כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מילה שלי

    ארכיון

    0

    בליינד דייט

    66 תגובות   יום רביעי, 14/12/11, 01:14

    ''

     

    זמן רב מחכים במחשב שלי ספורי הבליינד דייט שאספתי במהלך חיי. החלטתי לארגן אותם כמו קומיקס, דהיינו מחזות קצרצרים בבועות בינתיים טקסט בלבד, עד שימצא מי שירים את הכפפה ויצייר איתי את הסגה הנהדרת. אני מציגה בפניכם, ולשיפוטכם את ספור עלילותיהן של מרילין ושל אלינור בתקווה שתמצאו בו המון צחוק וגם מעט חכמת חיים.כי יש חיים אחרי ואולי אפילו לפני המעושרות.


    היציאה לדרך האושר


    זהו ספור מסען המפרך של חנה וינבך מרילין ושל ציונה כהן אלינור, בין עשרות אם לא מאות פגישות עיוורות כדי למצוא את האחד והיחיד איתו הן יכנסו לחופה בפעם השנייה בחייהן ,הכוס תישבר , והן תצאנה לחיי אושר ועושר עד קץ כל הימים.


    היה ברור שיש למצוא ניק, שם חדש חף מאבק החיפושים שדבק בשם הקודם.חנה בחרה בניק -מרילין חרף היותה שחורת שיער, כי לדעתה מרילין הוא מצב נפשי. את לא חייבת לדמות למרילין מונרו , את חייבת להרגיש מרילין מונרו ואז הניק היושב עליך כמו כפפה ליד.אמרה חנה, והאמינה בכל מילה.


    ציונה בחרה בניק אלינור כי הוא חובק עולם. למרות שלא ביקרה בכל העולם כולו, היא מרגישה אשת העולם, והיא לא מגבילה את מפגשי הבליינד דייט לישראלים , היא מוכנה להיפגש בכל השפות השגורות בפיה: אנגלית, מעט לאדינו ומעט אספרנטו.


    חנה היא עורכת דין , עובדת בפרקליטות המחוז ומתקשה למצוא זמן להקדיש לחיפוש האחד והיחיד. יש לה הרגשה, שלפני שהיא מאחרת את הרכבת היא תיקח שנת חופש שתוקדש להתאווררות מהחיים הלוחצים, והיא תתמסר במשרה מלאה למצוא את החתן הבא.


    חנה היא בת 49 יש לה בן אחד שמטייל כרגע בעולם, ובקושי משמיע קול. חנה מתה להפתיע אותו עם חתן כשהוא ישוב ממסעו התובעני במזרח אסיה.אבל היא יודעת שהסיכויים לכך קלושים ביותר.


    ציונה בלונדית,שהתחילה את חייה כשטנית או ברונטית כפי שהיא אוהבת להציע. צלחה את ה- 50 בשלום בלי חתן מספר 2. לציונה יש בוטיק מצליח לעודפי מותגים מחו"ל. מימדיו של הבוטיק לא גדולים. הבגדים מונחים בכל מקום והלקוחות בקושי מוצאים את דרכם בין התלויים למקופלים. כשמגיעה הקונה החמישית היא מחכה בחוץ עד שיתפנה לה מקום בפנים. ציונה יודעת הכל על הכל, והיא השופטת הבלבדית מה מתאים למי ולמה. המחירים של המותגים מחו"ל לא גבוהים בכלל (יחסית לחנויות הנורמטיביות) וציונה, שלא אוהבת לפספס אף אחת, דואגת לפצל את התשלומים, להציע בגד נוסף חינם, ואפילו להתעצבן במילים אם מישהי משהה את ההחלטה הנכונה (לפי דעתה של ציונה כמובן) יתר על המידה.


    ציונה חיה עם ילד שאימצה מרומניה בסיבוב נישואיה הראשון. הבן בגיל העשרה מתמרד לפי הספר, וציונה יודעת לספר עליו סיפורי אימה שמקלים עליה את המכירה.


    מרילין נצמדה לאלינור כדי לזכות באנרגיה המעשית הדרושה לפצח את קוד הפגישה העיוורת. לשתיהן ברור שמה שלא הולך מיד לא ילך בכלל. ואם אין כימיה בפגישה הראשונה, לא ניתן יהיה לייצר כימיה לפעמים נוספות.


    השתיים נפגשו בסדנת קומוניקציה שהתקיימה בביכורי העיתים. שתיהן הסכימו מיד על כל הצעה של ציונה, ומשם והלאה הן שילבו כוחות וחלקו בחוויות.


