כותרות TheMarker >
    ';

    ashorer

    הַלְוַאי וְהָיִיתִי יָכֹל לְהַשְׁלִים כֹּל הַחֶסֶר
    הַמְּמַלֵּא יְרֹקֶת סְלָעִים בִּדְמָעוֹת צִפִּיָּה

    לְהִמָּצֵא שָׁלֵם

    53 תגובות   יום שישי , 9/12/11, 08:12

    ''

    לְהִמָּצֵא שָׁלֵם 

     

     

    בְּרִגְעֵי עַצְבוּת בָּהֶם אָשׁוּב לָאֲדָמָה

    אָבוֹא אֶל הַמַּיִם הַגְּדוֹלִים יוֹדְעִים בְּאָפְקָם שָׁמַיִם

    וּבֵין עֶלְיוֹנִים לְתַחְתּוֹנִים חַמָּה מְגַוֶּנֶת בִּשְׁלַל  קַרְנָיִים

     

    אֲעָרֶה לְבוּשׁ וְחַיִּים, בֵּין חוֹלוֹת יָם אֶפְשֹׁט אֲבָרִים

    אֲחוֹרַי יֵרָאוּ וּפָנַי טְמוּנִים. הוּסְרָה מַסֵּכָה, אֲנִי וֶאֱלֹהַי

     

    בֵּין נִים לְחֶזְיוֹן, טֶרֶם יִטֹּל מָוֶת יְחִידָתִי,

    אֲדָווֹת חֲרִישִׁיּוֹת מַכּוֹת קַלּוֹת עֶרְוָתִי

    אָקִיץ מֵחֲלוֹם, אֶרְחַשׁ בָּרוּחַ מְגַפֶּפֶת  גַּבִּי

    אֲכַנֵּס יָדַי וְרַגְלַי כְּעֻבָּר בִּמְעִי אִמּוֹ

    בְּתוֹכִי אֲחוֹלֵל וַאֲכַרְכֵּר זַךְ מִכָּל רְבָב

     

    וּבַזֶּה הָרֶגַע חָסְרָה זֹאת צַלְעִי לְהִמָּצֵא שָׁלֵם  

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (53)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/5/12 10:06:
      מרטיט...מצמרר אותי במיוחד...כתיבה ענוגה ומרגשת, שאפו !
        24/2/12 22:13:
      "אֲעָרֶה לְבוּשׁ וְחַיִּים, בֵּין חוֹלוֹת יָם אֶפְשֹׁט אֲבָרִים אֲחוֹרַי יֵרָאוּ וּפָנַי טְמוּנִים. הוּסְרָה מַסֵּכָה, אֲנִי וֶאֱלֹהַי" מילים חזקות, מלאות חיי הגוף והנפש. *
        23/12/11 09:02:

      תודה לכל המגיבים

       

      ashorer

        15/12/11 07:02:

      אֶל הַמַּיִם הַגְּדוֹלִים יוֹדְעִים בְּאָפְקָם שָׁמַיִם...
      והשלמות היא בך...ללא חוסר..
      מילים שמרטיטות את הנפש..*

        13/12/11 17:35:
      להחזיר ציוד מבלי להזדכות....ואולי גם "שרשה לה פאם"...... כתוב יפה. אהבתי.
        12/12/11 23:27:
      אהבתי
        11/12/11 10:55:
      משובח בעיני
        11/12/11 00:29:
      וואו, הסוף - משהו! שיר יפה ומרגש מאד
        10/12/11 22:05:

      יש דבר מה נישא, גבוה, רוחני-מלאכי ולא גשמי, באדם הדובר.
      ודווקא משום הוא כמה לרדת לארצי, לדבר האמיתי. ולצלע האישה החסרה לו.
      כי אני, אגב, לתומי טוען שהגבר נולד מצלע אישה ולא להפך. ולכן אל הצלע הדובר מבקש לשוב

