כמדי שנה, במערכת הבריאות נערכים לקראת התחלואה החורפית, בעיקר השפעת ♦ כרגע, טרם אירעה התפרצות של הנגיף, ובמשרד הבריאות נרשמו מקרים ספורים של תחלואה בשפעת ♦ "כל עוד השפעת אינה מתפתחת למגיפה, כדאי להתחסן נגד המחלה", אומר ל"יתד נאמן" ד"ר יאן מיסקין, יועץ למחלות זיהומיות בשירותי בריאות כללית ♦ ומה באשר לדיווחים מדאיגים על פיתוח מוטציה מסוכנת של שפעת העופות, שבכוחה להביא לתמותה המונית? ד"ר איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות: "מדובר בפיתוח מעבדתי, שאין לו השלכה מעשית על האוכלוסייה. רשויות הבריאות בכל העולם, גם אצלנו, מתכוננות כל העת להתפתחות אפשרית של מוטציה שמקורה בשפעת העופות, שתעבור מאדם לאדם" ♦

הטמפרטורות בחוץ אינן מותירות מקום לספק: החורף כבר עמנו, מזה שבועות ארוכים. אף על פי שרק בשבוע הבא תחל העונה הקרה באופן רשמי, השנה היא החלה בפועל כבר מזמן. לפי השירות המטאורולוגי, נובמבר החולף היה החודש הקר ביותר מאז 1988, באזורים נרחבים בארץ, זאת בהשוואה לחודשי נובמבר קודמים. מבחינתנו, אין בכך חידוש. אי אפשר היה לטעות במזג האוויר הקר שחדר לאזורנו. ובמצב שכזה, איך לא, אי אפשר שלא להתייחס לאחד המאפיינים המובהקים של החורף: מחלת השפעת. עבור רבים מאיתנו, השפעת המעיקה, ויתר מחלות החורף, הם אחת האסוציאציות הבולטות של הימים הקרים. בניסיון ללמוד היכן אנחנו עומדים בכל הנוגע לתחלואה החורפית, ובתקווה לסייע בצמצום מספר הקוראים שרואים בשפעת את אחד מסממני החורף הבלתי נמנעים, בחנו את תמונת המצב בכל הנוגע לנגיף החורפי, שכבר מזמן אינו מהווה רק מחלה עונתית קלה.

"לכו להתחסן"

נתחיל בחיסונים: כזכור, מתחילת אוקטובר, החלו קופות החולים בקמפיין אינטנסיבי בקרב מטופליהן, במטרה להביא להתחסנותם של מבוטחים רבים ככל האפשר. תקופת החיסון שהומלצה על ידי קופות החולים החלה בראשית אוקטובר ועד לסוף נובמבר. השאלה היא, מה קורה כעת, בעיצומו של דצמבר. האם כבר מאוחר מדי בשביל להתחסן באופן יעיל? מתברר שהתשובה היא שלילית, כפי שמסביר לנו ד"ר יאן מיסקין, מומחה לרפואת משפחה ולמחלות זיהומיות. לדברי ד"ר מיסקין, המשמש כיועץ למחלות זיהומיות של שירותי בריאות כללית במחוז ירושלים, כל עוד השפעת לא התפתחה למימדי מגיפה, יש המלצה להתחסן. גם בימים אלה. הראיון עם ד"ר מיסקין, ראוי לציין בהקשר זה, נערך כבר בשבוע שעבר, בהתבסס על הנתונים שהיו קיימים נכון ליום בו נאמרו הדברים.

ד"ר יאן מיסקין: "כרגע, השפעת טרם הגיעה למימדי מגיפה. לכן, בשלב זה ההמלצה להתחסן עדיין תקפה כפי שהיה קודם לכן. על מנת שהחיסון ישיג את היעילות המקסימאלית שלו, עדיף שיחלפו כשבועיים בין מתן החיסון לבין היחשפות אפשרית לנגיף. בפרק זמן של כשבועיים, נוצרים הנוגדנים החזקים והיעילים ביותר נגד השפעת. עם זאת, חשוב מאוד לציין, תמיד כדאי להתחסן. אנחנו אף פעם לא יודעים מתי אנחנו עלולים להידבק בשפעת. קיימים כרגע חיסונים במרפאות, ומומלץ לכל אחד לגשת ולקבל את החיסון. ההיענות של המבוטחים עד כה הייתה טובה, וכדאי שזה יימשך. נקודה נוספת שראויה לציון, היא החשיבות הרבה בכך שנשים לפני לידה תתחסנה. הסיכון שלהן לסבול מסיבוכים קשים שמקורם בסיבוכי השפעת המקסיקנית גבוה פי שישה מיתר הנשים. מה גם, שבעוד שתינוקות מותר לחסן רק מגיל שישה חודשים, הרי שהחיסון לנשים לפני לידה מגן גם על העובר".

