מבין שלל הדיאטות וההמלצות לתזונה בריאה, לאחרונה זוכה תזונה נטולת גלוטן למקום של כבוד ♦ יותר ויותר אנשים, כאלה המעוניינים להפחית ממשקל גופם וגם סתם שוחרי בריאות, מאמצים תפריט תזונתי שאינו מכיל, ולו גרם אחד של חלבון החיטה ♦ האם יש ממש באופנה העכשווית? ♦ "הגלוטן הוא לא הבעיה, אלא מחלת הצליאק, שהלוקים בה צריכים להימנע מחלבון החיטה", מבהיר לנו ד"ר ברוך ירושלמי, מומחה לגסטרואנטרולוגיה בילדים מסורוקה. "לאוכלוסייה הבריאה אין יתרון בהתנזרות מהגלוטן, גם לא לצורכי דיאטה" ♦ גלוטן- האופנה והעובדות ♦

 בתקופה האחרונה, הציבור הרחב נחשף יותר ויותר לגלוטן, או יותר נכון, להיעדרו של המרכיב הזה מהמזון. כטבעם של טרנדים חדשים, טרנד ההתנזרות מגלוטן הפך שם נרדף לתזונה בריאה ולדיאטה. רבים באוכלוסיה השתכנעו, כי במידה שיוציאו את הגלוטן מהתפריט התזונתי שלהם, על כל מרכיביו, הם ישפרו את הבריאות שלהם, או לחילופין: יצליחו להפחית ממשקלם במידה ניכרת. "דיאטה ללא גלוטן". סביר להניח, שאחוז לא מבוטל מקרב הקוראים נחשף למושג הזה במהלך התקופה האחרונה, יש מן הסתם גם כאלה שניסו לאמץ את הדיאטה שמשווקת כפלאית ממש. השאלה היא, מה טמון מאחורי התופעה החדשה, של הבריחה מגלוטן. האם יש בה ממש, או שבעצם החלבון של החיטה צריך להיות מודר מהתפריט התזונתי של חתך מסוים מאוד באוכלוסייה: מי שסובל מרגישות לו.

זה הצליאק

על מנת לעשות סדר בדברים, לבחון מה נכון ומה בחזקת פרסום שיווקי חסר בסיס, ביקשנו את עזרתו של ד"ר ברוך ירושלמי, מומחה לרפואת ילדים ולגסטרואנטרולוגיה בילדים (מחלות דרכי עיכול, תזונה וכבד), מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה בבאר שבע. "לא הגלוטן הוא הסיפור, אלא מחלת הצליאק", מסביר ד"ר ירושלמי. "הצליאק היא מחלה שיש לה רקע גנטי, והיא מופיעה מלידה. היא קיימת מיום הלידה ובאה לידי ביטוי לאחר חשיפה לגלוטן. הגלוטן, שהוא חלבון, מופיע בשלושה מהדגנים: חיטה, שעורה ושיפון. בחיטה, הגלוטן מהווה עד 80% מהחלבון שבגרעין. צליאק היא מחלה דַגֶנֶת, מלשון דגנים, או כַרסת, מלשון כרס. ילדים שסובלים מצליאק מפתחים כרס, בטן נפוחה. מדובר במחלה נפוצה יחסית. להערכתנו, השכיחות של ההופעה שלה בארץ עומדת על שיעור של כ-1% מהאוכלוסייה".

לדברי ד"ר ירושלמי, באופייה, מחלת הצליאק מערבת את המערכת החיסונית: "בעקבות החשיפה לגלוטן, מתחיל תהליך שבסופו, תאי החיסון תוקפים את רקמת המעי, ומכאן נגרמת המחלה. התיאור הקלאסי של סממני הצליאק, הוא ילד שלא עולה במשקל, שלשולים, בטן תפוחה, שיער דליל ועוד. אלה היו הביטויים העיקריים של המחלה. לעומת זאת, בשני העשורים האחרונים, ההופעה הקלאסית פחות שכיחה, ודווקא הסימנים הפחות קלאסיים מופיעים. ומהם הסימנים? כל תלונה על כאב בטן ממושך, אנמיה- חוסר בברזל, קומה נמוכה ועוד סימנים נוספים אחרים. הסממנים השונים מתבטאים בגילאים. בילד, הם קשורים יותר לגדילה. במבוגר, זה בא לידי ביטוי בעיקר באנמיה ובאוסטיאופורוזיס, חולשת העצם".

