כותרות TheMarker >
    מעבר ל-
    ';
    TheMarker Cafeעו"ד יעל גילעל נישואין, גרושין, גברים ונשים ומה שביניהם - בלוג גירושיןגירושין - דירה שנרכשה לפני הנישואין

    על נישואין, גרושין, גברים ונשים ומה שביניהם - בלוג גירושין

    שלום לכולם, אני עו\"ד, המופיעה בבתי משפט, בתחום דיני המשפחה. אני עוסקת בגרושין, הסדרי ראיה ומשמורת, מזונות חלוקת רכוש והכול מתוך ראיה רחבה ויצירתית, תוך שילוב תחומים נוספים שלמדתי כמו פסיכולוגיה ורפואה אלטרנטיבית. אני מתעניינת בתחומים שהזכרתי מכל היבטיהם.

    אשמח לקרוא את תגובותיכם, אודות מה שכתבתי ומה עמדתכם בנושאים שהעליתי.

    כל המידע המוצג בבלוג הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל ייעוץ מקצועי משפטי ו/או אחר לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

    פוסטים פופולאריים

    פוסטים אחרונים

    0

    גירושין - דירה שנרכשה לפני הנישואין

    גירושין - דירה שנרכשה לפני הנישואין

    ‎47

    משפט וחשבונאות  גירושין, דירה שנרכשה לפני הנישואין, דירת מגורים, פרוק שיתוף

    59 תגובות   יום שלישי, 13/12/11, 08:49

    לאחרונה, השקט מעיק עליה. אור הבוקר שעולה, כבר לא מעיר אותה משנתה. הלילות המסויטים הפכו שחורים, מנדודי שינה. הוא חסר לה במיטה והילדים, הילדים חסרים לה בכל רגע שהם שם, בדירתו. שלי וגיא כבר לא גרים כאן בכיף.

     

    את הדירה היא רכשה בטרם נישאו והיא רשומה על שמה. לקח לשלי לא מעט שנים להתחתן. היא היתה עסוקה בפיתוח הקריירה שלה, כאשת מחשבים מזהירה. היא פגשה את גיא במסגרת העבודה, הם חייכו חיוך חטוף ונפגשו שוב בכנס אחר. אז הוא כבר לקח את מספר הטלפון שלה.

     

    חיזור קצר וחתונה, שניהם כבר לא היו צעירים מידי, קצת למעלה מ 30 והם נישאו מאהבה.

     

    היום, בת 46, היא משחזרת אחורה רגעים קטנים של אושר, רגעים גדולים של אהבה.

     

    במהלך השנים, לא התרחש שום אירוע מיוחד שגרם לשבר. היא לא בגדה. למיטב ידיעתה גם הוא לא בגד, סתם תהליך של שחיקה. רגשות עוד היו שם, אבל הם קהו לבלי שוב, עד ששניהם החליטו להתגרש. היא חשבה שהם יתגרשו כמו שחיו, באופן רגוע ושלו, עם הסכם, אבל הוא חשב אחרת. במשך שנים הם התגוררו בדירתה. הדירה שלו היתה מחוץ לתחום. הוא כנראה התייעץ עם עו"ד, מאלו שעושים קופה על חשבון אומללותם של אחרים.

     

    החוק הוא ברור. לפי סעיף 5 (א) (1) לחוק יחסי ממון :

     

    "

    5.         (א)        עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –

    (1)        נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;

     

    אבל הפסיקה בנושא היא מגוונת.

     

    בבע"מ 5939/04, קבע כבוד השופט רובינשטיין כדלקמן :

     

