| דרוש גבר - סיפור אמיתי מה"קפה" מאת: עמוסס בשיתוף (וירטואלי) עם sagosta.
עם שירלי, במרפסת שלה, כמו תמיד לארוחת בוקר של קשקושים ורכילות. הפעם קצת מאוחרת, אחרי ששבנו ממדידת החליפה שהזמינה למסיבת הברית של סתיו. הוא יהיה כבר בן חודש בעוד שבוע וחצי, בן שלישי לזוג המדהים הזה. הפעם החליטו על ארוע ערב. "את קולטת", שלפתי פתאום, "עוד שבוע וחצי הארוע שלך ואין לי עדיין בן זוג." "ממש! עם כל המחזרים והטלפונים שלך לא מצאת אף אחד?", ספק אמרה ספק שאלה מי שיודעת על כל צעד, שעל וגבר בחיי. "לא הסתבכתי איתך ולכן רשמתי על ההזמנה שגית ובן זוגה," המשיכה שירלי והושיטה לי את ההזמנה לארוע. "אולי אפרסם מודעת דרושים" פלטתי לאויר ושנינו צחקנו. "מה תרשמי, דרוש גבר?" החזירה שירלי בשאלה. "כן, נראה לי" עניתי ובזה נראה היה כי העניין סגור.
*** שישי, כבר אחרי חמש, חשוך בחוץ ומרגישים את השבת. הילדים אצלי, יושבים מול הטלויזיה ואני בחדר מול המחשב. מנסה להתמודד מול זרם התגובות בעקבות השיר "נגיעות" שהוספתי רק אתמול בלילה. מאד מחמיא, פחות מיממה וכבר מאות כניסות והרבה מאד תגובות אוהדות, חלקן בפוסט וחלקן בהודעות פרטיות. אני פותח הודעה חדשה, "ללא נושא" שהגיעה מ"sagosta". התמונה מוכרת. זאת שגית, שכבר הגיבה לי קודם, נדמה לי ל"כפיות". "דרוש גבר" היה כתוב באותיות מודגשות בהודעה עצמה, עם קישור לפוסט בדיוק באותו שם.
*** שישי בצהרים, הילדה אצל אבא שלה. קצת זמן פנוי לעצמי, זמן לעשות קצת סדר בבית, גם סדר בראש, גם להציץ ב"קפה". שומעת את צלצול הטלפון העמום מהיותו קבור עמוק בתוך התיק. שולפת אותו באיחור ונתקלת בהזמנה לארוע של שירלי. "שגית ובן זוגה", ככה רשום על המעטפה שעדיין סגורה. שוב חושבת לעצמי "עם מי אני הולכת?" לא בא לי ללכת לבד למרות שיהיו שם מספיק אנשים שאני מכירה. נכנסת למחשב. כמו תמיד, בזמן האחרון, נכנסת ישר ל"קפה". מתעלמת מהיבהוב ההודעות החדשות, מסמנת "לא זמין לצ'ט", נכנסת ל"עמוד שלי", "הבלוג שלי", הוספת פוסט חדש". לא יודעת מה הולכת לרשום בכותרת אך פתאום יצא לי "דרוש גבר", בדיוק כפי ששירלי אמרה שלשום.
*** נכנס לפוסט וקורא בחיוך: "לשני אירועים חשובים במהלך חודש דצמבר דרוש גבר נאה לליווי.. (לא כנער ליווי) הדרישות: גיל 35-45 גובה 1.70 ומעלה מראה חיצוני טוב עד מעלף וחיוך כובש תשלום הולם למתאים"
"נשמע מעניין," אני חושב לעצמי. איזה אומץ יש לה לפרסם דבר כזה. אני רואה שיש כבר כמה תגובות לפוסט. אני לא קורא אותן, אך מתחיל לחשוב אם הייתי עושה דבר כזה. האם הייתי הולך עם מישהי שאני לא מכיר לארוע שברור שהיא לא רוצה להיות בו לבד. אני בוחן את הדרישות שהציבה. אני בגיל המתאים, גם בגובה, מראה חיצוני בהחלט בטווח הרחב שביקשה וחיוך אף פעם לא חסר לי. אני מחליט להגיב לה, מה כבר יכול להיות. כמובן שלא לפוסט כמו השאר, לא הייתי רוצה להראות שם. אני חוזר לרשימת ההודעות הנכנסות, נכנס להודעה ששלחה ומשיב לה בהודעה משלי- "הנה אני".
