העליה המשמעותית במחירי הפירות והירקות גורמת להכבדה נוספת על סל המזון של הצרכן הישראלי. בתוך שבוע זינקו מחירי הבצל בכ-200%, העגבניות והמלפפונים בכ-100% ועוד כהנה וכהנה. נציגי החקלאים מאשימים את השלטון בהתעלמות מצרכי הענף, ונשיא התאחדות האיכרים בישראל אמר כי "אם הממשלה תתמוך בחקלאים בשיעור הדומה למדינות ה-OECD אז המחירים יירדו בהתאם. החקלאים לא מסוגלים להמשיך ולספוג את ההיטלים ואין להם ברירה אלא להעלות את המחירים".
למותר לציין, כי התייקרות מחירי הירקות והפירות, פוגעת בכל בית בישראל. מדובר במוצרי יסוד הנחוצים לתזונה נכונה ולשמירת בריאותם של בני המשפחה, ובפרט הילדים והטף. כל העלאה במחירי תנובת השדה, פוגעת באופן ישיר ברבבות משפחות, ועלולה לגרום להן למנוע מלרכוש מוצרי מזון בסיסיים ביותר, החיוניים לכל משפחה, לכל מבוגר וילד.
הביקורת שנשמעת מפי האיכרים ומגדלי הפירות והירקות, כי המחירים המאמירים הם תוצאה של מחירי המים שהרקיעו שחקים ושל מחסור בכח עבודה שנגרם בשל הניסיונות למנוע העסקת עובדים זרים, מטילים אחריות כבדה על השלטון. הדברים מצריכים חשיבה חדשה בכל הנוגע לתחום זה, ובפרט לנוכח האזהרות כי מחירי הפירות והירקות שהרקיעו שחקים בחודש האחרון, יוסיפו לעלות לפחות עד לסוף החורף בצורה ניכרת.
ובינתיים, נאלצות רבבות משפחות להיגרר להוצאה יומיומית בלתי-צפויה, שהחמירה את מצבן, לאחר הגזירות שהנחיתו עליהן הממשלות האחרונות בישראל, שלטון אכזר שזעקת הדלים אינה בוקעת את חומות האטימות שלו. כל זה מוכיח שוב, שהמלחמה בעוני שעליה הכריזה הממשלה אינה אלא מס שפתיים.