    "אמר השופט מ' חשין, בהמשך לדבריו בעניין ע"א 45/90 עבאדה נ' עבאדה [5], כי "מתוך שבני הזוג היו איש בחברת רעותו שנים רבות, 'נטמעו' נכסיהם הפרטיים בנכסיהם המשותפים – נטמעו והיו לאחדים" (שם [1], בעמ' 704). ובדומה אמרה השופטת דורנר (ע"א 1880/95 דרהם נ' דרהם [6], בעמ' 877) כי "על-פי השקפתי, יש להחיל את חזקת השיתוף בהיקפה המלא גם על רכוש שמלפני הנישואין. שכן, ככלל, בנישואין הרמוניים הנמשכים שנים רבות נטמע רכוש כזה ברכוש המשותף"...  השופט אור (ע"א 1937/92 קוטלר נ' קוטלר [7], בעמ' 242) ציין כי "כאשר מדובר בדירת מגורים, נטל ההוכחה על התובע שיתוף בה הוא קטן, שכן דירת המגורים היא 'גולת הכותרת של חזקת השיתוף'..." (בצטטו מפרשת הדרי [1], בעמ' 690; וכן א' רוזן-צבי דיני המשפחה בישראל – בין קודש לחול [14], בעמ' 154-153). בע"א 2566/93 רון שמחה נ' רון שמחה [8], שבו נרכשה דירה חודש לפני הנישואין, בעיקרה במימון אבי הבעל, הוחלה (מפי הנשיא שמגר) חזקת השיתוף. ברע"א 8672/00 אבו רומי נ' אבו רומי [9], בעמ' 183 ציינה השופטת שטרסברג-כהן – והדברים מובאים כאן אף כי ההקשר המשפטי שונה – "כפי שנקבע לא אחת, דירת המגורים היא נכס משפחתי מובהק, לעתים הנכס המשמעותי ביותר של בני-הזוג ולעתים אף היחיד. מטעם זה, לשיטתי, יש טעם להקל על בן-הזוג הטוען לבעלות משותפת בדירת המגורים כאשר זו רשומה רק על שם אחד מהם", ועם זאת "...לא די בעצם קיומם של חיי נישואין משותפים, אף שהיו ממושכים, כדי לקבוע שיתוף בדירת מגורים מכוח דין כללי..." (באותה פרשה היה מדובר בנישואין שחל עליהם סעיף 4 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, הקובע כי "אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקנינים של בני הזוג.."). עינינו הרואות כי לפנינו מטוטלת שבכל תנודותיה יש ככלל אמפתיה בסיסית להחלתה של חזקת השיתוף בנישואין הרמוניים – הרמוניים "סבירים", כך נראה – על דירת המגורים, והשאלה שבה מתחבטים היא אם הכף נוטה לכיוון חזקה "מלאה", או יש מלכתחילה לבדוק ולדקדק בכל מקרה לגופו."

     

    אבל הרי החוק הוא ברור. למה מצאו בתי המשפט לנכון, לפסוק בניגוד לחוק?

     

    כפי שאנו רואים העלה בית המשפט הסברים וטיעונים מגוונים בעניין זה ואף על עקרון תום הלב וההגינות בין בני אדם, לא פסח בית המשפט.

     

    אבל מה עם ההגינות הבסיסית הקובעת שאנחנו אמורים לסמוך על החוק?

     

    מה עם ההגינות על פיה, רכוש שעבדנו קשה כדי להשיגו לפני הנישואין, צריך להישאר שלנו?

     

    בעניין זה,  קבעו כבוד שופטי בית המשפט המחוזי מרכז נד"ב, מקובר ופלאוט,  בעמ"ש (מרכז) 48671-05-10, מתוך המאגר המשפטי נבו כדלקמן :

     

    בענייננו אין מחלוקת כי הדירה נרכשה על ידי המערער לפני הנישואין וללא קשר אליהם, ללא משכנתא. לא הוכחה השקעה כלשהי בדירה במשך תקופת הנישואין. יחסי הצדדים משך נישואיהם לא התנהלו על מי מנוחות וזאת אף אליבא דהמשיבה כפי שטענה בכתב הערעור שכנגד: עוד ב- 1996 עזבה המשיבה את דירת המגורים והגישה תביעת מזונות, משמורת ותביעה רכושית נגד המערער. היא שבה לדירה לאחר שהבטיח לתקן דרכיו. גם לאחר מכן התעלל בה המערער נפשית ומילולית והמשיבה אף סבלה התמוטטות עצבים.

     

    .....בנסיבות העניין שלפנינו, לא מצאנו תימוכין עובדתיים לטענת המשיבה לפיה המערער יצר מצג לפיו הוא רואה את המשיבה כשותפה לזכויות בדירה זו. אנו סבורים כי המשיבה לא קנתה לעצמה זכויות בדירה, בדרך של השקעה הונית מצידה בדירה, או בדרך של כוונה ספציפית של הצדדים לשיתוף בזכויות בדירה. נטל ההוכחה בעניין זה הוא על המשיבה, ונטל זה לא הורם לטעמנו.

