ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
בת 19 הייתי בעת שהרכבתי לראשונה על פניי את מסכת הגז. זה היה בלילה של ה- 17 בינואר 1991. ישבתי רועדת עם הוריי ואחותי הקטנה בחדר האמבטיה, שנבחר להיות החדר האטום. הם הקשיבו לרדיו ואני לא יכולתי לשמוע את החדשות הבוקעות ממקלט הרדיו. "אמא, מה הם אומרים?", פניתי לאמי, ידי הרועדת מחזיקה בכף ידה. ראיתי שהיא מדברת אליי, אך לא יכולתי להבינה. מסכת הגז שעל פניה הסתירה את שפתיה ולא יכולתי לקרוא את שפתיה. לא אשכח את השעות הארוכות, שעברו עליי בחדר האטום ואת חוסר הידיעה לגבי מה שמתרחש. לפנות בוקר הוריי הורידו מעל פניהם את המסכות גז ואמי פנתה אליי, "הכל בסדר.לא נפלו טילים כימיים". רק אז יכולתי להירגע.
לאחר מכן למדנו להתארגן יותר טוב ובחדר האטום היו תמיד ניירות וכלי כתיבה, כך שאמי יכלה לתקשר עמי ולעדכן אותי במה שקורה.
זה היה לפני עשרים שנה. כעת איני נערה אלא כבר אימא לשני ילדים קטנים. ושוב החלו לחלק מסכות גז.
הפעם אני בתפקיד ההורה ועליי להיות זו שתרגיע את ילדיי בעת הצורך (שנקווה שלעולם לא יגיע). אך ידעתי שיש בעיה. מסכת הגז.
למרות שנולדנו כולנו חרשים, אני, יואל והילדים לא יודעים שפת סימנים. אנו מדברים רגיל. הילדים שומעים בזכות השתל הקוכליארי. יואל ואני מבינים דיבור ע"י קריאת שפתיים. אני מרכיבה משקפיים ובלעדיהם רואה מטושטש. וידעתי שעם מסכת הגז לא אוכל להרכיב משקפיים ולקרוא היטב שפתיים.
יואל קיבל ברדס עם מפוח כי הוא אסטמטי. שירה קיבלה ברדס עם מפוח כי היא עדיין קטנה. איתי קיבל מסכת גז רגילה אך הגשתי עבורו בקשה לוועדה הרפואית, כי עם מסכת גז רגילה לא יוכל להרכיב את השתל הקוכליארי ואז יהיה מנותק מהסביבה. הועדה אישרה לו ברדס עם מפוח.
גם אני הגשתי בקשה לברדס מפוח, כדי שאוכל להרכיב משקפיים ולהבין את ילדיי. הסברתי להם שאני חרשת וקוראת שפתיים, שאני אמא לשני ילדים קטנים וזה מאד חשוב בשבילי שאוכל לתקשר עם יואל (שגם הוא לא יהיה מסוגל לקרוא את שפתיי בגלל מסכת הגז) ועם הילדים בזמן חירום.
לצערי הרב הוועדה הרפואית דחתה את הבקשה שלי.
לטענתם מרכיבי משקפיים אינם זכאים למסכת גז, אך הם היו צריכים להתחשב בנסיבות האישיות שלי. אני גם חרשת והעיניים שלי (שזקוקות למשקפיים) הם הקשר לעולם החיצוני. לדעתי זכותי להיות מוגנת כמו כל אחד אחר אך בלי להתנתק מהעולם החיצוני.
הדחייה הרגיזה אותי. הסירוב שלהם לאשר לי ברדס עם מפוח יגרום לי להתלבטות בשעת חירום: האם להרכיב מסכת גז ולא להיות מסוגלת לתקשר עם יואל והילדים או האם לא להרכיב מסכת גז כדי שאוכל לתקשר עם ילדיי ולהרגיעם בעת הצורך.
זה לא הוגן שהם מציבים בפניי דילמה כזו ומקווה שלא אצטרך לעמוד בפני הדילמה הזו.