        10/12/11 19:01:
      מאוד חזקה ההתגלות, ההחשפות הזו. מעבר לטבילה במקווה ולהתנקות. זכות וצחות של נשמה שעברה ומוכנה לקבל חזרה את הצלם שמקדם לוקחה.
        10/12/11 17:14:
      תנועה שעוברת בין חשיפה לאל (הורדת המסיכות) לבין התכנסות והתכווצות (נקי וזך כתינוק ברחם) לבין תחושת השלמות. תארת כאן רגע נדיר בֵּין נִים לְחֶזְיוֹן, טֶרֶם יִטֹּל מָוֶת יְחִידָתִי,
        10/12/11 17:03:
      אשר יקר, נגעת בי .
        10/12/11 16:42:
      אָקִיץ מֵחֲלוֹם, אֶרְחַשׁ בָּרוּחַ מְגַפֶּפֶת גַּבִּי
        10/12/11 12:11:
      שיר יפה ומיוחד.
      וּבַזֶּה הָרֶגַע חָסְרָה זֹאת צַלְעִי לְהִמָּצֵא שָׁלֵם אתה שלם בכל מקרה וכתיבתך מד ה י מ ה
        10/12/11 07:43:
      יום ההוולדות והמוות קרובים במהותם, בזכות, בטוהר, בקרבה אל אלוהים - אל עצמנו ללא מסכות, ללא סייגים - שלמות. תחושת הצלע החסרה מניעה חיים שלמים לחיפוש, ללימוד, לגעגוע שנדמה שלעולם לא יושלם... אוהבת את הכתיבה שלך, את המחשבה העמוקה - תודה יונה
        10/12/11 06:35:
      הלוואי ואפשר היה להתחיל מבראשית.. כתיבתך מאתגרת ומעניינת שבת מהנה לך איש יקר..
      שיר המביע את הכמיהה לשלמות. נהייה של הנפש לשלמות למרות שהגוף חסר אותה. מאתגר מאוד השיר
        10/12/11 04:29:
      שני השירים האחרונים שלך תותחים. זה וזה שלפניו. מאד אהבתי.
        10/12/11 04:02:

      קני סוף נעים ורוח הנושב וקרוב ככה עלה בי;

       

       

       

        10/12/11 03:00:
      toda al a shituf nehedar
        10/12/11 01:18:
      המוות מתואר זך כלידה. ובלעדיה זה חסר.
        10/12/11 00:32:
      אתה שב אל בראשית, אל הבריאה, אל גן העדן, והצלע חסרה. דרך מעניינת לתאר חוסר שלימות. יפה.
        9/12/11 22:19:
      שבת שלום ומבורך...♥♥♥... בבריאות♥שמחה♥הצלחה♥ בקדושה ובאהבה...♥♥♥ שבת מענגת וענוגה לכולם...♥♥♥
        9/12/11 21:31:

      כה כנה היא התחושה

      להיות עירום ועריה

      והצלע החסרה....

      אותי ריגשת...

        9/12/11 20:32:
      וואוו כמה חזק את מתאר ולבסוף השורה האחרונה הרעידה גופי.
        9/12/11 20:27:
      אֲעָרֶה לְבוּשׁ וְחַיִּים, בֵּין חוֹלוֹת יָם אֶפְשֹׁט אֲבָרִים אֲחוֹרַי יֵרָאוּ וּפָנַי טְמוּנִים. הוּסְרָה מַסֵּכָה, אֲנִי וֶאֱלֹהַי אשר יקירי, מזכיר לי את המחקר שאני עושה לגבי המסכות שלנו ומה מתרחש בעת חסרונן או התפוררותן - אנחנו חשופים, כמוו ללא עור להגן עלינו. כך אתה במפגש עם עם אלוהיך, אך פניך מוסתרים ואחוריך הגלויים. אני מוצאת כאן הטרסה קשה כלפי הכל יכול. אֲכַנֵּס יָדַי וְרַגְלַי כְּעֻבָּר בִּמְעִי אִמּוֹ בְּתוֹכִי אֲחוֹלֵל וַאֲכַרְכֵּר זַךְ מִכָּל רְבָב תנוחת העובר הזו כל כך מתאימה לזוך והנקיון מכל רבב. אשר יקירי, זו בעצם ההטרב הגדולה, "אני שב אל האדמה כמו שבאתי, עולל זך וטהור" בַזֶּה הָרֶגַע חָסְרָה זֹאת צַלְעִי לְהִמָּצֵא שָׁלֵם הצלע אינה חסרה מעשיותיך או ההמנעות שלך עשות. הצלע חסרה כיוון שנלקחה היא ממך. שיר עמוק מאוד על מחשבות הקץ. כולנו בזמן זה או אחר חושבים על רגע צאתנו מן העולם. אצלך זה חשבון נפש נוקב וכואב כל כך עם בוראך. תודה רבה לך אשר על שיר משובח כל כך. אשר צר לי, עורך הטקסט המתקדם לא עובד היום, אז הכל כמו דייסה! לאה
        9/12/11 19:25:
      מצא חן בעיניי רעיון הבראשית המשתלב היטב גם עם ראשית האדם (תנוחם העובר) והחווה (צלעו). תודה
        9/12/11 18:32:

      איזו שלמות מצאתי בשורות
      שלווה ומוכנות לרגע ההוא
      אפילו מחולל ומכרכר
      איזו שלמות לו לאדם
      שכל שחסר לו
      היא אותה צלע שנלקחה
      מקדם...