*** לוחצת על "שליחה" והפוסט באויר. פתאום קצת נבהלת, אולי לא יבינו נכון. נכנסת לפוסט וכותבת תגובה לפוסט שלי: "ולפני שתיבהלו... זה לא אמיתי, אני מנסה לבדוק משהו שהוא אמיתי". מכינה לעצמי קפה וחוזרת למחשב. כבר התחילו תגובות לפוסט ואני מגיבה אליהן. נענית להיבהוב ההודעות הנכנסות. מקבלת המון הודעות, הצעות, מספרי טלפון. הודעה אחת מעמוסס, גרמה לי לחייך ולהכנס לכרטיס שלו שכבר מוכר לי. עוברת על הפרופיל נכנסת לגלריה, מציצה בתמונות ונזכרת בשירים שלו שקראתי. "אממממ... מתאים לי," מחייכת שוב לעצמי. "תשכנע אותי," משיבה בתגובה.
*** "נראה לך?" זה הדבר הראשון שעלה בראשי וישר כתבתי בתגובה. "תציצי בבלוג שלי. תקראי את השירים הכתובים. תקשיבי לשיר שלי "תן ללב ללכת" (אודיו). תציצי לפרסומת שלי (וידאו). תראי את כל התגובות המפרגנות (וחבל שאת לא יכולה לראות את המיילים הפרטיים). עכשיו, תשכנעי אותי למה כדאי לי ומה זה בכלל... שבת קסומה" כתבתי בהתלהבות מה והשארתי בצמוד לשמי את מספר הטלפון הסלולרי שלי.
*** מקבלת הודעה חזרה מעמוס. הודעה שונה ומתגרה. ישר מקליקה "השב" ומנסה לחשוב איך להגיב לו. אין ספק, הבחור שונה. נראה לטעמי, כותב נפלא, אפילו מחוזר. מחליטה להתקשר. "הלווו" עונה לי בקול עמוק ונעים. "אני צריכה לשכנע אותך עכשיו?" "היי", עכשיו גם ברור שהוא מזהה מי אני. "תספרי לי על מה מדובר", הוא אומר. "הכל התחיל בקטע של צחוק", אני אומרת ומספרת לו על הארוע הצפוי של שירלי, על השיחה שלי איתה. מתנהלת שיחה נעימה, קלילה, אפילו די פתוחה. אני מתחילה להרגיש שאפילו שהסיפור היה נראה לי די הזוי, אני דווקא רוצה שהבחור הזה מעבר לקו באמת יבוא איתי.
*** "את השירים שלך קראתי, הקשבתי לשיר המוקלט, אך לא הצלחתי לראות את הפרסומת". אני מפנה אותה לעמוד שלי לראות את הוידאו. "תרדי למטה". "כבר?" שנינו בצחוק של מבוכה שגורם לשיחה להיות נעימה ופתוחה. הסיפור שלה גורם לי לחשוב שגם אם זה התחיל בצחוק, אולי אלך עם הדבר הזה עד הסוף. "מתי הארוע?" "בעוד שבוע וחצי". "את יודעת מה" , אני אומר, "אם תודיעי לי כמה ימים לפני, נראה לי שאבוא איתך לארוע". ככה יצא ששנינו הרגשנו שכמעט בטוח שהיא לא תלך לבד.
*** עבר שבוע מאז פרסמתי את הפוסט ההוא ונותרו עוד כמה ימים לארוע. "אני לא באה לבד לברית", אמרתי אתמול לשירלי. "עם מי תבואי?" "עם עמוס." "מי זה? אני לא מכירה שום עמוס", אמרה שירלי. "זה בסדר, גם אני לא." יש אצלי מן סוג של התרגשות ואפילו מתח מהמחשבה להכנס לארוע עם מישהו שאני לא מכירה. סיכמנו שנפגש ממש לפני. שוחחנו כמה פעמים מאז. אני מרגישה שמצאתי חבר, אפילו הרשיתי לעצמי לבכות לו על משהו שקרה לי. אולי יש לי חששות, אבל אני בטוחה שיהיה נחמד. בהחלט מצפה.
