כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Post שביתה

    הבלוג עוסק בבעיות מערכת החינוך מנקודת מבטה של מורה ומחנכת, החל במאבק המורים במהלך השביתה,בגורמים לשביתה, ובתחושות שעולות במהלכה ולאחריה. הבלוג שינה את שמו מ\"יומנה של מורה שובתת\" ל\" Post שביתה\"

    פוסטים אחרונים

    תגובות (46)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      26/12/11 06:14:

    צטט: אסתיה 2011-12-25 02:28:41

    אם במקום מבחני בגרות היו מלמדים יותר לעומק בלי פחד המבחן והופכים את המשימה לכתיבת סמינריונים, היה סיכוי טוב יותר לא רק של הצלחה אלא שמשהו היה נשאר חקוק במוח. שבוע טוב וחג אורים שמח

    אני דווקא הייתי הולכת לנושא ההכשרה המקצועית, ז"א יוצאת ממסגרת תעודת הבגרות.

    נושא ההערכה הוא נושא נוסף, אבל הוא קשור לתעודת הבגרות עצמה.

    חג אורים שמח!

     

      26/12/11 06:12:

    צטט: שרה קונפורטי 2011-12-24 23:35:35

    עד כדי כך? חשבתי שנתוני הסטטיסטיקה הרבה יותר גבוהים,
    אנו הרי נחשבים ל"עם הספר"...
    כל הכבוד לך על פעילותך והשקעתך בתחום חשוב זה.

    תודה על השיתוף
    שבוע טוב וחג שמח וקסום לך
    שרה קונפורטי

     

    תודה שרה,

    מזה עשור אנחנו מדשדשים באותם נתונים ומתעקשים לא לשנות כיוון, לפנות לערוצים נוספים שיתנו מענה לאותם צעירים של זכו..

    חג שמח!

      26/12/11 06:09:

    צטט: ריקי פרנקל 2011-12-24 13:18:47

    מדהים הנתון הזה, חשבתי שהרבה יותר מצליחים להשיג תעודת בגרות. אני מבינה שהנתון הוא מ-2001??? מעניין מה קרה בשנים קודמות ומה קורה היום...

    לריקי,

    הנתון הזה מבהיל, ובמהלך עשור הייתה בתחילה ירידה ואחר כך עליה קטנה! לא שינוי מרשים במיוחד.

     

      26/12/11 06:07:

    צטט: גיל גרטל 2011-12-24 12:02:06

    מצטרף לכל מילה שלך. זו באמת הבעיה הקשה ביותר. ברשותך, במספרים זה נשמע יותר מבהיל מאשר באחוזים: מדי שנה ושנה מצטרפים לחברת אזרחי מדינת ישראל (ול"מעגל העבודה") כ 75,000 נערים ונערות !!! שחסרים את מסד ההשכלה שהמדינה (החברה) קבעה כבסיס.

    תודה גיל, אני לא יודעת מה הצורה המבהילה יותר, אבל זה בהחלט מבהיל שכל כך הרבה נערים ונערות יוצאים למעגל העבודה בלא שהוכשרו לכלום!

    חג שמח!

     

      26/12/11 06:05:

    צטט: קלועת צמה 2011-12-23 00:59:29

    מהי דמות הבוגר הרצוי. זו השאלה שיש להשיב עליה בטרם מגבשים מדיניות הגיוני ביותר.

    והיא כאמור שאלה לא פשוטה , משום שמגזרים שונים ובעלי דעות פוליטיות שונות ינסו להכליל את דעותיהם בהגדרה זו.

     תודה וחג חנוכה שמח!

      25/12/11 02:28:
    אם במקום מבחני בגרות היו מלמדים יותר לעומק בלי פחד המבחן והופכים את המשימה לכתיבת סמינריונים, היה סיכוי טוב יותר לא רק של הצלחה אלא שמשהו היה נשאר חקוק במוח. שבוע טוב וחג אורים שמח
      24/12/11 23:35:

    עד כדי כך? חשבתי שנתוני הסטטיסטיקה הרבה יותר גבוהים,
    אנו הרי נחשבים ל"עם הספר"...
    כל הכבוד לך על פעילותך והשקעתך בתחום חשוב זה.