     

    .....נראה לנו, כי התוצאה העולה מהאמור לעיל, לפיה, כביכול, עובר נטל ההוכחה לבן הזוג שהביא עימו רכוש מלפני הנישואין, להראות כי הביע דעתו באופן מפורשת שבדעתו לשמור על רכושו זה בפקיעת הנישואין, עומדת בניגוד להוראת סעיף 5(א)(1) בחוק יחסי ממון וגם לפסיקת בית המשפט העליון בבע"מ 10734/06 שהובא לעיל.

     

    אנו קובעים כי המשיבה איננה בעלת זכויות כלשהן בדירת המערער, ודין תביעתה בעניין זה להידחות."

     

    בפסק דין זה, פסק בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, כי אישה תקבל מחצית מן הזכויות בדירתו של בעלה, אותה רכש לפני הנישואין. שופטי בית המשפט המחוזי מרכז, העלו כנדרש את החוק למרכז הבמה ופסקו, כי לא כך יהיה.

     

    גם במקרה שלפנינו, פסק בית המשפט כי גיא לא יקבל מחצית מדירתה של שלי. בני הזוג היו נשואים כארבע עשרה שנים, גיא מעולם לא השקיע בדירתה של שלי ולא שילם משכנתא בגין הדירה, לגיא יש דירה משלו ומעולם הוא לא שיתף את שלי בהכנסות ממנה. לא נמצאה כל סיבה לחלק את הדירה ביניהם. רק תאוות הבצע של האיש שפעם אהבה, הותירה בה תחושה קשה של עצב.  

     

    כל הזכויות שמורות לעו"ד יעל גיל


    דרג את התוכן:

      תגובות (59)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/1/12 13:26:
      עו"ד יעל גיל, תודה עבור המאמר החשוב. לצערי אין די בכך. יש לפעול על מנת למנוע מבני זוג תאבי בצע להשתלט על רכוש של בנות זוגם. יש לאכוף את החוק (סעיף 5 (א) (1) לחוק יחסי ממון) על בתי המשפט. לא יתכן שופטים מפרשים את החוק הברור כרצונם. השאלה היא כיצד ניתן לחייב את השופטים לציית למערכת החוקים ולשפוט לפיהם. כמה כאב לב נגרם למי שדירה שנרכשה עבורו ע"י הוריו שנים רבות לפני הנישואין, דירה שהיתה מבצרו, מקום שידע שהוא רכושו ומבטחו, עד לרגע המשפט בו מחליט השופט להעניק מחיצת דירה לבן הזוג. לא הגיע הזמן שעו"ד יפנו למערכת המחוקקת וידרשו ששופטיחם ישפטו על סמך החוקים ולא על סמך מצב הרוח שלהם בכעת המשפט???!!!
        5/1/12 12:29:
      http://cafe.themarker.com/post/2474781/
        24/12/11 18:56:
      וטוב שכך נפסק
        23/12/11 22:44:

      עוד על משכנתה

        18/12/11 00:05:
      איציק שמולי, בן 32, ולא מצליח לקנות דירה- קנאביס.
        17/12/11 19:23:
      סוף טוב הכל טוב. תודה לך .
        17/12/11 13:52:

      צטט: trees 2011-12-17 10:45:52

      האם להתפלא כי גם על החוק אין לסמוך...?! לפחות במקרה של שלי- נעשה צדק.

       

      על החוק הזה אפשר לסמוך, רק לא על הפרשנויות התמוהות שלעיתים נותנים לו.

        17/12/11 13:50:

      צטט: אביג 100 2011-12-16 15:18:31

      יעל שלום

      כשעושים פירוק שיתוף בנכסים צריך להיעשות מתוך ראייה כוללת של כל הנכסים

      את מביאה תמונה של הדירה בלבד

      השאלה היא אם היו עוד דברים

      למשל

      נכון שהיא הביאה דירה ואולם ייתכן שבמהלך החיים הכנסתו הייתה גבוההמשלה והוא מימן את החיים השוטפים

      צריך לראות את התמונה ולמפות את הנכסים.

      יש הרבה תרגילים פיננסים בזה

      קל לרמות

      ולכן אני בעד הצגה מלאה של התמונה ולא מגמתית.