הקנדים כבר מחסנים את כולם

ד"ר מיסקין מדגיש, כי קיימים שני סוגים של חיסונים לשפעת. האחד, המוכר יותר, הוא חיסון בזריקה. הסוג האחר הוא חיסון באמצעות ספריי אף. "החיסון בזריקה ניתן לתינוקות מגיל שישה חודשים, ומעלה, לכל גיל. החיסון הזה מבוסס על נגיפים מתים. לעומת זאת, החיסון בספריי אף מבוסס על נגיף חי מוחלש. הוא ניתן לפעוטות מגיל שנתיים ועד לגיל 49. החיסון הזה אינו מתאים למדוכאי חיסון, לאסטמטיים ולנשים לפני לידה. להבדיל מהחיסון בזריקה, שניתן בחינם על ידי קופות החולים, החיסון בתרסיס עולה כמה שקלים, והוא עלול לגרום לתופעת לוואי של נזלת קלה. יש שמעדיפים את החיסון הזה, בעיקר ילדים, שחוששים מהזריקה. בכל מקרה, כפי שחזרתי ואמרתי, כדאי שכמה שיותר אנשים יתחסנו. מי שמתחסן מסייע בהגנה על שאר האוכלוסייה, כולל בני משפחה קרובים, בפרט אנשים קשישים. לכן, משרד הבריאות ממליץ לכלל האוכלוסייה להתחסן. בארצות הברית פרסמו את ההמלצה הזו כבר בשנה שעברה, ובקנדה יש המלצה גורפת כזו כבר כמה שנים".

נכון לעכשיו, כפי שצוין, עדיין אין מגיפה של מחלת השפעת. "עד כה, היו רק כמה מקרים שאובחנו בוודאות כשפעת", אומר ד"ר מיסקין. "בהתבסס על המספר הנמוך עד עכשיו של מקרי התחלואה בנגיף, עדיין אין לנו אפשרות לדעת מה חומרת המחלה. רק כשיש התפרצות של השפעת, אפשר לאמוד את מידת החומרה שלה. במדינת ישראל, וגם בעולם, אין כרגע התפרצויות של המחלה. מה שברור הוא, שאין שום צורך לשבת ולהמתין להתפרצות של ממש של השפעת. בפרט לא בקרב האוכלוסיות הרגישות למחלה: קשישים, להם יכולת נמוכה יותר לפתח נוגדנים לנגיף, ילדים, מבוגרים מדוכאי חיסון, נשים לפני לידה וחולים במחלות כרוניות — סוכרת, מחלות ריאה ועוד. גם אצל שמנים יש תמותה גבוהה יותר כתוצאה מסיבוכי מחלת השפעת. אחת הסיבות להמלצה הגורפת של משרד הבריאות, על התחסנות של כלל האוכלוסייה, היא כדי להגביר את ההגנה על האוכלוסיות הרגישות הללו. כמעט שאין הוריית נגד לחיסון. אפילו במקרים של נזלת וחום נמוך, של עד 37.5 מעלות, אפשר לחסן".

מתי צריך ללכת לרופא?

מכיוון שעל פי רוב השפעת אינה מסוכנת, ותפוצתה באוכלוסייה רחבה, רבים נמנעים מלפנות למרפאה במקרה של תחלואה בנגיף החורפי. אולם חשוב לדעת, כי יש מקרים בהם צריך בכל זאת לפנות לרופא, על מנת לבדוק האם מדובר בתסמינים רגילים של המחלה או באחד מסיבוכיה. "יש מקרים שבהם חובה לפנות לרופא", מבהיר ד"ר מיסקין. "הדגש הוא בעיקר על מקרים בהם מתפתח קוצר נשימה, בייחוד בתינוקות שעלולים לפתח אי-ספיקה נשימתית. בכל שנה, מאושפזים בבתי החולים ילדים שזקוקים להנשמה, כל זאת בשל הידרדרות שמקורה במחלת השפעת. ככלל, כל ילד ו/או מבוגר שלא נראה טוב, יש לו חום גבוה מאוד, הוא לא מצליח לאכול או סובל מנשימה כבידה, יש להגיע לרופא. כמובן שגם במצבים בהם מתפתחות הזיות, אפטיה וכל התנהגות חריגה אחרת, שאינה משתנה גם לאחר אקמול, חובה גם כן לפנות לרופא. אסור להקל ראש במקרים כאלה".

