כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';
    0

    על טבעונות אינטגריטי ודיסוננס קוגנטיבי

    23 תגובות   יום רביעי, 7/12/11, 07:33

    ''

     

    אני טבעונית, אבל כן קוטלת מקקים, ויסלחו לי הטיבטים, שחסים על חרקים (אבל לפחות המנהיג שלהם כן אוכל בשר). הייתי רוצה שכולם יבחרו בטבעונות, אבל ברור לי שכמו בתחומי חיים אחרים, אין מקום לשיפוט, וכל אדם בונה את ה"אני מאמין" שהכי אפשרי לו בכדי שלא לחיות בסתירות פנימיות  

     

    אני צמחונית 14 שנים.  נדרתי נדר, שאם תתמלא בקשה שלי, לא אוכל עוד לעולם כל יצור שהיה חי קודם.

    הבקשה היתה מסוג הדברים שרק התגייסות מיידית של כוחות עליונים יכלה להגשים. היא נענתה רבע שעה לאחר שנדרתי, ומאז אני ממלאת באדיקות את חלקי בהסכם.

     

    עבורי, זה היה רק תירוץ למשהו שכבר שנים קודם ידעתי שחייב לקרות, עד שהתחייבתי בפני אלוהים, בנדר, ומאז, כך הוא.   

     

    בעיני התעללות בבעלי חיים משך חיים שלמים תוך התעלמות מהסבל והכאב שהם עוברים, היא פשע נוראי. הייתי רוצה שכולם יראו ויבינו זאת, ואני עושה לא מעט בכדי להגביר את המודעות לכך.


    יחד עם זאת, לא הפכתי לשונאת או מתנגדת של מי שלא נוהגים כמוני. אני יודעת שגם עלי עברו שנים רבות בהן העולם הרגשי שלי זעק נגד ההתעללות, שידעתי עליה, ובפועל, המשכתי לאכול יצורים חיים וכואבים. גם אני סיפרתי לעצמי סיפורים בכדי להמשיך לחיות בתוך הקונפליקט הבלתי אפשרי הזה. 


    דרך הצמחונות היא דרך של חמלה וקבלה, לאנשים, בדיוק כמו לבעלי חיים. כולנו, בונים את האני מאמין שלנו, כך שנרגיש בנוח עם עצמנו. כולנו רוצים להרגיש אנשים טובים, שנאמנים לדרך שלהם. ולשם כך, יש צורך ליצור הלימה בין אמונות סותרות שקיימות בנו. 

     

    דיסוננס פנימי יכול להווצר מתוך מחשבות בתוכנו שסותרות זו את זו, מתוך אי הלימה בין מה שאנחנו מאמינים בו לבין מה שאנחנו עושים בפועל, וגם בין הרגש וההגיון.

    אנחנו חווים את הניגודים האלה בין צדדים בנו, ומנסים ליישב אותם על ידי השתקת צד אחד, כי אפשר לחיות עם הרעש הפנימי הזה בשלום, מבלי להגביר צד אחד באופן מלאכותי כמעט. 


    כך אנחנו מגבירים קול בנו, שמסביר לעצמנו ולעולם למה זה כן בסדר. מסבירים  שההתנהגות של מישהו אחר הכריחה אותנו לעשות משהו שהוא לא אנחנו. אומרים שאין לנו כוח רצון או משמעת לעשות מה שאנחנו מאמינים בו, או מגייסים מערכת אמונות אחרת, שממילא קיימת בנו, בכדי להמשיך להיות "בסדר" מול עצמנו, והאחרים.


     

    ****

     

    הבחירה, או אי הבחירה בצמחונות, משקפת דיסוננס שקיים אצל רוב האנשים, בין רגשות לבין הרגלים/חינוך.

     

    רוב האנשים שאני מכירה, הזדעזעו בילדותם כשהבינו שהכבשה או הפרה שראו בקיבוץ, הם השניצל שהגיע מהחנות ומונח אצלם בצלחת לארוחת הצהריים. אבל, לימדו אותנו לחסום את הרגש, הסבירו שאין ברירה, שחייבים לאכול כדי להתקיים, ובשר בריא וחיוני. היינו חייבים להאמין לגדולים, ולפעול כמוהם, ולשם כך, להפסיק להרגיש את הכאב, את ההזדהות עם סבל בעלי החיים.