    רודי הוא שחקן הומו סלב,פסיכולוג של החיים ומלא בתובנות על איך צריך להתנהג כדי להצליח.את דבריו  הוא עוטף בציטוטים מתוך עולם התיאטרון.  רודי יפה תואר ובעל גינונים של אירופה במאה ה- 19 מקובל על השתיים ומוזמן על ידי שתיהן להאיר נקודות ראויות לציון בסוף מפגש בליינד דייט במהלכו הלכה מישהי מהן לאיבוד.


    הזינוק אל הלא נודע (ביתה של מרילין)

     

    ציונה נכנסת בסערה: מהיום אני אלינור. ורק אלינור. האביר שהתכוונן על ציונה נתקע .נשבר לי לשלוח אליו רייקי ואנרגיות. האביר שמתכוונן על אלינור בדרך. הוא כבר במכונית.אני אמצא אות ו כדי לקצר לו את הדרך.

     

    מרילין: תשואותיי אלינור. מרילין בשבילך. בואי נתחבק כי גם לי יש הרגשה טובה בקשר למבצע המשותף

     

    רודי: אני מציע שנפתח את הקברנה המצוין שהבאתי, ונחליט איזה אתר כובשים לראשונה.

     

    שתיהן: הולכים על JDATE

     

    רודי: נהדר. עכשיו אתן חייבות להתרכז כדי למלא את כרטיס חייכן שאיתו תרקדו מתחת לחופה.

     

    מרילין כותבת על עצמה ברצינות מופלגת: השם שלי מחייב את עצמי ואותך. אני מעניינת, אוהבת כל מיני סוגים של בלויים ברמה,מעריצה שוקולד איכותי ובילויים במסעדה שווה, בתיאטרון ובקולנוע. אני מתה על כל מיני פינוקים, ומפנקת כהובי את מי שראוי.

     

    אלינור: אם אתה לא עם סטייל תמשיך לכרטיס הבא. אני אוהבת לחיות כי חיים רק פעם אחת,  בתכלס אני כאן כדי למצוא אותך ולצאת מכאן בנשיקה צרפתית ארוכה.אל תיתן לי לחכות !

     

    רודי: אתן אלופות, מתוקותי, אני יכול לסדר לכם משהו במשרד פרסום שיודע להעריך קופירייטינג גאוני. עזבו עכשיו את הגיל ואת כל הפרטים הפחות חשובים . הוציאו את הרשת וגשו ללכוד את הפרפרים.

     

    מרילין : מה את אומרת על זה ?" אוהב לשבת לעת ערב עם כוס יין בחצר ביתי בהרצליה פיתוח ולהתחבר אל גלי הים הנושקים אל הצוק שמתחתי . התרצי להצטרף אלי לכוס יין (אפשרי גם שמפניה)

     

    אלינור : "כמו תות לקצפת, כמו טבעת יהלום לאצבע הנכונה

     

    מרילין: אני חושבת שאנחנו לא בגיל המתאים

     

    אלינור : (משיבה את שיערה לאחור, ומסדרת את שדי הסיליקון החדשים שלה ) נראה לך ?

     

    מרילין מחייכת בהבנה : אלינור my dear את אישה בלי גיל. את עולה מתוך הצדף של הנעורים הנצחיים.

     

    אלינור: אני כותבת לו. Baby התאור שלך עצר את ליבי. ולפני שנגיע למצב של סכנה אמיתית,(קוצר נשימה), תן לי צלצול  077-88776654 עשית לי את זה.

     

    רודי: אני שומע את מרש החתונה עם רחש הגלים..........

     

     הכנה לבליינד דייט


    שעה קלה אחר כך.  אלינור ומרילין משוחחות בטלפון.כל אחת בביתה. רודי הלך גם הוא. אלינור גורבת גרביים חושניות תוך כדי שיחה. מרילין כוססת צפורנים

     

    מרילין : נו אל תשאירי אותי במתח די

     

    אלינור, אנחנו נפגשים מחר בשקיעה אצלו במרפסת

     

    מרילין : דיייייייי אני כל כך מתרגשת. אני לא מאמינה. הכול קורה כל כך מהר, אנחנו כאילו בסרט. מה תלבשי ?

     

    אלינור: שאלה טובה. יש לי חליפת מכנסים מדהימה של סטלה מקרתני, אבל אני שוקלת גם את השמלה הירוקה המעט חושפנית של ג'יל סנדר.