מלבד החיסון, אין למעשה דרך מובהקת שבאמצעותה ניתן להתגונן מהשפעת ומסיבוכיה, שעלולים ח"ו להגיע לכדי סכנת חיים. ד"ר מיסקין: "על מנת לצמצם בכל זאת את הסיכון להידבק בנגיף, חשוב לשמור על היגיינה, לאכול בריא ולהסתובב ולא להסתגר בבית או בחללים סגורים. שהייה מרובה בחדרים סגורים עם תפוסה גבוהה של אנשים, היא גורם סיכון גבוה להדבקה בשפעת. בהקשר זה, ילדים הם המדביקים העיקריים במחלה. הגנים, בתי הספר ויתר מוסדות החינוך הם המקומות המועדים ביותר להדבקה בשפעת ולהפצתה של המחלה הלאה, בקרב כלל האוכלוסייה. זאת גם הסיבה שחשוב כל כך לחסן את הילדים. הוא מגן עליהם, אך לא פחות מכך מסייע להגנתה של האוכלוסייה המבוגרת. ככל שאחוז המתחסנים גבוה יותר, בהתאם לכך שיעור התחלואה במחלה פוחת".

אפשר לחלות פעמיים

כידוע, בשל ההשתנות של זני השפעת משנה לשנה, החיסון נגד המחלה תקף רק לשנה אחת. זאת הסיבה שיש להתחסן בכל סתיו מחדש, וזאת גם הסיבה שעלולים להידבק בשפעת פעמיים בחורף אחד: "בכל שנה, אנחנו מתכוננים לשלושה זני שפעת שונים", מסביר ד"ר יאן מיסקין. "אנחנו צריכים להחליט, ובמידה לא מבוטלת אפשר לומר להמר, כבר במאי, אלו זנים יהיו דומיננטיים השנה. ההחלטה מתבססת על נתוני תחלואה במחלה שמגיעים מחצי הכדור הדרומי, בין היתר מאוסטרליה. אחרי שאנחנו מתעדכנים על נתוני התחלואה בארצות שבהן שורר חורף כשאצלנו קיץ, בהתאם להם ולאינדיקציות שונות מתקבלת ההחלטה נגד אלו זנים עיקריים יינתנו החיסונים לקראת החורף. בגדול, בשנים האחרונות החיסון לא השתנה הרבה. יחד עם זאת, החיסון ניתן רק לשלושה זנים עיקריים של המחלה. מה גם, שאנשים שלא התחסנו, עלולים להידבק בשפעת מסוג מסוים, ובהמשך, ללקות במחלה, כשהפעם המקור שלה הוא זן אחר. כך שהאפשרות להידבק פעמיים משפעת בחורף אחד, בהחלט קיימת".

אבל לא רק הסיכון להידבק במחלה פעמיים מטריד את ד"ר מיסקין. כמי שמתוקף תפקידו נחשף למקרים קשים של תחלואה שמקורה בסיבוכים של השפעת, הוא רואה בחידוד החשיבות שבהתחסנות ובהתגוננות מפני השפעת שליחות: "שפעת היא אומנם מחלה פשוטה בדרך כלל. אבל היא גם מחלה שעלולה חלילה לגרום לתמותה, תמותה שניתן למנוע אותה ברוב המקרים. כל אחד שמתחסן נגד המחלה, הוא מגיש בכך סיוע לקשישים ולחלשים, שאינם יכולים להתחסן או לחילופין שלחיסון אין השפעה יעילה עליהם, כפי שיש לאוכלוסייה הצעירה והבריאה. חובה על כולנו, על הפרט ועל הכלל, על הציבור ועל המערכת, לעשות כל שביכולתנו כדי לצמצם את התחלואה בשפעת, ובעקבות כך, להפחית במידה ניכרת את הסיכון לתמותה מהמחלה".

