רשלנות רפואית באבחון – האם הוביל לאי ספיקת כליות ?
רות הגיעה לבית החולים, כאשר היא סובלת מכאבי בטן בלתי נסבלים ומהקאות. הצוות הרפואי נתן לה טיפול רפואי ראשוני וכן לקח מס' דגימות דם, אשר חלקן מתייחסות לשאלה האם מדובר בבעיה כלשהי בכליות.
לאחר שנבדקה, הגיע הצוות הרפואי למסקנה כי רות סובלת מדלקת בכיס המרה והחל לתת לה טיפול תרופתי מתאים. אולם, יום למחרת אשפוזה, החלה רות לסבול מבצקות בכל חלקי גופה, תופעה העשויה להצביע על כשל בתפקוד הכליות. רק בשלב זה טרח בית החולים לבדוק את תוצאות בדיקות הדם שביצעה יום קודם, ואכן התגלה כי רות אינה סובלת מדלקת בכיס המרה אלא מכשל בתפקוד הכליות. מצבה של רות הלך והחמיר, עד שלבסוף הגיעה לדרגה של אי ספיקת כליות, נאלצה לעבור דיאליזה למשך תקופה ממושכת ועברה ניתוח להשתלת כליה.
בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה נגד בית החולים, טענה התובעת כי נזקיה אירעו בשל האבחון השגוי של בית החולים וכי בית החולים התרשל בטיפול שניתן לה.
בית החולים טען מנגד, כי אין מחלוקת בדבר נזקיה של התובעת. אולם, בית החולים טען כי אין כל קשר סיבתי בין נזקיה לבין הטיפול הרפואי שניתן לה ע"י בית החולים.
ללא הוכחת הקשר הסיבתי בין הרשלנות לבין הנזק, אין התובעת זכאית לקבלת פיצוי מבית החולים.
מה המסקנה אליה הגיע בית המשפט ? כנסו לכתבה: רשלנות של נפרולוג |