית כפי שהוא בא לידי ביטוי גם במלאכות מסורתיות שנמסרו מדור לדור ולא רק אתרים ומבנים שמורים ועתיקות למיניהן. דרכך הקוראים באמת ילמדו משהו על המדינה הזו ועמיו ואולי בדרך עקיף החינוך הזה יעזור להגביר את התיירות בינינו לבינם ומשם אולי זה יוביל גם קשרי מסחר יותר מפותחים (למרות תוצאות של הבחירות לפרלמנט שם לפני שבועיים). האפשרויות הן רבות ובהחלט תוכל לטעון לחלק בכל התקדמות בזה בעתיד, אם זה יתגשם. 


      יום טוב לך ידידי

        6/12/11 08:36:
      מאד מעניין לראות עולם שונה, תרבות שונה ... תודה *
        6/12/11 08:02:
      נפלא. כמה יפה שאתם מביאים לנו את רשמי טיולכם בתמונות יפות וצבעוניות.
        6/12/11 06:49:
      זה גם הגג של הסדרה שלי ,של ז'אדי חח
        6/12/11 06:43:

      מאלף! תודה :)

      אגב, "אוג הבורסקאים" (מצורף) - ממנו מופק תבלין הסומק. טעמו דומיננטי כמעט כמו צבעו.

      בהקשר עקיף לדבריך, את הסומק מומלץ לשלב עם מאכלי דגים ובשר בגלל יכולתו הטובה לעודד ספיגה ועיכול של בשר במערכת העיכול.

      הסומק גם משמש מרכיב בתערובת הזעתר.

      יום טוב  :)

      ''

        6/12/11 06:03:
      העילא לגט מבורסקאי ---- מה עם דייג? (או עובד במטבח עם דגים?). דרך אטגב: מפעל הצביעה הזה מסתובב במייליםכאחת מהאטרקציות הייחודיות של מרוקו..
        6/12/11 04:07:

      ובגללך לא ראיתי את כל המראות הנפלאים האלו......
      כל כך רציתי לנסוע.....
      אולי אתה מארגן שוב טיול לשם???
      יופי של מידע ואינפורמציה, ריחות ומראות וצילומים....
      תודה
      שרה

        6/12/11 00:50:

      איזה יופי.
      תודה שהבאת ושיתפת תמונות מקסימות.
      לילה טוב וחלומות מתוקים...♥♥♥

        6/12/11 00:37:
      תודה על רשמי הטיול והריח... לומדים מתאוריך להכיר מקומות והמיוחד בהם.
      *** אוג הבורסקאים - הלא הוא ה"סומק" האדמצם, תבלין חמצמץ וקצת מלוח, היו זמנים בהם לא טעמתי סלט מבלעדי התיבול העדין הזה.
        5/12/11 23:48:
      תודה לביקור המרתק :)
        5/12/11 22:44:
      תמונות מדהימות - איזה כיף!!!!
        5/12/11 22:20:
      תודה
        5/12/11 22:18:
      יופי של פוסט !
        5/12/11 22:11:
      אתה נוסע לטייל או לעשות עבודת מחקר בכל נושא ! מקסים ..........................
        5/12/11 22:08:
      הסבריך מעשירים רוני (-:{
        5/12/11 22:04:
      למדתי, תודה ששיתפת!
        5/12/11 21:34:

      איזה יופי!!!!

