החיים יפים
"לכל איש ולכל אשה...", כך אני מאמינה קיים ,קו
האופק האישי היחודי לו . באימון יש לכך שמות כמו חזון או חלום ... עלי , באופן אישי חביבה המלה ייעוד . אבל גם המושג אופק והצפייה אל עבר קו האופק האישי שלנו , נשמעת לי כמו משהו ששווה ואף ראוי לחיות למענו . אחד הדברים החביבים עלי באימון היא היכולת, ללוות אנשים בדרכם אל קו האופק האישי שלהם . ואגב, גם המסע לשם הוא חלק מהעניין ... אז לכבוד האופק של כל אחת ואחד מאיתנו , אני משגרת אל חללו של עולם את הבלוג שלי ...
פוסטים פופולאריים
-
הלוואי הלוואי והייתי יכולה להבין
5/2/11 | 1593 צפיות
-
בטרם
28/10/07 | 1298 צפיות
-
קמטי התות
28/2/08 | 1419 צפיות
-
לאן.../יעל פריאל
18/3/09 | 677 צפיות
-
תמיד לעת ערב / יעל פריאל
24/10/10 | 1393 צפיות
-
הזמנה לאימון אישי בקבוצה קטנה
6/2/09 | 2439 צפיות
פוסטים אחרונים
- בוקר טוב, והרי עיקר החדשות יש לי סדנה נפלאה מחר, והיא בהחלט אופטימית 18/3/15
- פורים ונהנים :) :) 6/3/15
- מסר בשיר, יפה לכל עת 23/2/15
- ביקור געגוע - ד"ש עם שיר 18/2/15
- מפגש מיוחד שלך ובשבילך באהבה 23/11/14
- סדנה חגיגית, מפתיעה ומרתקת !! 13/10/14
0
כמו ימאים
כמו ימאים / יעל פריאל כמו ימאים בספינה בלב ים, מנסים למתוח בזריזות מהולה בתחושת הקץ הקרב, לכאן ולשם... להניס את גלי הים, ההולכים וגועשים הולכים וצוברים, שאון גלים ומים רבים וכמו סיזיפוס הנלחם ברוחות כנגד כוחות הכבידה, קורע תחת כובד המעמסה שוכחים את שאמר היימון לאביו: להרפות בלב ים, לדעת כשצריך והידיעה מתנופפת לה אי- שם, בלב התורן, המט לנפול נאבקת בעצמה בסחרור - כמו אין מחר והם בשלהם. ידיהם המגוידות, עודן מותחות ומושכות מנסות לייצב את הספינה, כמו היתה קליפת אגוז בים לא לה ואת תורת ההרפיה את זו המשחררת לנפשה, משחררת את עצמה קראו רק בין דפי הספר האחר כשגלי הים, תובעים את שלהם.
|
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה אורלי. והכי כיף לי
כשמגיעים לקרא את השירים
שלי :)) !!
אפרת תודה, ריגשת אותי מאוד במילותייך אלו :)))
תודה לביקורך המחמם, היה לי נחוץ משוב ממש ממך !!
יהודית מצחיק שלא חשבתי על אודיסאוס והוא היה שם כל הזמן הזה...:)))
על סיזיפוס והגורל שלו לגלגל שוב ושוב את האבן במעלה ההר וחוזר חלילה,
כשהמטרה היחידה הופכת להיות - כוח האינרציה ולא ההצלחה הצפויה מראש לכישלון
(והאקזיסטנציאליסטיים, שדווקא בכך, דווקא בדרך רואים את היעד והמטרה,
אבל עליהם לא חשבתי בזמן כתיבת הדברים, רק עכשיו :)) ועל תמונה של מלחים,
הלקוחה כמו מסרט, הנאבקים נואשות בסערה וברוחות ובמערבולת המאיימת
להטביעם וחשבתי על היימון שבמשל שלו לאביו, מנסה ללמדו מעט גמישות,
מעט וויתור לנוכח הנסיבות ולא הליכה עם הראש בקיר... וזה כמובן כמטאפורה
למעמקים...
תודה שהיית. תודה שביקרת והגבת.
חג אורים שמח :)))
כן, מתארת לעצמי...
חיבוק !!
כן, בהחלט יותר מכיוון אחד וזה גם מה שעלה בי בזמן שכתבתי את הדברים
ומעבר לכך, ולאחר שכבר כתובים אתה וכל מי שקורא מוזמן לשוט איתם
לכל מקום שיבחר. לכבוד הוא לי :) !!
חג אורים שמח.
יעלה.
נחמד לקחת את הדברים למקום אחר,
במציאות אחרת מקבילה לזו הניתנת כאן בשיר :)))
ליריתוש יקרה,
דווקא בחוסר היכולת להרפות טמונה הסכנה,
ועל כך גם מדבר שירי.
תודה לך ורדית יקרה. נעמת לי במשובך המפרגן.