♦ כ—30 אחוזים מהילדים בעולם המערבי סובלים ממשקל עודף ומהשמנת יתר.

♦ חוקרים מצאו כי לילדים שמשחקים במשחקים פעילים יש דופק גבוה יותר והם שורפים פי ארבעה קלוריות בדקה בהשוואה לילדים שמשחקים במשחקים סבילים.

♦ חמישית מהילדים בגילאי שנה עד שנתיים שותים משקאות מוגזים, בני נוער שותים כמות כפולה של משקאות מוגזים לעומת חלב; לפני 20 שנה הם שתו כמות כפולה של חלב. עודף של 120 קלוריות ביום (בממוצע כוס משקה ממותק) שווה לעלייה של 50 ק"ג במשקל בתוך 10 שנים. בני הנוער בישראל תופסים את המקום הראשון בעולם בצריכת משקאות ממותקים. 40% מהם צורכים שתייה ממותקת מדי יום ביומו.

♦ 22% מהילדים בישראל אוכלים צ´יפס כל יום. לטענת חוקרים, תוספת של מנת צ´יפס שבועית הגבירה את הסיכון לחלות בסרטן בנשים ב-27%.

♦ האמריקאים התרגלו לאכול מזון משקיות, מדובר בתעשייה שמגלגלת 500 מיליארד דולר בשנה וקולה נשמע במסדרונות ושינגטון, והנזקים ידועים: יותר אשפוזים של ילדים, הקשורים בהשמנה.

♦ הצפיפות הקלורית של ארוחה מחוץ לבית גבוהה פי שניים מזו של ארוחה ביתית. לא מדובר ביותר אוכל, אלא באוכל שמלבד היותו "משמין" יותר, יש בו גם כל גורמי הסיכון למחלות לב ומחלות אחרות: אוכל המכיל נתרן, חומצות שומן טראנס, חומצות שומן רווי וסוכרים פשוטים ברמות גבוהות.

♦ סקירה של 47 מחקרים שונים שבחנו השפעות של ארוחת בוקר על תזונה, משקל ויכולת לימודית הראתה בין השאר, כי 30%-10% מבני הנוער מדלגים על ארוחת בוקר. לילדים שאכלו ארוחת בוקר היה פרופיל תזונתי טוב יותר, הם נטו לאכול יותר במשך היום אבל להיות רזים יותר מאלו שדילגו עליה. אוכלי ארוחת הבוקר גם הצליחו יותר במבחנים, נעדרו פחות מבית הספר וביצעו טוב יותר מבחנים קוגניטיביים ומבחני זיכרון לעומת אלה שנטו לדלג על ארוחת הבוקר.

♦ כרבע מהילדים במדינות מערביות מבצעים פחות מ-20 דקות של פעילות גופנית אינטנסיבית בשבוע.

♦ לילד המגיע לכיתה א´ עם עודף משקל סיכוי של יותר מ-50% להיהפך למבוגר שמן.

ילדי מפתח — מסביב לשולחן

לא כל האמהות פותחות את הדלת לכל הילדים. רבים מגיעים לבית ריק ומתחילים לנשנש עד שאמא חוזרת. ילדי מפתח מעדיפים לחכות לארוחת הצהריים עד שאחד ההורים חוזר הביתה, ולאכול בינתיים חטיפים וממתקים, ואת חלון ההזדמנויות שנוצר — אפשר לנצל לשולחן בריא יותר.

♦ הכינו ארוחה שאינה דורשת חימום. פרסו בבוקר מפה על השולחן, פזרו צלחות והניחו את הקדרה במרכז. הילדים יגיעו — ויקחו לבד. הכל מוכן ולא צריך לחמם.

♦ קנו כלים מחולקים עם מכסה הרמטי, הכינו לכל ילד מנה מושלמת. כל שנדרש ממנו עכשיו, כשהוא חוזר רעב בצהריים, להכניס את המנה למיקרוגל לשלוש דקות, ולאכול. אם יש לכם פנאי — הדביקו מדבקה על המכסה וכתבו עליה בברור כמה דקות צריכים לחמם את המנה.

