כבר זמן רב, כך נדמה, לא נקשרו קשרים והוכתרו כתרים וכוונות נסתרות למהלך פשוט, אולי אפילו מתבקש, שעשה פוליטיקאי, כפי שקרה השבוע לראה״מ, בנימין נתניהו.

נתניהו הודיע על הקדמת הפריימריס בליכוד לראשות התנועה, ותהום כל הארץ. מה קרה? בסך הכל עניין פנים ליכודי, שאין לו שום קשר או חצי קשר עם כל שלל הפרשנויות ומטר המלל של הפרשנים השונים, מטעם עצמם או מטעם אחרים, שהציבור נאלץ לשמוע ולקרוא בשבוע האחרון.

נדמה כי אפילו נתניהו ומקורביו בצמרת הליכוד, שהיו שותפים ומעורבים בהחלטה, הופתעו מכמות הספקולציות, הניתוחים, הערכות והפרשנויות שהורעפו והומטרו על החלטה אחת שקיבלו.

הם העריכו מן הסתם שיהיו עיתונאים שינברו בנבכי ובקרבי ההחלטה, שימלאו כתבות, טורים וזמן מסך כדי לפרשן ולהסביר לציבור מה בדיוק עומד מאחורי ההחלטה, אך עד כדי כך, סביר להניח שלזה הם ממש לא ציפו. כל מה שנאמר ונכתב, אמת ויציב, נכון וקיים. יש באופק דו״ח של מבקר המדינה בנושא השריפה בכרמל, ונתניהו עלול להיכוות ממנו מאד. בצנרת ממתין גם דו״ח נוסף של מבקר המדינה, בעניין הנסיעות של ראה״מ, וגם כאן נתניהו עלול לחטוף מכה קטנה בכנף. ויש את הבחירות לנשיאות ארצות הברית, ויש את ההחלטה ההולכת וקרבה בעניין כתב האישום, כן או לא, ליו״ר ״ישראל ביתנו״ אביגדור ליברמן, ויש ויש עוד כמה דברים. אך לכל אלו אין ולא היתה שום השפעה על החלטתו של נתניהו להקדים את הפריימריס על ראשות הליכוד.

לנתניהו אין ולא נראה באופק שיהיה יריב אמיתי על ראשות הליכוד. הוא לא זקוק להקדים את הפריימריס כדי להישאר יו״ר הליכוד ומועמדה לראשות הממשלה. המועמדות של משה פייגלין היא לא רלוונטית, וההתמודדות של סילבן שלום היא וירטואלית לחלוטין. וגם הוא יודע זאת. לסילבן שלום אין שום סיכוי לסכן את מעמדו ובכירותו של נתניהו בליכוד. לא היום וגם לא בעוד שנה, וגם סביר להניח שהוא לא היה מתמודד נגד ראש ממשלה מכהן.

סילבן שלום, אגב, צריך להגיד תודה לנתניהו על המהלך שלו. אילו ההתמודדות היתה מתקיימת במועד המקורי או קרוב לכך, שלום היה נאלץ להתמודד, מטעמי כבוד וכו׳, ויוצא מן ההתמודדות הזו כשידו על התחתונה. מושפל וחבוט. אולי היה לכל היותר מקבל כמה אחוזים בודדים. אך כעת יש לו תירוץ מדוע החליט שלא להתמודד. הוא יכול להסביר זאת בכך שאין לו מספיק זמן להתארגן, או שהוא לא משחק במשחק הבלתי חוקי של נתניהו, ועוד שלל תירוצים מתירוצים שונים. העיקר לא להתמודד. כי גם הוא יודע שהתמודדות לא תעשה טוב לקריירה הפוליטית שלו, ולא תשפר את מעמדו הן בליכוד והן בציבור

הרחב. הוא יודע מצויין מה ההשלכות של התמודדות שהתוצאות לא מחמיאות ומצביעות על תבוסה והשפלה, וברור לו לחלוטין שלהתמודדות כזו עדיף שלא להיכנס.

נתניהו זוכה כבר זמן רב לאהדה רבה ביותר בכל סקרי דעת קהל, ואפילו המחאה החברתית לא הצליחה לכרסם יותר מידי בתמיכה בו. גם הליכוד בראשותו מוביל במספר המנדטים בכל הסקרים, ועוד לא היה סקר שהעניק לשמאל ולקדימה את האופציה להקים את הממשלה הבאה. כל הסקרים הצביעו חד משמעית שגם את הממשלה הבאה יקים הליכוד, ושבראשה יעמוד נתניהו.

החלפה עם אטיאס

דו" המבקר בענין השריפה בכרמל, כואב ככל שיהיה, יחזיק מעמד בכותרות שבוע, שבועיים, לכל היותר עוד כמה ימים, ולאחר מכן יובל אחר כבוד למגירה המיוחדת השמורה לדוחו״ת מסוג זה. שם יעלה אבק כמו כל יתר הדוחו״ת של מבקר המדינה. אפילו התקשורת העויינת את נתניהו, לא תוכל לשמור את הנושא יותר מידי זמן בכותרות. באזור כה דינמי ותוסס כמו שלנו, עם התפתחויות אין סוף בכל הגזרות והתחומים, עם כל הכבוד לדו״ח ומה שייכתב בו ולמידת חומרתו, בשלב כלשהו אחת דינו להיעלם.