        9/12/11 18:31:

      צריך לקרוא כמה פעמים

      כדי להכיל

      כמו עלילה שנרקמת מול העיניים

      כל כך מטאפורי

      כל כך מוחשי.

      והזכיר לי את השיר הזה :

      .

      ''

        9/12/11 17:59:

      צטט: daaaag 2011-12-09 10:33:44

      אתה שלם. גם בלי הצלע. מרחק נגיעה משמים וארץ.

       

      גם אני חושבת כך.

      אתה שלם גם בלי הצלע,

      ובאותו מעמד, ההתוודעות

      שמעולם לא היית חסר.

        9/12/11 17:48:
      נפלאות מילותייך כמנגינה
        9/12/11 16:50:
      "בְּרִגְעֵי עַצְבוּת בָּהֶם אָשׁוּב לָאֲדָמָה אָבוֹא אֶל הַמַּיִם הַגְּדוֹלִים יוֹדְעִים בְּאָפְקָם שָׁמַיִם וּבֵין עֶלְיוֹנִים לְתַחְתּוֹנִים חַמָּה מְגַוֶּנֶת בִּשְׁלַל קַרְנָיִים" המעבר הזה בין כאן לשם. השלמות של הנשמה והגוף שנקרא אדם. שיר אכן מעורר מחשבות
        9/12/11 16:37:
      על השלמות - גוף ונפש. שיר רציני אם קוראים אותו כרציני. לא מראים ישבן חשוף לאלוהים, כאן זו הקריאה עם הקריצה הקלה. יפה נורא אשורר.
        9/12/11 16:34:
      תודה אשר על שיר חזק..עמוק ומעורר מחשבות רבות... שבת שלום..סאלינה
        9/12/11 13:29:

      צטט: רמיאב 2011-12-09 13:26:33

      בנוסף לכל אשר כתבו לפני...
      נראה לי שיש בלב הכותב חשש של פרידה מאהובתו.
      "בֵּין נִים לְחֶזְיוֹן, טֶרֶם יִטֹּל מָוֶת יְחִידָתִי,"
      "וּבַזֶּה הָרֶגַע חָסְרָה זֹאת צַלְעִי לְהִמָּצֵא שָׁלֵם "
      יחידתו זאת אהובתו, שהיא מצלעו של האדם.

      .

      שבת שלום

       

       

      אשורר יקר

       

      כמו תמיד נהדר

      בחרתי להצטרף לתגובתו של רמי

      כי חשתי בדיוק כמוהו

      תודה ושבת מחבקת וטובה

      אביה

       

       

        9/12/11 13:26:

      בנוסף לכל אשר כתבו לפני...
      נראה לי שיש בלב הכותב חשש של פרידה מאהובתו.
      "בֵּין נִים לְחֶזְיוֹן, טֶרֶם יִטֹּל מָוֶת יְחִידָתִי,"
      "וּבַזֶּה הָרֶגַע חָסְרָה זֹאת צַלְעִי לְהִמָּצֵא שָׁלֵם "
      יחידתו זאת אהובתו, שהיא מצלעו של האדם.

      .

      שבת שלום

       

       

        9/12/11 12:44:

      אשר,

      יש כאן התחברות נפלאה עם הטבע -

      אדמה, המים הגדולים ,שמים,

      שלל גווני האור והרוח.

      מעין רגע של אמת ותום ללא מסכות, ללא מחיצות.

      שאיפה לשלמות ותום ,

      שאינה מתאפשרת ללא החצי השני.

       

      תודה על השיר

      שבת שלום

        9/12/11 12:22:

      שקיעה נוגה.
      שמש בין שמים וים.

      רגע מזכך....