♦ הכינו סלט פירות עשיר והציבו אותו על השולחן, מכוסה וסגור. בחורף הוא לא יתקלקל. הילדים יבואו — ויאכלו אותו במקום חטיף.

♦ אפשר להחליף את ארוחת הצהריים עם ארוחת הערב, וכך לאכול בצהריים ארוחה קרה ובערב לאכול את הארוחה החמה הבשרית.

♦ קציצות בשר, קציצות טונה, גרגירי חומוס, סלט תפוחי אדמה עם אפונה וגזר ואפילו שניצלים לא חייבים להיות חמים. הילדים יכולים להסתדר אתם לבד. בלי צלחות אפילו. פזרו מפיות נייר על השולחן לאחוז בהן את הקציצות. תתפלאו, הילדים יאכלו אותן כמו חטיף...

♦ אפשר לאכול בצהריים גם דגני בוקר עם חלב, אך יש לשים לב שהילדים לא אוכלים מהם גם בבוקר גם בצהריים וגם בערב. הגיוון הוא כלל המפתח בתזונה נכונה ולכן כדאי לאכול דגני בוקר עם חלב פעם ביום ובארוחות האחרות להציע מזונות אחרים.

הילד אוכל רק לחם עם חביתה נוטפת שמן וזילוף מרשים של קטשופ? הוא מפגין חיבה בלתי מוסתרת למאפים ממולאים בשוקולד? לסופגניות נוטפות ריבה? לא טועם ירקות, מתרחק מצלחת של מרק בריאות ומקנח בחטיף שמנוני בסגנון סופגניה חלבית? כדאי לכם לחשוב כבר היום על אי אלו שינויי בריאות מתבקשים. ילד שמנמן היום, הוא בחור מלא מחר ואיש שמן בעוד עשוריים. "המדריך השבועי" עם כל מה שכדאי לזכור רגע לפני שמורחים לילד שקולד על הלחם ושולחים אותו חמוש בחטיפים לבית הספר.

אין זה סוד: עם השנים הישראלי הממוצע — בדומה לעמיתיו בעולם המערבי — הוסיף לעצמו קילוגרמים מיותרים בהשוואה לדורות הקודמים. השמנת היתר אינה מדלגת גם על הילדים ועל בני הנוער. ההשמנה גוררת אחריה מחלות ותופעות — שבעבר היו אופייניות בעיקר למבוגרים — גם בקרב האוכלוסייה הצעירה. כיום יותר ויותר ילדים ובני נוער שסובלים ממחלות כמו: סוכרת, לחץ דם גבוה ועלייה בשומני הדם, ולא מדובר באיומים אלא במציאות בשטח. אפילו זמני הפעילות הגופנית הצטמצמו, והילדים שלנו רצים הרבה פחות. כמה שעות ביום פנויות לילד כדי לרוץ? כמה שעות הוא רוכב על אופניים? כמה שעות הוא רץ? לא הרבה! העומס מאפיין גם את שגרת בית הספר, ואת החטיפים עטירי השומן שהוא צורך, הוא מתקשה לשרוף. וזה לא הכל: התרגלנו לתגמל את הילד ב"משהו טוב", מתוק בדרך כלל, ו"גדול". כל מסיבה משפחתית כוללת הרבה ממתקים, הרבה מלוחים, הרבה סוכר והרבה שומנים. אין ספק, זמינותו הגבוהה של מזון עתיר שומן וסוכר, ריבוי מסעדות ודוכנים של מזון מהיר, אוכל תעשייתי, חטיפים וממתקים — מביאים לאכילת יתר. הסביבה מעודדת אכילה שאינה קשורה ברעב, ויותר קל להגיע למצב שבו אנו אוכלים כמויות יותר גדולות ממה שהגוף באמת צריך לשם גדילה, התפתחות והתנהלות יומיומית תקינה.