*** אני אראה אותה ממש לפני הארוע. אם זו היתה סתם מסיבה, זה היה אחרת, אבל מדובר על סוג של ארוע כבד כזה. משפחתי. השיחות בינינו מאז הפכו להיות ידידותיות, כך שזה נראה קל יותר, לכאורה. אבל בכל זאת יש את הספקות. לא לגביה, אלא על עצם הרעיון. עם כל זאת, אני בטוח שיהיה נחמד. בהחלט מצפה.
***
האם יהיה, איך יהיה, מה יהיה וכל הפרטים, בדיוק בעוד שבוע.
|
תגובות (159)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
סחטיין על ההשקעה...
מעניין לקרוא את ההמשך...
ספונטנים שכמותכם..
העלת לי חיוך
תודה ליזה
היספורים ההזויים מובילים קודם כל לחוויות טובות שאנחנו לוקחים איתנו לחיים.
אם הם גם מתפתחים לסיפורי הצלחה, מה טוב.
בכל מקרה, צריך לדעת לאפשר אותם.
ההמשך בפוסט שכבר עלה...
סיפורי הזוגות הכי הזויים הם אלו שמצליחים, אומרים כך, לרוב.
אם הצלחתם שאו ברכה, ואם לא-הרווחתם חוויה.
זיכרו: אתמול הוא היסטוריה, המחר בלתי צפוי והיום הוא מתנה.
הזמן לא מחכה לאף אחד, נצלו אותו, בחוויות, בפגישות, בחלומות, בסתם צ'יטוטים בבלוג
וכן, גם בפגישות מטורפות שהחלו בכלל באיזה פוסט במחשב.
גוד לאק!
היום הוא היום !!
ספרו , ספרו
איך היה??
שום דבר לא יקרה. אני שקופה פה בקפה. :-)
תודה גלי
עכשיו בטח כל מי שרואה את התגובה שלך, רושם זאת לפניו.
מה יצא מזה, תוכלי לדעת מחר.
תודה שגית
המשך הסיפור מחר, יום שישי אחה"צ.
די בטוחה שגם אני הייתי נענית לכזו הזמנה, או למשו דומה לה. זה אחלה רענון לחיים.
מקווה שתצא מזה הנאה גדולה.
גלי
ההמשך מחר, יום שישי אחה"צ
אכן רינתי...
ותודה שקראת והגבת
עשיתי אותו הדבר ביותר קטן.
פעם כתבתי בצט שאני רעב ומי בא לאכול איתי (זה היה בשעות הצהריים) והיתה ארוחה חביבה (ולא יותר מזה)
ופעם אחרת רציתי ללכת לסרט אז..... הלכה איתי לסרט.
למה לא ? רק מקומות מוארים הומי אדם בלי לאכול ושלל חוקים דומים ?
ההמשך היה היום,
עדכונים ביום שישי...!
תודה מירב שקראת והגבת
תודה על הפרגון
תודה עידית על המחמאות
נכון, מסקרן מה יהיה. אפילו אני לא יודע...
ותודה גם על הכיכוב...
וואוו כתוב ממש יפה
מסקרן איך יהיה ההמשך,אולי יתפתח מכאן סיפור אהבה
מי יודע
בילוי מהנה
ככבתי ובגדול (:
תודה ליאת
אני שמח שהמתקתי לך...
תודה ליאת
שמח שהסיפור המתיק לך...
אח...המתקת לי את מרירות הפומלה שאני אוכלת עכשיו
אני בעד הרפתקאות. תיהנו.
תודה הילה שקראת ואהבת
חתונה? הרחקת לכת...
לא קראתי הכל...ארווווווךךךךךךך
בכל מקרה בהצלחה- אולי עוד תצא מפה חתונה...לך תדע : )
כוכב על האומף והספונטניות- אהבתי!!!
תודה מוטי
תודה על הרעיון להוסיף את הפרסומת ל ipod.
אני אוותר ברשותך על הכפפות.
אחת, שגית, בהחלט תספיק לי.
לגבי הנהג, אני מבין שאתה מתנדב? דרך אגב גם דרוש צלם...
