1. צעירה נפגעה מכך שחלקי בניין נפלו על ראשה ברחוב ראשי בירושלים 

מי שהביט אי פעם כלפי מעלה ברחובות ישראל....בוודאי תוהה איך זה לא קורה כל רגע. 

למשל רחוב אלנבי: עציצים מתניידים ברוח, על שפת המרפסות, לא מקובעים כי כולם נשבעו ש- "יהיה בסדר", חלקי טייח, חלק מרפסת. 

הנס הוא שלא נופלים חלקי בניין כל יום, כמה פעמים ביום. 

גם לי קרה פעם נס. 

השאירו אותי בחדר במלון - אולי בן 7 או 8. 

יצאתי למרפסת, הבטתי בעוברים ושבים. 

כנראה השתעממתי.....

התכופפתי מעבר למרפסת כדי למשש את החזית המצועצעת של המלון: מיני יצורים קלאסיים, מיני אריות מאבן....

עוד אני ממשש את התבליטים שמעבר למרפסת, אני רואה שחלקים ניכרים של האריה העשוי בטון נשארים בידי, חלקים אחרים נופלים למטה, על הרחוב ההומה אדם. 

סנטימטר אחד לפני שעברה שם אישה - שעצרה המומה. 

נסוגותי לאחור מהמרפסת, אל תוך החדר. עם חלקי בטון בידי....המום לגמרי. 

היה לי מזל ענק - והיה לה מזל ענק. לא ידעתי מה לעשות עם חלקי הבטון, טמנתי אותם מתחת למיטה.