איך יוצאים מזה? איך עוזרים לילד שלכם לצאת ממעגל ההשמנה?

כמו בכל דבר, גם בענייני התזונה, ילדינו מחקים אתנו. אם לא נקדיש תשומת לב לאוכל שאנו מכניסים לפה, הילדים ילמדו זאת מאתנו. ילד שרואה את אמא סופרת שקדים ואוכלת אותם, יפנים את הרעיון ששקד עשוי להיות הצעה טובה לארוחת ביניים, ילדה שרואה את אמא אוכלת ארוחת בוקר תיקח אתה גם את ההרגל הזה, בבית בו אין שתיה מתוקה ומכבדים חברים בפירות במקום בסוכריות, אפשר לקוות שההרגלים הללו ילוו את הילדים גם אחר כך.

גם בתחום התזונה, בדומה לתחומים אחרים, ההורים הם אלה קובעים את הכללים: ההורה קובע מתי הולכים לישון, מתי מכינים שיעורי בית ומתי משחקים. וההורה הוא זה שצריך לקבוע איזה אוכל יהיה בבית, מתי אוכלים, איך ובאיזה מקום. "הצלחתי להרגיל את ילדי לאכול רק במטבח. זה היה חשוב לי, אני מגיעה מבית עם הרגלי ניקיון ברורים, והפריע לי מאוד לראות את ילדיי אוכלים בחדרים ואפילו על המיטות. זה לא היה קל, אבל היום אוכלים אצלנו רק במטבח", מספרת לנו י´, שבכל זאת נאנחת: "רק ירקות אני לא מצליחה להרגיל אותם לאהוב..."

אבל במחילה מכבודה של י´, היא זו שקונה את המזון והיא זו שמכינה אותו, היא זו שמכניסה הביתה את כל הדברים "הרעים" והיא זו שמציעה לילד את ארוחת הצהריים שלו. בידיה הדבר!

נכון, הילד אחראי לבחירת המזון וכמותו מבין המזונות שמוגשים לו, אבל ההורה, בעיקר האמא, אחראית להציע לו תפריט בריא, עשיר, מגוון וירוק. "אם אין שניצל — הילד לא אוכל", מאיימת אמא טרייה, אבל הוא כן יתחיל לאכול כשיהיה רעב, גם אם השניצל נאפה בתנור במהדורה קצת אחרת. "לעולם אל תאיצו בילד לאכול או להפסיק", אומרת גילת, דיאטנית מוסמכת, "הוא יפסיק כשישבע, בהנחה שהמנגנון הזה טרם התקלקל אצלו".

שימו לב, להתנהלות סביב המזון בין ההורים לילדיהם יש חשיבות גדולה, ולא רק במצבים של השמנה. היחסים סביב נושאי המזון צריכים להיות חיוביים, תוך רגישות ומתן כבוד לילד. שימו לב, הילד צריך לכוון את אכילתו על פי איתותים פנימיים של תיאבון, של רעב ושל שובע ולא לפי לוח הזמנים הקשוח שאתם הרכבתם. בשש בערב נוח לכם, אולי, לסיים את ארוחת הערב של כולם ביחד, אבל לא כל הילדים רעבים בשש, ולא תמיד בגלל הממתקים שהם אכלו אחר הצהריים. אל תאשימו תמיד את הנשנושים, נסו לאחר מעט את מועד הארוחה. כשהילדים גדלים קשה לשמור על לוח זמנים מקובע. היו ערניים לשינויים שעוברים על כולם. הילד שלכם ימשיך לגדול ולהתפתח על פי ממדי הגוף המתאימים לטבעו המולד, ולא לפי מודל קבוע שאתם תכננתם! גם לילד שמן ישנה הזכות המלאה להחליט לכמה אוכל הוא זקוק, מה הוא אוהב לאכול ומתי, הרשו לו לבחור, תנו לו את החירות הזו, את ההתנסות ואת החוויה. אם תכפו עליו צלחת מלאה בצנון וחסה, תשיגו את המטרה ההפוכה.

