תוחלת החיים הגדלה מובילה לעלייה באוכלוסיית הקשישים בישראל, אוכלוסייה אשר בחלקה חשופה לתופעות קשות של התעללות פיסית, נפשית, עושק, הזנחה ופגיעה עליהן שומעים שוב ושוב בכותרות.

כיום אנו מקבלים יותר ויותר פניות של אנשים מבוגרים או בני משפחותיהם אשר מתלוננים על ניצול כלכלי או על החתמתו של קשיש על צוואה שלא בהתאם לרצונו על ידי המטפל/ת שלו, על ידי סתם שכן ואפילו נודעו מספר מקרים בהם עורכי דין החתימו קשישים על צוואה לטובתם.

קיימות שיטות שונות של ניצול אך מטרתן אחת- להביא לניצול כלכלי- ניצול כספו ורכושו של הקשיש וזאת בדרך של בידוד הקשיש, יצירת תלות מוחלטת, מצוקה נפשית והשפלה.

מעגל החיים הטבעי גורר לא מעט מקרים בהם יש צורך בטיפול סיעודי באדם בגיר, בין אם עקב גילו, בין אם עקב מצבו הנפשי ובין אם עקב מצב רפואי. בגירים אלו בד"כ אינם מסוגלים לדאוג לענייניהם האישיים והכספיים, בין אם באופן זמני ובין אם באופן קבוע.

מקרי הניצול אשר מגעים יותר ויותר לבתי המשפט אינם יכולים שלא להפתיע במידת התחכום והיצירתיות של המנצלים או הנוכלים אשר מאתרים קשישים עריריים, או בעלי משפחה שלא חיים איתם יום יום, מתקרבים לקשיש בדרך מניפולטיבית ומכוונת, יוצרים קירבה ותלות ולבסוף גורמים לקשיש להעביר לרשותם כספים רבים, בין בחייו ובין לאחר מותו.

המודעות לתופעת הניצול כשלעצמה והסיוע של המשפחה הקרובה מהווים חלק נכבד מהפתרון אך יש לזכור שלפעמים הניצול מתרחש בתוך המשפחה. לעיתים אח אחד מנצל את ההורים ומשפיע עליהם להעביר לו כספים במהלך החיים, לעיתים אח אחד משתלט על הרכוש המשפחתי של ההורים, לעיתים מנצל את הקירבה ומשפיע על ההורים או אחד מהם לערוך צוואה לטובתו ולהדיר את האחים האחרים ולעיתים מספר אחים חוברים ביחד כנגד אחד מהם.

קיים פתרון נגיש וזמין לכל משפחה שמבקשת להגן על בן משפחה קשיש ועל הרכוש המשפחתי.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מאפשר לבית המשפט לענייני משפחה למנות אפוטרופוס לאנשים בגירים ולהגדיר את תקופת המינוי והיקפו.

מדינת ישראל חוקקה מספר חוקים שמטרתם להגן ולקדם את זכויות הקשישים בארץ.

החוק החשוב ביותר הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – החוק מעניק הגנה משפטית במקרים בהם הקשיש אינו מסוגל לדאוג לענייניו בעצמו, הן הכספיים והן האישיים והוא מעניק לכל אדם את האפשרות לפנות ללשכות הרווחה בעניינם של קשישים או אף במקרים חריגים לבית המשפט.

מינוי אפוטרופוס לקשיש מאפשר מעקב אחרי פעולותיו הכספיות של הקשיש, מאפשר פיקוח ומבטיח שטובתו של הקשיש תשמר במהלך חייו.

בכל הנוגע לעריכת צוואות, אדם אשר אינו כשיר מבחינה משפטית אינו יכול לערוך צוואה. כל בן משפחה יכול לפנות אל בית המשפט ולבקש כי בן משפחתו הקשיש יוכרז כפסול דין. עם הכרזה על אדם כפסול דין מתבטל החשש שמא יערוך צוואה שלא בהתאם לרצונו החופשי. אך גם אם אדם ערך צוואה כשהיה תחת השפעה בלתי הוגנת, ניתן להתנגד לצוואה כזו במסגרת הליכים משפטיים אשר ינוהלו בבית המשפט לענייני משפחה.

חשוב לדעת כי ישנם אנשים אשר משמשים כאפוטרופסים לבגירים אך לא קיבלו מינוי בית משפט- לאנשים אלו אותה חובה אישית, מוסרית וגם משפטית כמו לאפוטרופסים ממונים.

יש מקרים בהם מפרידים בין האפוטרופסות לגוף והאפוטרופסות לרכוש בהתאם לצרכים ולנסיבות החיים של הקשיש. אפוטרופוס יכול להיות גוף ממונה, אדם זר או קרוב משפחה. כאשר קיימת מחלוקת בין בני המשפחה לגבי זהות האפוטרופוס, בית המשפט נעזר בשירותי הרווחה ועשוי למנות אפוטרופוס חיצוני גם ללא הסכמה של כל בני המשפחה.

האפוטרופוס רשאי לבצע פעולות שוטפות כגון ביצוע תשלומים, קבלת הכנסות וכו', הקשורות לחסוי. על האפוטרופוס לפנות לבית המשפט על מנת לקבל אישור לביצוע פעולות מסוימות כגון מכירת נכס נדל"ן, מכירת דירה, השכרת דירה או נכס אחר. האפוטרופוס זכאי לקבל שכר עבור עבודתו, כפי שאושר על ידי בית המשפט

חוק חשוב נוסף הוא החוק למניעת אלימות במשפחה, למרבה הצער, רוב המקרים של התעללות  בקשיש נגרמים ע"י בני משפחת הקשיש עצמו, החוק חוקק בשנת 1991 ומטרתו הגנה נוספת על קשישים שהינם קורבנות לאלימות נפשית, רוחנית ו/או פיסית. החוק מאפשר הרחקה פיסית של בן המשפחה המתעלל ע"י צו בימ"ש, מהקשיש.

חוק למניעת הטרדה מאיימת מאפשר אף הוא הרחקה פיסית של המתעלל מהקשיש, אף אם אינו בן משפחתו. קיימים חוקים נוספים שמטרתם לשמור/להגן על זכויות הקשישים כגון: "חוק הגנה על חוסים" ;"חוק האזרחים הותיקים";"חוק הביטוח הלאומי";"חוק פיקוח על המעונות" גם במסגרת החוק הפלילי ("חוק העונשין") ישנה התייחסות לחובת דיווח על התעללות בקשישים בבית או במוסד כמו"כ מונה החוק סדרה של עבירות פליליות הנוגעות גם לקשיש והעונשים החלים עליהן.