עדכון: אבא שלי עלה לשידור בגלי צה"ל ב"יהיה בסדר". אני כמובן לא יכולתי לשמוע את השידור ברדיו... אבל הבנתי דרך בני איתי שהקשיב לרדיו, שהטעות תתוקן ואקבל את המסכה עם המפוח. יותר מאוחר אבי עידכן שגלי צה"ל יצרו קשר עם פיקוד העורף לפני השידור והם אמרו שיאשרו לי את המסכה עם המפוח. אני כל כך שמחה!!!. לכתיבה ולתקשורת יש כוח לשנות דברים. אני שמחה שהצלחתי. תודה לכולכם על התמיכה, החזקת האצבעות ועל הייעוץ (בזכות דניאל קמחי המכונה kimchid קיבלתי את הדחיפה לפנות לגלי צה"ל והוא צדק- הם הצליחו לעזור). תודה לאבא שלי, שדיבר בשמי. ותודה גדולה לצוות "יהיה בסדר" בגלי צה"ל.
|
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
תחזית |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות קולנוע |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
ספרים
|
תגובות (132)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זו הבחירה שלך ואני מכבדת את בחירתך.
אני מקווה שלעולם לא נצטרך להשתמש במסיכות אך אם יהיה מצב חירום, אין לי ספק שאעשה את המקסימום כדי להגן על משפחתי. זה לא עניין של פחד או לא, אלא צורך להגן.
תודה לך.
תודה רבה לך על התמיכה ותגובתך.
חג שמח גם לך.
באמת כל הכבוד להם! כי בזכותם הושג האישור במהירות רבה.
כן. הלוואי שלעולם לא נצטרך להשתמש במסיכות.
זה העיקר- שהתקבל האישור למסיכה עם מפוח.
תודה לך.
באופן עקרוני לא נכנעת לפחד. מתי שהמוות יחפש אותי אני אהיה שם. אין לי מסכות ולא מתכוונת להכניס מסכות אל חיי.
תודה לך.
ריגשת אותי בתגובתך המפרגנת.
אני מנסה לא לוותר ולהרים ידיים בקלות ומוכנה להלחם על דברים שנראים לי לא צודקים.
לשמחתי יש לכתיבה ולתקשורת כוח להשפיע.
גם אם עכשיו הם כבר פחות חרשים...
יש לחדד להם מידי פעם את האוזניים,
וכל פעם מחדש.
.
כל הכבוד לך על כל עשייתך למען.
תבורכי.
תודה על ביקורך.
שיהיה לך חג שמח!.
נחמד שיצא לך לשמוע חלק משידור הרדיו עם אבי.
גם אני שמחה שהכל הסתדר ומקווה כמוך שלעולם לא נשתמש במסיכות.
גם אני שמחה שהכל הסתדר לטובה בסוף.
לצערי זה המצב וכנראה ימשך.
מי שירצה אישור למסכה עם מפוח, יצטרך להגיש טפסים ולקוות שהועדה הרפואית תאשר את פנייתו.
גם לאחר המקרה שלי, זה נותר אותו ההליך.
הם הולכים לפי קריטריונים קבועים לאישור מסכה עם מפוח ואני "נופלת בין הכיסאות".
העיקר שאישרו לי את המסכה עם המפוח. ואני שמחה שהכתיבה וגלי צה"ל עזרו לי להשיג את המסכה עם המפוח.
תודה לך.
תודה על הפרגון שלך לך ולמשפחתי.
גם אני מקווה שלעולם לא נשתמש במסכות.
תודה. וזה רק מראה כמה כוח יש לכתיבה וגם כמה שחברים בקפה יכולים לעזור.
לצערי עדיין ההליך לא כל כך פשוט.
ראי את הפוסט האחרון של ליריתוש.
נאמר לה להגיש טפסים לועדה רפואית. מקווה שיאשרו לה בלי בעיות.
ואת צודקת. צריך להפעיל שיקול דעת במקרים מסוימים ולא ללכת לפי הנהלים הרשמיים.
גם אני מאד שמחה וכמוך מקווה שלעולם לא נזדקק להשתמש בערכות.
כן. זה נהדר ומרגש לגלות שהבלוג יכול להשפיע ולשנות.
לא יודעת מה נכון ומה לא נכון... שלעולם לא נדע ולא נבדוק אם אכן המסיכות יעילות או לא.
תודה גם לך שבאת לקרוא.
את מאד ריגשת אותי במילותיך
ואפילו גרמת לי להסמיק
זו מחמאה גדולה מאד- מה שכתבת לי.
תודה לך מכל הלב.
החיים ובמוות ביד.....
לא לחכות ותמיד להתריע בזמן
כל הכבוד לך ולמשפחתך-דוגמא למופת!
את צודקת. זו לא בעיה של אדם אחד אלא בעיה של אנשים נוספים.