     

     

    מרילין: נהדר (סופקת כפים או מטופפת על השולחן) האצילות מחייבת. מה הוא חושב לו שהתיקט הזה של הרצליה פיתוח מספיק? הוא יצטרך להתמודד עם סגנון עם סטייל.

     

    אלינור: את יודעת מה אני אוהבת אצלך נשמה ? את יודעת לנתח מצבים באופן כל כך מקורי. צ'או אחותי אדווח.



    אין כמו הנסיעה הבייתה

     

    שיחת הטלפון בין השתיים אחרי הפגישה.  אלינור מדווחת תוך כדי נהיגה

     

     

    אלינור:את שומעת,. כשהוא הזמין אליו הביתה חשבתי שזה נחמד, אבל בדרך להרצליה   נזכרתי במה שאמא שלי לימדה אותי: אם הגבר מזמין אליו הביתה לקפה, יש לחשוד שהוא נמנה עם החסכנים, במילים אחרות, קמצן מהשורה.

     

    מרילין: היא התכוונה שהוא מתקמצן על חדר במלון ?

     

    אלינור: ברור.

     

    אלינור, בקיצור, וילה לא גדולה, גודל בינוני, שדרה של שיחי סברס ענקיים

     

    מרילין, תנועה לא נכונה את משופדת אימא,לה.

     

    אלינור: חתול בית שמנמן, כזה שנשאר בחוץ לשמור על הגינה מעכברים, השתעשע עם עצמו בפינה,כאילו כלום. ההוא פתח דלת מרשימה ושנינו פסענו פנימה.

     

    מרילין: ווי ווי אני מתה

     

    אלינור: את יודעת, כאילו ביקרתי בניו יורק. בדירות היאפיות האלה. חדר האירוח לא היה ענק, אבל הוא היה מלא בדברים. הרגשתי שאני נמצאת בחנות של המוזיאון לאמנות מודרנית . פפפפפפפפפחדדדדדדדדדדד אין ספייס. מחנק מחפצים.

     

    הוא נעל מגפי גוצ'י לבנים, לבש ג'ינס של ארמני, טי שירט של דולצ'ה וגבאנה ,זרק את עצמו על הספה שבנה פיליפ סטארק או אולי רון ארד. חייך אלי חיוך מטופל שיניים של קולגייט, הציץ  לשעון הברייטלינג  וכיוונן את מערכת התאורה בטח של צ'יהולי. קלסטרופוביה של מותגים.  בקושי התיישבתי על כורסת העור של קסטיאל

     

    מרילין: אני  מתה. שאותך יבלבלו מותגים סוףףףףףףףףףףףףף איך הוא לא מתבייש

     

    אלינור: שמפניה לא הייתה, סתם יין ניתזים שפתחו אתמול, חשבתי לקום וללכת.

    פתאום לא יודעת למה, במקום לעוף משם נתקפתי ברעב, מה זה רעב. חשבתי שזה יהיה רעיון מצוין לצאת מהבית לנשנש משהו בחוץ. איפה. לא היה בראש שלו בכלל. הוא נגש למטבח וחימם משהו. התעודדתי. קמתי לעזור

     

    מרילין: הלכת איתו למטבח, יפה. מה קורה שם ?

     

    אלינור: כלום. המון מכשירים נקיים מהאריזה. בוק ג'ונס חימם קרואסון בגודל זרת, הניח אותו בקלאס במרכז של צלחת רוזנטאל ונשא את שניהם בזהירות למרכז השולחן שחצץ בינינו.

     

    מרילין – אלוהים. קראוסון בגודל זרת. מה, הוא עושה דיאטת קרואסון.?

     

    אלינור: הוא בצע עם הסכין המעוצב (כסף כמובן) את פאר הקונדיטוריה ושני החלקים לא היו שווים. רציתי לרצוח אותו.

     

    מרילין: כי לקחת את החצי היותר קטן

     

    אלינור: נראה לך ? כי גם החצי הגדול היה זעיר כמו בוטן.

     

    מרילין: אל דנטה. בגודל שן (מתפוצצת מצחוק מהבדיחה הפרטית שלה)

     

    אלינור: גם היא מתחילה לגנוח מצחוק ומחליפה את הארשת . אימא שלי תמיד ידעה על מה היא מדברת.

     

    מרילין: ומה עם ......