     

    לימדו אותנו, שכלב הוא חבר, וצריך לנהוג בו ככזה, לטפל, להאכיל אותו, כבשה זה סיפור אחר לגמרי, אז מה אם הם קצת דומים.

     

    כשחייתי בקיבוץ, היו לנו תורנויות לילה בלולי תרנגולי ההודו, שכללו בין השאר קטימת מקור. קיבלנו ציוד קצבים, והנחיה לחתוך בבשר החי.

     

    הסבירו, למי שרצה להאמין, שמקור הוא כמו ציפורן, ואין בו כאב, מה שלא ממש הסתדר עם צרחות האימים של ההודים.

    עידו, אחראי הלול, הדגיש שזה מזעזע רק בהתחלה, ומאד מהר מתרגלים. עידו, איש מקסים ורגיש בדרך כלל, חתך את המקורים במקצוענות של קצב, הכפפות שעל ידיו היו שטופות דם, ותוך כדי בעט בהודים שקפאו במקום, או אלה שברחו, חלקם מתו כך. הם כבר מזמן לא היו בשבילו בעלי חיים מרגישים וכואבים. מי שהיו איתי באותה משמרת, איבדו תוך זמן קצר איכפתיות, וחתכו ללא קושי. ביקשתי להעביר את התורנות לתחום אחר. ללול לא חזרתי.

     

    כמה שנים אחר כך, באוניברסיטה, נתבקשנו לחתוך בעלי חיים למוות, סתם, כדי לראות מה יש שם בפנים. שנה ב', תחילת לימודים, לא עמד להתגלות שם שום דבר בעל ערך לימודי שלא ניתן ללמוד באופן תיאורטי או דרך סרט. עזבתי את המעבדה, יודעת שהציון אפס שאקבל הוא רק עוד דחיפה לעזוב את הפקולטה הזו.

     

    ובכל השנים האלה, ראיתי בכבישים משאיות שמאות תרנגולות דחוסות בהן, נחנקות למוות, בדרכן לשחיטה כשרה. העיניים הוסטו, כי הלב לא עמד בזה. דיסוננס שחייב פעולה. ידעתי שאם אני מזדעזעת, אני לא יכולה להמשיך לשתף פעולה עם מכונת ההרג, ללעוס את זה לתוך הגוף שלי, ולחשוב שיש כאן הזנה. אז הפסקתי לאכול כל מה שגודל בתנאים מזעזעים חיים שלמים, עד הרגע הגואל של השחיטה.

     

    רואה דיסוננס גם אצל מי שכן בחרו באורח חיים צמחוני/טבעוני, אבל לילדיהם מאפשרים לאכול בשר, לעיתים אפילו דורשים זאת.  אולי מתוך סיפורי הילדות שגדלנו עליהם, שהגוף צריך בשר, אולי כדי שלא להפוך את ילדיהם לחריגים, אבל הטיעון השכיח מכולם הוא -בכדי שלא לכפות על אחרים את הבחירות שלהם.

    יש לי חבר, ששלושת ילדיו מעולם לא אכלו מה שהיה חי פעם. כשהוא נשאל, את השאלה השכיחה- אם זו לא כפייה של אמונותיו עליהם, הוא עונה- "גם אם הם ירצו לרצוח, או לבצע פשעים אחרים, אמנע זאת מהם. חובתי כאבא להעביר להם את אמות המידה המוסריות שלי". אדם אמיץ, לגרסתי. "איך בכלל יכול להיות אחרת" זו גרסתו.

     

    הוא מעולם לא אסר עליהם לאכול בשר. כשהם היו קטנים, הוא פשוט הפגיש אותם עם פרה אמיתית, עם העיניים התמימות, זו שאפשר ללטף, עוד לפני שהיא הופכת לשניצל בסופר. הם לא רצו לאכול אותה אחר כך, ולעולם לא ירצו.