    תודה על השיתוף
    שבוע טוב וחג שמח וקסום לך
    שרה קונפורטי

      24/12/11 13:18:
    מדהים הנתון הזה, חשבתי שהרבה יותר מצליחים להשיג תעודת בגרות. אני מבינה שהנתון הוא מ-2001??? מעניין מה קרה בשנים קודמות ומה קורה היום...
      24/12/11 13:17:

     

     

    מטרות החינוך בחברה חופשית 

     

    כעת, כאשר ישנה הסכמה רחבה לצורך ברפורמה רצינית בחינוך, עלינו לבחון בהקפדה את מה שעל בתי הספר להציב לעצמם כדי להשיגו, וכיצד הם יכולים להיערך בצורה הטובה ביותר כדי להגשימו. דבר זה דורש בחינה יסודית את טבעו של החינוך.

     

    אולי המקום הטוב ביותר להתחיל בו הוא בלב העניין -- לאמור: כיצד אנשים לומדים. תהליך הלמידה הוא בעל מורכבויות רבות, אולם דבר אחד צלול כמים: כל אחד מאתנובכל גיללומד בצורה הטובה ביותר כאשר הוא מתמודד עם ניסיונות אמיתיים שהם משמעותיים עבורולא חשוב מה הנושא, עליו להתמודד עמו במישרין על מנת לשלוט בו.

     

    עקרון בסיסי זה הוא כל כך ידוע, שהוא בקושי ראוי לתשומת-לב מיוחדת. כאשר הנך רוצה ללמוד כיצד לסרוג, הנך יכול: לצפות בסרטי וידיאו, לקרוא ספרים, לקחת קורסים -- אולם כעקרון, עליך לסרוג וככל שיותר תרצה להשתמש בדברים שהנך סורג, יותר סיכויים יש לכך שתתרכז ותעשה עבודה טובה. אותו הדבר הוא נכון לגבי כל אומנות (מקצוע) או מיומנות. זה נכון גם לגבי שפות. הנך חייב להשתמש בשפה הזרה כדי ללמדה; הנך חייב להיות, בראש  ובראשונה, באמת בעל מוטיבציה כדי להשתמש בה, אחרת הנך יכול לבלות שנים בלימוד שפה מבלי שתשלוט בה לעולם. (כמה מאתנו "למדנו" בתיכון במשך שנים אנגלית, או ערבית, ולמעשה לעולם לא הרגשנו שאנחנו באמת מסוגלים לשוחח בשפה או לקראה בנוחיות?)

     

    חשיבותו של השימוש האמיתי בדברים שברצוננו ללמוד מודגשת עוד יותר במקרה של הלמידה המורכבת. למעשה, ככל שיותר מורכבת ההתנהגות אשר ברצוננו לשלוט בה, יותר חשוב הוא שנשתמש בה בהתמדה ושנתרגל אותה באופן חופשי. למשל, אין דרך אחרת ללמוד את המיומנויות החברתיות -- כיצד להסתדר עם אנשים מכל הסוגים -- אלא להיות מעורב עם מבחר רחב של אנשים במשך פרקי זמן ארוכים. כמובן, אפשר להיעזר ביועצים, בפסיכולוגים, בספרי הדרכה, ועוד. אולם כאשר מגיע הרגע המכריע, אנו חייבים לקיים יחסי-גומלין, ולהרבות בהם, על מנת לפתח את היכולת להיות חברים יעילים בחברה. עלינו להיות חופשיים להתחיל ולסיים יחסים, להתעסק עם אנשים בני כל הגילים ובעלי כל הרמות של מיומנות, ליצור קבוצות  ולפרקן, להשתתף בתהליכי קבלת החלטות, וכן הלאה.

     

    זה מביא אותנו לשניים מהדברים החשובים ביותר אשר אנחנו רוצים שילדינו ילמדו בזמן שהם גדלים להיות אזרחים יעילים במדינתנו. האחד היא  ה י כ ו ל ת   ל ת פ ק ד  בחברה חופשית ודמוקרטית כשותפים מלאים בענייני הקהילהחברה בה כל אזרח, ללא הבדל גיל, מין, צבע, דת או אמונה, מפגין כבוד מלא לכל אחד אחר, בה כל אזרח מתייחס לכל אחד אחר כשווה בכל העניינים. הדרך היחידה אשר יש בה ולו הסיכוי הקלוש ביותר שהמבוגרים יתפקדו בצורה כזאת היא להחזיק את הילדים, החל מהגיל המוקדם ביותר, בסביבה שהיא דמוקרטית ומכבדת, ואשר מתרגלת את שימושי החופש מהילדות ועד הבגרות.

     

    כמה חשוב הדבר אפשר לראות במדינות הרבות אשר מגיחות מהעריצות אל החופש. פעם אחרי פעם אנחנו שומעים את הטרוניה שלאזרח הממוצע במדינות אלו אין מושג כיצד להתנהג בחברה חופשית, כיצד לכונן יחסים ולתפקד עם מוסדות דמוקרטיים, כיצד להרחיב את הכבוד ההדדי שאנחנו זקוקים לו בחברה פלורליסטית. גם במדינתנו אנחנו ערים יומיום לקשיים  שהאנשים פוגשים כאשר יש להתייחס בכבוד האחד אל השני, ללא אלימות, או עריצות, זדון ושרירות-לב.

     

    לכן, נראה היה חיוני שבתי הספר שלנו יתפקדו כחברות חופשיות, ודמוקרטיות, בהן הילדים הם שותפים מלאים בהחלטות אמיתיות על בסיס יומיומי, ומשתתפים בניסוחם של הכללים, בתהליכים השיפוטיים ובתפעולה של קהילתם.

     

    מיומנות המפתח השנייה אשר על ילדינו לרכוש בבית הספר היא  ה י כ ו ל ת   ל ח ש ו ב  באופן יצירתי ולפגוש אתגרים חדשים בכל פעם שהם מופיעים. לחשוב, כמו כל דבר אחר, אי-אפשר ללמד. זה כשרון מולד, הוא שייך למבנה עצמו של המוח, וזקוק לאימון ותרגול כדי להתפתח. המוח תמיד חושב; מה שצריך הוא לתת לו הזדמנות לפתח את מלוא יכולתו לפתרון בעיות. בדומה לאופן ששרירי הגוף מתפתחים כתוצאה מהשימוש בהם תוך כדי פעולה.

     

    לא בזכות ההוראה הפרונטלית

     

    מוח בריא זקוק לחופש הפעולה המרבי האפשרי כדי שיוכל להתחקות אחרי קווי המחשבה שלו. ככל שהאילוצים אשר יכפו על ידי אנשים אחרים יהיו פחותים, יותר סביר שהמוח יתפתח באופן מלא, ייחודי, ויצירתי. ואם יש משהו שאנחנו זקוקים לו במאה הזאת, זו יצירתיות, בניגוד לציות דמוי-הרובוט לכללים (אשר, הניסיון ההיסטורי מלמד אותנו שהוא, עלול גם להוביל לתופעת הפשיזם, עד כדי גרירת ההמונים לביצוע פשעים נגד האנושות).

     

    ניסיונות אשר נעשים על ידי בתי ספר ללמד ילדים כיצד לחשוב הם סתירה במונחים. ברגע שהנך יוצר תכנית לימודים, מכל סוג שהוא, הנך כופה דרך מחשבה מעוכלת-מראש על מוח רענן, והנך מקטין את יכולתו לתפקד באופן עצמאי. בתי הספר להם מדינתנו זקוקה היום חייבים להיות מוסדות אשר נוטשים כל ניסיון להגביל את הרדיפה החופשית אחרי הידע שכל ילד, וכל מבוגר, נרתמים אליה באופן טבעי, ללא כל דרבון ו/או תמריץ חיצוני.

     

    בתי-הספר להם מדינתנו זקוקה נואשות, כדי להבטיח חברה בת-קיימא של אזרחים יצירתייםבעלי יוזמהוחופשיים, הם בתי-ספר המנוהלים באופן דמוקרטי, ואשר מאפשרים לתלמידים חופש לעסוק בכל דבר שמעניין אותם. דגמים אחדים של בתי ספר כאלה קיימים בעולם כיום, והם מבשרים עולם חדש של חינוך.

     

     

      24/12/11 12:02:

    מצטרף לכל מילה שלך. זו באמת הבעיה הקשה ביותר. ברשותך, במספרים זה נשמע יותר מבהיל מאשר באחוזים: מדי שנה ושנה מצטרפים לחברת אזרחי מדינת ישראל (ול"מעגל העבודה") כ 75,000 נערים ונערות !!! שחסרים את מסד ההשכלה שהמדינה (החברה) קבעה כבסיס.