התנזרות מגלוטן מעלימה סימני המחלה

ד"ר ברוך ירושלמי מציין, כי השכיחות של מחלת הצליאק מוגברת במשפחות בהן יש כבר חולה אחד במחלה, בקרב חולי סוכרת מסוג 1 (סוכרת תלויה באינסולין), או אצל אנשים הסובלים מהיפותירואידיזם, מחלה של בלוטת התריס. "במצבים כאלה, השכיחות של הצליאק גבוהה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית. בכל מקרה בו עולה חשד לקיומה של המחלה, השלב הבא הוא בדיקות דם. בדיקת הדם לאיתור ו/או לשלילה של מחלת הצליאק היא אמינה מאוד. במידה שהבדיקה חיובית, ההמלצה היא לעבור ביופסיה של המעי הדק. אם כי, בהקשר זה ראוי לציין את ההמלצות העדכניות של האיגוד האירופאי לגסטרואנטרולוגיה לילדים. ההמלצות החדשות של האיגוד מציינות, כי רמה גבוהה מאוד של נוגדן הצליאק בבדיקת דם עשויה לספק את האבחנה במחלה, ללא צורך בביופסיה".

מכל מקום, כפי שמדגיש ד"ר ברוך ירושלמי, להבדיל ממחלות אוטואימוניות אחרות, סימני מחלת הצליאק חולפים לאחר הימנעות מוחלטת מאכילת גלוטן. "המחלה היא לכל החיים", אומר ד"ר ירושלמי. "הנוכחות שלה אינה נעלמת. אולם הימנעות מגלוטן באופן מוחלט מאפשרת לחולים במחלה איכות חיים זהה לזו של אנשים בריאים. אחרי פרק זמן מסוים של התנזרות מוחלטת מהגלוטן, בדיקת דם שתיערך לחולה תהפוך מחיובית לשלילית. קרי, מלא תקינה לתקינה. זה לא אומר שהנבדק בריא, כפי שציינתי, אך המשמעות היא שאיכות החיים שלו ותפקודו הנם רגילים לכל דבר. בשל העובדה שבמחלה זו, שכאמור הנה אוטואימונית, אנחנו יודעים בבירור את הגורם למחלה, הגלוטן, ניתן להתגבר על הסממנים שלה ולחיות כרגיל. במחלה זו, אין צורך בטיפול רפואי ובתרופות כדי להתמודד עם הסימפטומים שלה, אלא פשוט להוציא מהתפריט התזונתי את הגלוטן, שמעורר אותה".

הגלוטן והאוכלוסייה הבריאה

ד"ר ברוך ירושלמי מוסיף, בכל הנוגע לצורך של חולי הצליאק להתמיד בתזונה נטולת גלוטן, כי במדינת ישראל קיים חוסר הכרה וחוסר מודעות לחשיבות שבעזרה לחולים במחלת הצליאק: "העלות של מוצרי מזון נטולי גלוטן גבוהה, ומשפחות של חולי צליאק עלולות להזדקק לסיוע כלכלי בניסיון להתמיד בתזונה שנקייה לחלוטין מחלבון החיטה. הגורמים הרלוונטיים צריכים לתת את דעתם לכך, שמבחינת חולי הצליאק, תזונה נטולת גלוטן אינה בבחינת מותרות, אלא הכרח כדי לחיות חיים רגילים". בכל הקשור למזון נטול גלוטן, כפי שהוזכר, מזונות כאלה הפכו כיום למבוקשים בקרב רבים מהאוכלוסייה הבריאה. בין אם במחשבה שמזון כזה יתרום לבריאות בכלל, ובין אם, בעיקר, כאמצעי להשלת קילוגרמים רבים במשקל.

"אין חיסרון בכך שאנשים בריאים יימנעו לחלוטין מאכילת גלוטן", מבהיר ד"ר ירושלמי. "חלבון זה אינו מהווה רכיב חשוב במזוננו, ואין בו חומרים חיוניים שאנחנו חייבים. אולם בד בבד, לא ידוע על שום יתרון ממשי בתזונה נטולת גלוטן בקרב אנשים בריאים, גם לא כשהיא מאומצת למטרת דיאטה. דיאטה נטולת גלוטן, אין בה שום דבר שהוא בקבוצת ההמלצה לדיאטה כזו. בפועל, ההתייחסות לדיאטה כזו, כמו אל דיאטות שונות אחרות, היא יותר להרכב הפחמימות שבמזון ולכמויות שלו. אולם אין כל משמעות לקיומו או לאי קיומו של הגלוטן במזון שנצרך על ידי האוכלוסייה הבריאה".

