לא אוהבת לעסוק בפוליטיקה אבל הפעם חייבת לכתוב כדי להוציא את הקיטור....שלא יפוצץ אותי מבפנים.

אז כן, אנחנו שמים לב לכל דבר. לשחיתויות שלא נפתרות, לתאוות הבצע של מנהיגינו, לאחריות שהם לא לוקחים, לדוחות מבקר המדינה שאינם מיושמים, להתנהלות פושעת של כוחות הבטחון, למחאה החברתית שמומסה בשקט...לכל דבר.

שמים לב ולא מגיבים במיוחד....למה? ככה. עייפים קצת. נמאס. רוצים קצת שקט...

אבל מי שחושב שלא שמנו לב להתנהלות הבוסים של המדינה הזו בעניין תג המחיר, הטרור המתגבר שמגזר הלאומני, החוצפה, ההרס והאלימות שלהם - אינו אלא טיפש שיתן את הדין על כך בבחירות הבאות.

ויש להם מזל שהילד שלי השתחרר משירות צבאי וכבר לא נמצא שם כדי לשמור עליהם וכדי לחטוף מהם בעת ובעונה אחת...

שמנו לב ואנחנו יודעים מדוע עדיין לא מתייחסים אליהם כטרוריסטים ומדוע לא אוסרים אותם.

קיבלו הוראות מגבוה. לא רוצים לאסור אותם. זה מסוכן לכסאות הפוליטיים של הנוגעים בדבר.

בושה.

מכאן כבר אין לאן לרדת...

תגידו, זה לא מרגיז אתכם?