איש! אל תחשוב אפילו לצאת לדייט בלי הפרסומת שלך ב- MP4 וערימה של כפפות לאטקס חד פעמיות. לך תדע אילו זאבים ואריות יש שם במסיבה. הם בטח יחשבו שאתה הירקן השכונתי שעאבד מעסיק ב- 3 ש"ח לשעה ולך תוכיח להם. בכלל, אני מציע לך לעשות double booking ולקבוע עם שלוש נשים לפחות. לך תדע, אם האוכל במסיבה לא יהיה משהו או שהיא תתחיל להשתכר לך...
לסיום, תמנף את הפוסט הזה עד הסוף ותבקש מי מוכן להיות נהג צמוד בכדי להרביץ אותה בעדכונים בלעדיים מהארוע.
go Amos go!
אכן יש אקשן בקפה
תודה טובה
ואם האור לא היה כבר כאן, זה לא היה מתאפשר
תודה הדר
שקראת ואהבת
תודה לך
סיפור ההמשך יעלה בפוסט ביום שישי הקרוב
מבטיח לשלוח תזכורת
יש אקשיין בקפה
בהצלחה לכם
ומי יודע, אולי זו תחילת הדרך אל האור... [הלא נודע]
סיפור מדהיםםםם.
שיחקתם אותה.
בהצלחה...
תודיע לי כשיהיה המשך בו תרצה לשתף .. אני לא אזכור לבדוק...*
תודה לך
אכן אופטימיות וספונטניות יקחו אותנו להצלחה.
תודה שפי
גם אנחנו אופטימיים וספונטנים מטבענו, אחרת זה לא היה מתאפשר.
תודה שרקאת, אהבת והגבת
וגם על הכוכב
תודה ניקה
אחרי הספר שמתהווה כבר, אולי גם זה...
ותודה על הכוכב
רגע... ומי יהיה הכוכב בסרט...?
תודה לך
יש תקדים...
בזכותכם,
בזכות הפירגון שלכם השבוע הזה יעבור לי ומהר...
ת ו ד ה
סיפור מקסים
מציאות יפה ! אופטימיות מדהימה!
הספונטניות הזרימה... וואוו ! אהבתי!
עמוס קבל כוכב!!!!!
ושיהיה בכיף.
מתוק
חיברת אותי לסרט שראיתי לפני כמה שנים
המציאות שלך מדהימה אותי כל פעם מחדש
רוצה לדעת מה השלב הבא ספר, סרט, הוליבוד
מה הולך להיות????????
קבל כוכב איש יקר
וואלה... ראיתי לא מזמן סרט כזה..
שם זה הצליח, ובגדול!
הרומנטיקה בהתגלמותה.. :-)
תודה שרי
שגם אותך תמיד ילוו אורות ונצנוצים
ושוב תןדה לך מיקאלה
ושיהיה שבוע נהדר
אם עזרנו לך במשהו... אז זו כבר הנאה...
תודה גיל
אמן ואמן
ברכות להצלחה
ויום נפלא
אולי בהשראתכם
אני אצא
לדייט ראשון
עם מישהי שאני לא מכיר..
תהנו
תודה רונית
על הפרגון
אני שמח שהיה לך כיף לקרוא
תודה הדס
מי יודע, אחשוב על עיבוד לתסריט...
מצטרפת לפרגון של כולם.
כייף לקרוא ולדעת.
תבלו!!
כל הכבוד עמוס!
אתם בסדר.
אשכרה חומר לסרט.
יש אפילו איזו קומדיה רומנטית על משהו דומה.
תהנו.
תודה לך על המחמאות
שמח שאהבת והתרגשת
ואצלך האדרנלין כבר זורם...
נתראה ביום שישי הקרוב
תודה אורית
על הפרגון והמחמאות לסיפור וכתיבתו
כמובן גם על מה שכתבת לגבי הסיטואציה ומקומם של חוויות כאלה בחיינו.
חג שמח
עמוס
היי לך עמוסס.
אז איך מתחילים ....
באשר לסיפור : מדהים, מעורר, מסקרן ומפעיל את הדמיון .
כמו שנאמר כבר מעניין מה יהיה ...יקרה...ואיךךך.
כל הכבוד.
הסיטואציה עצמה עולה על כל דמיון .
