כל כמה שנים אנו שומעים על עוד חברה ישראלית שביצעה אקזיט מטורף של כמה מאות מליוני דולרים , וכמובן כל פעם אנו עדים לאותו גלגל תגובות המתחיל בסיקור כללי של העסקה כולל את המוצר, הסכום והנפשות הפועלות, אח"כ מגיע הסיקור של המוצר בצורה מפורטת ומשם אנחנו ממשיכים לסיקור על האנשים מאחורי ההצלחה שם אנחנו שומעים איך חבורה של גאונים שמכלום בשניה יצרו משהו מבריק ומיד נקנו והפכו למליונרים(כן בטח...).

ואז מגיע השלב הכי "כייפי" של כל המבקרים למיניהם המגיעים על תקן מומחים גדולים שמסבירים מדוע האנשים הגאונים הם בעצם אנשים אגואיסטים ואולי פחדנים/שטחיים אשר לא חושבים לטווח ארוך ואינם מאמינים בעצמם או מעוניינים לגדל את החברה שלהם ולהפוך אותה למעצמה עולמית, ובמקום פשוט מעדיפים ללכת על הכסף הקל והמהיר ולמכור את החברה לחברות גדולות ועשירות. וכמובן במהרה מגיע גם הטיעון הפטריוטי כי הדבר אף מזיק או לפחות לא עוזר למדינת ישראל להפוך למעצמה עסקית כי בכך שמכרת את החברה העצמת את החברה הרוכשת במקום לייצר חברה עצמאית.

מה שמדהים בעיניי הוא שבמיקרים רבים האנשים שקמים כנגד אותם יזמים שזה עתה התעשרו הם אנשים שבעברם היו בעצמם יזמים שביצעו אקזיט... בימים אלו הסיפור התורן הוא כמובן האקזיט הנפלא של חברת אנוביט שכרגע בתהליכי סגירה אל מול ענקית התוכנה אפל. והמבקר התורן הוא לא אחר מאשר דב מורן איש עסקים, יזם אשר רק לפני מספר שנים היה מעורב ב אקזיט של חברה  בה הוא היה שותף שנקראה אם סיסטמס , אותה חברה שהמציאה את הדיסק און קי ונמכרה לחברת הזכרונות הגדולה סאנדיסק באוגוסט 2006 המוערך ב 1.55 מילארד, מר מורן עצמו גרף כ 80 מליון דולר לכיסו (לפי פרסומים כמובן)  ואח"כ הקים מייזם חדש הנקרא מודו , מייזם שלדעתי האישית אכן היה גאוני אבל מסיבות כאלו ואחרות לא צלח ובשנת 2010 נאלצו לסגור את הפעילות. לפני מספר ימים כאשר העיסקה של חברת אנוביט התפרסמה לפתע ראיתי ראיון עם דב מורן בתוכניתו של עודד בן עמי בה הוא מסביר מדוע מהלך של אקזיט מהסוג הזה הוא לא טוב למדינת ישראל וכדומה....

אז קודם כל אני אישית חושב שזה ממש לא הוגן שאנשים שבעצמם הלכו על מהלך אקזיט וגרפו המון כסף יקומו בתקשורת ויצאו נגד אנשים שעושים את אותו דבר , אבל זה רק אני. שנית הנושא היותר מעניין הוא לא חוסר הפרגון של אנשים כאלו ואחרים אלא באמת השאלה עצמה האם מהלך האקזיט הוא כזה רע לישראל?

כמו שנאמר הטענות המרכזיות כנגד מהלך זה הם שבעצם היזמים הישראלים לא נותנים מספיק צ'אנס או מאמץ לפתח את החברה שלהם לחברה מובילה בשוק העולמי, ומסתפקים בלהביא את החברה לייצור עם רמת מכירות טובה על מנת שאחת מהענקיות בתחום תרצה לקנות בכמה מאות מליונים.

לפי הטענה ישראל מפסידה כי נכס שפותח בישראל (המצאה כלשהי בתחום תוכנה או חומרה) עובר לידיים זרות במקום שישאר במדינה ובכך אנו לא זוכים למקומות העבודה הפוטנציאלים והכנסות ממכירות. הטענה הזו יש בה היגיון מסויים בעיקר כאשר מדובר באקזיט של חברות קטנות אשר מוכרות את הפיתוח שלהן בשלבים מוקדמים יחסית אשר בעקבות המהלך המשך הפיתוח והמכירות משתלבות במערך החברה הקונה בחו"ל. אבל פחות נכונה למקרים בהם בעקבות המהלך החברה הרוכשת מקימה מרכז פיתוח סביב אותו מוצר אותו היא רכשה. במקרה זה ישראל מרוויחה ובגדול מכיוון שהיא מקבלת נציגות של חברה גדולה ויציבה שמשקיעה בישראל בדמות מאות מקומות עבודה ואף פרסום חיובי למדינת ישראל בקרב עובדי ולקוחות אותה חברה.

