משולחנו של חוקר פרטי
פוסטים פופולאריים
-
מאחד יוצאים שלושה
9/3/12 | 1420 צפיות
-
נסיעה
4/2/10 | 639 צפיות
-
זו לא גברת - זה אדון
22/9/10 | 1100 צפיות
-
זקן זקן..... אבל.....
16/5/12 | 1215 צפיות
-
חיי כלב
14/7/15 | 871 צפיות
-
לשקר אין רגלים
31/1/12 | 1427 צפיות
פוסטים אחרונים
- חיי כלב 14/7/15
- הבן הנסתר 10/11/13
- שניים רבים והשלישי לוקח 16/10/12
- זקן זקן..... אבל..... 16/5/12
- מאחד יוצאים שלושה 9/3/12
- חתונה מאוחרת - החיים זה לא סרט 29/2/12
0
השוול - סיפור אהבה של 20 שנה
מאז שהעלתי את התמונות של השוול קיבלתי כמה הודעות ששאלו מה כל כך מיוחד ברכב הזה, חוץ מזה שהוא מלוכלך, ישן ונראה שאינו נוסע. את הפוסט הזה, בחרתי להתחיל בציטוט פוסט שכתב חברי הטוב גילי באתר קארספורם ביום שבו הבאתי אותה הביתה והיא התחילה את דרכה לכביש. (כל הזכויות על הקטע המצוטט שמורות לגילי redbaron - חברי הטוב):
"lior_baruch כתב: יא קמצן תתחיל לספר פרטים...מה מיוחד ברכב הזה?  אתה רוצה פרטים?! בוא ונספר מה שבאמת קרה... מעשה שהיה כך היה... יום חמישי בצהריים, שיחת טל' מבליחה את האוויר הממוזג והמיית המחשבים מסביב, מן הצד השני נישמע קול מיוזע. אני צריך שתעזור לי להוציא איזה אוטו ממחסן, יום שישי מתאים לך??? אני שואל את הקול האם אפשר לשלוח לאוטו מייל במקום? -שתיקה- ואחריה הקול המיוזע עונה : כדאי שתבוא, אחרת אני בא אליך עם שני חברים שלי, סמית ווססון... אני פולט את התשובה באנחה וחוזר לתנומת אחר"צ הנעימה שלי. יום שישי בבוקר - טל', אתה לא מבריז לי, נכון שמוק?! אמממ, ברור שלא - עניתי לקול בצד השני, אני בא.... 20 דק' אחרי זה, ספונים בתוך השיריונית הקטנה, מפליגים את עבר המרחקים. שתיקה. גברים אמיתיים לא אומרים שום דבר אם הם לא ממש צריכים להגיד. אז למה לכל הרוחות אנחנו שותקים?! הגענו. את פנינו מקבלת בברכה אישה חביבה ו2000 החתולים שלה (טוב, לא 2000, 4-5), לבושה בחלוק בית ומפנה אותנו ללול הקרוב. חברי שמכבר הימים מתקרב למנעול ובנגיעת קסם אחת פותח את המנעול (10 דק' לוקח לפתוח מנעול מזורגג?! מה קרה? לא שתתית קפה?! )ניכנסים. שקט, דממה, אפשר לשמוע את העכברים מכרסמים לאיטם את גוויות הטרמיטים, ורק הנעליים הכבדות שרומסות הררי האבק עושת רעש כל שהוא. מרחוק ניראתה גופת מכונית מרוטשת, בלייזר כל שהוא, שוכבת מוטה על צידה. בשביל זה הבאת אותי לכאן?! בשביל הגרוטאה הזו?! "אדיוט, מאחוריה", נשמע קול עמוק מאחורי, יאללה.. זוז! עומדים מישתהים מול מה שניראה בהתחלה כמו ערמת עפר מפוסלת בצורה של אוטו. לא מאמינים... סליחה, לא מאמינים שהיא תוכל לצאת משם ללא עזרה מחייזרים/הקוסם מארץ עוץ/אלוהים. יאללה, לא הבאתי לך קפה כדי שתשב ותיתבטל, לא? אממ... לא, לא הבאת קפה... אמממ, טוב... לעבודה. מנסים להוציא את גופת הבלייזר החוצה, דוחפים מכאן, מנסים להרים משם, בלאט, הדבר הזה כבד. איך הוא ביכלל נוסע?! אהה, זה רק הפגוש? לא פלא שזה צריך מנוע של רכבת.... לפתע, החלל העצום החשיך, אנו מרימים את מבטינו אל עבר קרני השמש שנחסמו ע"י גופו המסוקס של הגרריסט. ידיו שלובות לצידי גופו ומבטו חסר המורא עודד אותנו להמשיך במלאכתינו ולהדליק עוד סיגריה כאשר הרב-אומן שלף משם את הגופה המרוטשת נטולת הגלגלים ללא כל בעיה... משם ידענו - ערמת האדמה ההיא ששכבה בפינה, בצורה בילתי אפשרית, תצא משם, עוד היום, לפני שהשמש תגיע למרכז השמים! השקט שוב היסתרר בלול הישן, המיית העכברים הוחלפה בטירטור מדחס נייד. לפתע, פסל האדמה קם על גלגליו, זה באמת אוטו, הוא לא עבד עלי! ואללה... יפה.... אפילו ניראה טוב... האור שוב הוסתר על ידי הגרריסט