      בנוסף- חיים משותפים זה לא מירוץ למיליון

      ברגע שהבאת משהו לחיים והוא חלק מהם ובתמורה קיבלת משהו אחר -כנראה שהיה לך שווה .

      אילו הייתה מתנה את הדירה כחלק מהסכם ממון היה קל יותר...

      משלא כך ,,אין לי תשובה בעניין ללא ראיית התמונה כולה

       

      הטענה שלך בעניין הסכם הממון היא הטענה שמעלים בתי המשפט והיא שגויה בעיני.

      החוק הוא ברור וחד משמעי, אין בו מקום לפרשנות ואם בתי המשפט היו פועלים בהתאם לחוק, לא היה בעניין זה, כל צורך בהסכם ממון. מי שהדירה היא שלו מלפני הנישואין, הדירה צריכה להשאר שלו גם בגרושין, זהו, בלי התחכמויות, בלי משחקים, בלי מה הוא הביא ומה היא הביאה. במקרה זה שניהם רופאים, מרוויחים טוב, שניהם פרנסו, הוא מרוויח יותר וגם לו יש דירה אבל הוא לא שיתף אף אחד בדירה הזו והם לא גרו בה, אז זה נשאר שלו. אז נראה לך שלה לא מגיע להשאיר את הדירה שלה אצלה?

       

        17/12/11 10:45:
      האם להתפלא כי גם על החוק אין לסמוך...?! לפחות במקרה של שלי- נעשה צדק.
        17/12/11 08:11:
      תודה על השאלה העלאת הסוגייה המעניינת. אני סבור שהנכסים שמצרפים בני הזוג לנישואיהם אינם חד מימדיים, לעיתים הם ממוניים לעיתים הם מתחום הידע ולעיתים הם רגשיים, והתרומה יכולה היות הדדית במובנים מגוונים. לדעתי אין זה נכון שבני זוג יחיו כמשק משותף כשהאחד עשיר והשני לא, לאחר שחברו זה לזה והחליטו על חיים משותפים. ולכן בעיני החוק היבש עושה עוול למכלול המשתתף במשחק. בעיני צריך שיהיה חוק ברור יותר המשתף בין הנכסים לאחר מספר שנות נישואין.
      יעל . בהכירנו את בתי המשפט, נראה לי ששננו מבינים שהיא יצאה בשן ועיין, במזל. . תודה על השיתוף, יהודה
        16/12/11 15:18:

      יעל שלום

      כשעושים פירוק שיתוף בנכסים צריך להיעשות מתוך ראייה כוללת של כל הנכסים

      את מביאה תמונה של הדירה בלבד

      השאלה היא אם היו עוד דברים

      למשל

      נכון שהיא הביאה דירה ואולם ייתכן שבמהלך החיים הכנסתו הייתה גבוההמשלה והוא מימן את החיים השוטפים

      צריך לראות את התמונה ולמפות את הנכסים.

      יש הרבה תרגילים פיננסים בזה

      קל לרמות

      ולכן אני בעד הצגה מלאה של התמונה ולא מגמתית.

      בנוסף- חיים משותפים זה לא מירוץ למיליון

      ברגע שהבאת משהו לחיים והוא חלק מהם ובתמורה קיבלת משהו אחר -כנראה שהיה לך שווה .

      אילו הייתה מתנה את הדירה כחלק מהסכם ממון היה קל יותר...

      משלא כך ,,אין לי תשובה בעניין ללא ראיית התמונה כולה

        15/12/11 11:42:

      -

      שבת שלום וכל טוב...

      ''
        15/12/11 10:31:
      זה פשוט סיפור עצוב. חבל שכך עשה.
        15/12/11 00:00:
      ממש כמו בבתי המשפט: יודעים איך נכנסים, אך אף פעם לא יודעים איך יוצאים.... נושא מעניין מאוד. תודה רבה על השיתוף יעל. ליל מנוחה
        14/12/11 11:38:
      מאמר מצויין יעל. טוב שהצדק ניצח
        14/12/11 10:36:
      toda iaeli al a shituf neshika mi rio
      סיפורים כאלה עושים לי עצוב תמיד...
        14/12/11 08:17:

      צטט: pbhba 2011-12-13 23:34:33

      צטט: עו"ד יעל גיל 2011-12-13 11:01:57

      צטט: pbhba 2011-12-13 10:53:16

      סופ סוף פסיקה הגיונית לשם שינוי.

