| הספר פילוסופיה של המשפט {או מתווה למשפט הטבעי ולמדע המדינה )שפורסם בשנת 1821 כספר לימוד נלווה להרצאותיו של הגל באוניברסיטת ברלין הוא קלסיקה מודרנית ב מחשבה חברתית ופוליטית , הגל שאף ליישב בהגותו את שתי המסורות הפוליטיות הגדולה של המערב , המודרנית והקלסית , לשם כך הוא ביקש לתאר את הפוליטי כך שיהיה אפשר לעגנו במציאות היסטורית - פוליטית ממשית , שהיא תנאי למימושו ולמציאתו של יחיד כזה
ד"ר פיני איפרגן, התוכנית לפרשנות ותרבות, אוניברסיטת בר-אילן פילוסופיה של המשפט, גיאורג וילהלם פרידריך הגל יום חמישי, יט בכסלו תשע"ב,15.12.2011, בשעה 18:00 בהשתתפות : יו"ר ודובר פרופ' ירמיהו יובל מאוניברסיטה העברית ד"ר עידן גיגראוניברסיטת בן גוריון ד"ר פיני איפרגן :התוכנית לפשרנות ותרבות מאוניברסיטת בר אילן הספר נותן אפשרות לקחת חלק מארגון של מדינה ונותן תשובות למה אני צריך לשלם מיסים וללכת לצבא, אני חלק מקהילה פוליטית ולכן אני מחויב לקהילה . הרעיון הבסיסי של אמנה חברתית , מצב טבע , אנחנו יחידים , אם נעשה תרגיל שכל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה לעשות , בא הובס ואמר אני רוצה לשכנע אותכם למה כדאי לי לוותר על חלק מהחופש ממצב הטבע ואני מעביר את זה לריבון , תפיסה שהמדינה היא סוג של חוזה, והיא מובילה לאמנה חברתית . הספר של הגל מציע אלטרנטיבה של הובס, הגבלה מרצון היא לא מדויקת , השאלה היא איזה סוג של ארגון חברתי אני צריך לשאוף איליו על מנת שאוכל לממש את עצמי ולמקסם את התועלת שבי. הספר הציע לנו להבין שיש מגוון של התארגנויות שיש לבחור מבניהן ומדינה היא אחת מהן, משפחה זה לא מספיק . הגל אומר אתה לא מגביל את עצמך כאשר אתה מקבל עליך את החוק , אלא ההפך , זה דרך למימוש עצמך כאינדיוידואל אחד. הספר מחולק לשניים , המשפחה , השני מודל חברה אזרחית , תיאום ציפיות , של החלפת מצרכים,, מימוש ערכים איתיים , שמוביל בסופו של דבר למדינה . אתם חיים במסגרת חברתית שאתם לא רוצים} מתוך הביקורות שלו על הראוי ולכן האידאלי הוא הוא בחיפוש על דרך התנסות ותוך כדי פעולה מסוימת למימוש הדרך הנכונה אל האידאל . דמוקרטיה במיטבה כשהיא מאפשרת לנו על בסיס דיון מתמיד והם בונים את המוסדות החברתיים תןך כדי .. לעניין התבוני והממשי. א. המשפט הכפול : מה שהוא תבוני הוא ממשי ומה שהוא ממשי הוא תבוני ( ר' עמ' 13) ב. התבוננות נבונה בעולם מבחינה כבר בממלכה רחבת הידיים של המציאות (Daseins) שהוא תופעה (Erscheinung)חולף וחסר משמעות , לבין מה כשלעצמו באמת זכאי לשם ממשות [Wirklichkeit] ג. " הפילוסופיה מאחר שהיא חקירה של התבוני , הרי בו בזמן תפישה של הנוכחי ושל הממשי , ולא העמדת דבר מה שמעבר , שאלוהים יודע היכן הוא אמור להיות - או , בעצם , אנחנו בהחלט יודעים לומר היכן הוא , בטעותהשל שקילה -וטעינה ריקה וחד צדדית ( עמ' 12 ) ד. מה שהוא תבוני מתרחש בהכרח ["muss geschehen). ה. מה שהוא תבוני הופך לממשי " ו. "לעומת זאת ,עולם החיים האתיים , המדינה , עולם זה, כלומר התבונה כפי שהיא מתממשת [verwirkicht]באלמנט של התודעה -העצמית ,איננו מורשה ליהנות מן המזל הטוב שמקורו בכך שבעצם התבונה [עצמה ]היא שהשיגה כוח וסמכות בתוך האלמנט הזה , והיא שמתקפת את עצמה בתוכו ושוכנת בתוכו.{ כחלק אינטגרלי שלו ."(עמ' 6 ) ז. "... חוקיה וכוחותיה של העצמות האתית אינם משהו זר לסובייקט ,רוחו מעיד עליהם שהם מהותו -שלו , ובהם יש לסובייקט תחושת עצמו , ובהם הוא חי כביסוד שאיננו נבדל ממנו , זהו יחס הדומה לזהות אפילו ותר מאמונה ואמון .(עמ' 153-152)\ ח. "הרעיון כי רק חריגה ממה שזוכה להכרה פומבית , יותר מכך :רק עוינות כלפיו מעידה על חירות של החשיבה ושל הרוח , רעיון זה הכה שורש בימינו במיוחד בנוגע למדינה , ובשל כל נראה שמשימתה המהותית של הפילוסופיה העוסקת במדינה היא להמציא ולספק תיאוריה , ובעיקר תיאוריה חדשה ומיוחדת ,מי שבחן את הרעיון הזה ואת דרך החלתו , עלול לסבור ששום מדינה או קונסטיטוציה לא היו קיימות מעולם וגם אינן מצויות בהווה , כאילו עכשיו -עכשיו הנמשך לנצח -עלינו ממש מן ההתחלה וכאילו עולם החיים האתיים הממתין לרעיונות , הנמקות וגילויים עכשווים כאלה " ( עמ' 6 ) ט. עם עיקרון פורמלי מוחלט זה אנו מגיעים אל השלב האחרון של ההיסטוריה , לעולמנו אנו , לימנו אנו י. במהלך מסכת הנוכחית אפילו המדינה של אפלטון , הנחשבת לאידאל ריק , לא תפשה במהותם אלא את טבעם של החיים האתיים היווניים , וכן שאפלטון , מתוך ידיעת העיקרון העמוק המפציע בהם - עיקרון אשר יכול היה להופיע בהם ישירות רק בתור ערגה בלתי מסופקת ועל כן בתור חורבן -נאלץ אז, כדי להתנגד לערגה , לחפש את העזרה בה דווקא , ואולם , בתחילה אפשר היה לחפש את העזרה , שהייתה אמורה לבוא מלמעלה , רק בצורה פרטיקולרית חיצונית של החיים האתיים היווניים . הוא דימה לעצמו כי אפשר יהיה לעצור באמצעותה את החורבן , אבל הצליח לגרום רק לפגיעה עמוקה ביותר בדחף העמוק שלה,[כלומר ] האישיות האינסופית שלה "(עמ'12) יא.העיקרון של האישיות העצמאית ואינסופית בתוך עצמה של היחיד , העיקרון של החירות הסובייקטיבית [..] העיקרון הזה מאוחר מן העולם היווני , והרפלקציה הפילוסופית היורדת לעומקו מאוחרת מן האידאה העצמותית של הפילוסופיה היוונית ( הערה עמ' 179) יב ."ברם אפלטון הוכיח את גדולת רוחו בכך שאותו עיקרון ממש שעליו נסה האופי המובחן של האידאה שלו , הוא הציר שסביבו חגה המהפכה העולמית שמשמשה ובאה [באותה עת ]" (עמ'12) *הכתיבה נכתבת און ליין וישופצר בהמשך |