קבוצת אנשים ישבה בארוחת ערב ושוחחה על החיים. אחד האורחים, מנכ"ל חברה גדולה דיבר על - "חינוך". הוא אמר: מה יכול כבר ילד ללמוד מאדם שהחליט שהבחירה הטובה ביותר שהוא עשה בחיים זה להיות "מורה ?" הוא הזכיר לשאר המסובים מה אומרים בציבור על "מורים": "אלו שיכולים – יוצאים לקריירה בגדול , ואלו שאינם יכולים נהיים - "מורים". אחד האורחים ביקש להדגיש את מה שאמר המנכ"ל ופנה לאחת האורחות ואמר לה: "את מורה. היי כנה! מה את בדיוק עושה ביום יום, מה את מייצרת?". אישה זו הידועה בכנותה ענתה: "אתה רוצה לדעת מה אני מייצרת? היא לקחה נשימה ארוכה ואמרה: אני גורמת לילדים לעבוד קשה יותר ממה שהם אי פעם חלמו שיוכלו אני גורמת לילדים להרגיש שהציון "מספיק" זה חשוב גם כמו לזכות במדליה אני גורמת לילדים לשבת 50 דקות רצופות בכיתה בעוד שהוריהם אינם מסוגלים לגרום להם לשבת חמש דקות רצופות מבלי שיהיה להם איי-פוד, משחק או סרט שלקחו ממתקן הוידאו. (היא הפסיקה לרגע והביטה בכל אחד מהאורחים שהיו מסביב לשלחן) אני.... אני גורמת לילדים - לתהות ! אני מעוררת אותם לשאול שאלות ! אני מלמדת אותם להתנצל מתוך כוונה כנה ! אני מלמדת אותם כבוד מה הוא ? וכיצד לקחת אחריות על מעשיהם ?! אני מלמדת אותם - לכתוב ומעודדת אותם לכתיבה יוצרת . אני מגרה את סקרנותם לקרוא, לקרוא, לקרוא . אני מאתגרת אותם לעסוק במתמטיקה . הם משתמשים במוח שניתן להם מאלהים ולא במחשבון מעשה ידי אדם . אני מלמדת תלמידים עולים מארצות אחרות כיצד להשתלב בחברה . אני מלמדת אותם עברית ובמקביל מעודדת אותם לשמור על תרבותם וזהותם . בכיתת הלימוד שלי התלמידים מרגישים בטוחים ומוגנים. לסיכום, אני מלמדת אותם שאם ישתמשו ב"מתנות" שקיבלו, שיעבדו קשה ויפעלו על פי מצפונם, וכך הם יוכלו להצליח בחיים. כשאנשים מנסים לשפוט אותי לגבי מה אני "מייצרת" ? כסף ? - זה לא הכל. אני יכולה ללכת בקומה זקופה ולשים לב למה שקורה סביבי כי אני רואה את הבורות מסביבי. רוצים לדעת מה אני "מייצרת"?? אני "מייצרת את החשוב ביותר בחיים, !!! אני משנה משהו בחיי ילד, את האחר, את השונה , ומה אתם מייצרים? נשלח אליי במייל אנונימי |
תגובות (30)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כל כך אהבתי את הכתוב!
לא רק משום שגם אני מורה, שנהנה ללמד, למרות הקושי הכרוך בכל, אלא אהבתי אותו כאדם.
הבחנתי כי לא כתבת כאן מאז סוף הקיץ האחרון... חבל...
אהבתי את הכתוב. אני מאוד בעד מורים - כן, כן, גם מורים, לא רק מורות. יש לי שתי בעיות עם המורות היום, ותסלחי על חוויה פרטית שלי. אין זה בא ללמד על הכלל, אני מקווה, ובוודאי לא עלייך. אישהוא ההרגשה שלי היא שאת מורה כי את מאמינה שזו שליחות.