      באמצע התאור כבר חששתי שבסדום כמו בסדום - חצי מדירת המגורים ילך לתובע והשלם שלו ישאר שלו.

      מה קרה שזכינו? 

      הגאולה בפתח?

       

      [או שלא הבנתי נכון?]

       

      הבנת נכון (:

       

       

       

      אז מה קרה שהחוק חזר להיות בתוקף?

       

      כפי שידוע לכולנו, הכל תלוי בהרכב השופטים....

       

        14/12/11 08:16:

      צטט: איתן המיסטיקן 2011-12-14 01:29:23

      אתץ מוכיחה שאהבה אכן קשורה לעיוורון . איני מאמין שאופיו השתנה במהלך שנות נישואיו זה אופי שהיתה אמורה להבחין בו טרם החופה

       

      להערכתי איתן, רובנו מתחילים וממשיכים קשר עם עיוורון מסויים למושא אהבתנו. במהלך הנישואין, חלק מהאנשים, בפרט כאלו שלא מרבים לתקשר, מפתחים כעסים שהם לא מוציאים על בן/בת הזוג ומשחררים המון כעס דרך גירושין מאוד קשים. אני מסכימה שמי שהוא טיפוס לא הגון, זה משהו שבלי העיוורון היינו רואים מתחילת הקשר, אבל תסכים אתי, שלא פחות חשובה לפעמים היא האינטראקציה עם הזולת. יש אנשים שלא מסתדרים ושמוציאים מבן/בת הזוג את הפן השלילי ויש כאלו שהכימיה ביניהם נהדרת ושמוציאים מבן/בת הזוג פן חיובי. 

        14/12/11 01:29:
      אתץ מוכיחה שאהבה אכן קשורה לעיוורון . איני מאמין שאופיו השתנה במהלך שנות נישואיו זה אופי שהיתה אמורה להבחין בו טרם החופה
        13/12/11 23:34:

      צטט: עו"ד יעל גיל 2011-12-13 11:01:57

      צטט: pbhba 2011-12-13 10:53:16

      סופ סוף פסיקה הגיונית לשם שינוי.

      באמצע התאור כבר חששתי שבסדום כמו בסדום - חצי מדירת המגורים ילך לתובע והשלם שלו ישאר שלו.

      מה קרה שזכינו? 

      הגאולה בפתח?

       

      [או שלא הבנתי נכון?]

       

      הבנת נכון (:

       

       

       

      אז מה קרה שהחוק חזר להיות בתוקף?

        13/12/11 23:28:
      פסיקה הוגנת לחלוטין רק חבל שהיא היתה צריכה לעבור את כל התהליך הזה מדובר פה במקרה ברור לחלוטין הבעל לא השקיע בדירה הזו כדי שיצבור זכויות ומנגד הוא צבר הכנסות מדירתו ששם הוא לא שיתף את רעיתו לכן אין כאן מקום של שיתוף בכלל ופס"הד הוגן לחלוטין
        13/12/11 21:34:
      תודה...מעניין
        13/12/11 20:38:

      צטט: stormsurfer 2011-12-13 20:30:10

      הסכן ממון טרם הנישואין פותר את הבעיה הזו, לא?

      הסכם ממון אמור לפתור זאת, אלא שגם החוק הוא מאוד ברור ובית המשפט מפרשו כרצונו, אפילו שאין את מה לפרש. לכן, הסכם ממון עשוי להועיל, כי אז בתי המשפט לא יוכלו לטעון שהדברים לא היו מפורשים ושהבעל או האישה בעלי הדירה, לא הבהירו חד משמעית את כוונתם, אבל במדינת ישראל, גם כאשר קיים הסכם ממון ברור וחד משמעי, ביהמ"ש עלול לפרשו שלא בהתאם לאמור בהסכם, בהנתן הנסיבות המתאימות.
        13/12/11 20:30:
      הסכן ממון טרם הנישואין פותר את הבעיה הזו, לא?
        13/12/11 20:21:
      אכן תאוות בצע
      עצוב מאוד
        13/12/11 20:20:
      אכן תאוות בצע עצוב מאוד
        13/12/11 19:27:
      סיפורי גירושים הם העצובים שבין הסיפורים אודות זוגיות. .
        13/12/11 19:02:
      תודה. צריך לדעת עם מי להתחתן כדי שיהיה ממי להתגרש........
        13/12/11 15:28:
      הדירה נותרה כולה שלה וזה טוב והוגן. אני מניח שהילדים יותר אצלה מאשר אצלו ובאותו לילה היה התור שלו להיות אתם, שגם זה בסדר גמור אחרי גירושים, לפחות עבור הילדים שיהיו אצל שניהם. וכול השאר זה רגשות שבאים עם תהליך גירושים, ועל זה אין שליטה ואין שפיטה. ומי באמת יודע בגד במי ומי התאהב באחר/אחרת? מוגש היטב גם מבחינה ספרותית בהתחלה וגם ההסבר המשפטי.
        13/12/11 14:26:
      תודה על המידע!
        13/12/11 13:43:
      בצע, אולי נקמה. כמה עצוב שזה מה שנותר.. אחרי אהבה.
        13/12/11 12:53:

