אני מתחיל מהמקום שלא היה עדיין אבא שלי ,הוא  הושפע מהוריו מהתקופה בה נולד , אמא נולדה לבית חסידי, אבא עבד ולמד בתיכון הגימנסיה  

 משפחת אימי היגרה לארגנטינה , וסבי בגלל שהיה ציוני נותר בפוליןיש במשפחתי שיער אדמוני ובניית סוסים במשפחתי שימשכו מדור לדור אבי סבי לא רצה למות במלחמת העולם הראשונה , על מלחמה שאינה שלו.סוג הומור שאלדד שייב היה מספר לילדו אריה , שחסיד שמע מהרבי שלו מדבר עם אלוהים , ואז סיפר החסיד לחברו את הסיפור שהרבי מדבר עם אלוהים ואז החבר אומר אולי הרבי משקר, אז החסיד אומר לחברו היעלה על הדעת שלך כי משהו ישקר כאשר הוא מדבר עם אלוהים.

 בגיל 18 שייב שומע על תורת זבוטנסקי, ושומע בגיל זה נאום שלו.אבא של שייב רצה שיהיה רב , הוא לומד ללמוד להיות רב , ואימו רצתה שיהיה ד"ר וגם הוא עושה את הדוקטרנט שלן בפילוסופיה.ב-1920 הוא בן 20 והוא פה בארץ.

אז  שייב אלד  מוצא חוברת של אורי צבי גרינברג  בבית המדרש לרבנים , וזה והשיר מתוך הספר שגייס אותו לאצ"ל.ב-1932 פוגש את אמא שלי והיא גרה בסמוך לביתו של חיים גרינברג אביו של אורי צבי גרינברג ושם הוא פוגש את אורי צבי גריברג , אביו של שייב מת  בן 53 משטף דם במוח, שייב מצטער על כך שלא היה לידו , הוא נהיה מפקד של ... הוא לא רצה להיות רב לכן הוא הלך להיות מורה בבית הספר , כי מה יכול להיות ד"ר לפילוסופיה .

בבית הרביזיונסטי שייב  אלדד פוגש את מנחם בגין , והם הפכו להיות אפוצינרים של זבוטנסקי, זבוטנסקי העריך את בדיחותיו של שייב שייב מוזמן יעל ידי אורי צבי גריברג להיות עורך ספרותי , בתקופת המלחמה כולם נפוצו לכל המקומות,הרוסים נכנסים לוינה , הם מתחבאים באחד כפרים, הרוסים אוסרים את מנחם בגין כתוצאה מהלשנה והם אומרים לשייב שהם יבואו אליו בעוד שבועיים .ובעקבות זיוף סרטיפקט גונבים הוריו של שייב  גבולות בדרך לא דרך כדי שכנע את שייב  אלדד לא לעזוב . שיב דרך מוסקובה מגיע לארץ. שנתיים קודם הוא פגש את יאיר שטרן באותה נאום שנאם נגד זבוטנסקי.

יאיר שטרן מטיל על שייב אלדד לכתוב פרשנות לעיקרי התחייה, מחברת של הלחי , הפרשנות לא מצאו חן בעיני  לרבות רוח הדברים , לאחר שיאיר נרצח לוחמי לחי נתפסים או מוסרים את עצמם.חלקם מתכננים נקמה על ההלשנה של קבוצת ההגנה .

משהו  מארה"ב  שולח איליי באימייל שיש לו חומר , כשזה מגיע איליי אני מוצא  מאמרים שלו, הוא לא ירד למחתרת למרות שהוא היה לוחם לחי , כשהיה בלחי הוא לימד בבית הספר בבן יהודה בתל אביב .הוא כתב את כתבי השידור , כשהוא ברח מהבריטים ,  הוא נפל מהחלון  ועשה לו  שברים  26 שברים  בכל הגוף הוא בילה בחדר 18  בבית הכלא של הברטים שם כלאו, הוא חזר לעבודה בכתיבת מאמרים לאסירים של הלחי באמצעות לייב אריה לוין.

הוא ישב 1/2 שנה בכלא בירושלים וש/נה וחצי בכלא לטרון., הוא היה עציר מנהלי ולכן היו לו זכויות ובזכות זה הוא נחטף על לחי והאז הוא ירד למחתרת.

אחותי נעמה מצטרפת למשפחה בשנת 1957 ,

במלחמת השחרור היא לא חלק מארץ ישראל,לחי עדיין לחם והרג את ברנדוט לאחר שהוא הוזהר , ולא הבין זאת.לחי הבין שירושלים הייתה בסכנה ,ולחיגרם שברנדוט לא ימסור את ירושלים לעבדלה.מל ירדן.

עזר ויצמן במטכל , לאחר שהם הכינו בתי קברו המונים בהמתנה  למלחמה , אמר לאבי שייב אלדד ערב מלחמת ששת הימים כי תוך 3 ימים אנחנו נגיע לסואץ ולירדן. אני שרתתי במלחמה בבית החולים ואני הודעתי על התקדמות לפי הפצועים שהגיעו לבית החולים , אבי הודיע לרב אריה לוין שירושלים שוחררה , ואז אנ ואבא והרב אריה לוין הלכנו לשם.

הוא לימד בטכניון ,ובהרבה מקומות כפרופסור , והוא היה מפוטר כל שנה במשך 17 שנה , כשתלמידיו באו איליו בא ונתבע את הטכניון , אמר להן אם הם ידעו כמה אני נהנה מההרצאות הללו הם עוד יבקשו ממני כסף.

כל תשעה באב הוא היה הולך למוזיאון ארץ ישראל , וההוא היה פוגש בפסלו אנדריאנוס ואומר תראהאיפא אתה ואיפה אנחנו וכך במשך למעלה  מ-30 אז הוא מסתפק בטקסט של נו, אנדריאנוס  נו....

שייב אלדד תרגם את ניטשה , ולימים פוטר בגלל הוראת בן גוריון , והוא זכה בבג"צ כנגד הפיטורין, אך מי רצה להעסיק אותו כידע מי הורה פיטר  אותו. 

נפטר בגיל 86 ונקבר ליד אורי צבי גרינברג  לאחר שקנה חלקת קבר לו ולאימי.

אריה אלדד מקריא שיר של אביו שייב אלדד, המימד הרביעי.