לא מזלזלים

מדוע מנכ״ל הליכוד לא יוכל להתכונן כיאות לפרימריז במפלגתו?

נתניהו לא מבזבז זמן. מיד לאחר הודעתו על הקדמת הפרימריז לראשות מפלגתו, ועוד טרם קבלת אישור מרכז הליכוד, הוא כבר מתכונן לקראת הבחירות, בהן יזכה קרוב לודאי ברוב סוחף. לאחרונה החל לחפש משרדים באיזור המרכז כדי להשתמש בהם עבור מטה הבחירות שלו. הוא אינו חושש מהמועמד מולו, משה פייגלין, אבל מתכוון לנצל את הבחירות הפנימיות כדי למנף עוד יותר את

מעמדו בקרב הציבור הכללי. המטרה שלו כמובן לזכות בכמה שיותר קולות, ולהותיר את משה פייגלין עם אחוזים בודדים בלבד.

לראש מטה הפרימריז של נתניהו, מונה חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין, ששימש יו״ר מטה יום הבחירות בפרימריז של נתניהו ב־2007. בקרוב יאוישו גם משרות נוספות: יועץ משפטי, רואה חשבון ודובר.

סך התרומות שנתניהו יכול לקבל על פי חוק המפלגות, מותנה במספר המתפקדים למפלגה. לפיכך יוכל לגייס 1.8 מיליון שקל, בהתאם ל־123 אלף המתפקדים, בעלי זכות הבחירה. גובה התרומות המכסימלי מיחיד - 43 אלף שקל. ״נפעל בצניעות עם מינימום מימון, רק כדי לאפשר למטה לעבוד״, אומר היו״ר חיים ביבס. עם זאת הוא מדגיש, כי יוקמו מטות בכל עיר. איננו מזלזלים באיש מהמתמודדים מולנו״.

מי שלא יעבוד בפרימריז הליכוד, הוא מנכ״ל המפלגה, גדי אריאלי, שהגיש את מועמדותו למנכ״ל מפעל הפיס. מדובר באחד התפקידים הנחשקים במשק על עלות שכר של 40 אלף שקל בחודש. רבים הציעו את מועמדותם, אבל אריאלי נחשב לחזק ומקושר מכולם.

נתניהו לא יוכל להנות משירותיו של אריאלי, אבל הוא מאייש את מצודת זאב בבעלי תפקידים חדשים. במסגרת זו הכניס את יועצו שעיה סגל, כיועץ האסטרטגי של הליכוד ויו״ר המפלגה. סגל היה חלק ממערך הדוברות ויקבל את שכרו - עשרת אלפים שקל לחודש מקופת הליכוד.

ארבע שנים

גם לאף.בי.אי. יש "גלעד שליט" והוא שבוי ככל הנראה בידי איראן

קוראים לו רוברט לוינסון והוא ה״גלעד שליט״ של האמריקאים. רק בשונה ממה שהיה בארץ, האמריקאים לא הופכים עולמות עבורו. לוינסון בעל השם היהודי, הוא סוכן אף.בי.איי, והוא שבוי בידי האיראנים (ככל הנראה) זה ארבע שנים.

משפחתו של לוינסון טוענת, כי הוא הגיע לאיראן במסגרת חקירה פרטית שניהל על הברחת סיגריות עבור תאגיד אמריקאי, ונעלם לאחר זמן קצר. בממשל העריכו כי האיראנים מחזיקים בו כקלף מיקוח כמו שאר האמריקאים שנעצרו לפניו. אולם רשויות איראן מכחישות כי הוא בידם. הערכות שונות טוענות כי הוא הועבר לאפגניסטאן או פקיסטאן ומוחזק שם.

החוקרים שלחו למשפחתו של לוינסון סרטון וכן סדרה של תמונות, בהן הוא לובש בגדים כתומים, בדומה לאסירים המוחזקים במתקן האמריקאי בגואטנמו שבקובה.

לוינסון נראה בסרטון מתחנן על חייו ומבקש להיענות לבקשת חוטפיו. ״עיזרו לי להגיע הביתה״, הוא מתחנן.

המשפחה ניסתה לכתוב לחוטפים, אך לא זכתה לתשובה. לפיכך החליטו בני המשפחה לפנות ישירות ללב החוטפים באמצעות סרטון, בו מבקשים שבעת ילדיו להחזיר להם את אביהם. ״אנחנו לא יודעים מה אתם רוצים, תגידו לנו״, מפצירים בני המשפחה.

