מוזה באה לבקר ברגעי עצב
ומשחררת את הדמעות של פעם,
סובבת דימויים ברצף
הממתיק את מרירות הטעם.

מוזה לוחצת יד בשעת אבל,
שולחת נשיקות מהשמיים,
מחברת בין קצוות החבל
המשחרר את הכאב מהסוגריים.

מוזה מציצה עליך בשעת כעס,
כמו שק אגרוף היא לפחדיך.
ובפינה מוסתרת נקמה בלי מעש
כשכפפה נזרקת לרגלייך.

מוזה שוכנת בלבך ברגעי אושר
ועל מילים חיוך של קשת,
השיר בלב הוא כל העושר
באור צלילים הנתפסים ברשת.

                        כל הזכויות שמורות לקרולין