"שפעת — המחלה הדומיננטית בחורף"

בכל שנה נרשמים מספר מקרים של תמותה מהשפעת, או מסיבוכים של המחלה. בדרך כלל, הנפגעים הם קשישים, חולים במחלות כרוניות ועוד. "עד כה, לא נרשמו השנה מקרים של תמותה כתוצאה משפעת", אומר ל"יתד נאמן" ד"ר איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. לדברי ד"ר גרוטו, לפי הנתונים שנאספו במשרד הבריאות עד עכשיו (נכון לשבוע שעבר), שיעור התחלואה בשפעת נמוך יותר מהתקופה המקבילה בשנה שעברה, ונמוך יותר באופן כללי. "כשאני אומר ששיעור התחלואה נמוך יותר, הכוונה היא למצב כאן בארץ, וגם למצב בכל רחבי העולם", מדגיש ד"ר גרוטו. כמו ד"ר מיסקין, גם ד"ר גרוטו מציין, כי בשל התחלואה הנמוכה, עדיין מוקדם לדעת מהי חומרתה של המחלה השנה: "בשל המספר הנמוך של החולים בשפעת שאובחן עד כה, אין לנו אפשרות לדעת עד כמה חמורה השפעת בעונה זו. עם זאת, ההערכה היא שהשפעת לא תהיה קשה השנה, ואולי אפילו קלה יותר מהשנה שעברה".

ככלל, מוסיף ד"ר גרוטו, מחלת השפעת היא המחלה הדומיננטית בעונה הקרה: "השנה, כפי שציינתי, השפעת אינה המחלה הבולטת. עד עתה לפחות. אולם בדרך כלל, זוהי בהחלט המחלה ה´פופולארית´ של החורף". הסיכון לסיבוכים של המחלה, וחלילה לתמותה כתוצאה מכך, מטרידים על פי רוב אוכלוסיות חלשות. אולם אם לשפוט לפי נתוני העבר, גם אנשים צעירים ובריאים לחלוטין עלולים להסתבך קשות כתוצאה מהשפעת. ד"ר גרוטו: "בהחלט יש סיכון לתמותה בעקבות שפעת גם בקרב אנשים בריאים וצעירים. אף על פי שמדובר במקרים נדירים, נדירים מאוד אפילו, הסיכון הזה קיים. היו כמה מקרים בעבר שהביאו לתמותה של אנשים בריאים משפעת, כמה מהמפורסמים שבהם אירעו בעקבות תחלואה בנגיף השפעת H1N1 (השפעת שהתפרצה לראשונה במקסיקו לפני שנתיים וחצי. ר.ק.)".

בכל הנוגע לחשיבות שבשמירה על היגיינה גבוהה, כאמצעי יעיל להתגוננות מפני השפעת וסיבוכיה, מרחיב ומפרט ד"ר איתמר גרוטו: "במשרד הבריאות ממליצים, לרחוץ היטב את הידיים במים ובסבון לפני האוכל, ביציאה מהשירותים ולאחר מגע עם הפרשות, כגון: רוק, נזלת וכדו´; כשמשתעלים ומתעטשים, יש לעשות זאת אל תוך המרפק, אותו לא מגישים לאף אחד, ולא אל כף היד; כשמשתמשים בטישו, יש לזרוק אותו ישירות לפח מיד לאחר השימוש. כמו כן, כשחולים, יש להישאר בבית ולא ללכת לעבודה ו/או למוסדות הלימוד. כלל זה תקף על אחת כמה וכמה גם לגבי ילדים חולים. אין לשלוח ילד חולה לבית הספר או לגן. בכל מקרה, אין לשוב לעבודה או ללימודים, אלא לאחר 24 שעות ללא חום; במידה שמתגלים סימנים שפעת אצל ילד במהלך יום הלימודים, יש להרחיקו באופן מיידי מחבריו לכיתה ועל הוריו לבוא לקחת אותו הביתה; לפני החזרה ללימודים לאחר המחלה, על הילד להצטייד במכתב מההורים על כך ששהה בביתו 24 שעות לאחר שהחלים".

מוטציה מסוכנת?

בד בבד עם החשיבות שבשמירה, בהיערכות ובהתגוננות מפני השפעת החורפית הרגילה (כולל נגיף ה-H1N1), ובמעבר חד למדי, ביקשנו במקביל להבין מה מסתתר מאחורי הדיווחים המדאיגים שהתפרסמו לאחרונה על ייצור מוטציה מסוכנת של נגיף שפעת העופות. לפי הפרסומים, הנגיף החדש מסוכן מאוד ויש בכוחו להביא לתמותה המונית ברחבי העולם. ובכן, הסיפור החל כך: קבוצת מדענים הולנדיים הצליחה לפתח במעבדה נגיף שפעת מסוכן ביותר, שיכול להשמיד את רוב האנושות. בעקבות התגלית המרעישה, מבקשים החוקרים מהולנד לפרסם מחקר בנושא. אלא שבשל הסיכון הרב הטמון בנגיף, קיים חשש בקרב מדענים ברחבי העולם מכך שמידע או חלקי מידע מהמחקר ייפלו לידיים הלא נכונות, מה שעלול להביא לאסון המוני. בשל כך, קוראים מדענים רבים לגנוז את המחקר ההולנדי, ששני ניירות מתוכו כבר התפרסמו.