      פוסט חשוב ביותר.

      וזו הוכחה נוספת

      כמה חשוב לערוך הסכם נישואין

      ולא לסמוך על ניסים ,

      רצון טוב, ושאר שטויות...

        13/12/11 12:29:
      הפסיקה מאד הוגנת וצודקת. לצערי היום אנשים מונעים ע"י כוחו המשחית של הכסף ורדיפת ממון.
        13/12/11 12:22:
      חן חן, יישר כוח. כיכבתי, אצא לציד, ואשוב.
        13/12/11 12:22:

      צטט: pinkason1 2011-12-13 12:16:57

      * תאוות הבצע הוא שם המשחק היום, תופעה של איבוד האנושיות בעבור כסף הופכת את החברה לזירה של גלאדיטורים וחבל וטוב שי בתי משפט אחרת זה היה נגמר כמו ברומא בו כל המיומן בחרב זוכה. שבוע טוב

       

       

      מדויק. לפני מידת האנושיות, טוב הלב ועוד כמה מידות טובות שהס מלהזכירן, באה היום תאוות בצע בלתי נשלטת ברמות שלא ידענו בעבר.

        13/12/11 12:16:
      * תאוות הבצע הוא שם המשחק היום, תופעה של איבוד האנושיות בעבור כסף הופכת את החברה לזירה של גלאדיטורים וחבל וטוב שי בתי משפט אחרת זה היה נגמר כמו ברומא בו כל המיומן בחרב זוכה. שבוע טוב
        13/12/11 12:10:
      סוף סוף שומעים פסק דין הגיוני ולפי החוק. שערוריה כול החמדנים שמנסים לקחת רכוש לא להם, אין גבול לחוצפה של אנשים ולצביעות שמתגלת יום אחרי
        13/12/11 11:32:
      רציתי להוסיף - עצם העובדה שהיתה לבעל דירה משלו, ושהוא לא השקיע בנכס הביאו לתוצאה. במקרה שהאישה והילדים נותרים ללא מדור והבעל נותר עם הדירה שקנה לפני הנישואין - יש מקום לשקול מתן מחצית הדירה, גם אם החוק לא אומר זאת, הכל תלוי בנסיבות.
        13/12/11 11:28:
      הנתינה היא יפה, אך יש לשמור על מידת המציאותיות, לפעמים גם האדם הקרוב לנו ביותר עלול לפגוע בנו. הבעיה - רגליים על קרקע המציאות הן נחלתם של מי שכבר התנסו, ואולי טוב שכך. העיקר שבמקרה זה - החוק הוא גם הצדק, נראה לי שבכל מקרה היה לה קייס די חזק, עם כל ההתעללויות. תודה, מעניין.
        13/12/11 11:24:
      החוק תקף וחל על כולם, חוץ מהשופטים ועוד מיוחסים.
        13/12/11 11:03:

      צטט: קראלה 2011-12-13 10:38:39

      חוץ מעצוב מתסכל מכעיס ולזעוק שאין צדק אין לי מה לומר....

      דווקא סוף סוף יש צדק בבית המשפט, בבית....לא פשוט מה שלפעמים מתגלה אחרי שנים על בני/ בנות הזוג.

       

        13/12/11 11:01:

      צטט: pbhba 2011-12-13 10:53:16

      סופ סוף פסיקה הגיונית לשם שינוי.

      באמצע התאור כבר חששתי שבסדום כמו בסדום - חצי מדירת המגורים ילך לתובע והשלם שלו ישאר שלו.

