17 תגובות   יום שלישי, 6/12/11, 21:04

הזמנה לשיח

בטבעת זו

חתונה באמנות עכשווית

 

החתונה היהודית היא טקס עתיק-יומין, שהשתמר על אף פגעי הזמן והתפוצה הרחבה של הקהילות היהודיות. בחתונתם מצהירים בני הזוג פומבית ואישית על כוונתם לחיות יחד, להקים בית ולהביא צאצאים. ואולם ההצהרה הזו, בדבר הדו־קיום הבין־אישי, היא גם הצהרה בדבר הדו־קיום השורר בין הפרטי לציבורי.

התערוכה "בטבעת זו" מציגה את הביטוי העכשווי של הטקס המסורתי, כאשר זה מומחש ומשולב בביטויים של השקפת העולם האישית של האמנים או הזוגות הנשאים. נקודות המבט השונות שמציגים האמנים מושפעות מן המעבר מתפישה משפחתית-שבטית לתפישה אינדיבידואליסטית, המקנה לחתונה חותם אישי.

הבחירה בחתונה היהודית, כנושא התערוכה, מעלה לדיון סוגיות של טקסיות, חברה, שימור הסדר הקיים או בחינתו מחדש. יש שעולָה מן העבודות נימה מתריסה או אירונית, ויש שהן מביעות שמחה, הומור או געגוע. ביצירותיהם מיטיבים האמנים לאבחן את משמעויות הטקס ואת השלכותיו על החברה ועל עצמם, חושפים את הפלורליזם הרווח כיום בתרבות היהודית בישראל המנסה לשמר את היסודות המסורתיים בתקופה של שינוי.

רק בשמחות!

רז סמירה, אוצרת התערוכה

שיח גלריה יתקיים ב 13 לדצמבר בשעה 19:30  בבית האמנים חדרה.

הפתיחה היתה מאוד חגיגית ומרגשת. מצרף לכם קישור...

http://www.youtube.com/watch?v=PqviRXUBY1A

נשמח לראותכם בין אורחינו


מה בשיח?

בבחירה בחתונה כנושא ליצירה מגולמת עוצמה הנובעת בחשיבותה בתרבות וממעמדה בתולדות האמנות המערבית והיהודית-ישראלית. החתונה מתוארת לרוב מן ההיבט של הסעודה החגיגה, כמו למשל בציורי החתונה בכפר קנה מאת ג'וטו, ברויגל ורונזה, טינטרטו ואחרים, או בחתונה יהודית במרוקו של דלקרואה, נישואי הזוג ארנולפיני של ואן אייק או הכלה היהודייה של רמברנדט, ....

 

נבאר את התפר שבין צילום מבוים לצילום ספונטני בעבודותיו של דוג  עדיקא... נדון על הסציינה המבוימת בצילומים של מירב הימן והפער בין מציאות למציאות המתייחסת לתעשיית החלומות המלאכותיים... מהי חתונה חרדית נפגוש אצל הצלם מנחם כהנא.... מנהגי חתונה בציוריו של שי אזולאי... בפרספקטיבה פוסט ציונית משלבת מליסה שרף בסרט וידיאו בין חייה כאמנית עם חייה הפרטיים ויהדותה... הילה קרבלינקוב מתייחסת בציוריה לרגשות העזים שטקס החופה המסורתית... דימה וולרשטיין מתייחסת ללחץ החברתי ולקלישאה המלווה אותה....איילת פיינטו מתייחסת בהומור לדמות הכלה בדיוקן עצמי שבו היא אוחזת זר של חסה או דג סלומון... בפיסול הנייר של שמלת כלה מתייחסת דפנה שפירא-חסון לקסם וליופי הנעים בין הגבוה לנמוך ובין החומרי לרוחני... נילי אגסי משרטטת מתח וזהות בין הגוף הנשי למעטפת שלו... חייה גרץ-רן, בציור ריאליסטי מופיעות שלושה דורות של נשים ללא נוכחות גברית.... עפרה צימבליסטה בוידיאו ארט עוסקת ביחסים המשתנים של זהויות... ועוד....

 

יחסנו לחתונה היהודית נובע ממערכת רחבה של זכרונות, פנטזיות, דפוסי חינוך ומקורות בתרבות ובחברה..

 

נתראה בשיח

 

צילומים מהשיח

''

 

''

 

''

 

''

 

''

 

 

 

דרג את התוכן: