שירים מן הלב במנגינות מוכרות זה הזמן לצרוח (במנגינת "זה הזמן לסלוח") זה הזמן לצרוח את הכאב לצווח עוד מעט ואתחרפן מהעולם הזה! שלושים ושלוש (במנגינת: "חמש שנים על מיכאל") שלושים ושלוש על דנהל'ה עברו בייסורים ימים קשים של הישרדות לשרוד את החיים שלושה היו לה חברים ציפור שעל ענף פרחים, עצים וחרקים ילדים עם אהבה שלושים ושלוש זה לא מעט זה די הרבה לשרוד ולמה היא, ולמה כך, מגיע לה לחיות.... (המשך שמח עוד יבוא אני מקווה...)
די-דיינו (במנגינת...) [רקע: הרגשות בעקבות התנדבות אצל בחורה שנראה שהכל לרעתה בחיים האלו. אני מדגישה שאלו התחושות שלי כשאני מעמידה את עצמי במקומה, לא שלה]
אילו גזלת את מאור-עייני ולא גזלת את רגליי – שתקתי! אילו גזלת גם את רגליי אך חלקות ונאות היו פניי - שתקתי! אילו הייתה שעירות בפניי, אך חסכת ממני את כאביי – שתקתי!
פזמון: הייתי שותקת, הייתי שותקת, הייתי שותקת ומודה על הטובה...
אילו נתת את כאביי אך השארת לי את 2 הוריי - שתקתי! אילו גזלת את אבי, אך נתת בריאות לאמי - שתקתי! אילו אמי הייתה חולה אך הייתה לי משפחה גדולה - שתקתי!
פזמון: הייתי שותקת, הייתי שותקת, הייתי שותקת ומודה על הטובה...
אילו לא הייתה לי משפחה, אך היה לי לפחות כסף לטיפול ותמיכה - ... וכו' וכו' אך רעה כפולה מכופלת ומשולשת הבאת עלי, ש: גזלת את מאור עייני וגזלת את רגליי ופני מצמיחות שיער והכאבים קשים... ואבי נפטר ואמי זקנה וחולה ואין לי אחים או דודים תומכים ואין לנו כסף.... וכיון שכך איני יכולה עוד לשתוק!.... די-דיינו! די-דיינו! די-דיינו! דיינו, דיינו!!!! |