אני אישית עובד בחברה כזו (SAP) שבעקבות אקזיט של חברת top tier שפיתחה תוכנה שבאותם ימים נחשבה לחדשנית בהובלתו של שי אגסי ונמכרה ב 2001 לחברת SAP , בעקבות מכירה זו חברת SAP הקימה נציגות ישראלית ושילבה את שי אגסי ועוד כמה מעובדי החברה בתפקידי ניהול והובלה , לאחר מספר שנים הנציגות בישראל גדלה מ כמה עשרות עובדים ל 1200 עובדים בשיא (והיום כ 1000), היום המעבדה בישראל נחשבת לאחת מ 4 מעבדות פיתוח מרכזיות והיא עוסקת במגוון מוצרים מעבר למה שנקנה במקור משי אגסי (אגב טכנולוגיה זו כבר לא קיימת במוצרי החברה).

האם היה עדיף ששי אגסי וחבריו היו ממשיכים ומנסים להיות חברה עצמאית ולהתחרות בענקי התוכנה? אני חושב שלא, כי הם היו נעלמים מהר מאוד ולא היו מרוויחים כלום, לא הם ולא מדינת ישראל. לעומת זאת במהלך שהם עשו הם חיברו את ענקית התוכנה הגרמנית עם ישראל בצורה ארוכת טווח שמניבה פירות כבר למעלה מעשור (למען גילוי נאות אני הגעתי לחברה כ 3 שנים לאחר האקזיט ולא היה לי שום קשר למהלך).

לפי מיטב הבנתי גם במקרה של אנוביט מדובר על כך שחברת אפל הגדולה תקים מרכז פיתוח סביב הפעילות שנרכשה , אם כך הדבר אז מדובר בצעד מדהים שיכניס את אחת החברות הגדולות והמדוברות בעולם לישראל  וכאשר חברות כאלו נכנסות הן לא עושות זאת עם 10 - 20 איש אלא מקימות מרכזים של מאות עובדים , ומזרימות תקציבי ענק !. הפוטנציאל מכאן הוא גדול ומאוד תלוי במדינת ישראל ובניהול המקומי ביכולת להרחיב את הפעילות לתחומים נוספים, הדבר אפשרי וברוב המקרים הוא אכן קורה.

אחת הטענות ששמעתי (מדוב מורן ואחרים) היא כי במקום למכור ולהסתפק במעבדת פיתוח של מאות עובדים, היזמים צריכים לשאוף לפתח את חברתם ולהופכם למעצמה שתעסוק גם בשיווק ומכירות ותישאר חברה ישראלית ב 100%, אחת הדוגמאות שמובאות היא חברת טבע הגדולה שאכן עשתה ועושה זאת. אך האם זו צריכה להיות השאיפה של כל חברת סטארט אפ? האם זה ריאלי לחשוב שהדבר אפשרי? מהו הערך המוסף שיש לחברה ישראלית בתחום השיווק והמכירות כאשר אנו יודעים כי מדינת ישראל אינה מתקבלת בזרועות פתוחות בלמעלה מחצי עולם מסיבות פוליטיות? מהו הערך המוסף
של חברה ישראלית בתחום הייצור שרמת החיים הגבוהה מביאה לעלויות ייצור גבוהות ביחס למדינות המזרח הרחוק?

האם באמת מישהו מאמין כי עדיף שננסה להיות חברה עצמאית בכל מחיר בסבירות הצלחה נמוכות על מכירה של הפעילות המבטיחה הקמת נציגות של מאות עובדים בישראל מחברה בילאומית יציבה שתזרים לפה מליוני דולרים של תקציבים לאורך זמן? לא נראה לי רציני, והייתי בוחן טוב טוב מדוע אנשים אומרים את מה שהם אומרים (כמו תמיד....).

הרי כמו שמלמדים בבתי הספר לעסקים בכל תחום עסקי תמיד חשוב למצוא את הערך המוסף שאתה יכול להביא בשרשרת הערך ושם למקד ולמצב את עצמך כך גם במקרה שלנו, מדינת ישראל ידועה במוחות החזקים שלה בתחום הפיתוח (דרך אגב לא מדובר בגאונות מהסוג שאנו מכירים בסרטים אלא פשוט חשיבה יצירתית ומחוץ לקופסא שמאפיינת אותנו באופן בולט) בתוכנה ובחומרה, אנו הישראלים (בהכללה כמובן) לא ידועים ביכולות השיווק , המכירות או הייצור אז למה לנסות ללכת לשם אל מול הענקים (ארה"ב, סין, אירופה)?? האם העובדה שישראל מדינה של 7 מליון תושבים תהיה מרכז הפיתוח של כל
ענקי העולם היא חזון כל כך רע?

אז נכון שכאשר חברות סטארט אפ חושבות על אקזיט יהיה עדיף גם להן וגם למדינת ישראל שיעשו זאת בשלבים מתקדמים בהם הוכיחו את חוזק הפתרון שבידיהן על מנת שבמהלך המשא ומתן יוכלו לחייב את החברה הרוכשת להקים פעילות פיתוח בישראל שתכניס מקומות עבודה ותקציבים אבל פעולת האקזיט אינה בזוייה והיא אף מביאה הרבה תועלת לכולנו.

ולחברת אנוביט והעומדים בראשם שאפו ענק, מאחלים לכם המשך הצלחה , תהנו מההצלחה והכסף ובעיקר תודה על כך שבעזרתכם תכניסו את חברת אפל לישראל ותייצרו מאות מקומות עבודה.

בקיצור קצת פרגון מעולם לא הזיק לאף אחד ......