או "למה צעקה אורנה רינת"?

תגובה ל"למה צעקה הפרה" מאת אורנה רינת, 16.12.2011 http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1593132

גילוי נאות: אני מומחה בניהול רפתות גדולות מאד מאד, ועובד עבור אחת החברות המובילות בעולם בתחום רפת החלב.

אז זהו. אחרי שהורדתי מעל הלב את הווידוי לעיל אני יכול לאמר בקול רם שאני יודע, מבין ומכיר את רפת החלב על כל מגוון עיסוקיה הרבה הרבה יותר טוב מאורנה רינת. אבל האמת, זה באמת לא שייך למה שאני עומד לכתוב בהמשך. כי מה שאני אכתוב עכשיו שייך לקוי גבול, לצביעות ולהתחסדות:

ביצים כידוע, לא גדלות על העצים, והנשים לא מלקטות אותן יחד עם פירות הבר והפטריות לארוחת הערב. הן מוטלות בלולי מטילות, שהם שלעצמם תעשיה מפותחת. כמה מאיתנו, הצדקנים, אוכלים ביצים לארוחת הבוקר? או מוסיפים ביצה לעוגה? גם אם לא ניגע, חו"ח, בבשר מן החי או במוצרי החלב הנגזלים באכזריות מהפרה המובלת לשחיטה, כשרה כמובן.

אז בסך הכל אלה שיפצחו את קליפת הביצה מעבירים את הקו בין הפרה לתרנגולת. זה הכל.

ואם בשחיטה עסקינן, אז כידוע השחיטה הכשרה היא נחלת היהודים המאמינים ואלו שהאחרונים כופים עליהם את רצונם, קרי כל אזרחי מדינת ישראל. בשאר העולם אין דבר כזה שחיטה כשרה, ואף אחד בתעשית המזון לא משסף את צוואר הפרה ונותן לדם לזרום אל מחוץ לגוף הפרה. נהפוך הוא. ורגע המוות הוא תמיד אישי וכמעט תמיד מיוסר, כי רגע המוות הוא רגע של פרידה. והמיוסרים הם לא אלה שמתים, אלא אלה שנשארים כאן בעולמנו האכזר כדי לבכות על אלה שמתו. וכמה מאלה יהיו מוכנים להצביע ולתמוך בעונש מוות למחבלים?

מוות הוא מוות הוא מוות, ולכן בסך הכל הקו עובר ומתפתל לו בין הסיבות למוות והצדקתן. זה הכל.

ועוד לא עסקנו כמובן בצורך הטיפשי הזה לאכול. כי אם לא היינו צריכים לאכול, רינת לא היתה כתובת את הכתבה שלה ואני לא הייתי מגיב. אבל התגובה של רינת מלמדת שהיא בעצם מודעת רק לקיומו של העולם המערבי המפותח על רשתות המזון הגדולות שפרוסות על פני מרחביו האורבניים, והיא בעצם בהנף עט מחקה את רוב אוכלוסיית העולם שאינה מסוגלת לקיים את עצמה על צמחים בלבד. פשוט כי אי אפשר לגדל מספיק גידולי חקלאות כאלה כדי להשביע 7 מיליארד בני אדם. שלא לשכוח את כל בעלי החיים הצמחוניים, שגם הם רוצים חלק בעוגת הצמחים המתדלדלת.

אז בסך הכל הקו עובר לו בין אנשים שבעים לאנשים רעבים. זה הכל.

ועוד לא עסקנו בצמחים. שהרי היום כבר ברור ומוכח שהם נושמים, אוכלים, שומעים, רואים, מריחים ומרגישים כמונו וכמו שאר בעלי החיים, עם או בלי רגליים. הם רק עושים את זה בצורה אחרת. הייתי מביא לכאן את הקישורים אבל נאתגר אותכם להפעיל את בלוטת הגוגל בין ביס גזר לתפוז עסיסי.

אז בסך הכל יש כאלה שיעבירו את הקו בין הפרה לגזר. זה הכל. כי כל מה שנכניס לפה הוא תוצאה של סבל של מישהו אחר. בין אם סבל ישיר של הנאכל, או סבל ישיר של המנוצל שמגדל את הירק שנדון למיתה אכזרית. הפרה לפחות מתה לפני שאוכלים אותה. העגבניה נאכלת חיה.

אני את הקו מעביר בין הפרה לשרצי הים.

בתאבון לכולם.