ה"דיילי מייל" הבריטי דיווח, כי מדובר בווירוס קטלני ביותר, אשר "מסוכן יותר מאנתרקס". הווירוס הזה נוצר כתוצאה של מחקר שתכליתו המקורית הייתה להבין טוב יותר את מנגנון הפעולה של נגיף שפעת העופות, ה-H5N1. נגיף זה כבר גרם למותם של כ-500 בני אדם ברחבי העולם, בעיקר במהלך ההתפרצות של המחלה ב-2009. החוקרים ההולנדים, בראשות ד"ר רון פושייר, נוירולוג מהמרכז הרפואי "ארסמוס" בהולנד, גילו כי באמצעות חמש מוטציות בלבד ניתן להפוך את הנגיף לקטלני, במידה כזו שעלולה להדביק מיליוני אנשים במחלה בתוך זמן קצר ביותר. למעשה, כך התברר, הנגיף ה"משודרג" עלול לאיים על עתיד האנושות כולה. מיותר לציין, כי נפילה של המידע הקריטי הזה בידי גורמי טרור עלולה לגרום לאסון בינלאומי. המחקר הזה, כמו גם מחקרים אחרים שנערכו על שפעת העופות, באוניברסיטת ויסקונסין ובאוניברסיטת טוקיו, חידדו את הוויכוח לגבי החופש המדעי בנושאים כאלה, לנוכח האפשרות שתוצאות במעבדה תיפולנה לידיים של טרוריסטים.

"תמיד קיים חשש מהתפתחות מוטציה"

"אני לא חושב שיש עוד אורגניזם פתוגני שהוא מסוכן כמו הזן הזה", אמר פול קיים, יו"ר הוועדה המייעצת הלאומית למדע של ארצות הברית, בהתייחס לנגיף החדש שהתגלה על ידי החוקרים ההולנדים. "אני לא חושב שאפילו אנתרקס מפחיד בהשוואה לזה", הדגיש קיים. עם זאת, יש המצדדים בפרסום מסוים של התגלית החדשה, בטענה שלא כל פרסום עלול להסב נזק. כך, לדוגמא, סבור מייקל אוסטרהולם, מומחה לשפעת ולהגנה ביולוגית, שמנהל את המרכז למחקר מחלות מדבקות באוניברסיטת מינסוטה שבארה"ב. לדברי אוסטרהולם, גם עם פרסומם של שני ניירות המחקר, עדיין אפשר לשמור על חלק מהמידע בסודיות ולהעביר אותו רק למי שבאמת צריכים לדעת. "אנחנו לא רוצים לתת לאנשים הרעים מפת דרכים כדי להפוך חיידקים רעים למסוכנים באמת", הדגיש מייקל אוסטרהולם.

אין ספק שמדובר בדיווח מעורר חשש. הדיון בשאלה האם לפרסם את המחקר על הנגיף המסוכן נוגע, בסופו של דבר, לכולנו. אולם מעבר לפרסומים ולדיונים/ויכוחים, שמתקיימים כרגע בעיקר בקרב מדענים ובקרב מומחים לבקרת מחלות, חשוב שנדע האם יש מקום לחשש של ממש בעקבות התגלית. "שפעת העופות פעילה כל הזמן בעולם", מסביר לנו ד"ר איתמר גרוטו. "נגיף השפעת הזה, ה-H5N1, עלול להגיע כיום רק מעופות. יש כיום כמה מקומות בעולם, כולל במצרים, שיש בהם מקרים של עופות הנגועים בנגיף. החוקרים ההולנדים הצליחו, בתנאי מעבדה, לפתח מוטציה מסוכנת של הנגיף. אין לכך השלכה מעשית על האוכלוסייה. תמיד קיים כמובן חשש שתתפתח מוטציה של שפעת העופות, שתעבור מאדם לאדם. כל מדינות העולם נערכות לתרחיש כזה, ובכלל זה משרד הבריאות הישראלי. כרגע לא ניכרים סימנים לשינוי שכזה, ובכל מקרה יש תוכנית שלימה שתכליתה להתמודד עם סיכון כזה. הציבור יכול להיות רגוע, חרף הדיווח של התגלית במעבדה של החוקרים ההולנדים".