     

    ****

     

    בסוכות האחרון הייתי אצל חברים. נגשתי רעבה להמון סירים ענקיים שהיו שם, בכולם היה בשר. חטפתי משהו צמחוני מהמקרר, והצטרפתי ליושבי הסוכה. ואז, מאחד המרזבים שבחצר, הגיחה להקת מקקים.

     

    אני לא נינוחה בחברת ג'וקים, וזינקתי ממקומי, ערה לעובדה שאני היחידה שהמעופפים החומים מטרידים אותה. בעלי הבית הסבירו שהם לא הורגים או מדבירים אותם, מתוך עקרון. "אבל כל הסירים כאן מלאים חיות שהרגו בשבילכם" אמרתי בתדהמה, ומישהו מהם הסביר: "אנחנו משתפים פעולה רק עם הרג של חיות שאנחנו ניזונים מהם, לא הורגים סתם". זה נשמע לרגע כמו האבסורד הכי גדול שיש.

     

    ואז, נזכרתי שוב, שכל אחד מסדר את האמת שלו עם עצמו.

     

    כמו שהם מסבירים שהם לא נהנים להרוג, אבל לאכול צריך, אני מסדרת את מערכת האמונות שלי כמו שאפשרי בשבילי. אמנם אני לא הורגת מקקים במו ידי, החתולים שלי עושים זאת, אבל, אם הם לא היו ממלאים את תפקידם כטורפים, הייתי מוצאת דרך אחרת לגרום לכך שמקקים לא יעופפו בסביבתי. 

     

    משאירה לטיפולם המסור של החתולים גם בעלי חיים אחרים. אני מזדעזעת, ופועלת נגד ניסויים בבעלי חיים, כולל חולדות, אבל סומכת על כך שחתולי החצר שלי, ימנעו ממני כל מפגש ישיר עם חולדה, החיה שהכי מפחידה אותי. נכון, כשראיתי אותה לבנה ונקייה במעבדה באוניברסיטה סירבתי לנתח, אבל לא באמת אתן לאחת מאחיותיה האפורות להתרוצץ אצלי בבית.

     

    והטיבטים לא דורכים על נמלים, מטעמי חמלה, אבל לפחות המנהיג שלהם, הדאלי לאמה, אוכל בשר ומסביר זאת בכך שהרופאים שלו, המליצו לו לחמול על עצמו, ולאכול מה שנכון לו. 

     

    בהגיון שלי, הדברים לא מסתדרים, אבל אין לי אלא להבין שכל אחד מתרגם חמלה בדרך אחרת.

    במערכת האמונות שלי לא יתכן לגדל בעלי חיים באכזריות והתעללות כל ימי חייהם, רק בשביל לשחוט אותם בסוף, אבל זו רק מערכת האמונות שלי, הדרך שלי ליישב את הדיסוננס של עצמי.   

     

    ****

     

    הייתי רוצה שהמאמר הזה יעביר מסר שיגרום לאנשים שלא לאכול עוד בשר, כדרכי, כאמונתי. לא משנה אם יעשו זאת מטעמי מוסריות, בריאות או אקולוגיה.

    אבל, השורה התחתונה מבחינתי היא שהעולם הרגשי שלי לא יכול להכיל סבל נוראי של חיות, בדרכן לצלחת, או התעללות בבעלי חיים לצורך ניסויים מיותרים, לכן אני לא משתפת פעולה עם זה. אבל מכבדת כל אדם שבוחר ליישב את מערכת האמונות הסותרות בתוכו, בדרכים אחרות.  

     

    *** ותודה על הצילום והעיבוד לאסף גורנר - בבקשה, אל תאכלו אותה  

     

    והרצאה שמופיעה באינטרנט כבר תקופה תחת הכותרת ההרצאה הכי חשובה שתשמעו אי פעם, והיא אכן כזו: 


     http://tube.idx.co.il/omweihtaYwI/----.html

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/2/12 19:35:

      .

      ומותר האדם ...

      ''

        8/2/12 08:15:
      כתבת מעניין. תודה.
        30/1/12 01:54:

      צטט: ברכה והצלחה ! 2011-12-10 07:41:49

       

      איזה כיףףףף!!