כשטרנד ועובדות נפגשים

לנוכח הדברים האמורים, מתחדדת התהייה כיצד הפכה הדיאטה ללא גלוטן לתופעה בולטת כל כך, ומדוע יותר ויותר אנשים באוכלוסייה מאמינים, כי תפריט ללא גלוטן עשוי לסייע לבריאותם יותר מתפריטים בריאותיים אחרים. ד"ר ברוך ירושלמי: "יש להבדיל בין היצרנים והמשווקים שמעוניינים ברווחים, לבין הצד העובדתי. יש פער בין שני הצדדים הללו. טרנד, כשמו, הוא אופנה, מגמה. היום הטרנד הוא דיאטה ללא גלוטן. מחר יבוא טרנד חדש. בכל הקשור לגלוטן, וליתר הטרנדים הקשורים בתזונה שמופיעים חדשות לבקרים, חשוב להיצמד לעובדות. והעובדות הנוגעות לגלוטן הן, שהימנעות מאכילה שלו בהחלט יכולה לסייע בהפחתה במשקל. אבל לא בגלל היעדרו של החלבון הזה דווקא. הסיבה לכך היא, שכל הימנעות מאכילת חיטה מביאה בהכרח לירידה במשקל".

"אנשים מחפשים קסם. אבל צריך לדעת, שאין כזה דבר קסמים. עצם השימוש במילה טרנד מעיד על התשתית העובדתית הלא מבוססת שיש לדיאטה ללא גלוטן. כטיבה של אופנה, הטרנד הזה ימוצה לבסוף, ויוחלף במגמה אחרת. אין נוסחאות פלאיות לירידה במשקל. מי שרוצה/ צריך להפחית ממשקלו, צריך לעשות זאת באמצעות הקפדה על תזונה נכונה ובריאה, ולא להיתפס לגימיקים מבטיחים כביכול, שדיאטה ללא גלוטן היא אחת הדוגמאות להם". עם זאת, כפי שכבר הסביר, ד"ר ירושלמי חוזר ואומר, כי אין סיכון בדיאטה ללא גלוטן: "אין סיכון בדיאטה שמתבססת על תפריט נטול גלוטן, כפי שאין סיכון בכלל בתפריט ללא גלוטן לאנשים בריאים. אולם באופן עובדתי, הימנעות מגלוטן היא משהו שנדרש ומועיל אך ורק לחולי צליאק".

ומה עם דיאטה ים-תיכונית?

סביר להניח, כי בין הקוראים יש כמה מאוכזבים, כאלה שחשבו כי מצאו את פתרון הפלא לירידה במשקל או לשמירה על אורח חיים בריא במיוחד, באמצעות אימוצו של תפריט תזונתי נטול גלוטן. ובכן, בקרב אלה הסבורים עדיין כי ניתן לחולל שינויים גדולים במשקל באמצעות נוסחאות מופלאות, יתכן שהאכזבה במקומה. אבל אצל כל אותם אנשים שחשבו בטעות, כי לתזונה ללא גלוטן יש יתרון בשל מעלות בריאותיות, הם, ואפילו הקבוצה הראשונה, בהחלט יוכלו למצוא עידוד או תוצאות של ממש באימוץ תפריט תזונתי בריא. איזה תפריט תזונתי יכול להיכלל בקטגוריה של תזונה בריאה באמת, ואף להתאים לדיאטה שתוכל להביא לתוצאות טובות?

התשובה לכך, מסתבר, אינה מסתתרת בגילויים או בהמצאות חדשות, כפי שאומר ד"ר ברוך ירושלמי: "ככלל, עלינו לאמץ תפריט תזונתי בריא, שמכיל את כל המרכיבים החיוניים להם הגוף שלנו זקוק, בצורה מאוזנת ובשילוב של ירקות. תזונה מזרח- תיכונית, או דיאטה מזרח- תיכונית, זו דוגמא טובה ומומלצת. פשוט לצרוך את רכיבי המזון הנפוצים במזרח התיכון: תכולה גבוהה של ירקות ופירות, ומגוון מזון מהצומח, כמו חיטה מלאה, קטניות, אגוזים וכדו´; שימוש גבוה בשומן בלתי רווי, ובעיקר שמן זית; אכילה מתונה של דגים, עוף וביצים; צמצום אכילת בשר מעובד וצריכה של יוגורט ומוצרי גבינה, ועוד. זאת דיאטה טובה ומוצלחת, שמפחיתה מחלות לב, סוכרת ויתר לחץ דם. עלינו לחזור ליסודות הבסיסיים והבריאים של החיים. לא דיאטות כסאח, ולא מזון מוכן ומהיר. סיכויי ההצלחה של דיאטה כזו גבוהים מטרנד הגלוטן ומטרנדים אחרים של דיאטות, שחולפים ובאים בזה אחר זה".