אולי הכל כבר נאמר על הדרת נשים מהמרחב הציבורי, אבל אני רוצה לחזור לסיפור קטן מהתלמוד (מסכת עבודה זרה, פרק ג', משנה ד'): שָׁאַל פְּרוֹקְלוֹס בֶּן פְּלוֹסְפוֹס אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּעַכּוֹ, שֶׁהָיָה רוֹחֵץ בַּמֶּרְחָץ שֶׁל אַפְרוֹדִיטִי. אָמַר לו: "כָּתוּב בְּתוֹרַתְכֶם, 'וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם.' מִפְּנֵי מָה אַתָּה רוֹחֵץ בַּמֶּרְחָץ שֶׁל אַפְרוֹדִטִי?" אָמַר לוֹ: "אֵין מְשִׁיבִין בַּמֶּרְחָץ." וּכְשֶׁיָּצָא אָמַר לוֹ: "אֲנִי לֹא בָאתִי בִגְבוּלָהּ [של האלה, אלא] הִיא בָּאה בִּגְבוּלִי.
במילים של היום: שאל הפלספן, את רבן גמליאל שבדיוק עשה אמבטיה בבית המרחץ, אל מול פסלה של אפרודיטה אלת המין: תגיד, היא לא עושה לך את זה? ענה לו רבן גמליאל: אני לא רואה אותה אלא את השמפו בלבד, ומקסימום אני חושב על השיעור הבא שאני צריך להעביר באוניברסיטה. ואם נוציא את רבן גמליאל מול הפרסומות הנוראיות בהן רואים נשים ללא רעלות- נדמה לי שהוא היה אומר שהוא רואה רק את כרטיס אדי ולא את האפשרויות המיניות האיומות הגלומות בו.
ואם מותר לי קצת לסבך את העניינים: מה היה אומר רבן גמליאל על המתייוונים? ואם רבן גמליאל מתקלח מול פסל של אפרודיטה, האם הוא לא מתייוון בעצמו? טפו. השם ישמור.
בתמונה פסל אפרודיטה- לא הצלחתי לברר את מיקומו |
עמיתלוין3
בתגובה על למידה כנסים וטכנולוגיה חלק ג'
ההלך
בתגובה על לילה יורד על נהר ה saone
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אתה צודק. את מי אני משלה. מנסה לחשוב באופטימיות, אבל האמת שאנחנו פשוט מזועזעים מההתפתחויות בחזית השוביניסטית החשוכה הזאת. מעציב, מייאש ומתסכל. עם הזמן נשארות פחות ופחות סיבות לחזור לישראל.
האבסורד הוא, שהטלת המגבלות רובצת, לא על מי שמתקשה (חרדים גברים, שמתקשים לראות נשים, גם כשאלה מכוסות היטב), אלא על מי שאין לאל ידה לעשות דבר, מלבד להיות היא...
זה בעצם מראה שאפשר גם אחרת, וזה אפילו קורה. בכלל, אם כבר לדבר על דו-קיום של חרדים-חילוניים, אחת הדוגמאות היותר מאלפות היא של אנשי חב"ד (לפחות בחו"ל, לפחות מנסיוני).