      מה קרה שזכינו? 

      הגאולה בפתח?

       

      [או שלא הבנתי נכון?]

       

      הבנת נכון (:

        13/12/11 10:53:

      סופ סוף פסיקה הגיונית לשם שינוי.

      באמצע התאור כבר חששתי שבסדום כמו בסדום - חצי מדירת המגורים ילך לתובע והשלם שלו ישאר שלו.

      מה קרה שזכינו? 

      הגאולה בפתח?

       

      [או שלא הבנתי נכון?]

        13/12/11 10:38:
      חוץ מעצוב מתסכל מכעיס ולזעוק שאין צדק אין לי מה לומר....
        13/12/11 10:32:

      צטט: Gfaus 2011-12-13 10:09:40

      כמובן שהצדק הוא עם החוק, אבל מי אמר שבמדינת ישראל שופטים אמורים לפסוק עפ"י החוק ??? יעל את מבקשת יותר מדי :)) ... תודה, הנושא חשוב לכל בעלי נכסים *

       

       

      בתי המשפט אמורים לפסוק כמובן עפ"י החוק. אלא שקצת יצירתיות, על מנת להתאים את החוק למידת הצדק והמוסר של היושב בדין מאוד מקובלת במקומותינו, לפעמים זה נראה צודק ולפעמים בלתי ראוי בעליל, הכל בעיני המתבונן לא?

        13/12/11 10:30:

      צטט: אליהו1979 2011-12-13 10:23:21

      בוקר טוב יעל,


      כהרגלי, אני מנסה לראות את העניין מזווית אחרת - נדמה לי שהאפשרות לפניה לערכאות משפטית לא נועדה לאפשר אנשים תאווי בצע כמו הבעל לשעבר עליו כתבת לנסות לתבוע חלק בנכס שאינו מגיע לו. מה גם, שתביעה כזו רק היה מועיל לו אילו אשתו הייתה חושבת על מכירת הנכס - כבני זוג שכבר התגרשו הוא ממילא לא היה שואף לגור שם (אלא רק לקבל את חלקו בתמורה במידה והיא מכרה את הדירה).

       

      הפניה לבית משפט מטרתה לאפשר לאותם אנשים שכן השתתפו במידה כלשהו ברכישת הדירה המשפחתית או שהשקיעו את כספם, זמנם ואולי כישוריהם בשיפור ערך הנכס, לתבוע את החלקם במקרה שהצד השני מנסה לשמור את הכול לעצמם לאחר שהם נפרדים כזוג. מערכת משפט במדינה מסודרת אינה שואפת מלכתחילה לגרום לinequitable outcome וכל עוד שזה המצב יש לקוות שתביעות חמדניות (מקווה שאמרתי נכון) כמו זו פשוט ייזרקו החוצה במקום. 


      יום טוב

       

      בוקר אור,

       

      בהחלט יש צדק רב בדבריך. יש אנשים אשר משקיעים במהלך הנישואין בדירה הרשומה על שם אחד מהם בלבד. הם משפצים במאות אלפי שקלים, או משלמים משכנתא. בעיני וגם לקביעת בתי המשפט, אנשים אלו בודאי קונים להם זכויות בנכס ומי מבני הזוג שממאן לתת להם זכויות בדירה, חוטא לאמת ולצדק. הבעיה נוצרת, כאשר בתי המשפט פוסקים שגם אדם שלא השקיע מאומה בדירה, יקבל מחצית ממנה וזה לא ראוי בעיני. על כך נסב פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז, אשר קיבל את הערעור על כבוד השופטת חנה קיציס, אשר קבעה כי זכויותיו של אדם בדירה אותה רכש לפני הנישואין ובה אשתו לא השקיעה כלל, תתחלקנה שווה בשווה ביניהם.

       

      יום יפה

       

       

       

        13/12/11 10:23:

      בוקר טוב יעל,


      כהרגלי, אני מנסה לראות את העניין מזווית אחרת - נדמה לי שהאפשרות לפניה לערכאות משפטית לא נועדה לאפשר אנשים תאווי בצע כמו הבעל לשעבר עליו כתבת לנסות לתבוע חלק בנכס שאינו מגיע לו. מה גם, שתביעה כזו רק היה מועיל לו אילו אשתו הייתה חושבת על מכירת הנכס - כבני זוג שכבר התגרשו הוא ממילא לא היה שואף לגור שם (אלא רק לקבל את חלקו בתמורה במידה והיא מכרה את הדירה).

