"אפלה אינה מאירה את הדרך"

במדרגות חיי ירדתי, לעולם מלא שרצים .

הוליכוני בדרכי מרמה לעולם של חלומות כזבים.

מאז לא הייתי עוד קשובה לקולי ולגופי, חשתי חצויה לשניים.

נתק מחשבתי עד בלי הכר, מחשבות אובדניות ונטולות תוכן!

לבד בחשיכה בתהייה בוהה באפלה קודרת, רק ההוא עם הקלשון ממתין לאישורי...

את ילדיי הזנחתי בשביל כמה רגעים של הנאה טמאה.

מכרתי את גופי לתאוות בשרים ריקנית מתשוקה...לא ידעתי שלווה מה היא.

תעתועי הזמן שיחקו ושחקו גופי ובנפשי, לא ידעתי מתי יום ומתי לילה.

רק דמעות הזמן הכתיבו את יומי...מתי אנוח?

זעקתי!!! הושיעוני נא... רוצה אני לחזור לרחם אימי!!!

רק אור קטן שמע את תחנוניי והבהב לקראתי...

וקוביית המזל שינתה פניה... בשארית כוחי חיבקתיה ללבי,ידעתי – תקוותי האחרונה.

נבלמתי מנפילה מאל חזור... בשתי ידיי טיפסתי ונאחזתי...

"עקב בצד אגודל", שעל שעל במעלה ישועתי.

חיברתי גופי לראשי טיהרתיו מטומאה דביקה.

הדרך הייתה רווית מכשולים סמויים...

הצלחתי לעלות במדרגות חיי בחזרה.

עכשיו!!! אני אימא ששומעת שוב את ילדיה.

ושפר עולמי ...

השיר נכתב ומוקדש לידידה: שהעולם לא חס עליה... וירדה לזנות וסמים.

בכוחות אדירים עם מזל ועזרה הצליחה לשקם את חייה בחזרה.