כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ככול שחולף הזמן

    ארכיון

    0

    הָאוֹר הַנִּצְחִי

    11 תגובות   יום שישי , 9/12/11, 20:18

    עַל מוֹת אֲבִי נוֹדַע לִי מֵאִמִּי

    כְּשֶׁחָזַרְתִּי מִמִּשְׂחָק כַּדּוּרֶגֶל בַּשְּׁכוּנָה.

    הַבַּיִת הָיָה חָשׁוּךְ וְקוֹלוֹת הַבֶּכִי

    בָּקְעוּ דֶּרֶךְ הַקִּירוֹת מְהָחֶדֶר הָאֲחוֹרִי 

    וְהָאֵבֶל קִבֵּל אֶת פָּנַי.

    עַל מוֹת אִמִּי יָדַעְתִּי מֵהַמּוֹרְפְיוּם שֶׁזָּרַם לָהּ

    מֵאִינְפוּזְיָה  לַוְּרִיד וּמֵהַמּוֹנִיטוֹר

    שֶׁמָּנָה אֶת דְּפִיקוֹת הַלֵּב שֶׁהָלְכוּ וְדָּעַכוּ

    עַד שֶׁחָדְלוּ.

    עַכְשָׁו בְּמֶרְחָק הַשָּׁנִים

    מוֹצֵא עַצְמִי מַבִּיט בַּתְּמוּנוֹת שֶׁעַל הַקִּיר

    מֶנַקֶה אֶת הָאָבָק מְהַפָּנִים שֶׁקָפְאוּ.

    הַדְּמָעוֹת יָבְשׁוּ כְּבָר

    מַעְיָן הַכְּאֵב נוֹבֵעַ כְּפֶצַע שֶׁלֹּא יַגְלִיד

     זּוֹרֵם כְּפֶלֶג מַיִם אֶל הַזִּכְרוֹנוֹת.

    הַיָּדַיִם שֶׁפַּעַם לִטְּפוּ אֶת רֹאשׁ הַנַּעַר

    אוֹחֲזוֹת עַכְשָׁו אֶת הָאוֹר הַנִּצְחִי

    שֶׁל הַנְשָׁמָה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/12/11 16:44:
      הַיָּדַיִם שֶׁפַּעַם לִטְּפוּ אֶת רֹאשׁ הַנַּעַר אוֹחֲזוֹת עַכְשָׁו אֶת הָאוֹר הַנִּצְחִי שֶׁל הַנְשָׁמָה ואתה מאיר
        16/12/11 20:43:
      you do it again ....make me cry touching my soul
        15/12/11 23:09:
      תודה מקרב לב לכול התגבות המרגשות והנוגעות.
        15/12/11 10:04:
      חשבתי על זה שעל פי הכותרת יכולתי לדמיין שהאור הנצחי עבורך בעצם טמון באדמה או שאולי אתה היית האור שלהם ועתה ידיים אוחזות אור באדמה. דמעות יבשות מצמיחות אורות נצחיים, יש לי עוד הרבה בהקשר אבל אלו בעיקר שנדרשתי להתעמת איתם ביני לביני :)
        15/12/11 03:23:
      אוי דמעתי נורא. שלחת לי את כל הכאב הזה ואפילו לא ידעתי.
        15/12/11 01:58:
      כתיבה יפה .. שיר נוגע ונוגה .... תודה .
        11/12/11 22:29:
      אין לי כל כך מילים. אם יהיו אשוב.
        11/12/11 15:39:

      שירך מטלטל, מאיר

      תודה לך.

      מוֹצֵא עַצְמִי מַבִּיט בַּתְּמוּנוֹת שֶׁעַל הַקִּיר

      מֶנַקֶה אֶת הָאָבָק מְהַפָּנִים שֶׁקָפְאוּ.

        10/12/11 23:17:
      הַיָּדַיִם שֶׁפַּעַם לִטְּפוּ אֶת רֹאשׁ הַנַּעַר..... אור עוטף
        10/12/11 10:02:
      זכור לי גם הכאב של אבדן ,יישאר לנצח בזיכרוני ולבי ,שירך נוגע עמוק בזיכרון של עבר ...מילותיך בכאב מהולות .כתיבה נוגעת .
        10/12/11 07:46:
      צובט את הלב במילותיך, הכאב הזה תמיד יקנן עמוק בלב וכל שנותר הוא רק זכרונות/תמונות והמורשת שהם הותירו לנו.שבת נעימה לך