        9/12/11 11:40:
      שאיפה תוך פנימית לחזור אל ימי בראשית כשהכל נברא והיה מופלא בפשטותו. תודה, אשר ושבת שלום !
      אֲכַנֵּס יָדַי וְרַגְלַי כְּעֻבָּר בִּמְעִי אִמּוֹ בְּתוֹכִי אֲחוֹלֵל וַאֲכַרְכֵּר זַךְ מִכָּל רְבָב תחושה של שלמות וטוהר כפיים יש בשיר לקראת סופו
        9/12/11 10:33:
      אתה שלם. גם בלי הצלע. מרחק נגיעה משמים וארץ.
        9/12/11 10:28:

      לְהִמָּצֵא שָׁלֵם 

       

      "הוּסְרָה מַסֵּכָה, אֲנִי וֶאֱלֹהַי"

       

      "בְּתוֹכִי אֲחוֹלֵל וַאֲכַרְכֵּר זַךְ מִכָּל רְבָב"

      ........................

      איש יקר

      עכשיו זה הזמן לבקש את השלמות

      כאן בעולם הזה נושא ההפכים

      המוות מחדד את תנועת הזמן הקצוב

      לבקש את השלימות, כאן, עכשיו, בהווה

      אני שומעת ויתור ואני לא רוצה שתוותר

      הסר עכשיו את המסכה

      היה עכשיו עם אלוהיך

      ואז תדע שמחה ומחול

      זך מכל רבב

      לאותו הרגע

      כמו דויד המלך 

      שפיזז וכרכר בשמחה

      וכשירדה עליו שוב העצבות 

      שב לאלוהיו להתפלל.

      בבקשה

      אל תוותר. 

      ....................

      אזלו כוכביי

      בלי נדר אשוב.

       

       

        9/12/11 10:11:

      תיאור נפלא של ההתכנסות, השיבה העירומה לעפר, חסרונה של הצלע.

      מעורר מחשבות השיר, אודות הריק הזה, המבקש כל חייו להתמלא.
      שבת שלום משורר יקר.
      דפנה.

        9/12/11 10:03:

      אשורר יקר , שירך נפלא ומעורר מחשבה ...

      נראה כי הדובר מתאר את יומו האחרון על האדמה ....

      עובר תהליך של חיים שלמים מראשית הבריאה ועד ליום בו האדם שב למקום מבראשית -לאימא האדמה ...

      לקראת בוא היום, הוא עובר תהליך של התנקות פיזית ונפשית" בְּתוֹכִי אֲחוֹלֵל וַאֲכַרְכֵּר זַךְ מִכָּל רְבָב"
      אך יחד עם כל התהליך העובר עליו, הוא חש חסר, לא שלם  ....

      כפי שאמרתי שירך מעורר מחשבה ....

      ואני, כן רואה את השלמות . השלמות לטעמי היא גם בידיעה שהצלע ההיא חסרה.

      תודה ושבת שלום :)

        9/12/11 09:41:

      תסריט רץ אחור. שיר מעולה!
      חזרתי הרגע מאריהיגודה ושם מתואר ההליך ההפוך לזה.
      מאוד אוהבת את כתיבתך. נותרתי נפעמת!
      ג'ודי.

        9/12/11 09:23:
      תיאור נפלא של התחברות עם הטבע ואלוהים אבל עדיין אין מנוח ורוגע - חסרה הצלע ההיא, מימי בראשית, כדי להשלים שלמות. יפה ומיוחד שירך, אשורר. נהניתי כתמיד. תודה ושבת שלום.
        9/12/11 08:38:
      בדיוק כשהבהבה ההודעה שלך דיברתי עם אשתו של חיליק שהיא בדרכה לבית הקברות לספר לו את אירועי השבוע.ביקשתי ממנה לספר לו מס דברים כך אני עושה מאז שנפטר ופתאום בא השיר לך וכל כך אוהב את השורה האחרונה שאחריה אי אפשר להוסיף אף מילה.
        9/12/11 08:36:
      אשר יקירי זה לבינתיים, אשוב בערב להגיב לאה
        9/12/11 08:36:
      וואו. אהבתי ביותר
        9/12/11 08:32:
      אתה ואלוהים? עשית עבודה טובה מאוד עם עצמך. קראתי ונהניתי, השיר כתוב יפה מאוד.
        9/12/11 08:25:
      רוב תוגה וערגה למציאת השלם , האני?!
      אהבתי את הרגעים בהם הדובר בשיר חש נטול מסכות עירום בתרתי משמע והחוסר הזה שהוא מרגיש על מנת לחוש שלם זועק. הצילום של הלבנה..נפלא אף הוא ומעורר... שבת שלום אשוררי יקר(-:

      פרופיל

      ashorer
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון