צטט: innati * 2011-12-26 20:50:48

יופי של חצי פרה .... פוסט מקסים , מלא בית

 לילה טוב לך אינתי יקירתי, תודה על הכיכוב ועל התגובה,

א הבתי א ת העששית, מזכיר לי צילום שצילם יו ג'ין סמית  את אלברט שוייצר ,

כותב כשמשמאלו עששית עם אהיל שמאירה את פניו ובלורית שערו הבהיר,

,

בכלל יש לי חולשה למקורות תאורה עתיקים, ולוא דוקא חנוכיות,

שיהיה לך המשך שבוע נעים יקירתי

בידידות בחיבה רבה

שלך

אשר

צטט: הלנה היפה 2011-12-23 11:45:55

אשר, יופי של פוסט, אני עוד זוכרת את העששיות במושבה ואת חליבת הפרות הידנית וכל הזכרונות האלה משרים עלי נועם וקסם. תודה חבר לאה

תודה לך  לאה יקירה, על הכיכוב ועל התגובה, כמה טוב שאת זוכרת את התקופה ההיא לטובה,

החיים היו קשים אך השמחה בלב היתה גדולה,

סבתי שהיתה מסוג הפולניות הספקניות , (וכשהגיעו היא וסבי וכפר מלל , זה היה בעצם רק שם אז זה נקרא,

עין חי, לא היו מגורים לא היו נטיעות, היו יתושים בימים ודקלים בלילות) אמרה היא לסבי , לאן הבאת אותנו,

והוא ענה לה בלשון מרגיעה , את עוד תראי איזה מקום יפהפה יהיבה פה אפילונ בי'ס יקום פה,

וכך גם היה ביה'ס של כפר מלל לימים נודע בכל הסביבה,

אריק שרון למד שם ואחותו למדה עם אמי נגינה,

פאפוריש לימד גם, ויחד איתו הכירו  התלמידים ברגליים את כל הסביבה,

היום כשאני חוצה את שערי הברזל החשמליים ונכנס למשק , כאילו שנעטתי בעולם אחר,

ההשפעה היא מידית ומרגיעה,

שתהיה לך שבת ברכה ,

ושמחת חג החנוכה,

בידידות ובהערכה רבה ,

אשר

צטט: שרה קונפורטי 2011-12-23 05:13:40

כמה מקסים ומרגש
איך החיים היו אז כל כך שונים
קצב אחר
איכות חיים אחרת
איכות אנושית
מטרות אחרות
נקיון כפיים תרתי משמע
איכויות של אנשים
בלי תחמנויות ובלי נוכלויות
כל כך הרבה טוהר וזכות מדיפה עשישית זו
תודה לך
שרה קונפורטי

 תודה לך שרה אין לך מושג כמה שאני שמח שהתחברת לתמצית החיים של אז,אמי כותבת מאמר שלם על התקופה ההיא של ראשית ילדותה, היא נולדה כבת בכורה ואחר בערך שלששנים שהוריה התישבו במשק,

וזה לאחר שעבדו ביבוש ביצות בחדרה, סבתי עבדה יום ולילה במשק , ואילו סבי עבד מחוץ למושב,

אמי למעשה חיה ללא השגחה מצד ההורים ,כי פשוט לא היה להם זמן,

אחיה הקטן למעשה הופקד בידי אמי , והיא השגיחה עליו,

הוא היה ילד יפה עם עיניים כחולות, יום אחד ערביות שהיו מלקטות את הריג'לה ואת צמח החלמית שקראו לו חובזה(לחם)

כנראה מפריו עשו ממש קמח, אז אותן ערביות חטפו את אחיה הקטן,

רק תושיתה של אמי שהקימה צעקות והזעיקה את השכנים (שכאמור היו סולידרים זה לזה) היא שהצילה את דודי,

משראו הערביות שכל הכפר רודף להשיגן שמטו את האוצר בצד הדרך ,

והיוא ניצל,

 ממש פרשת דני (זה שמו) ואחיו 0אחותו שולמית שהיא גם אמי)

שתהיבה  לך שבת בכיף יקירה ,

וחג חנוכה  בשמחה,

בידידות ובחיבה רבה ,

ממני אשר

כמה מקסים ומרגש
איך החיים היו אז כל כך שונים
קצב אחר
איכות חיים אחרת
איכות אנושית
מטרות אחרות
נקיון כפיים תרתי משמע
איכויות של אנשים
בלי תחמנויות ובלי נוכלויות
כל כך הרבה טוהר וזכות מדיפה עשישית זו
תודה לך
שרה קונפורטי

צטט: עליזהלה 2011-12-21 09:29:34

הנה בא התיקון, המאיר את העבר באור רך ונעים, כמו בצילום שלך, כי גם אם היו קשיים וכשלונות, כי אולי לא תמיד האיר הפנס רק חיוך ושמחה, הרי שמכל אלו בחרה אמא חכמה לזכור את הרכות, זו שנובעת מהבנה והשלמה, לשים בצללים את האכזבה, להבליט בערגה את רגעי ההצלחה, ואתה - תודה שאתה מביא את היצירה המשותפת הזו אלינו, באהבה.

תודה לך עליזהלה יקירתי, על הכיכוב ועל שאת מעלה את הדברים באור שופע שמאיר את הפינות האפלות שבחיים,וגורם לנו לכוון אתמיעדנו לטובשנמצא מסביבנו , ממש כשם שנמצא גם הרוע,

ואת באור הפנימי  שקים בך מצליחה לעמעם את הרוע למצות את הטוב,

ואת צודקת בקשר לאמא שגם היא יש לה ראיה מעשית עם נטיה לאופטימיות,

ואולי כל ענין הפנס הוא דימוי, שבא להאיר לנו את הדרך ,וצרוף מקרים העלה אותו בתחילת חג  החנוכה,

שיהיה לך ולאיציק  חג חנוכה שמח,יקירי,

בחיבה ובידידות ,

אשר

צטט: debie30 2011-12-20 18:00:11

אשר, תודה לך ולאמך על סיפור הפנס, הצלים יפיפה עם הרבה אור ופריחה, חג אורים שמח לך, לאמך היקרה ולכל המשפחה

תודה לך דבי יקירה על הכיכוב ועל התגובה,  סיפור הפנס בחילוף אותיות פה נס (חנוכה)

וכמובן אמסור לאמי,

שיהיה לך חג אורים שמח יקירתי,

בידידות ובחיבה רבה ,

אשר

צטט: שטוטית 2011-12-20 01:35:54

יו שמחה שחזרת לכתוב  ולהעלות לכאן פוסטים מעניינים

אם מדברי אמך היקרה וסיפורי כפל מל"ל

 

ואם מענייני הנדל"ן

 

לילה טופ פנסי

}{

בוקר טוב לך שטווטית יקירה, תודה על הכיכוב ועל התגובה,

כנראה בכל זאת יצא משהו טוב מחגיגות 100 שנה יכםר מלל,

ינני בטוח שמה שאמי כותבת ואני מצלם יכלל בספר על כפר מלל ,אבל,לפחות החומר ישאר בידנו,

ואני מאוד שמח שאת מתעניינת במקום שהוא יותר מאשר מבטא את עצמו כיום ,

משמש למדרס של כבישי אורך ורוחב ,

 לטובת חלק מהכבישים ,הופקעו 40% מאדמות המשפחות שבתיהם גב לו בכבישים, עד ששולי הכביש כמעט נושקים לבתים, ואין ניגוד יותר גדול ממראה הכפר על רקע בניני המגורים רבי הקומות של הוד השרון,

והכבישיםוהגשרים והמחלפים, שהופכים את הכפר לאי מבודד,

אגב יעודו של הכפר להיות משומר, וזה החלק היותר משמח, בכל הסיפור

שיהיהלך המשך שבוע בכיף יקירתי ,וחג חנוכה שמח,

בידידות בחיבה ,

ובהער כה ר בה

א ש ר

יו שמחה שחזרת לכתוב  ולהעלות לכאן פוסטים מעניינים

אם מדברי אמך היקרה וסיפורי כפל מל"ל

ואם מענייני הנדל"ן

לילה טופ פנסי

}{