     

    אלינור: הוא דיבר כל הזמן על הומואים. סיפר לי על איזה כפר ליד בוסטון פרובינסטאון! עיירת הקיט הגאה ביותר בחוף המזרחי, מן שלוחה של סן פרנסיסקו. היה נדמה לי שהוא אפילו התגעגע.

     

    מרילין: זיהית לחלוחית בעין ?

     

    אלינור: ריחמתי עליו.

      

    מרילין: אל מלא רחמים

     

    אלינור: כשברייטלינג ציין שחלפה שעה, לוויתי למכונית שלי וזכיתי בשתי נשיקות דודה עם הדף של בום אל קולי, את יודעת של מטוסי קרב מנמיכי טוס.

     

    מרילין: טוב אחרי כל העניין הזה עם ההומואים של  פרובינסטאון... לא היה מקום גם לחיבוק.

     

    אלינור: לא לא. תאמיני לי, חוויה מיותרת לגמרי. את קופצת לשתות משהו בבר ?

     

    מרילין : איזו שאלה נדרשת פה תמיכה רצינית. אני מצלצלת גם לרודי

     

     כל הזכויות שמורות למחברת

    המשך יבוא

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (66)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/6/12 14:10:

      יופי של פליטון

      אני שמחה שנכונו לי עוד,,,,

        26/1/12 00:53:

      איזה כיף לבוא עכשי. כשיש כבר רצץ ולא צריך לחכות. ענק!

      מפחיד.

      אבל ענק :))

       

      [ צ'יהולי בסלון. כמובן, והגוצ'י הלבנות ..]

        9/1/12 00:04:
      אוי ואבוי אילנה, זה מצחיק רק כשזה קורה לאחרים... כשזה קורה לנו זו טרגדיה, דיכאון. אני שמחה שאת מסוגלת להקליל את זה. אני זוכרת שפעם חברה שלי שכנעה אותי לצאת לאיזה בליינד דייט עם איזה טיפוס שעשה איתה יוגה - אלמן וזקן טיכו - רק כי הוא הזכיר לה קלושות במראה את אריק איינשטיין - קיצר רק בסוף הדייט המשמים הוא סיפר לי שהוא בעצם ב'מערכת' ועוד לא עם אחת, אלא עם שתיים... וזה רק סיפור זוועות אחת מני רבים שהיו לי
        8/1/12 23:24:
      הוגן יהיה לספר לך שפרסמתי אותך אצלי בפייס את נהדרת לי :)
        25/12/11 18:13:
      נחמד מאוד . אהבתי
        22/12/11 01:58:
      אילנה המצחיקה ...רב מכר יהיה לך...רוצה כמה סיפורים ממני ?...כמו על הדייט שלקח ממני את צלוחית הדבש שביקשתי ליד כוס התה, קרא למלצרית וביקש שתיקח אותה בחזרה למטבח. אחר כך שאל אם יש לי "שלאף שטונדה" כי אני עובדת מהבית והודה בעיניים ממצמצות כי "רק בדקתי אותך"... ומה עם הערה ביומן או להגיד אותי מיד למנהלת ? :-( חיכיתי רגע קט,נשמתי עמוק וחשבתי שעוד מעט וישלוף קולר מכיסו ויכרוך אותו סביב צוארי...אם בדייט הוא כבר מחליט מה אוכל ומתי אשן - מה יהיה אחר כך ? ... :-) אאוץ'...:-).
        22/12/11 00:37:
      האהאהאה ממש הצחקת אותי...את כותבת ניפלא ,מעניין מאד, ניראה לי שאצטרף אלייך בתאורי הבליינד דייט אבל מהצד הגברי... תודה
        17/12/11 22:46:
      מצחיק עד דמעות.
        16/12/11 22:35:
      "ומפנקת כהובי את מי שראוי"....משפט ענק!
        16/12/11 00:38:
      צחקתי, הבנתי למה מרילין ואלינור הם מצבים נפשיים ושמחתי שאין לי מצבים נפשים כאלו. אני חושבת שזה כתוב דווקא כבסיס ליסיטקום. אנא שימי פרקים לעיתים קרובות
        15/12/11 23:22:
      חביב אמיתי מנפלאות הבליינדייט
        15/12/11 21:04:
      ממתין להמשך ,נהנה מאוד !
        15/12/11 20:46:

      איזה יופי את כותבת, פשוט להתמוגג מתענוג

      לא הפסקתי לחייך כל הקריאה

      את מציגה את השתיים באור הנכון במדוייק

      וגם למדתי על על בליינד דייטים של עשירות

      :)

