עיתוי מביך לשירה בִּקַּשְׁתִּי לִהְיוֹת מְשׁוֹרֵר וּמְשׁוֹרֶרֶת אָמְרָה לִי דַּע שִׁירָה כְּבָר אֵינָהּ מְעַנְיֶינֶת וּמַצַּבָה בֶּכִי רַע אֵין מִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְהַדְפִּיסה אֵין בִּשְּׁבִיל מִי וְאֵין בִּשְּׁבִיל מָה והִיא נִבֶּטֶת מֵבוּישׁת כְּעָלֶה תְּאֵנָה הַמַּסְתִּיר עֶרְוָה.
בַמֶּרְחָב הַצִּיבּוּרִי שִׁירַת הַמְּשׁוֹרֵר כִּתְגוּבַת הַטוֹקְבֵּקִיסְט ובָּתֵּי הַקָּפֶה הִתְיָתְמוּ מִהמְּשׁוֹרֲרִים המוֹרְדִים מֵעֲצְבֵי הַתּוֹדָעָה וְאַבִּירֵי הָרוֹמַנְטִיקָה וּפָּסְקָה הַשְּׁאֵלָה לְמָּה הִתְכַּווֵן... וְהַבּוּרוֹת כּוּסְתָהּ מֵעָל לִגְדוֹתֵּיהּ בְּתָכְנִיּוֹת רִאלֶטִי שֶׁל לֶחֶם צַר וְשַׁעֲשׁוּעִים
בִּקַּשְׁתִּי לִהְיוֹת מְשׁוֹרֵר בְּעֵת בָּהּ הַשִּׁירָה הִיא כִּרְצוּעַת עוֹר בְּסַנְדְּלָרִיָּה.
© כל הזכויות שמורות ל – אביחי קמחי, ירושלים 2011 |