       

      הפניה לבית משפט מטרתה לאפשר לאותם אנשים שכן השתתפו במידה כלשהו ברכישת הדירה המשפחתית או שהשקיעו את כספם, זמנם ואולי כישוריהם בשיפור ערך הנכס, לתבוע את החלקם במקרה שהצד השני מנסה לשמור את הכול לעצמם לאחר שהם נפרדים כזוג. מערכת משפט במדינה מסודרת אינה שואפת מלכתחילה לגרום לinequitable outcome וכל עוד שזה המצב יש לקוות שתביעות חמדניות (מקווה שאמרתי נכון) כמו זו פשוט ייזרקו החוצה במקום. 


      יום טוב

       

       

        13/12/11 10:16:
      בית המשפט המחוזי מרכז ידוע באיכות שופטיו. פסיקתו של ההרכב הנ"ל ממשיכה את מסורת עשיית הצדק, לטעמי וטוב שכך. יעלי, הפוסט שלך שופע ברור ומושקע. ואכן, על אף שקיימים מקרים מקוממים, עדיין ישנן הכרעות אשר הינן מובנות, נכונות וראויות, כדוגמת המקרה שהבאת. תודה על השיתוף וההעשרה... (-:
        13/12/11 10:09:
      כמובן שהצדק הוא עם החוק, אבל מי אמר שבמדינת ישראל שופטים אמורים לפסוק עפ"י החוק ??? יעל את מבקשת יותר מדי :)) ... תודה, הנושא חשוב לכל בעלי נכסים *
        13/12/11 10:04:

      צטט: שיר-אשיר-בגשם 2011-12-13 09:46:31

      צטט: עמי100 2011-12-13 09:05:33

      מעולם לא הבנתי את רחשי מוחם של שופטים בדיני משפחה...פעם האשה זוכה..פעם הגבר...הכל נתון לשיקול דעתם.

       

       

      בעיני דווקא זה שפעם הגבר זוכה ופעם האישה זוכה עומד לזכותם של השופטים - שפוסקים באופן ענייני ואינם מעדיפים מישהו בגלל המגדר אליו הוא שייך.

       

      מסכימה לחלוטין.

       

        13/12/11 09:52:
      סוף טוב.
        13/12/11 09:46:

      צטט: עמי100 2011-12-13 09:05:33

      מעולם לא הבנתי את רחשי מוחם של שופטים בדיני משפחה...פעם האשה זוכה..פעם הגבר...הכל נתון לשיקול דעתם.

       

       

      בעיני דווקא זה שפעם הגבר זוכה ופעם האישה זוכה עומד לזכותם של השופטים - שפוסקים באופן ענייני ואינם מעדיפים מישהו בגלל המגדר אליו הוא שייך.

        13/12/11 09:46:

      צטט: OCN 2011-12-13 09:26:35

      הוא מגעיל והיא טיפשה שלא עזבה אותו עוד לפניי

      הרב השפוי והנורמלי מבינינו סומך על בני/ בנות זוגנו במהלך הנישואין, כי אחרת לשם מה להמשיך ביחד? לרב הידיעה המרה שבן הזוג בגד או בוגד באמוננו ולאו דווקא עם אישה או גבר אחר, מגיעה לרובנו במפתיע, אחרת לא היינו שם כנראה הרבה קודם. בעיני היא לא טפשה, היא אישה נורמלית מן הישוב, שרצתה לעצמה חיים רגילים וטובים עם בן זוג אוהב.

       

        13/12/11 09:26:
      הוא מגעיל והיא טיפשה שלא עזבה אותו עוד לפניי
        13/12/11 09:07:
      טוב לדעת , תודה שהבאת
        13/12/11 09:05:
      מעולם לא הבנתי את רחשי מוחם של שופטים בדיני משפחה...פעם האשה זוכה..פעם הגבר...הכל נתון לשיקול דעתם.
        13/12/11 09:02:
      מציאות כואבת. לא סתם נאמר לא צריך לדעת עם מי להתחתן אלא ממי להתגרש.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      עו"ד יעל גיל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין
      • Technology by

      לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים

      המועדפים שלי