לדברי גילת, הורים רבים מפלים בין הילדים ועושים טעות איומה. "הגישו לכל בני המשפחה את אותו המזון. גם אם אחד הילדים ´רזה´ והאחר ´שמן´, אין להגיש אוכל שונה. אוכל לא מזין אינו תורם לילד ה´רזה´, ואילו אוכל ´מזין´ יתרום לשניהם. אם החלטתם להגיש מזון שלדעתכם ´משמין´, יש להגישו לכל האחים. אם מציעים חטיף, הציעו לכולם, ואל תכעסו על כך שהם בחרו לאכול אותו".

האם כדאי לעשות לילד דיאטה? המוטו של גילת הוא "רק לא דיאטה". אל תתחילו למנוע אוכל מהילד, היא מציעה, "ואל תצמצמו במכוון את כמויות האוכל שלו, אל תעבירו אותו למאכלים שהם לייט או דייאט בהגדרתם. ואל תתנו לילד להרגיש שהוא עשה משהו לא טוב או שהיה ילד טוב בעקבות דברים שאכל, כיוון שאין האחד קשור באחר". מה כן תעשו? רכשו ידע נכון ואמין, התייעצו עם איש מקצוע מוסמך, קבלו ממנו המלצות, אל תקשיבו לאלה הרצים לעזרתכם ומציעים לכם דיאטות קסם לילדים. זה רק עלול להזיק! זכרו, ילדים גדלים ומתפתחים עם הזמן — עד שמקבלים את מבנה גופם הסופי, כל אחד בהתאם לגנטיקה האישית שלו. הם משתנים וזקוקים לכמות אנרגיה עולה. התייעצו עם אנשי מקצוע אם אתם חושדים שהילד במשקל עודף. אין צורך להיבהל ולהיות מתוסכלים מכך. אם אכן קיימת בעיה, תטפלו בה, אך אל תיצרו בעיה שלא באמת קיימת. בינתיים, צאו עם הילדים לפארק, תנו להם לרכוב על אופניים, רשמו אותם במידת האפשר לקורס שחייה, הציעו להם משחקי כדור בשעת הפנאי והרגילו אותם ללכת במקום לנסוע באוטובוס. אל תהפכו את ההליכה לעונש, את המשחק — לחובה ואת הפעילות הגופנית — למשהו מכביד ומעיק. צרו אווירה והווי ועשו זאת כחוויה. ילדים שמנמנים צריכים לעסוק בפעילות גופנית, היא שווה יותר משקית של ירקות קצוצים בחמש אחר הצהריים. מחקר אמריקני חדש מגלה כי 66 אחוזים מהבנות שהוריהן עודדו אותן לעשות דיאטה, נשארו עם עודף משקל... לעומת זאת, בקרב הבנות שלא קיבלו עידוד מהוריהן לעשות דיאטה, רק 44 אחוזים נותרו משקל עודף בתום תקופת מעקב בת חמש שנים. כלומר, מתבגרות שהוריהן עודדו אותן לעשות דיאטה היו בסיכון גבוה כמעט פי שלושה לסבול ממשקל יתר וזאת בהשוואה למתבגרות שהוריהן לא עודדו אותן לכך. שוב הראה המחקר שדיאטה חוזרת לעתים קרובות כרוכה בסיכון מוגבר למשקל יתר בנערות, והצעות לעשות דיאטה שניתנות על ידי ההורים, למרות כל הרצון הטוב, לא מובילות לתוצאות חיוביות. לכאורה מדובר בפרדוקס, אולם ייתכן שניתן למצוא לכך הסבר במאפייני גיל ההתבגרות: מרד של המתבגרים, שעללפי רוב מלווה ברצון לעצמאות, כאשר כל עצה נבונה מההורים עלולה לגרור תגובת נגד, כשבמקרה זה מתבטאת בעלייה במשקל.