      מיכל, עשית מצווה :) 

      ולכותב/ת - ברכה ובהצלחה!

       

      גם אני צמחונית המון שנים וכואבת את איך שהעולם הזה נוהג בחיות חסרות האונים היקרות האלה

      אמן שייגמר כבר הסיוט הזה



      מיכל יקרה *

      מאמר מרתק ! גורם לי לשוב לצמחונות/טבעונות ...

      ת ו ד ה !

       

      http://cafe.themarker.com/image/2454829/

       

        29/1/12 22:14:
      יש גם בשר אורגני, כזה שגדל חופשי, חי ומת ללא התעללות (ההתעללות היא במחיר שצריך לשלם עבורו). אני לגמרי מסכימה להימנע משיתוף פעולה עם הדרך שבה הורגים את החיות. יחד עם זה, לא רואה באכילת בשר עברה מוסרית (למרות שאני לא מתכננת להשאיר את הבשר שלי לתולעים אחרי שאני והבשר שבי נפרד כידידים). אהבתי מאוד את הגישה למהותה של האמת :)
        28/1/12 20:41:

      צטט: מלכוד22 2011-12-10 18:45:17

      אוף פוסטים מעין אלה גורמים לי לא לרצות לראות אפילו בשר אבל אז אני הופך רעב והכל נשכח.. כמו שאדם מדחיק את עובדת היותו בן מוות ולא חושב על מותו שלו ושל קרוביו כל כמה שעות כך הוא מנגנון ההדחרקה לגבי המוות של חיות אחרות שגם אוכלים אותן... והלוואי והיה אפשר אחרת אבל אחנו יונק וככל היונקים אנחנו טורפים....

       

       

      קופי- האדם (גורילות, שימפנזים...) הם יונקים גדולים! והם צמחונים

      היפופוטם- צמחוני

      פיל- גם

      פרה, כבשה, עיזים...עוד לא ראיתי טורפים משהו חוץ מערמות של עשב


      בקיצור, זה לא זה

      וגם לטורפים- אין בחירה. לך- דווקא יש

      אז יש רגע שמתבגרים ומתחילים להתגבר על תאוות

      מאחלת גם לך

        28/1/12 20:31:

      הי מיכל

      אני 'טבעונית אדוקה' על פי שיטתך :) והחיים על הפלנטה הזאת רחוקים מלהיות ידידותיים עבורי

      אני משתדלת ככל שיכולה להיות ידידותית עבורם

      כל חברי הקרובים טבעונים וכל ילדיהם מעולם לא אכלו חיה מתה (תכלס זה מה שבשר) או כמו שזוזו בן הארבע אמר לשתי סועדות במסעדה שאכלו בשר "חיות הן חברים שלנו- לא אוכלים חברים".

      אכילת חיות היא בהחלט התמכרות קשה אבל ניתן להיגמל ממנה (גם אני גדלתי על שניצל, עוף, קציצות....)

      יופי של פוסט!

      ועוד משהו...

      אני חושבת שיש קושי גדול עם זה שהדלאי לאמה אוכל מדי פעם בשר

      אני מקווה שיום אחד הוא יסתדר בלי

        28/1/12 18:10:

      היי מיכל

      שיתפתי היום את הפוסט שלך בפיסבוק שלי ובעוד דף, שבו התבקש להעלות את נושא הצמחונות.

      שבוע טוב לך.

      זה הדף שלי -

      http://www.facebook.com/yaelhayon

        22/12/11 17:21:
      תודה לך! אני גם צמחוני וכל כך מזדהה עם כל מה שאמרת. למה אנשים ממשיכים לאכול בשר? האם הם כל כך מכורים לו? כמו לסם. או שלא מודעים לסבלן של החיות? או שמודעים אבל לא מייחסים לכך חשיבות? או הכל ביחד? זה מצב עצוב, אבל כשאת כותבת מאמר כזה, חוזרת התקווה שאולי זה יכול להשתנות...
        18/12/11 14:58:
      וואו יקרה נותן נקודה להתבוננות עמוקה יותר לאופן בו אנו מסדרים את מערכת האמונות ... בכלל כל הכבוד לאבא שחיי מתוך נאמנות לאמות מידה שלו פשוט מרתק לקרא ... תודה
        18/12/11 11:39:

      כן, יחסינו לחיות עשוי בעיקר מדיסונאנס.

