0
כמו ימאים / יעל פריאל כמו ימאים בספינה בלב ים, מנסים למתוח בזריזות מהולה בתחושת הקץ הקרב, לכאן ולשם... להניס את גלי הים, ההולכים וגועשים הולכים וצוברים, שאון גלים ומים רבים וכמו סיזיפוס הנלחם ברוחות כנגד כוחות הכבידה, קורע תחת כובד המעמסה שוכחים את שאמר היימון לאביו: להרפות בלב ים, לדעת כשצריך והידיעה מתנופפת לה אי- שם, בלב התורן, המט לנפול נאבקת בעצמה בסחרור - כמו אין מחר והם בשלהם. ידיהם המגוידות, עודן מותחות ומושכות מנסות לייצב את הספינה, כמו היתה קליפת אגוז בים לא לה ואת תורת ההרפיה את זו המשחררת לנפשה, משחררת את עצמה קראו רק בין דפי הספר האחר כשגלי הים, תובעים את שלהם.
|