        5/12/11 21:20:
      מרתק *
        5/12/11 21:15:
      תודה על הפוסט המחכים. מעתה אסתכל על נעליי ב"עור" אחר... לגמרי. חתיכת תהליך הן עברו..... :))
        5/12/11 21:10:
      מעניין ....
        5/12/11 21:08:
      מעניין ביותר! התמונות פשוט נהדרות!!!
        5/12/11 21:06:
      פשוט מרתק . tanneria, כך מכנים את מקצוע עיבוד העור בספרד ובצרפתית maroquinerie. ביקרתי בעיר פס וראיתי את הילדים המועסקים בבריכות הצבע הנוראיות. שכחת לציין כי לפני הצביעה , משרים את העורות בתמיסה גופרתית להסרת עודפי שומן ושיער הבהמה, שם טובלים הילדים עד חצי גוף, שעות על גבי שעות,עד שרבים מתעוורים והופכים לנכים לצמיתות.
        5/12/11 20:54:
      מידע מאלף.. תודה לך*
        5/12/11 20:52:

      ''

       

       

      נשיקות.

        5/12/11 20:36:
      מעניין מאוד וסידרת הצילומים מעולה, דרך אגב היה גם בנתניה מפעל כזה עם בורות במה שהיום מרכז העיר. בשירות הצבאי הסדיר שלי היה חיל במחלקה שעבד באותו מפעל, ולפי עדותו הוא היה נוהג לעלות על האוטובוס עם בגדי העבודה בדרך הביתה, מתוך כוונה ברורה להביך את כולם. הוא היה באמת טיפוס קשה קצת אך לאחר קידום קל הוא נהיה בן אדם.
        5/12/11 20:29:
      תודה ששיתפת במסע מרתק ויפה. המשך טיולים מהנים ויפים ציתוש
        5/12/11 20:04:
      התמונות מרהיבות ונושאות אתן את הריח הבלתי אפשרי. מי שעמד שם פעם למעלה והתבונן למטה בחביות הצבע, ונכון גם הריח את הריח לא ישכח לעולם
        5/12/11 20:01:
      מידע מעניין מאד .. למדתי משהו . אבל היה לי ברור שזה מקצוע מסריח .. רק מלחשוב איך מפרידים את העור מבשר החיה גורם לי קבס וחלחלה .. לא פלא שבהלכה פסקו גט למי שרצתה בכך ..
        5/12/11 20:00:
      עליתי עד למעלה ושמו לנו נענע בנחיריים.... :))) יופי של פוסט....
        5/12/11 19:57:
      תודה על המידע
      כשאמדוד נעליים חדשות
      אסתום את האף
        5/12/11 19:54:
      לו רק הטכנלוגיה הקיימת יכולה הייתה להעביר גם ריחות...אזי ודאי היו ברשותך מספר כוכבים ככובי השמיים לפחות... :-)
      מרוב ריח רע יצאתי מעורי. וההסברים שלך מעניינים
        5/12/11 19:47:
      שוב מביקור אצלך החכמתי.תודה. :-)
        5/12/11 19:46:
      ניסים גבאי הקדים אותי, גם אני זוכרת את הריח מביקורים בנתניה בילדותי.
        5/12/11 19:37:
      אחלה. מכיר את הריח ממפעל דומה בזמנו בנתניה... איזו השוואה... חחחחחחחחחח
        5/12/11 19:33:
      עבודות יפות יוצאות מהסירחון,הא? לפחות הן יכולות להתגרש ולא לחיות עם הסירחון כל החיים...
        5/12/11 19:30:
      עד פה . הבלוג שלך מסריח עד פה. תביא נענע, תביא מהר...
        5/12/11 19:30:
      מעניין וצילום הנעליים ממש בשבילי
        5/12/11 19:30:

      חיוךלמדתי ממך!
      תודה!

        5/12/11 19:28:
      תודה לך, כל כך מרתק ומעניין!
        5/12/11 19:24:
      * אוהבת מאד את הצילומים, את הנוף של הבתים הישנים הלא מודרנים. פחות אוהבת כמובן את התעשייה הזו.
        5/12/11 19:19:
      אוהבת מאוד את הפוסטים האלו אצלך, תודה :)
        5/12/11 19:14:
      למדתי משהו על בורסקאות
        5/12/11 19:08:
      פוסט מריח רע אך משובב את העין...

      פרופיל

      הטרמילר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון