ככה הם מדברים שני קשישים על החיים ועל המוות
(א)
במושב האוטובוס שלפניי התיישבו שני קשישים כבני שמונים. קשיש א': אז מה אתה מספר, אלברט? אלברט: עשיתי . C.T א': גם אני עשיתי . C.T אלברט רוכן לעברו: מה עשית? א': ביום שני, גם אני עשיתי . C.T אלברט: גם אתה עשית . C.T ? א': אמרתי לך, ביום שני עשיתי . C.T !! אלברט: מה אמר הרופא? א': לא אמר. אלברט: איך לא אמר ?! א': לא אמר. אלברט: למה לא אמר? א': אמר שלא הגיעה תשובה של ה . C.T אלברט: אבל עשית . C.T ביום שני! א': והיום יום... איזה יום היום? אלברט: אתמול היה רביעי... א': אההה ... אלברט: מה אההה? א': זה מה שאמר הרופא. אלברט: מה הוא אמר? אני לא מבין, מה אתה מדבר? א': אמר לבוא ביום רביעי. אלברט: חאלאס, הלך יום רביעי א': לא אתמול, בשבוע הבא, נתן תאריך. אלברט: אההה... אחרי שתיקה מהורהרת אלברט: מה חוץ מזה? א': חוץ ממה? אלברט: נו, המחלות... ה- C.T... א': אההה... אלברט: מה שלום אחותך? א': אחותי... איזה? אלברט: נשארה רק רוזה, לא? א': היא בסדר, ב"ה. אנחנו נוסעים לים המלח בשביל הראומטיזם. אלברט: הראומטיזם שלה או שלך? א': שלי. [שתיקה קלה] מה, אמרה לך שיש לה ראומטיזם? אלברט: לא אמרה, אני לא מכיר אותה. א': אז איך אתה יודע את השם שלה ושהיא רק נשארה מהמשפחה? אלברט: וואללה, סמי, אתה כבר זקן-זקן! בטח יודע, כל פעם אתה מדבר עליה! סמי: אההה ... שתיקה קלה סמי: אמרתי לרוזה שתזמין גם את מתילד, זאתי שהייתה חברה שלי. אלברט: צריך לבדוק אם היא לא מתה. סמי: מה פתאום מתה? אלברט: אולי מתה לא פתאום... סמי: הייתה חולה הרבה, המסכנה... אלברט: אולי עוד לא מתה, צריך לבדוק! סמי: תעשה טובה, תשאל את זקי אם חיה או מתה, חס ושלום, ירחם השם. עכשיו תעשה טובה, תצלצל בשבילי, אני יורד במכולת... אלברט מתח את זרועו מעט לאחור, הגיע למתג, ה"עצור" נדלק וסמי דִדה לעבר הדלת האחורית. לא הספיק זה לרדת ואלברט הפטיר איזו "מחמאה" עסיסית בשפת אביו, ממנה הבנתי רק מילה אחת, ח'תיאר. ~ ~ ♣ ~ ~ על פנים אחרות של הזיקנה ••••••••••••••••• |