לאחר הדברים שכתבתי בתחילת שבוע בגנותם של נוער הגבעות והצורך הדחוף לטפל בהם ביד קשה, קיבלתי המון תגובות תומכות בסגנון ״הפעם מסכימים איתך״ או ״לא ידענו שאתה כזה״.
אז תצאו מהסרט שלכם אנשים, אני לא ״כזה״ כי להיות ״כזה״ אצלכם זה לשנוא את המתנחלים- ואני ממש, אבל ממש, לא כזה. שתדעו ש״מתנחל״ זה לא נקבע בתעודת הזהות או בתא הדואר- זה בלב, ברוח, בנפש. וכאן אני מתנחל, ועוד איך מתנחל. אני עדיין עומד מאחורי דבריי, עדיין חושב שכל המרים יד או מסכן בצורה אחרת את חיילינו צריך לשלם מחיר כבד ולא יקרה כלום אם זה גם יהיה מחיר פיזי. במלחמה כמו במלחמה. אז מה כן מפריע לי? הצביעות. אותה צביעות שעליה אני מדבר ימים ולילות, אותה צביעות ששולטת בכל כלי התקשורת בישראל, אותה צביעות שאפילו שולטת במוחו של הישראלי ברחוב (רק שהוא לא אשם בה, הוא ניזון מהתקשורת). פשוט צביעות דוחה ומגעילה.
אנא עזרו לי להבין מס׳ נקודות: 1. מדוע ההתפרעות בחטמ״ר אפרים היא טרור? מדוע הכותרות בעיתונים זועקות לשמיים (על רקע שחור כמובן, כי קרה אסון) שביבי סירב להכיר בנוער הגבעות כארגון טרור? אני לא מתעניין בשאלה מאקדמית ובהגדרה ״מהו טרור״ אלא מתקשה מאוד להבין מדוע זה טרור אבל התפרעויות של פעילי שמאל הן בסה״כ מחאה נגד הכיבוש? 2. איך יכול להיות שהעובדה שהסמח״ט נפצע קל מאבן הפכה להיות כותרות של מינימום מלחמת לבנון השנייה (מתי לדעתכם יציע איזה ״איש רוח״ שהוא יקבל את עיטור העוז?) אבל על פצועי הפגנות האנרכיסטים אתם לא שומעים? האם כל כך קשה לתקשורת שלנו להשיג לראיון את חיילי צה״ל או שוטרי מג״ב שנפצעו (קצת יותר קשה מהסמח״ט) בהפגנות השמאל/אנרכיסטים/ערבים? למקרה שלא ידעתם, ולא ידעתם, לוחם שריון איבד עין מאבן שפגעה בפניו, חיילים שברו ידיים ופרקו כתפיים ועוד כהנה וכהנה פציעות. אבל למה שתשמעו על זה? 3. איך זה שהסעה להפגנה של נוער גבעות היא לא מתקבלת על הדעת (השתגעתם? לארגן הסעה כדי שיעברו על החוק?? קיצוניים!) אבל האוטובוסים הקבועים שמסיעים מת״א להפגנות הסולידריות של ימי שישי הם בסדר גמור. ושוב אני נאלץ גם להזכיר שמדינת ישראל ידעה טוב טוב למנוע מאוטובוסים להגיע לכפר מימון בימי ההתנתקות אבל בצומת שילת בואכה נעלין לא תראו שוטר אחד בימי שישי. מי שלא ראה את שיירת הרכבים הממוגנים יוצאת מבסיס מג״ב שבכביש 443 לכיוון הפגנות השמאל של ימי שישי לא יודע מהחיים שלו ושלא יבלבל לי את השכל. כבר כחמש שנים מתנהלת בארץ מלחמה בין אנרכיסטים שמאלנים אלימים מאוד (כן, תתפלאו אבל הם הרבה יותר אלימים מנוער הגבעות) לבין כוחות הביטחון. כל יום שישי הוא יום קרב. שומעים על זה? רק אם נפגע איזה פלשתיני או פוליטיקאית מהאיחוד האירופי. 4. מדוע מצפים מרבנים וממנהיגי המתנחלים לגנות את ההתפרעויות אבל אף אחד לא מבקש מקהילת ״אנשי הרוח״ לגנות את פעילי ארגון ״סולידריות״? אם מיכאל בן ארי ודני דיין צריכים להתנצל אז גם זהבה גלאון וחבורת הפרופ׳ שמעודדים אלימות (זוכרים את הקריאה של ד״ר אייל ניר לבוא ולשבור למתנחלים את המפרקת?) צריכים להתנצל. 5. נכון שלדעתכם צריך לעצור את כל המתפרעים מהחטמ״ר? כולל אלו שזרקו אבנים וכולל אלו שרק התסיסו וצעקו וקיללו? אז תגידו לי, מה בדיוק עשתה חנין זועבי על המרמרה? שרה שירי סוף מסלול של שייטת 13? אז היא אישית לא דקרה את לוחמי השייטת אבל אל תקשקשו על הסתה ואלימות מילולית ואווירת שנאה כלפי חיילים כל עוד היא מסתובבת חופשי. כשתעצרו אותה אז תוכלו לטעון לידיים נקיות כשאתם באים להיכנס בנוער הגבעות. נראה לי שהסמח״ט הפצוע סובל קצת פחות מלוחמי השייטת שנדקרו ונזרקו מהסיפון.
אני יכול להמשיך ולהשוות עוד ועוד ולחשוף את הצביעות הנוראה של התקשורת וקובעי דעת הקהל בישראל. לא סתם אני קורה לבלוג שלי ״ישראל והמטריקס״. בדיוק כמו בסרט גם בישראל יש מציאות אמיתית ויש מציאות שרוצים שתחשבו שקיימת. צריך, ועוד איך צריך, לחסל את תופעת תג המחיר הבזויה. צריך גם להיכנס באמ-אמ-אמא של כל מי שמרים יד או אבן על חייל או שוטר. אבל צריך וחובה לעשות זאת משני צידי המפה הפוליטית. אין הבדל בין נוער הגבעות לארגון סולידריות שייח׳ ג׳ראח, יש לדרוש את אותו דין. כל אחד נלחם באמצעים אלימים על האידיאולוגיה שלו. נמאס כבר מהצביעות של התקשורת, של הכתבים, העיתונאים, השדרים ועורכי האינטרנט. מי שמנסה להבליט בכוח כאילו המתנחלים הם אוייבי המדינה (ולא מבין שרוב העם יודע, מוקיר ומעריך את תרומתם לחברה ולצבא) שלא יתפלא אחר כך שבבחירות הוא נופל ולפתע יגלה ש״הקיצונים גונבים לנו את המדינה״. דחיל רבאק, מה כבר אני מבקש? הגינות תקשורתית? עיתונות אמיתית? כנראה שזה יותר מדי לצפות לו בישראל 2011.
|