בבית הלבן ממשיכים לעקוב ואומרים כי יעשו הכל להחזר את לוינסון הביתה. מי שמוביל את החקירה הוא האף.בי.אי. בינתים טרם קמה תנועה ציבורית לשחרורו של לוינסון, וגם לא תקום, אלא אם המטה לשחרור שליט, יחליט על פרויקט חדש..

ראש האנרגיה

האם יש הסבר, מדוע ראש המוסד לשעבר מפטפט עצמו לדעת?

למי שלא שם לב, השבוע עבר עם חידוש מיוחד. אם עד ששורות אלו ירדו לדפוס, המצב לא ישתנה, הרי שזה יהיה אחד השבועות הבודדים, בהם לא נשמע קולו של ראש המוסד לשעבר מאיר דגן. אכן חידוש מרענן, לאור התבטאויותיו התכופות שבוע אחר שבוע, מאז עזב את תפקידו. דוקא משום כך, זו ההזדמנות לדון על פשר התבטאויותיו של דגן, מבלי להכנס לתוכן הדברים.

כפי שנכתב לעיל, הפך מאיר דגן לאיש עסקים, והוא משמש כיו״ר לחברה לחיפושי נפט, כמו הרמטכ״ל לשעבר גבי אשכנזי ועוד שורה של גנרלים. העיתונאי אמנן לורד כתב לא מכבר, כי כאשר דגן מדבר היום על נושא ביטחוני חשוב כמו הטיפול בגרעין האיראני, חייבים לזכור שהוא עובד היום בתעשיית האנרגיה בארץ, הפועלת עם התעשייה העולמית.

לורד מפנה את תשומת הלב, כי מאז עזב ראש המוסד את תפקידו, הוא מעניק ראיונות בעניין האיראני, ולא בתחום עיסוקו הנוכחי, ולא בכדי. לפיכך יש להתייחס בספקנות למניעיו כאשר הוא בוחר לתקוף שוב ושוב את ראש הממשלה ושר הביטחון, ולחשוד שאולי מניעיו בם בכלל עסקיים (או אולי פוליטיים עם כוונות להכנס בעתיד לקדימה).

העבר הוכיח כי אנשי ביטחון שהפכו לאנשי עסקים, מאבדים מהאחריות הלאומית־ביטחונית שלהם ומתרכזים בשוק הכלכלי־תחרותי. האם דגן אינו שונה איפוא מאותם אנשי עסקים ? האם דבריו נגד תקיפה באיראן נועדו למנוע את סיכון האינטרסים של תעשיית האנרגיה אליה הוא משתייך?

מבצע רציני לחיסול פרויקט הגרעין האיראני, עלול לפגוע בשוק הנפט העולמי ובתעשיית האנרגיה. לורד טועה: האם דגן מדבר כאיש ביטחון לשעבר או כאיש עסקים שעובד בתעשיית האנרגיה?

אם תרצו

כך הצליחה "שלום עכשיו" לסגור את פרויקט העמותות של בנק לאומי

״השמאל הנאור״ הצליח השבוע לעצור את הפרויקט של בנק לאומי - ״שני מיליון סיבות טובות״. במסגרת הפרויקט הזה, אמור היה הבנק להעניק 225 אלף שקלים לעמותה חברתית, שתזכה למירב הקולות בתקשורת המקוונת. אבל בשמאל גילו כי בין העמותות נמצאת ״עמותת אם תרצו״ הימנית, שחשפה בעבר כי ארגוני שמאל זוכים בכספים מ״הקרן החדשה״.

בתגובה החלו בשמאל במסע, שהובל על ידי שלום עכשיו. במכתב שפירסם מזכ״ל התנועה, יריב אופנהימר, נכתב כי הוא סוגר את חשבונותיו בלאומי וקורא לחבריו לעשות כן, בגלל השתתפות עמותת ״אם תרצו״ בפרויקט. עד מהרה פנו רבים לבנק לאומי להסיר את עמותת אם תרצו מהפרויקט, או שיסגרו את חשבונם בבנק. מנגד הופיעו הרבה הודעות תמיכה בהשתתפותה של אם תרצו.

