כותרות TheMarker >
    ';

    זכרונות מאז ומעכשיו ?

    מה שהגוף זוכר , מה שהנשמה לא שוכחת , מה שהלב...

    0

    השיבה הביתה. - זכרונות מהפוגרום בעיר יאסי – רומניה

    3 תגובות   יום ראשון, 11/12/11, 21:11

                                                                                                    אוקטובר 2011



    הימים ימי התרגשות  ומתח.

    אומרים שהגיעו להסכם בדבר חזרתו של גלעד שליט.

    האמנם ישוב?

    כאשר ישוב ,באיזה מצב יחזור? איך יראה גופנית ומה מצבו הרגשי?

    האם בכלל יהיה ניתן לזהותו?!

     איך הגעתי אני לתהייה זו ולשאלה זו!

    האם יהיה ניתן לזהותו??

    זה ברור לי.

    חזרתי המון המון  שנים לאחור ונזכרתי במעומעם

    אני זוכרת! זה זכרון  שהרבה חשבתי עליו,

    לפעמים נדמה  כי אני ניזונה ממה שספרו לי-

    אבל בכל זאת ,אני זוכרת!

    אני זוכרת את ההרגשה המאוד מוזרה וגם מאד מפחידה

    כאשר פגשתי את אבא שחזר.

    אבי חזר ממחנה עבודה בכפיה ,לאחר תקופה לא ארוכה של כמה חדשים.

    תקופה לא ארוכה  אבל מאד משמעותיים לי, מאחר והייתי ילדה קטנה.

    ילדה קטנה, לא יותר מבת שלוש.

    בדיעבד, כמובן, אני יודעת שאבי נלקח  לרכבות המוות המפורסמות,

    רכבות בהן הובלו יהודי יאסי לאחר הפוגרום שערכו  בהם שלטונות רומניה,

    שלטונות רומניה עם שותפיהם הגרמנים- בחצר המשטרה "הקסטורה"

    לאחר  "טיול" הזוועות של שבוע ימים, הלוך ושוב על המסילה בחום של 

    יוני-יוליקיץ  של שנת 1941 .

    לאחר המסע  בקרונות סגורים,ללא אוויר,מזון ומים-רוב הנוסעים נספו.

    " השארית" הובאה למחנה עבודה ב"ילומיצה".בלי בגדים ,ממש ערומים

    בתנאים לא תנאים ועבודה  קשה.

    עד ששוחררו לאחר  "שהתברר"  שזו הייתה "טעות ביורוקרטית" שעשו

    שלטונות רומניה.

    אני  יודעת ואולי גם זוכרת משהו מן המתח והדאגה שהיו בבית

    כאשר כל יום  הלכו  נשים לבית הקהילה היהודית לברר שמות של  אנשים

    שידוע  שהם נספו ולאסוף מידע על אנשים ששרדו והרבה סימני שאלה

    על  אחרים שגורלם לא ידוע.

    חלקם ודאי יקברו בקבר אחים סמלי בצורת קרונות רכבת,

    בבית הקברות היהודי ביאסי.

    הייתי שם וביקרתי שם.

     

    ''


    אבל אז...

    אז באותו יום שאבא חזר,

    עמדה שם רק ילדה קטנה ומפוחדת.

    בשביל המוביל לבית ,מתקרב אדם גבוה, זר לחלוטין,

    לבוש בגדים שאני לא מכירה ,חבוש מגבעת ,שמשום מה ,.אני זוכרת בברור

    שנראתה אז בעיני הדורה ביותר .

    כלם אומרים שזה אבא.

    מי זה כלם.? בסך הכול אמא ואני-אז בת יחידה.

    זה אבא?, מי זה אבא?

    אני נרתעת ממש בחשדנות.

    אני לא מזהה!  אני לא זוכרת!  אני מפחדת!!

    שלום אבא- ברוך שובך אבא!!

    שלום גלעד-ברוך שובך גלעד!!

     

    לימים..... אבא בישראל  בחיק המשפחה – ועדיין  עם  מגבעת.

     ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/12/11 21:21:
      לאה , טעויות של מתחילים. הגיבי שוב בבקשה
        11/12/11 22:20:
      אוי רומניה, רומניה...
        11/12/11 21:34:
      ורד, כיכבתי והגבתי לך לסיפור הזה אבל מחקת אותו משום מה. לאה

      ארכיון

      פרופיל

      רחל ורדי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין