שבירת מוסכמות

אני לא ראיתיו, רק שמעתי שאני שלו...כך זה בעולמי הכפוי.

נישאתי בטרם הגיעותי לפרקי, לעולמי המסורתי השמרני והקשיח.

נולדת ביום סגרירי, בן  בכור רצה...

מה פשעי ומה חטאי?..."בת יחידה את לי"...

ילדותך לא  הייתה על מי מנוחות.

ידעתי להסתירך מעיני רשעים...

גדלת וגדלתי.

עיני כעינייך,..יופייך הזוהר,זאת אני בגילך...

את מילותיי החרישות מטיבה את לומר בקול...

ידייך הן ידי שהיו חסרות אונים מול חומה עתיקת ימים.

תשוקתי הסמויה שבערה, כעת היא אש קרה- וגופך שואף לקטיפה.

צרחתי, דמעתי,בלעתי, ספגתי, התביישתי, אך לא עוד!!!

על גופתי -לא אתן נפשך למזבח...

ניתקתי חבל טבוריך, את שדי ניתקתי מפיך בטרם עת... אך לא את אהבתי אליך.

צאי ממעגלי לארץ הנכר,השאירני בדד לטשטש צעדייך.

טפסי במעלה ההר בדרך היישר לפסגה, מעולם לא הייתי שם.

שאי עינייך למחר אולי לא אהיה שם...

למדי וצפי ממעוף הציפור בעולם של מחר.

את לי חלום שם.

משירי דודי רצם.

מצורף איור בשם:"שוברת מוסכמות".

מוקדש לעוולות.