הויכוח התלהט בעד ונגד, ובבנק התלבטו והתקשו לקבל החלטה. השמאל המשיך בלחץ ופתח בקמפיין תחת הסיסמא: ״2 מיליון סיבות לעזוב את לאומי, כתשובה למבצע שהכריז הבנק ישני מיליון סיבות טובות׳״.

בבנק החליטו לבסוף לרדת מהעניין, משום שלטענתם ״המותג״ עלול להפגע עקב המשך הויכוח. 139 העמותות שהשתתפו בפרויקט יקבלו עשרת אלפים שקלים לכיסוי ההוצאות (חלקן הפעילו אנשים רבים שיצביעו עבורם). שאר הכסף יופנה למיזמים אחרים של הבנק העוסקים בפרויקטים לקידום החינוך, הקהילה והרווחה במדינת ישראל.

והיה מי ששאל, מה ההבדל בין הלחץ שהפעיל הימין בחוק העמותות, שנועד למנוע מקרנות באירופה להעביר כסף לעמותות השמאל, לבין הלחץ שהפעילה ״שלום עכשיו״ נגד ״אם תרצו״ ובנק לאומי. לשמאל פתרונים.

בקצרצרה

הסיפורים הקטנים של השבוע

ללא פטיש - בדיון של ועדת הכספים שהתקיים השבוע בקריה במשרד הביטחון בתל אביב, בהשתתפות שר הביטחון אהוד ברק, ניסו ראשי מערכת הביטחון לשכנע את חברי הוועדה להצביע נגד הפגיעה הצפויה עם קיצוץ תקציב הביטחון. חברי הכנסת שאלו שאלות קשות, והדיון הפך לסוער. כאשר שר הביטחון ענה את תשובותיו, ביקש היו״ר הרב גפני מכולם להירגע ואמר שאין לו פטיש לנהל את הדיון כראוי, כמו שיש לו בכנסת... בתגובה הורה שר הביטחון להביא לו פטיש מהמשרד. במהלך הדיון כינה שר הביטחון את הרב גפני, ״ראש ישיבה״, אך הבהיר שלא התכוון לתואר הרבני שלו, אלא למציאות, ״אתה אמנם ראש כולל ידוע בעברך, אבל כעת אתה ראש הישיבה פה במשרד הביטחון״.

חינוך רוסי - השלטונות במוסקבה חוששים מ״אביב רוסי״, אותו מניעים בעיקר הצעירים, כפי שהיה גם במדינות ערב. לפיכך פועלים בקרמלין בשיטות מתוחכמות למנוע את הגעת הצעירים להפגנות. בתחילת השבוע קיבלו התלמידים בגילאי 14 ־17 הודעה כי עליהם להתייצב למחרת בבתי הספר לבחינה חשובה. ״מי שלא יתייצב, יקבל ׳נכשל׳ בבחינה״. שלא במקרה שעת הבחינה נקבעה בדיוק

למועד ההפגנה הגדולה בככר הקרמלין. המורים בתגובה: נצטרך לשקר לתלמידים עד כמה המבחנים חשובים, או שנגיד להם מפורשות שהמדינה שיקרה. חינוך רוסי.

רפואה רוסית - גם הרופא הבכיר של הקרמלין, גויס למאמצים להקטין את מספר המפגינים בכיכרות מוסקבה. הרופא פירסם הודעת אזהרה לפיה: ״מי שיצאו לרחובות, מסתכנים בהדבקות בשפעת ובמחלות אחרות. לפיכך מומלץ לא לצאת ולא להסתכן במחלות״. רפואה נוסח רוסיה.

מתנה מנתניהו - ראה״מ נתניהו הגיע לישיבת הממשלה עם עניבה ססגונית, והסביר לשרים כי על העניבה מצויר המבנה של הגביש הכמו־מחזורי, אותו גילוי שעליו קיבל פרופ׳ שכטמן את פרס נובל לכימיה. לאחר מכן הגיע ללשכתו של נתניהו, דומיניק ברטון, מנכ״ל חברת היעוץ הבינלאומית הגדולה מקינזי. הוא התעניין לפשר העניבה ושמע מנתניהו הסברים. משראה ראה״מ כי האורח התלהב מהסיפור, הסיר נתניהו את העניבה והעניקה במתנה לאורחו.