מחזיקה לך חזק אצבעות שיאשרו לך ללא בעיות מסכה עם מפוח. ואם כן, זה יראה שיש שינוי בגישה של פיקוד העורף.
תודה לך על הפוסט שכתבת על הנושא. את תורמת להעלאת המודעות לנושא. התרגשתי לקרוא את הפוסט שלך.
אהבתי את מה שכתבת.
ואכן לתקשורת ולכתיבה יש כוח לשנות דברים. צריך לנסות להיאבק ולשנות דברים כי אם לא אעשה את זה, אף אחד אחר לא יעשה בשבילי. צריך לנסות ושמחה שזה הצליח במקרה שלי.
גם אני מקווה שאף אחד לא יפתח את הערכה.
תודה לך על הפרגון. פיקוד העורף אמר שיאשר לי את המסכה עם המפוח ומקווה לקבל את האישור בקרוב.
שיהיה לך שבוע נהדר וחיבוק בחזרה.
-
-
וגם...
-
כוכב* של חג חנוכה שמח.
קליפ מדליק לחג האורות והנרות.
http://youtu.be/l6PQ7svnCzg
.
תודה לך במיוחד על הרעיון שהצליח ובאמת כל הכבוד לצוות "יהיה בסדר" בגלי צה"ל על האכפתיות ועל שהצליחו לסדר את העניין.
גם אני שמחה שזה הסתדר לטובה בסופו של דבר.
כן. זה אומר שאסור לוותר ולהרים ידיים וצריך לנסות לשנות.
מקווה שתצליחי בענייניך.
יש לעיתים חוסר מודעות וחוסר הבנה של השונה. וחבל שזה כך.
תודה לך.
ושוב הרבה מזל טוב ליום הולדתך
וד,
למה כל דבר פשוט והגיוני, צריך לעבור בקשות מיוחדות?
אני ממש כועסת שהיית צריכה לטרוח.
החזקת האצבעות עזרה ופיקוד העורף אמר שיאשר לי את המסכה עם המפוח. אני שמחה שזה הסתדר.
תודה על החזקת האצבעות. זה עזר
לא נפלו טילים כימיים בסופו של דבר כך שלא היה צורך במסכות.
אך השאלה אם יפלו חס וחלילה טילים כימיים, האם תוותרו על המסכות. לא בטוחה.
מקווה שלעולם לא נצטרך באמת את המסכות.
העובדה ש"סוף טוב - הכל טוב" אינה מרככת את חרשות הלב והשכל בה נתקלת בתחילה. במקרים יוצאי דופן כאלה חייבים להיענות מיידית, בלי ניד עפעף!
הזדהיתי מאוד עם כעסך והוספתי עליו גם עלבון!!
בראבו למערכת שבכל זאת נעתרה לפנייתך עוד לפני השידור.
להבא, לטובת כל היוצאים מן הכלל, נא להקשיב בתשומת לב ושכל!! ♣
כן. זה באמת רעיון טוב לפנות ל"יהיה בסדר" ואכן פניתי אליהם כפי שאת יודעת :-) והם הצליחו לעזור.
תודה על התמיכה בי ומקווה שגם אצלך יאשרו מסכה עם מפוח בלי להערים קשיים.
אני חושבת שלא פקידים אלא רופאים יושבים בועדה הרפואית שמחליטה אם לאשר או לא.
זה באמת לא היה הוגן אך לשמחתי אתמול בזכות התערבות צוות התוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל פיקוד העורף אמר שיאשר לי מסכה עם מפוח.
כן. מסכת גז לא מתאימה לשתל שבלול. אי אפשר להרכיבו בזמן הרכבת מסכת גז.
לכן ביקשתי עבור איתי מסכה עם מפוח והסברתי שבלי השתל הוא מנותק מהסביבה ואי אפשר יהיה לתקשר איתו.
במקרה שלו קיבלנו אישור ללא בעיה.
את גדולה,
וכל הכבוד לך.
לוחמת בהתמדה ובנחישות.
אולי אני מקדימה את הבאות..
הייתי רוצה לראות אשה כמוך - במערכת הפוליטית.
מותר לי לבקש ולחלום.
תבורכי מנשות ישראל.
אני הפניתי מכתב לפיקוד העורף בעקבות הפוסט הזה, עם העתק לגלי צה"ל. ציינתי שזו לא בעיה של אדם או שניים, אלא של ציבור. נקווה שאם רבים יותר יפנו לגורמים הללו, נוכל לשנות לטובתנו.