        15/12/11 19:59:
      אילנהלה חביבתי , כתבת על מסעותייך וריתקת אותנו , עכשו את מספרת בכישרון רב על מסעות אחרים , ושוב סוחפת אותנו.....תוהה לאן תובילי אותנו במסעך הבא :)
        15/12/11 17:29:
      משעשע ...........כמו בחיים
        15/12/11 16:51:
      בהמתנה להמשך.... :)
        15/12/11 14:04:
      מצוין! תמשיכי ותכתבי אותי
        15/12/11 11:48:
      חחחח, איזה סיפור הבאת לנו........טיפוסים אחד אחד הבאת לנו פה.........גדול!
        15/12/11 10:10:
      ממש ריתקת אותי למסך
        15/12/11 09:29:
      כתוב נפלא ובעיקר מעניין!
        15/12/11 09:06:
      מזמן לא קראתי את השנינות שלך יקירתי ומאוד נהניתי, לגבי הנושא ...פגישות בסגנון של בליינד דייט כאלה, נשמע כל כך משעמם עד מוות כמעט :),ויחד עם זאת כנראה זה כל כך אמיתי. מצוין אילנה
        15/12/11 09:05:
      אני כבר רואה את קרן מור מגלמת את "אלינור" במערכון של "החמישיה הקאמרית"
        15/12/11 07:39:
      מצויין!!!
        15/12/11 07:08:
      (:
        15/12/11 06:03:
      ואת הבטחת לי בפגישה שמה שהיה בינינו ישאר בינינו...
        15/12/11 04:31:
      אילנה הסיפור מלבב משעשע וכתוב בהרבה קסם. האם זהו חלק מספר שנכתב על ידך?

      אילננננהה.אם הייתי המורה לספרות שלך הייתי כותב לך בתעודה: "היא עוד תגיע רחוק בזכות ההומור והכתיבה שלה" אל אני לא מורה ומעדיף להיות תלמיד נצחי כדי לקרוא את שכתבת. מקסים מקסים לראות צרות של אחרים...

      לכן אשים כאן את החותמת שלי ואלך לדרכי

       

      http://cafe.themarker.com/image/1676213/

        14/12/11 23:23:
      אוי ויי, אל תזכירי לי בליינד דייט. חוץ מזה מאוד נהניתי מהכתיבה.
        14/12/11 22:47:
      אהבתי מאד בפרט את הסוף
        14/12/11 22:47:
      אהבתי מאד בפרט את הסוף
        14/12/11 21:17:
      מה לעשות אילנצ'יק, לא מתה על הניקים שלהן, אבל בהחלט מצפה להמשך. פוטנמיאל טוב לצחוקים הפוסט הזה גם בהמשך
        14/12/11 19:35:
      רק מהניקים ההזויים הייתי בורח מראש. אולי נצלם את הסצינות האלה ונעשה מזה סינרומן?
        14/12/11 19:17:
      למרות שזה ספור על ול.. תושבי מדינת ת"א.. , . אפילו חיפאי הבין ונהנה מאד. , שאפו על הכתיבה הנהדרת.
        14/12/11 19:12:
      מהנה ומעורר מחשבה:)
        14/12/11 17:48:
      דווקא ראיתי את זה יותר כסצנות מתוך מופע תאטרון מאשר כקומיקס. נורא מוצלח. חמוץ מתוק כזה, מלוח מתוק. והדמויות שבנית מלאות.
        14/12/11 17:42:
      אילנה - כמו קודמי מצטרפת גם ומשבחת את הפוסט הנהדר הזה מרתק - מצחיק - מחוייך - יש למה לצפות :) מחכה לעוד ועוד - ערב נפלא (מניחה שהמאיירים ירימו את הכפפה) :))
        14/12/11 17:36:
      אילנה, יופי! מרתק ומצחיק כמו שרק החיים יכולים להיות. אם יש לך הרבה סיפורים כאלה, מה שאת צריכה לעשות זה עריכה קטנה (לשנות כמה מלים, לשים פסיק נוסף ומרכאות פה ושם), ואז - לרכז את כל הקטעים לספר אחד, לעשות מזה ספר! להוציא לאור ספר בעצמך זה מה-זה פשוט!! סתם להשאיר את הסיפורים במגירה זה חבל, כי הם יתנדפו במשך הזמן. כשתחזיקי את הסיפורים שלך בצורת ספר בידיים שלך - יהיה לך כיף לא רגיל. בהצלחה!
        14/12/11 17:25:

      לא ידעתי שקראו לך אז אלינור...תמים

       

      מרק.