״בא נתערב״ - העימותים הפנימיים בקרב הרפובליקנים עד לבחירת המועמד שיתמודד מול אובמה, מביאים לקרבות תקשורתיים בינהם ומגיעים לרמה של התערבות פומבית. כך ארע בעימות שנערך בין מיט רומני מושל מסצ׳וסטס לריק פרי מושל טקסס. ריק פרי ציטט מספרו של רומני, ובתגובה אמר לו רומני כי הוא טועה בציטוט. ״אתה יודע מה, ריק. בא נתערב על עשרת אלפים דולר, אם אתה צודק״, אמר למתמודד מולו והושיט את ידו להתערבות. היד נשארה תלויה באויר, כיון שפרי מיהר להשיב: ״אני לא נוהג להמר״.. אגב, הונו של רומני נאמד ב־200 מיליון דולר, כך שסכום ההתערבות אינו גדול, אם היה מפסיד. בכל מקרה הבוחרים לא אהבו את סוג ההתערבות וגם לא את הסכום. אחד מהם הגיב: ״יש אנשים שמשתכרים סכום כזה בשנה שלמה״. הסקרים גם הם הגיבו והצביעו על צניחה של 4% בתמיכה ברומני. מי שמרוויח מכך הוא המועמד השלישי ניוט גינגריץ׳ הנחשב למוביל בין השלושה.

חץ ל״חץ״ - בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי מפלגת חץ (שינוי לשעבר) של השר לשעבר אברהם פורז, תשיב למדינה את מקדמת מימון המפלגות בסכום של 7 מיליון שקל (סכום הכולל הצמדה). בנוסף תישא חץ בהוצאות המשפטיות של הכנסת בגובה של 75 אלף שקל. חץ כזכור הורכבה מ־9 ח״כים שפרשו משינוי לאחר השינויים בתוכה. המפלגה קיבלה ־מקדמה של 6 מיליון שקל להתמודדות בבחירות, ולא עברה את אחוז החסימה. חץ טענה כי הנוהג היה קיים 35 שנים ולכן יש לחסוך ממנה את התשלום. ביהמ״ש דחה את הטענה וחץ תשלם את המחיר.

שמעון פוסט - אינו מפסיק לעבוד. לאחרונה הפך למוציא לאור של עיתון בתקשורת המקוונת הנקרא ״שמעון פוסט״. המהדורה היומית משוגרת חינם בתפוצה גדולה, וכוללת מאמרים רבים שפורסמו בכלי תקשורת מובילים בעולם בנושאי כלכלה, פוליטיקה ומדיניות. את המאמרים בוחר אבי גיל, מקורבו של פרס, שבעבר שימש תחתיו כמנכ״ל משרד החוץ. בכל לילה הוא מתעורר, עובר על עיתוני העולם ומוציא משם שבעה מאמרים נבחרים, אותם הוא מעלה על קובץ ממוחשב, המשוגר לפרס, ומשם לתפוצה גדולה של אנשים. בכל יום יש גם קריקטורה בה רואים את פרס במצבים שונים ומשעשעים. באחד מהם נראה פרס, כאמא שמובילה עגלת סופר ובה אחמדיניג׳אד כתינוק. ברשימת הקוראים צמרת הבית הלבן, שרים, ח״כים, בכירים באיחוד האירופי, עורכי העיתונים בארץ, הנהגת הרשות הפלשתינית, וחבריו של נשיא המדינה. פרס עצמו הוא הראשון שקורא מידי יום (בשעה 4 לפנות בוקר) את העיתון שלו. ״זה המודיעין הכי טוב שיש לי״, הוא אומר. ורק שלא יכתבו שם נגד הממשלה, אחרת נתניהו יסגור לו את העיתון, כפי ש״ערוץ החדשות עשר״ עומד להסגר.

מנצח בסקרים - לאובמה יש עוד סיבה מדוע לא לאהוב את נתניהו. סקר שפורסם בארה״ב מגלה כי יותר ממחצית מהאמריקאים חשים אהדה כלפי נתניהו. אובמה זכה לאחוזים פחותים, ואבו מאזן מדשדש הרחק מאחור. גם הקול היהודי לא הולך הפעם באופן אוטומטי לדמוקרטים, וצפויות הפתעות. פרשנים בארה״ב התבדחו ואמרו, כי אם נתניהו יתמודד מול אובמה על נשיאות ארה״ב, הוא ינצח.