ואחרי הקדמה כל כך ארוכה, אגיע לעיקר. מהחוויה הפרטית שלי, בהכרותי הקרובה עם מורות בנות משפחה, התחושה העולה בי היא של בחירה במקצוע זה כברירת מחדל. כי נוח להיות מורה. יש חופש בחופשים של מערכת החינוך, השעות לא רעות - ואל תקפצי עלי ששעות בית הספר זה רק התחלה של היום - אני יודע את זה, מהכרותי עם מורות מזן אחר. נשים שיוצאות לעבוד כי צריך, כי אי אפשר לשבת בבית כל היום, כי צריך להתחלק בנטל. גישה כזו, מביאה למקצוע, לרוב, את אלה שלא הצליחו או לא ניסו להתקבל לשום מקום אחר, ולצערי הן פוגשות את ילדינו בצמתים הכי קריטיים.
אין בכל מה שאני אומר געגועים למערכת החינוך שאני עברתי דרכה, שניסתה לטחון אותי עד דק, ולעצב אותי בצלמה כמו שהיא רצתה וייחלה. אני רואה עצמי כבעל תואר ראשון, למרות שנותיי בבית הספר. אני רואה את עצמי כאוהב ספר, למרות בית הספר. כולי תקווה שהיחס למורים/ות ישתנה, ואין מה לעשות, כדי להביא כוח אדם איכותי עם רצון ואמביציה לשנות, צריך לעשות דבר שלא כל כך אוהבים לעשותו - לשלם. בעיני רוחי, מורה צריך להרוויח לפחות כמו מהנדס בתעשיית ההיי - טק, כדי שתהיה לאותו אדם המוטיבציה ללכת להוראה, במקום לתעשיה
זהו, מקווה ששרדת את כל הברברת הזו.
ברור, כמו בכל תחום...יש מי שיותר, יש מי שפחות ויש שבכלל לא...
הכוכבים כאן ירוקים וכנראה רק מי שבא מן האדמה יכול לחוש וליצור ולחנך כך.
לך אריאנה מגיע כוכב מזהב.
אני החלטתי השנה להתנדב - ואני מלמד בהתנדבות בבי"ס תיכון באשדוד.
נוף ילדותך הוא נוף ילדותי - מביקורי הרבים בקיבוץ בית-קשת.
יישר כוח.
יובל
אני מקווה שאני עושה את מה שאני יודעת הכי טוב שאפשר.......תודה
כל הכבוד!
גם לפי התמונות שבגלריה שלך למדתי שאת כול כולך אידיאולגיה וחינוך למען עתיד טוב יותר בארצנו.
כן ירבו מורים כמוך במערכת החינוך שלנו.
הייתי פותח עם הפוסט הזה את השיעור הראשון ביום הראשון ללימודי הוראה באונבירסיטאות.
כל מילה בסלע ובוערת בעצמותי.
אנשי החינוך מייצרים דיאלוג והאיש שמנגד מייצר אוסף של מונולוגים.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=281680
כבר אמרו קודם ... וחשוב לחזור על זה.
כן ירבו כמוך... ולא רק כי את חמודה אלא כי יש לך נשמה טובה.
היי
לא ידעתי שאי אפשר לתת פעמיים על פוסט אחד
אז נתתי על זה גם כן.
< מיותר לציין שלא קראתי כלום :) >
סתאאאם
התכוונת אין שומע ומפנים את מהות עשיית המורה...
(על האין הזה אני מנסה לדבר)
ליאור, על זה נאמר אין חכם כבעל ניסיון...מסכימה עם כל מילה שכתבת..
פוסט מעולה.
לגבי התגובה המצוטטת:
אכן, לא כל מורה מסוגל לעשות כל מה שאמרה המורה ההיא,
ולמעשה גם מורה שמסוגל - בדרך כלל לא מצליח לעשות את כל זה, מכיוון שבאמת להצליח בהכול זו אוטופיה.
אבל השאיפה לאוטופיה קיימת, ובזכותה אנו מצליחים להיטיב עם ילדים ועם נוער, ההצלחה הזאת בהחלט קיימת, אם כי לא קל להבחין בה.
נכון, לא כל המורים הם אנשי מקצוע טובים. ונכון שיש מורים ומורות כמו זו שאתה מתאר בתגובה (אני לא יודע באחוזים, אבל מההיכרות שלי עם בתי ספר, ואני מכיר בהחלט הרבה, אני יכול לומר שהדוגמא הזאת היא נדירה). אבל אני סבור שהדיבורים על כך שהסטודנטים להוראה הם ברמה נמוכה (שמעתי זאת פעמים רבות) הם מוגזמים. וסה"כ אני פוגש הרבה מורים ומורות צעירים.
חלק מכשלונות מערכת החינוך נובע מ-"הנחתות" של האקדמיה על מערכת החינוך - למשל, שיטת הבדידים בחשבון או שיטת "השפה כמכלול" בקריאה - שיטות שהן פיתוחים של שיטות שנכשלו בארה"ב. או שיטת "100 המושגים" של לימור לבנת, ויש עוד... אם זה יעניין את הגולשים, אוכל להסביר במדויק מדוע שיטות אלה הורסות את הלימוד ואת פיתוח החשיבה.
לגבי החינוך האפור: יש כאן טעות במינוח - מה שקוראים "חינוך אפור" ברובו אינו כלל חינוך, אלא לימוד בלבד. הגורמים המרכזיים לתופעה זו אינם המורים. אולי ראיה לכך היא העובדה, שיש מורים העובדים גם במערכת החינוך וגם ב-"חינוך אפור". יש דברים שפשוט, בתנאים הקיימים היום, אי אפשר לעשות במסגרת מערכת החינוך, או שאפשר לעשות אבל הרבה פחות טוב.
תודה.
ואוסיף שהפוסט הזה כמובן מתייחס לחלק מעבודת המורה..השלם הזה שנקרא הוראה וחינוך מורכב מעוד הרבה גורמים : דידקטיים, חברתיים, אנושיים וסביבתיים שמשתנים כל הזמן בהתאם לאוכלוסיה קהל היעד והצרכים בתחומים השונים .
המורה צריך להתאים את עצמו כל הזמן.
פוסט מצויין, שופך אור על עבודת המורים.
כיכבתי*
לכולנו כבוגרים יש נגיעה בתחום..לכל אחד אחריות והוא יעשה את חשבון הנפש איפה וכמה הוא יכול לתרום ולהשפיע..הן כמורה והן כהורה או סתם אדם בוגר שמחנך אחרים ומהווה דוגמא חיובית (אני מקווה).
הדברים החשובים בחיים הם לא מדידים..
מי שמשפיע על חיי ילדים,אחד אחד ,או ביחד ,לעולם תרומתו תהיה רבה יותר מאשר יצרן זה או אחר.
פוסט חשוב,ודעות שעד היום אני שומעת,וזאת אחת הסיבות שעוד לא מובן בארץ עד כמה החינוך אקוטי ולא מטופל נכון,למרות האנשים הנפלאים שיש שם.
חינוך היא מילת המפתח ...סדר העדיפות והתתנהלות במדינה שלנו הוא בעייתי..אתה יודע יש עושים את המצב הבעייתי ויש את המאפשרים (בשתיקה שלהם ובחוסר התגובה והתמיכה)..
המורים שובתים מעל חודש וכולם עברו לסדר היום זה אומר הרבה על ההתייחסות של כולם לנושא החינוך בישראל.
מעורר מחשבות ותהיות
המקצוע הכי חשוב שיש
יוצר את העתיד
מדינה שחפצה עתיד מזהיר חייבת לתעדף את החינוך לראש
הרשימה
יופי שהעלית את הנושא באופן כזה
בזאת אני מסכים איתך לחלוטין.
מקום ההורים במתן הסמכות לבית הספר לעסוק בחינוך, ומעורבותם בכיוון חיובי, זה משהו שחסר כיום, אבל צריך לבדוק מה קדם למה. האם הידרדרות החומר האנושי במקצוע ההוראה קדמה לזלזול בו או להיפך? האם מעורבות היתר של ההורים לא באה כי הם חשו חוסר במקום שאמור למלא בתוכן את ילדיהם?
מניח שאפשר למצוא דוגמאות לכאן ולכאן, אבל ככלל, המערכת החינוכית בארץ לא עונה על הציפיות, ועובדה שהחינוך ה"אפור" תופס תאוצה.
מהחוויה הסובייקטיבית שלך אני יכולה להבין את התהיות שלך ואת המסקנות אליהן הגעת..להבין אך לא להסכים שבאחוזים גדולים לא עונים להגדרה.
אני מכירה מורים רבים שהם "אמיתיים" ומתמודדים עם קשיים ואתגרים בלי סוף (לפחות באזור בו אני מלמדת וכאלו שפגשתי)
כמו בכל סקטור יש את הטובים ויש את הפחות ויש שלא מתאימים כלל .
כיום המורים הם לא הדמויות הסמכותיות של פעם שזכו לכבוד ולהערכה,ובין היתר בגלל ההורים שמרשים לעצמם להשתלח בחופשיות במורים, דבר שלא היה יכול לקרות לפני שנים.
היחס למורים הוא הראי של החברה הישראלית כולה, שבה הכל מותר ..."
התנהגות זו מקשה על עבודת המורה , הדרישות מהמורה גדלו וההערכה אליו פחתה.
היום מורים מתמודדים גם עם ילדים חסרי גבולות וחסרי משמעת, ובנוסף לכך עם הורים שבמקום לשתף פעולה עם המורים, מתבלבלים בין אסרטיביות וזלזול ולאי מתן כבוד.
הרבה גורמים תלויים במבחן התוצאה ומידת ההצלחה תלויה בשילוב של שלושה בעיקר מורה, הורה תלמיד.
מקבל, תומך. מחזק, אוהב....ועוד, כל שכתבת.
אבל (ויש פה "אבל" רציני) כמה מורים כאלו את מכירה?
כלומר לא כאלו שאומרים זאת, אלא שבאמת עושים?
אולי 10% ראויים להיות מורים אמיתיים.
בתי הבכורה בת 15.5 והצעירה בת 8.5.
אני גר בישוב מבוסס, בנותי למדו בבתי ספר שנחשבים "טובים", ועדיין, כאשר אני משווה את המורים שלהן לאלו שהיו לי בילדותי בקרית שמונה - האמיני לי שההבדל תהומי, ולא לטובת המורים בימינו.
לפני 3 שנים ליוויתי טיול של אחת מבנותי. המורה התנהגה כאחרונת התלמידות, זרקה זבל, התלונה על קושי המסלול, הפריעה למדריכים עד כי הייתי חייב להעיר לה בחומרה.
אני גם זוכר את החוויות שחוויתי כאשר למדתי (לפני שנים) בשלוחה של אונ' "בן גוריון" שהיתה ב"אחווה" והמורים/ות לעתיד הסתובבו שם - לא האמנתי שרדידות כזו יכולה להוות את עתיד החינוך.
אולי הבעיה בתגמול הנמוך, אולי היא נעוצה בחוסר סינון ראוי, אבל במבחן התוצאה - מערכת החינוך נכשלת בכל מקום בו היא אמורה להצליח - אינטגרציה, חינוך לערכים, לימוד (אמיתי) למוסדות להשכלה גבוהה וקידום אוכלוסיות נזקקות.
האמירה שהבאת בפוסט היא אוטופיה.
הלוואי שכך היו מרגישים כל מורינו, והלוואי שכך היו פועלים.
תודה.
זאת תשובה בשם מורי ישראל באשר הם ...
יפה ענית.
ועל כך *