ואוסיף ,להערכתי היכולת של כל אחת ואחד מאיתנו לאפשר לעצמו
להעיז ,להתנסות ולחוות .
מעשירה, מעצימה ,מפתחת ומטבלת בארומה
מיוחדת את חיינו .
כל הכבוד לך וכמובן גם לשגית.
אז... שיהיה לכם בכייף .
אורית
תודה סמדר
יש אומץ...
תודה על המחמאות והפרגון
תודה יפעת
על המחמאות וההתרגשות
תודה סיגלית על התגובה והניתוח
ההמשך ביום שישי הבא
מחכה לכוכב...
יש אומץ-יש ניצחון.
מקסים.
מעורר השראה.
תבלו ,תהנו ,
טובים השניים......
איזה חמודים אתם.
אני אפילו מתרגשת בשבילכם.
שיהיה לכם המון המון בהצלחה.
רעיון מגניב, מלא אומץ וכנות, משקף מצב כל כך אמיתי וממחיש איך אפשר ליצור את המציאות מזוית חדשה ולהפוך בעיה יומיומית פשוטה למשהו מקורי ומפתיע....
מחכה בסקרנות להמשך
(אככב כשיתמלא מלאי הכוכבים שלי) ובינתיים קבל
תודה חגית
שווה לחכות להמשך...
תודה רעות
אכן נהדר וכייף
גם התגובות מחממות את הלב
תודה ירמי
רוצה לעבד איתי את התסריט...?
תודה יעלי
על הפרגון והתגיבה
העדכונים ביום שישי הבא
אכן... דרך נחמדת...
תודה על שקראת, תגובתך והפרשנות...
איזה נהדר וכייף לשמוע על "תקריות" שמובילות למשהו נהדר..
מחמם את הלב במיוחד שקר בחוץ...
כל הכבוד
יישר כח על היוזמה הנשית
המון הצלחה ובכיף
וכמובן עדכונים איך היה ...
סיפור מהחיים. הזוית שלו, הזוית שלה. חם מהתנור :-)
נפלא. הרעיון והמימוש.
שיהיה בהצלחה.
תודה לך על התגובה הנפלאה
כל הכבוד
תודה לך
בהצלחה גם לך
החיים במיטבם.
כל מה שצריך זה לתמלל ולהלחין, וזה יכול להיות דואט נהדר.
אני שמעתי את זה כמו שיר, וזה היה יפהפה...
אם לצטט גדולים (צ. פיק): כל הכבוד! (לזוג)
נישמע מעניין ..אחשוב על זה גם
ב=ה=צ=ל=ח=ה!!!
שגית,
אכן כיף לקרוא את כל התגובות כאן, אצלך וגם מה שלא כולם רואים.
אין ברירה, כבר כולם שותפים ומצפים...
בקרוב הספר. הזכויות לסרט כבר נמכרו...
תודה חגית
תודה מיקאלה
על התגובה המקסימה לסיפו וכתיבתו וגם לעצם הרעיון.
וכן זה חלק מהחוויות שעושות חיוך ולא כדאי לפספס...
כן ירבו
תודה יהודית
בקפה מתפתחים כל מיני סוגי קשרים
זה היפה במקום הזה
חג שמח גם לך
תודה אורן
נזכור את זה...
תודה שניקי
שתהיה שבת נפלאה
באתי שוב...
איזה כייף לקרוא את התגובות שלכם כאן ואצלי על הפרגון חברים
אתם הולכים להיות חלק בלתי נפרד בסיפור הזה
נשיקות
אפשר לעשות על זה סרט
:-)
מכירה סיפור דומה
האקס שלי קבע דייט עם מישהי
בכניסה לאולם ,פעם ראשונה שהתראו
ועוד לחתונה של חבר שלו
לפי מה שהוא מספר היה להם ערב נפלא...
תהנו לכם
אוהבת אנשים זורמים...
וואו תחי הרומנטיקה הווירטואלית.
איזה סיפור מעולה וכתוב מצוין כמובן.
איזו מלכה את שגית
כל הכבוד לך , חופשי סיטואציה שאני מתחברת אליה....
שניכים נשמעים כמו ילדים מתבגרים ועצם התחושה הזו כבר שווה הכל, ומכאן מה שימשיך יכול בהחלט להגיע לכפיות ו...
קסום איזה כיף
כן יירבו חוויות וחיבורים שמעלים לנו חיוך של בקר אור על הפנים.
ולמה לא? בעצם כמו שנוצרים כאן קשרים עיסקיים בקפה, למה שלא תתפתח חברות ראויה?
יוזמה עם אומץ, כל הכבוד.
חג שמח
יהודית
יפה מאוד!
תודה לך על התגובה המקסימה
יש מכירת כרטיסים למושבי הזבובים...
האמת,
גם אנחנו קצת במתח
נתאזר כולנו בסבלנות
תודה
תודה גלית
על הפרגון
על החברות
ועל הכוכב
תודה לך
קודם כל, הם באמת חיים.
וגם באושר בלי כל קשר לסיפור...
תודה חיים
הסיפור אכן אמיתי
את ההמשך נדע קודם אנחנו בשבוע הבא ואח"כ כולם, בדיוק כפי שהבטחנו.
יש למה לצפות. נתראה ביום שישי הבא.
תודה אסתי על הפרגון
מי יןדע...
תודה לוז
אכן התלבטות לא קלה לשלב השיתוף
תודה לך,
אכן רבות הדרכים
ואלה באמת מותירים חותם בזכרון
כיף..... תודה!
תודה יעל
על כל התגובה הנפלאה הזו.
אכן, אמשיך גם בקו הסיפורים.
מבטיח שאחרי ספר השירים שיוצא בקרוב יהיה גם ספר אחר.
וכמו שהבטחנו,
ההמשך ביום שישי הבא.
תודה חגית
ההמשך בדיוק בעוד שבוע
תודה אור
שקראת, אהבת והגבת
תודה מאניה,
על המחמאות ועל התגובה הכפולה
חברה אמיתית
תודה סמדר על התגובה
אכן, דווקא הדברים הלא צפויים, אם אנחנו מאפשרים אותם הופכים להיות החוויות הטובות והזכורות בחיים.
תודה גם על הכוכב והאיחולים
תודה רונית
על כל המחמאות והפרגון
ההמשך יגיע, גם למיאמי...
תודה חגית
אכן כיף...
תודה לך
מה? כולם גמרו את הכוכבים...?
תודה לך. ההמשך בעוד שבוע...
סאני
תודה שקראת ועל הפרגון
גם לסיפור וגם לשגית
רשמתי חוב של כוכבים... כמה?
ברוך בואך שגית
נכון שגית. בלי צנזורה?
אל תהיי במתח...
תשאירי את זה לאחרים.
אפשר לנהל מו"מ על כך.
ו...תודה על המחמאה...
תודה יעל על הכוכב החמישים.
מ-ק-ס-י-ם
מ-ק-ו-ר-י
רק שלא יגמר אכזרי
(זה היה סתם בשביל החרוז:-))
הייתי רוצה להיות זבוב על הקיר...
האמת שנראה לי שזו תחילתה של ידידות מופלאה
:-))
חנצ'וש
חבר יקר
היות ואני מכירה אותך הרבה זמן
יודעת שזה כך כך מתאים לך
כל שעה שלך היא חוויה חדשה
מאחלת לכם מפגש מדהים
גלית
יש לך כוכב
סיפור מהאגדות...
"והם חיו באושר עד עצם היום הזה..."
בהצלחה!
כולם מפרגנים וזה טוב [חוץ מכמה ]
אני חושב שאם הסיפור אמיתי
אחרי כל הדיאלוגים אז צריך ללכת
על זה כי מניסיוני זה יוביל רק
לאנרגיה חיובית.
מעניין. יופי של סיפור :)))
מ-ג-נ-י-ב!!!!
וסחטיין על האומץ לשתף בשלב הזה!!
שיהיה במליון הצלחה!!!
אהבתי
רבות הדרכים לבלתי הצפוי..
הטעם הוא מתוק יותר מפגישה רגילה אחרת...
וגם אם לא..נשאר טעם החוויה..
תהנה..
עכשיו תוכלו לישון כפיות
יווווווווווווווווו, איזה כיף!!!!!!!!!!!
תעשו חיים :)
סיפור מקסים,מחכה להמשך.....
