מעולם לא אהבתי ילד רחוק
שהפריד את עלי הכותרת,
לא הבחנתי בקצה חיוכו המתוק
זה היה יכול להיות קצת אחרת.

מעולם לא אהבתי חובל בלבן
לא נלחמתי ברוח עוכרת,
לא יצאתי לים כמו שודד מאומן,
זה היה יכול להיות קצת אחרת.

מעולם לא אהבתי גבר ביישן
שהחביא סודותיו במחתרת
כל אותן השנים, לא נתתי סימן,
זה היה יכול להיות קצת אחרת.

לוּ רק ידעתי שאי-שם במרחק
כמו ההד, יש קריאה שחוזרת
או כמו אבן הגיר, שהרוח סָדָק,
זה היה יכול להיות קצת אחרת.

כמו חתן וכלה, עטופים בעשן
ואני, שבכלל לא זוכרת
אהוב שדמותו מציצה מענן,
זה היה יכול להיות קצת אחרת.

זיכרון שעולה, מתגנב לאיטו
לתוך נשמה משתכרת,
וזמן שחולף מסמן את מותו,
זה היה יכול להיות קצת אחרת.