המסוקס שלנו, פולח את עשן הסיגריות כשהוא נושא תחת ידיו משהו שניראה כמו מתקן עינויים. תניחו את אילו מתחת לגלגלים - ואחרי זה נוכל לגלגל אותו את הפתח. איש המיסתורין שלנו צדק, אכן! פסל הבוץ התחיל לנוע לכיוון הפתח, אל האור!!! ווים נישלפו, עוגנים חוזקו ורצועות נירתמו והפסל הבוץ יצא לחופשי!!! היתאספנו לידה כולנו, 4 גברים שבגברים, מסוקסים, לא מגולחים, ידיהם עיפות מעמל היום, פצועות ודואבות, נישענים אחד על כתף רעיהו ומבוכים כמו ילדים קטנים. מרגש ליראות גברים בוכים... טוב, די עם הבולשיט!!! תתחדש חביבי, אני יודע כמה חיכית ליום הזה! אין כמו סגירות מעגל, וביוחד כאילו עם סוף שמח! ועד מילה לספקנים, תמרחו בבוץ את האוטו שלכם, זה ממש שומר על הצבע! עובדה! גילי - ניפצע, גם בעבודה וגם מהמכות שהוא חטף אחרי זה בבית, נינשך ע"י עכביש - פעמיים (או מה שזה לא היה שם), היתלכלכך כהוגן ונהנה עד עימקי נישמתו!!!" ועכשיו לסיפור עצמו. הרכב הזה היה שייך לאבי זכרונו לברכה, הוא קנה אותו סתם ככה ביום בהיר בשנת 1981, למה כי הוא עשה לו משהו בנשמה. הרכב מעולם לא שימש לנסיעה יומיומית, אלא סתם לסוג של כיף בגלל היחוד שלו, מנוע גדול (6997 סמ"ק) גיר פאואר גלייד שני הילוכים ורכב שנסע בטירוף. כבר אז ביום שבו הרכב הגיע התאהבתי בו והבטחתי לעצמי כי יבוא יום והוא יהיה שלי. בשנת 1987, נסע אחד מהעובדים ברכב והרס חלק במנוע. חיפושים רבים נערכו אחרי החלק אך מתאים לא נמצא, בעולם שטרום עידן האינטרנט קשה היה למצוא חלק כזה. אחר כבוד הובא הרכב הביתה והוכנס ללול הנטוש, שם הועמד בפינה נטוש ונשכח. בשנת 2007, 20 שנה אחרי שהרכב הועמד, אבי נפטר ואני שאהבתי למכוניות עתיקות ידועה, החלטתי כי הגיע הזמן ויש לשפץ את הרכב. אחר כבוד הוצא הרכב מן הלול והועבר לביתי, שם החלה מלאכת השיפוץ. המלאכה הייתה לא פשוטה, חלקים רבים נהרסו במהלך השנים וחלודה אחזה באחרים. ארבע שנים נמשכה לה מלאכת השיפוץ, לעיתים בעבודה אינטנסיבית ולעיתים חודשים בלי שנגעתי ברכב. גם עלי עברו דברים בשנים אלו וראשי לא תמיד היה ברכב. אולם לפני שבועיים הוגשם החלום הישן והשוול משאת ילדותי, עברה טסט וכיום היא נוסעת לה בגאוה רבה בכבישי ישראל, משופצת ומבריקה כפי שהייתה ביום בו יצאה ממפעל שברולט בפלינט אוהיו. אני - סוף סוף יכול לחוש כי תם המעגל ונשלם. חלום הילדות בצבע ירוק בקבוק, חונה לו בחצר ביתי, מוכן ומזומן לקחתני להרפתקאות חדשות שעוד נכונו לנו יחד. וכך השוול אהובתי שחגגה בימים אלה 45 שנה לקיומה זכתה בחיים חדשים ואני זכיתי בחלום ילדות מוגשם.
|
תגובות אחרונות
-
חני.א
בתגובה על חיי כלב
-
ורדית..
בתגובה על הבן הנסתר
-
o9
בתגובה על שמש אדומה
-
}~ יוסי ~{
בתגובה על שניים רבים והשלישי לוקח
-
floret
בתגובה על מאחד יוצאים שלושה
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה על המחמאה
כיך גדול לקבל אותה חג שמח גם לך
א. כן אם את אספנית רכב עתיק כמוני :)
ב. כן אם הייתה לך כל כך הרבה היסטוריה כלפיה ונוסטלגיה כמו לי.
ג. תודה על התגובה
ברוך הנמצא. תמיד נעים לפגוש חברים ותיקים.
מכיר בהחלט, מדובר במפגש של מועדון ה-5. גם אני חבר במועדון המשוגעים הזה ופוקד את המפגש ביד אליהו מידי פעם.
אני יכול רק לקנא.
סיפור דומה לשלך זה אחד החלומות שלי.
אכן יוסי בקהילת הרכב היה פוסט על השוול הזאת וגם שרשור לפני שלוש שנים.
גם בקארספורום קיים שרשור שלם אודותיה וצילומים של תהליך השיפוץ שלה. משם ד"א נלקח הציטוט.
תודה על הברכה שלך היא מחממת לב.
תודה לך איש יקר, שבוע נפלא לך:)
בתמונות שלי יש תמונה שלו. אומנם לפני השיפוץ אבל לאט לאט יועלו תמונות ממהלך השיפוץ :)