       

      http://cafe.themarker.com/post/1943413/

        10/12/11 23:17:
      תודה על הפוסט המושקע והמעניין
        10/12/11 18:45:
      אוף פוסטים מעין אלה גורמים לי לא לרצות לראות אפילו בשר אבל אז אני הופך רעב והכל נשכח.. כמו שאדם מדחיק את עובדת היותו בן מוות ולא חושב על מותו שלו ושל קרוביו כל כמה שעות כך הוא מנגנון ההדחרקה לגבי המוות של חיות אחרות שגם אוכלים אותן... והלוואי והיה אפשר אחרת אבל אחנו יונק וככל היונקים אנחנו טורפים....
        10/12/11 11:49:
      אומנם אני לא צמחוני, אבל נהנתי לקרוא את מה שכתבת. אין ספק שאת משהו מיוחד!
        10/12/11 07:41:

      .

      מיכל יקרה *

      מאמר מרתק ! גורם לי לשוב לצמחונות/טבעונות ...

      ת ו ד ה !

       

      http://cafe.themarker.com/image/2454829/

        8/12/11 01:12:
      פוסט נפלא, אחותי! תכל'ס, נראה לי שמדובר בשילוב של חוסר ידע והדחקה של מעט הידע הקיים (בתוספת כוחו של הרגל ועמידה מול לחץ חברתי/משפחתי וכד'...) פול מקרטני אמר: "אם קירות בתי המטבחיים היו עשויים זכוכית, כולם היו הופכים להיות צמחונים"...
        7/12/11 15:29:

      אשקול שוב לחזור לצמחונות.

      אני צמחונית למשך תקופות ושוב חוזרת לאכול מעט, דגים בעיקר.

      בעולם של טורף ונטרף, אני לא רוצה להיות טרף ואני לא רוצה לטרוף,

      אני רוצה לאכול את המן שאכלו אבותינו במדבר

      אותו מזון מסתורי שירד מהשמים במיוחד עבורם

      למיטב ידיעתי, יש אנשים בהודו שהפסיקו לאכול

      הם מצאו דרך להיות ניזונים ישירות מהאנרגיה האלוהית

      הם למדו לספוג אותה באופן שמספק גם את הגוף.

      טוב שעזבת את החבר ששיקר

      אני מעריכה אותך

      את משמשת דוגמא אישית

      זו הדרך להורות

      http://cafe.themarker.com/image/2343608/

        7/12/11 15:28:
      מיכל ,
      ומה העמדה שלך לגבי ביצים?
      או ש..רק טכעונים לא אוכלים ביצים...
      אצלי הוויתור על הבשר והעוף והדגים הוא תוצאה של תרגול ודבקות בתרגול יוגה.
      הנשמה מוותרת,ובוחרת בטוב.
      וטוב שכך.
      תודה על התזכורת.
      שתהייה בנו חמלה,כלפי עצמו.
      וכלפי אחרים..
        7/12/11 14:25:
      איזה כיף לקרוא ממך את המילים הנכונות...
        7/12/11 11:55:
      יפה דם טהור זורם בעורקייך, שוכן עמוק בנפשך :)
        7/12/11 09:44:
      * פוסט נהדר ! נהדר! ושוב נהדר ! גם אני אינני אוכלת חיות מתות, ואני אוהבת ומעריכה ומכבדת את הדרך שלך, למרות שלפעמים פועלת וחושבת שונה. שולחת לך מייל אישי
        7/12/11 08:04:
      בכנות אגיד שאני ממש לא צמחונית. אבל הנושא של דיסונאנס הקוגניטיבי שהעלית מוכר לי..אפילו מאוד. ותודה. את משהו.
        7/12/11 07:59:
      תודה על שהבאת..אשקול ברצינות את נושא אכילת הבשר.