והנה באתי להגיב גם אצלך,
מיד אחרי שהגבתי אצל שגית.
אחלה רעיון, מקורי ונועז...
ואולי אפילו שכר בצידו... (-:
בהצלחה לשניכם.
עמוס,
איזה כייף זה לפעמים..לצאת מאיזור הנוחות,
ולהפתיע את עצמך לגבי עצמך..
גיליתי שדווקא אז... קוראים לנו הדברים הכי טובים.
קבל כוכב על האומץ ושיהיה בהצלחה...
ולי היה העונג...
ואיזה כייף של פוסט, כמה מעניין פה בקפה אצל עמוסס, מחכה כבר בכיליון עיניים להמשך...
שבת נהדרת לכם
רונית
קולח ויפה....
[ואין לי כוכבים לככב אותך :(]
רעיון מעולה
מחכים להמשך
עמוס
סיפור מעניין מאוד
ובמיוחד כל הכבוד לשרית על האומץ לפרסם
אני לא יודעת אם לי היה האומץ לעשות את זה
לא יכולה לככב כי אין לי מספיק כוכבים
אבל זה שווה כמה וכמה כוכבים
היי חברים,
באתי להציץ ולהגיב גם פה
אז קודם כל תודה על הפירגון, מבטיחה שבשבוע הבא תשמעו את כל הפרטים ללא צנזורה...
נכון עמוס
יווווו אני במתח.!
אמרתי לך כשאני אוהבת סיפורים יותר משירים...
אתה כותב יופי גם סיפורים,
וממליצה לך להמשיך בקו הזה.
בקשר לנושא הפוסט -
נהדר! מרגישה כאילו נלקח מחיי שלי
כל כך מתאים להיות סיטואציה מחיי.
כל הכבוד לשגית,
יש לה ראש טוב
אהבתי את הרעיון ואת עצם מימושו.
מקווה שנשמע באמת ה-כ-ו-ל
ללא צנזורה וללא ייפוי פרטים.
מחכה בקוצר רוח
ומזל טוב לסתיו.
אפשר לשכור שירותיך כיחצ"ן חברי הקפה?
אתה לא רע בכלל
:-)
קודם כל כיכבתי.
יששששששששששששששששששששש
אני נתתי לך את הכוכב החמישים!
עכשיו תוכל להתמכר לבדיקה - מי נתן למה כמה ירוק אדום (-:
וכמובן להיות חייב לי לשארית חייך...
ועכשיו אלך לקרוא
תודה איילת
ההמשך בדיוק בעוד שבוע, ביום שישי הבא.
תודה איילת
נשתדל להיות ולהנות
רשמתי לפניי את החוב...
תודה לך
ומאחל לך הרפתקאה מעניינת ומהנה.
תודה מיכל שקראת ועל ההפנייה
נשמע נהדר...
תבלו, תהנו ותכתבו שוב.
מחכה להמשך....
אהבתי, בכלל כל עינין הדרוש יכול להיות נחמד מאוד
מאחלת שתהנו מהרגע והמעמד
רציתי לככב אבל נגמרו לי הכוכבים
איילת
נשמע כיף ומרתק להשתעשע באפשרויות המפתיעות שהחיים מזמנים לנו.
רק צריך להיות מספיק פתוחים בראש בשביל לא להתנגד להזדמנויות האלו ולא לפספס אותן.
עשית לי עכשיו חשק להרפתקה פרטית כזו.
במקרה, מאוד דומה למשהו שפירסמתי לפני זמן מה...
מצחיק...
http://cafe.themarker.com/view.php?t=226882
תודה לך
צודקת בכל מילה.
פנטזיה, אך מהמציאות המקומית
לא יודע אם מתח... אבל יהיה נחמד.
נראה בשבוע הבא.
תודה רייץ'
הבועה בהחלט מעניינת...
תודה ויקי
יש גם ניסים...
אלו בדיוק הרגעים
שעושים את החיים למה שהם
בסופו של המסע הרי, אחרי שכבר כמעט הכל ישכח. הטעם הזה עוד יישאר.
חבק את הרגע.
פנטזיה מופלאה.
מקסים..
החיים הם ...נס ..(קפה)
תגובות אחרונות
ארכיון
תגיות
פרופיל