כתובות לפניות -
פיקוד העורף: http://www.oref.org.il/110-he/PAKAR.aspx
גלי צה"ל, "יהיה בסדר" : beseder.glz@gmail.com
ורד יקרה לליבי
מאוד התרגשתי ושמחתי יחד איתך
שהעניין יטופל כמו שצריך ותיזכי לקבל את המסכה המתאימה לצרכייך
נעצבתי על חוסר הרגישות של הגורמים גם בנושא חשוב כזה
ותודה יקירה ( בטוח שהסיפור שלך יעזור לעוד אנשים)
ששיתפת אותנו ונהדר שלא הרמת ידיים
* וחיבוק אוהב אוהב ונשיקות חמות לליבך, ורד מקסימה שלי
ואני מקווה שאף אחד בארץ לא יצטרך לחבוש את המסכות
הייתי ממש מופתעת לגלות שלא אישרו לך מסכה עם מפוח. כי לאיתי אישרו והייתי בטוחה שזה בגלל השתל הקוכליארי. הסברתי להם שבלי שתל הוא לא יכול לשמוע ולא אוכל לתקשר איתו. מעניין שכל פעם הם מחליטים אחרת. אולי בגלל שהוא ילד?. לא יודעת.
תודה לך על התמיכה בי. לשמחתי גלי צה"ל הצליחו לעזור לי ופיקוד העורף אמר שיאשר לי מסכה עם מפוח. אולי תנסי לפנות אליהם שוב והפעם אולי כן תקבלי תשובה חיובית. מקווה שכן.
לשמחתי העניין הסתדר בזכות גלי צה"ל ואקבל אישור למסכה עם מפוח.
מקווה שזה תמיד ישאר סגור ולא אשתמש בו...
זה אירוע מלחיץ שמקווה שלעולם לא נחווה אותו.
והאירוע הזה עוד יותר מלחיץ כשיש ילדים לדאוג להם.
פניתי לגלי צה"ל ולשמחתי הם רצו לעזור, העלו את אבא שלי לשידור ופיקוד העורף הסכים לאשר לי מסכה עם מפוח.
הפעם זה הלך מהר והעניינים הסתדרו לטובה בזכות כוחה של התקשורת.
אני שמחה שזה הצליח ושמחה מאד שכתבתי את הפוסט שעורר מודעות ותמיכה.
תודה לך.
מפחיד החוויה שעברתם במלחמת המפרץ הראשונה.
כן. עדיין מחלקים מסכות גז. לקח לי זמן להגיש בקשה אישור למסכה עם מפוח עבור איתי ולקח זמן עד שקיבלתי תשובה ואז הגשתי בקשה עבורי.
איזה סוף טוב, איזה יופי, מזכיר לי את תשובת המוזאון בהולנד נדמה לי לאחר פנייתכם לשם...
עצתו של דניאל ותוצאותיה עושות לי חשק לפנות לתקשורת בעניינים שלי
תודה.
אזלו כוכביי
בלי נדר אשוב.
כנראה שאבא שלי ידבר בשמי היום בגלי צה"ל ב"יהיה בסדר".
מקווה שזה יעזור ויוביל לשינוי ההחלטה לא לאשר לי מסכה עם מפוח.
תחזיקו אצבעות
מקווה שהמסכות תמיד ישארו מיותרות.
אבל אי אפשר לדעת ועדיף להיות מוכנים.
מקווה שאצליח לפתור את הבעיה ואם לא, כבר נתת לי רעיונות למי לפנות...
תודה.
כן. זה לא היה קל הלילה הראשון שבו לבשתי את מסכת הגז. לא ידעתי מה קורה והמחשבות רצו כל הזמן. חוסר הידיעה היתה הכי קשה. בני משפחתי האזינו לרדיו וידעו מה קורה ואפילו לא יכלו לעדכן אותי בכך.
אני כעת אמא ואני לא רוצה להיות שוב במצב כזה, כי בתור אמא יש לי אחריות כלפי ילדיי ואני צריכה להיות מסוגלת לתקשר איתם ולהרגיע בעת הצורך.
תודה על התמיכה והעזרה. מעריכה את זה.
את צודקת. אפשר להשיג דברים ע"י רעש בתקשורת וחבל שצריך להגיע למצב הזה. עם קצת רגישות והבנה לא היה צורך בכך.
אני לא מאחלת רע לאף אחד. אבל ברור שאף אחד לא מבין איך זה כל עוד הוא לא במצב דומה. קל לשפוט מרחוק בלי לדעת איך זה באמת לחיות עם הנכות/המחלה/המגבלה. כל עוד לא מתמודדים עם זה, לא מבינים את זה.
