0
התעלמותך כבר לא מפעילה אותי להפך מחזקת יותר ויותר מרגע לרגע האור חזר לחיי כל הצבעים והאוויר ממלא כל תא בגופי שוב לא בוכה רק מחייכת שוב לא מתפללת רק מודה על השמירה שוב חזר הגוון לחיי שוב רואה את הדרך שוב מרשה לעצמי לחלום על אופק רחוק על פריחה ריחנית של יסמין ונרקיס ואתה שברחת ביום גשום כמו שפן רדוף המחפש נקיק בסלע עד היום לא יצאת גם כשחלפה הסערה והשמש שוב שולחת קרניה בחום עוטף עצמך בצל כבד של חוסר ודאות ותמימות ילדותית היום אני מרימה ראש לשמים ויודעת שהאושר מצפה לי בפתח בלעדייך... |