גם לגבי ההשלכות של הדו״ח על ש״ס והעומד בראשה, שר הפנים אלי ישי, כמדומה שאין לנתניהו מה לחשוש. בהחלט יתכן שהדו״ח מבחינתו של ישי יהיה קטלני ביותר, עד קביעה שהוא לא יכול להמשיך עוד בתפקידו כשר הפנים. יתכן. אולם האם זה יוביל לפרישתה של ש״ס מן הקואליציה ולהתפרקות הממשלה? בוודאי שלא. אין אופציה כזו. בש״ס כבר יודעים לומר שאם המבקר ישליך את ישי ממשרד הפנים, תתבצע שם החלפת כסאות. כלומר, הוא יחליף תפקידים עם שר השיכון אריאל אטיאס, שיעבור למשרד הפנים וישי יתיישב במשרד השיכון, ובא לדו״ח ולמסקנותיו גואל.

והגרעין האיראני? גם הוא לא קשור. משום שאם נתניהו יפעל נכון מול האיום הזה, ממילא התמיכה בו תרקיע שחקים. ואם חלילה יבצע טעויות שיעלו למדינת ישראל ולציבור ביוקר, הוא ייאלץ ללכת הביתה. בין אם בבחירות, בין שיתפטר מעצמו, או שחבריו לליכוד יראו לו את הדלת החוצה.

נשארנו עם כתב האישום לאביגדור ליברמן. גורמים יודעי דבר מספרים כי בין עורכי דינו של ליברמן לפרקליטות, מתנהל כבר זמן רב מו״מ על הסרת סעיף השוחד מכתב האישום, ועל כך שליברמן יקבל עונש של עבודות שירות בלבד למספר חודשים. עד כה המו״מ לא עלה יפה.

בכל מקרה, בין אם יצליח המו״מ או אם יוחלט להגיש נגד שר החוץ כתב אישום ללא עסקת טיעון, לוח הזמנים הוא כזה שגם אם ליברמן יחליט לפרוש, אין סיכוי שהצעד הזה יבוצע לפני אמצע או סוף הקיץ הבא, כשהמשמעות

היא שהבחירות במקרה כזה יתקיימו בעוד שנה לפחות מהיום.

ליברמן הצהיר כבר מספר פעמים, שגם אם יוגש נגדו כתב אישום, את הממשלה אין לו כוונה לפרק, ושהיא מבחינתו תמשיך לכהן עד המועד החוקי של הבחירות הבאות בעוד כשנתיים.

אין אומנם סיבה לפקפק בדברים הללו, אולם מאחר ובכל זאת מדובר בפוליטיקאי, יש להתייחס בכבדהו וחשדהו. אם לליברמן יהיה נוח לפרוש, הוא יעשה את זה בלי למצמץ אפילו לרגע. כאילו לא אמר כלום בעבר. ואם לא יהיה לו נוח, ישראל ביתנו תמשיך להיות שותפה מלאה בממשלה ובקואליציה, כאילו כלום לא קרה עם היו״ר שלה.

כך או כך, גם אם ליברמן יפרוש, זה יהיה בתיאום עם נתניהו. השותפות ביניהם היא אמיתית וברורה, גם אם פה ושם יש חילוקי דעות וכעסים. ולליברמן גם אחרי הבחירות הבאות, אין שום אופציה מלבד להמשיך את השותפות עם נתניהו. לא הוא יהיה זה שיעניק לציפי לבני את ראשות הממשלה.

ומעל הכל, הדיבורים והפרשנות על כך שנתניהו עלול להקדים את הבחירות מיוזמתו כדי להכתיב את קצב האירועים, לנצל מומנטום וכדו׳, אין להם שחר. אלו דברי הבל, שמי שכותב אותם פשוט לא מכיר את ההיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל. ונתניהו, האמינו, מכיר גם מכיר, יודע גם יודע.

עד היום, כל ראש ממשלה שהקדים בחירות ביוזמתו, נחל כישלון והלך הביתה. כך היה עם יצחק שמיר בעבר, כך שמעון פרס, כך אהוד ברק, וכך גם ציפי לבני (היא לא היתה ראש ממשלה, אך היתה לה הזדמנות להקים ממשלה והיא העדיפה ללכת לבחירות מתוך הנחה שתנצח בהם). כלל ידוע וברור הוא, שראש ממשלה לא מקדים בחירות סתם כך, וכל עוד הוא יכול להמשיך לסחוב את העגלה ולשלוט, עליו לעשות זאת. גם אם העגלה מקרטעת קמעה, וגם אם היא פגועה פה ושם.

נתניהו מבחינתו יעשה כל מאמץ כדי להשלים את הקדנציה עד תום. עד היום האחרון שהחוק מאפשר לו. וכפי שזה נראה כיום, קיימת סבירות לא מועטה שזה גם מה שיקרה, או לכל היותר שהבחירות יוקדמו במספר חודשים. לא יותר מכך.

אז מדוע בכל זאת החליט נתניהו את אשר החליט? מסיבות פשוטות, זוטרות וממש לא גורפות כותרות. זה חוסך לליכוד 4 מיליון שקל; ההצמדה של בחירת יו״ר התנועה לבחירות לועידה ולמועצות הסניפים תגרום שגם בהצבעה על ראשות התנועה יהיה אחוז הצבעה גבוה, ונתניהו רוצה להראות שנבחר על ידי כמה שיותר בוחרים מתוך חברי הליכוד; ובעיקר - אחוז הצבעה גבוה יוריד את אחוז התמיכה בפייגלין, ונתניהו רוצה להראות שהליכוד אינו מפלגת ימין אלא מרכז. זה הכל ולא יותר.