נכון. זה מעצבן.
גם אני מאד מקווה שלעולם לא נצטרך לפתוח את הערכות.
זו המדינה שלנו לטוב ולרע.
ואכן לא קל. כל הזמן צריך להלחם כדי לקבל את הזכויות וחבל שזה כך.
מקווה שזה אכן יסתדר לי. אעדכן.
גם אני מקווה. וזה לא רק מצער אלא גם מרגיז. מקווה שההחלטה תשתנה ויבינו את המתבקש מאליו.
גם אני מקווה שלא נצטרך את המסכות.
אבל אם פתאום נצטרך, לא רוצה לעמוד בפני הדילמה הזו בגלל שבפיקוד העורף החליטו שאני לא זכאית למסכה עם מפוח.
אז מנסה לשנות ומקווה שיסתדר לי.
תודה ושיהיה לך שבוע מקסים.
לא חשבתי על זה שמסכת גז רגילה לא מתאימה לשתל שבלול
נכון. נפלתי בין הכיסאות אך זה לא אומר שאני צריכה לוותר על כך מהר.
לגבי התקשורת עם יואל- עט ופנקס. כיום איני בטוחה בכלל שאצליח לקרוא מה כתוב בלי משקפיים ובנוסף זה לא פותר את בעית התקשורת שלי עם שירה, שנמצאת בגן חובה ולא יודעת עדיין לקרוא ולכתוב...
הכל עוד לא מאחוריי. רק כשאצליח להשיג את הברדס עם המפוח אוכל לומר שהכל מאחוריי.
גם אני מאד מקווה שלעולם לא נעמוד בדילמה הזו ושלא נגיע למצב הזה של פתיחת הערכות.
אני מנסה למצוא דרך לשנות את ההחלטה שלהם. אעדכן אם אצליח.
אני לא חושבת שזה משנה להם. אני בסך הכל סתם שם ברשימה ארוכה של אזרחים שפנו אליהם.
כן. יש פה אטימות, חוסר רגישות וחוסר הבנה. אולי הפוסט והדיו יעוררו יותר מודעות אצלם.
תודה על הדחיפה והתמיכה. זו אכן כוונתי- לא לוותר כל כך מהר.
זו הכוונה שלי. ולא אוותר כל כך מהר.
כן. זה די מרגיז ומקומם. אנסה לפנות לגורמים יותר גבוהים שיוכלו לעזור כמו שהצעת.
אני זוכרת את הלחץ וההיסטריה
בהם הייתי נתונה כשהיינו צריכים להיכנס לחדר האטום,
אני יכולה לתאר לעצמי עד כמה זה קשה כשלא יכולים להיות בקשר
בכל החושים.
יכול להיות שפנייה לדרגים יותר גבוהים (שאינני יודעת בדיוק מי הם)
והרבה מאמץ והתעקשות תוכל לפתור הבעיה.
מאוד חבל שבשביל ביטחון וצרכים בסיסיים אנחנו צריכים להשקיע
כל כך הרבה אנרגיה ולהרים הרים וגבעות או לוותר, תוך הסתמכות על המזל הטוב.
מאוד חשוב הפוסט הזה. תודה שהבאת ורד.
גם לי עדיין נותרה מסכת הגז ממלחמת מפרץ טראומה לכל החיים...
אני ובתי הקטנה כבר מהשעה 14 בצהריים התחלנו לאטום את כל החלונות והדלתות בבית..
(גרנו במרכז) הסקאד הראשון נפל כ-100מטר מהבית
לאחר שסיימנו את המלאכה ישבנו וחיכינו מתי תשמע האזעקה לרוץ אל החדר האטום...
(בעלי היה מגוייס במקום העבודה).
עדיין מחלקים מסכות גז? אני קיבלתי לפני כשנה בערך...
בגלל חוסר רגישות אטימות וטימטום,
קמו בישראל, אילנה דיין, כרמלה מנשה, גבי גזית, רפי גינת ודומיהם.
הפעילי אותם - הבעיה תיפתר.
מצד שני, המסכות האלו נראות לי מיותרות.
אותה אחת שיש לי, מאז המלחמה נפתחה באעזקה הראשונה
והוחזרה לקופסה כפריט ארכיאולוגי, לאחר 10 דקות.
לא חושבת שההחלטה ניתנה מתוך רשעות. אלא מתוך אטימות, אדישות או חוסר רגישות ואי הבנת המצב. הועדה הולכת לפי הנהלים הרגילים ולא מבינה שאולי יש מצבים יוצאי דופן שדורשים חריגה מהנהלים הקבועים. למרכיבי משקפיים לא מאשרים מסכת מפוח אבל מדובר במישהי שלא שומעת כלל והעיניים הן הקשר שלה לעולם החיצוני. אז יש פה אטימות וחוסר רגישות למצב שלי. לא אוותר ומקווה שאצליח לשנות את ההחלטה.
כן. יש פה אטימות וחוסר רגישות. לעיתים צריך לצאת מהקווים הנוקשים ולהבין שיש יוצאי דופן שצריכים התחשבות מיוחדת. אנסה להלחם בהחלטה. הפוסט הוא ההתחלה של המאבק לשנות את ההחלטה שלהם.
אני מקווה שאכן ישנו את זה. אני לא מתכוונת לשתוק ומתחילה לפעול בנידון וכנראה אפנה לתקשורת. מקווה שבסופו של דבר יתחשבו ואוכל לקבל את המסכה עם המפוח.
זה לא צריך להיות כך. הילדים לא צריכים להיות אחראים על ההורים אלא להיפך.
אני מתארת שההורים דוברי שפת סימנים אז במקרה שלהם מסכת הגז לא מפריעה לתקשורת.
במקרה שלנו זה שונה כי אנו לא דוברי שפת סימנים ותלויים בקריאת שפתיים.
הם אומרים שלמרכיבי משקפיים לא מאשרים מסכה עם מפוח וצריך להסיר משקפיים לפני ששמים מסכת גז.
אבל היו צריכים להתחשב בנסיבות האישיות שלי. כי אני לא רק מרכיבה משקפיים אלא גם לא שומעת והעיניים הם הקשר שלי לעולם החיצוני.
לא יודעת אם זה נובע מבורות או מחוסר הבנה של המצב. הרי הם לא במצבי ולא יכולים לדעת איך זה להיות במצבי.
אני לא מוותרת ומנסה למצוא גורמים שיוכלו לעזור. מקווה שאצליח.
תודה על התמיכה בי.
מקווה שלא נגיע למצב שנצטרך
אך בהחלט זה מעצבן.
גם אני מאד מקווה.
ואני לא מתכוונת לוותר. מקווה שאצליח לקבל בכל זאת את הזכאות למסכה עם מפוח.
את נפלת בין הכיסאות (ובעצם גם אני)
אילו היית חירשת יכולת לסמן בידים ולתקשר
אילו היית כבדת שמיעה היית יכולה לשמוע איכשהו עם מכשיר שמיעה - קשה לשמוע אבל בזמן חירום לא משוחחים על פילוסופייה.
היות ואת לא חירשת ולא כבדת שמיעה אז את לא ניהנת מזה ולא מזה...
הייתי מציע לפנות לאירגון בקול שידרוש פתרונות למי שתלוי בקריאת שפתיים...
ובנתיים פיתרון דחוק לתקשורת עם יואל במצבים אלו - עט ופנקס....
לא יאמן.
אז מה הם אומרים בעצם?
שאם היה לך מכשיר כמו לאיתי, והיית שומעת - אז היו מאשרים לך ברדס, כי המכשיר על האוזן מפריע למסכה.
אבל מאחר שאין לך מכשיר (מה שאומר, בין היתר, שאין לך אפשרות לשמוע) לא מאשרים לך ברדס. כי אין מה שמפריע למסכה?
ומה עם העובדות הפרקטיות? כמו שאת לא יכולה לשמוע (עם או בלי מסכה)?
אה, זה כבר פחות חשוב בעיניהם.
חכמי חלם יושבים בוועדות האלה.
בטח שתמשיכי לנסות. לפעמים מישהו אחר צריך 'לנער' אותם, שיצאו מהקיבעון המחשבתי הזה.
הדחייה הרגיזה אותי ואני לא רוצה לוותר כל כך מהר כי חושבת שזו זכותי לבקש ברדס עם מפוח בגלל הנסיבות.
תודה רבה על הצעתך לפנות לגלי צה"ל. אפנה אליהם ואנסה גם למצוא עוד גורמים מתאימים שאולי יוכלו לעזור בנושא.
גם אני מקווה שלא נגיע ליום הזה שנשתמש בציוד הזה.
אך עדיף להיות מוכנה ליתר בטחון.