        14/12/11 16:36:

      וכדי שלא תגידי שאני לא משקיע - הנה איור שלי לפרק ה"הפי אנדינג" המיוחל של הסיפור - 

       

      ''

        14/12/11 16:26:
      סצנת הפו"פ מעולם לא נשמעה מפתה יותר :)) (וכמו שהעירה גליתוש, בוק ג'ונס נשמע כמו אחד שברח מהפוסט האחרון שלי :)) אולי אני נאיבי אבל אני באמת מתקשה להאמין שכל כך רע-ומר שם. אין צדיקים בסדום ?
        14/12/11 15:49:
      שוב התגלגלתי מצחוק.. וגם מעצב. תמיד הסיפורים הטובים מהחיים יש בהם גם וגם.
        14/12/11 15:38:
      ההתחלה מבטיחה חייבת לרוץ אחזור מאוחר יותר
        14/12/11 15:04:
      נהנתי מהכתיבה ומהכותבת.. תודה :))
        14/12/11 14:38:
      מחזיקה לך אצבעות. ומצפה ל-Happy end.
        14/12/11 14:00:
      ככל שאני משוטטת ברשת הגלמודים מתחזקת דעתי להשאר רווקה מאושרת.
        14/12/11 13:56:

      צעקההומור היא הדרך הטובה ביותר להתמודד עם נושאים כאובים

        14/12/11 13:27:

      זה רגע בו אני מצטערת שאינני מאיירת.... :))

      עוד.....עוד..... פיקנטריות...לשון בחוץ

        14/12/11 12:57:
      הזוי..
        14/12/11 11:20:
      הכרויות ברשת יש בהן איזה ריגוש..אמתין להמשך המעניין..
        14/12/11 10:20:

      אלנה כל כך נהניתי סיפור מהחיים

      שלכל הפו"פ עברו ועוברים לעיתים

       אך בשבילי זה מה שנותן פלפל לחיים

        14/12/11 10:01:
      מחכה ...נהנתי .....:)
        14/12/11 09:28:
      יופי של כתיבה, ממש תסריט :)
        14/12/11 09:14:

      ברוטוס:  שפכת אלומה על בדידותם של הפו"פים 
       

       

      נטוס:      ההמשך יכול להביא טוויסט חזק בעלילה

       

      ..

        14/12/11 09:04:
      נפלא, מחכה בכליון עיניים להמשך...אין על הכרויות ברשת, כי ככל שאני יודעת לא נראה שמוצאים בהן בנזוג ולכן כל שנותר לעשות עם המנוי (הלא זול במיוחד) הוא להשתמש בהן כמקור לכתיבה משובחת !
        14/12/11 08:33:
      כתוב נהדר! טוב שיש המשך.....
        14/12/11 08:30:
      אפיזודות מעניינות. יכול להתפתח לסיפור מעניין...
        14/12/11 07:30:
      ספורים מהחיים עם כתיבה כל כך מרתקת כמו שאת יודעת אילנה מחכה להמשך
        14/12/11 06:56:
      אוהבת סיפורים כאלה מהחיים.
        14/12/11 06:55:
      מלאה כרימון! נפלא!
        14/12/11 06:42:
      חשבת לעשות מזה סרט ? ... החים מעניינים *
        14/12/11 06:30:
      אילנה, כתבת מקסים.
        14/12/11 05:56:
      וואו ועוד יש לזה המשך... וואלה כאילו עמדתי אצל ציונה וברחתי משם. גם צפוף גם לחצנית וגם אין לי מה לקנות שם ועכשיו אני צריך להקשיב לשיחה עם רודי? די :)
        14/12/11 04:37:
      בוק ג'ונס לא מהפוסט האחרון של ארז? גודל זרת, בוטן, שן, אחלה קרואסון :))) חוויות מרתקות :) וכתוב מקסים
        14/12/11 04:32:
      *מחוייך :)))מחכה להמשך
        14/12/11 04:31:
      את כותבת נהדר. אולי יום אחד ישחקו את זה על הבימות במיאמי. (:
        14/12/11 03:32:
      כותבת נהדר , כמו תמיד, וכשנמצאים שם, יש אינספור סיפורים הזויים.