    איליץ' היקר,,,חבל לי רק שהוא איוואן :))האיש הקדים את זמנו,וכעת נובטים זירעי רעיותיו אט אט,,,
      23/12/11 00:59:
    מהי דמות הבוגר הרצוי. זו השאלה שיש להשיב עליה בטרם מגבשים מדיניות הגיוני ביותר.
      22/12/11 15:03:

    כמו מה למשל? פתח טוב לדיון.

    צטט: נווד אפור 2011-12-22 12:57:35

    אני גם מכיר לא מעט אנשים שקיבלו תואר ראשון בלי תעודת בגרות.

     

    אבל נניח לרגע שלעשות משהו עבור שימוש חד פעמי זה דבר טוב.

    ברוב המוחלט של מה שנאלצתי להקשיב לו במערכת החינוך הממלכתית לא השתמשתי מעולם.

    מצד שני יש כל כך הרבה דברים שאני מצטער שלא לימדו בביה"ס.

     

     

    צטט: שושי פולטין 2011-12-22 10:24:28

    צטט: נווד אפור 2011-12-22 00:28:49

    תעודת הבגרות שלי מתה ברגע שקיבלתי תואר ראשון.

     

     

    שאלה?

     

    מה שווה מה שלמדנו במערכת החינוך הממלכתית?

     

    חוץ מקריאה כתיבה וחשבון במה מתוך הידע הזה אנחנו משתמשים מדי יום (נסו להזכר במשהו שלמדתם)?

     

    לי יש מספר

     

    לנווד,

    אתה קיבלת תואר ראשון ולכן היה לתעודה שימוש כלשהו - כרטיס כניסה לאוניברסיטה.

    אולם מה על אלה שלא "זכו" ?

    האם מישהו בחן מה הצרכים שלהם? איך ולמה ניתן להכשיר אותם?

    לגבי מה נתנת לנו מערכת החינוך - לא הכל מדיד...

    חג שמח!

    Menorah

     

     

      22/12/11 11:23:

    צטט: ציפי.ק NLP 2011-12-22 11:09:14

    שושי את מעלה כאן שאלות אמיתיות וכואבות. המערכת לא השכילה להבין גם שהתוכניות ושיטות הלימוד ישנות ואינן מדביקות את הפערים והשינויים המהירים המתחוללים בעולם ובדור הצעיר במיוחד, שרץ עם השינויים ומדביק פערים ומידע שלעולם לא יקבל בביה"ס- דרך האינטרנט!  שהינו יותר ויותר הכלי שבו מתחברים כולם לידע רחב, כלים וכישורים שאי אפשר ללמד בשיטות ובתוכניות הקיימות של בתי"ס על-יסודיים וגם האוניברסיטאות!!
    לרוב הצעירים אין רצון בתואר האקדמי הרגיל, שאינו מהותי כבר.. אם כך תעודת הבגרות אינה אלא ~
    עלה נידף~ שבמוסדות מתעקשים להחזיק בה! גם דינו של הפסיכומטרי המבוקש והנדרש לא מספיק... יש לעשות שינוי מהותי בתכנים ובכישורי החיים והלמידה ולשתף בהכנת תוכניות אלו את הדור הצעיר שיודע הרבה מאוד ויכול ללמד אותנו דבר או שניים..

     

    אני לא בטוחה לגבי הידע של הדור הצעיר, הוא מנווט את עצמו באינטרנט לאו דווקא לרכישת ידע.

    אני חושבת רק שמערכת החינוך צריכה להיות מגוונת מבחינת האפשרויות שהיא נותנת לתלמידים.

      22/12/11 11:21:

    צטט: צדקי 2011-12-22 10:41:39

    אני סיימתי את התיכון בלי תעודת בגרות ולמרות זאת כעת אני מסיים תואר שני. אני למדתי את הלקח על בשרי, את ילדי כבר לא אפקיר בידי מערכת החינוך הממלכתית, אחפש עבורם פיתרון יצירתי ומתאים.

     

    לצדקי,

    אני קוראת למערכת החינוך הממלכתי להוסיף כיוונים, כדי לתת מענה לאנשים כמוך. אני לא רוצה לברוח לפרטי, אני רוצה שהממלכתי/הציבורי ישתנה.

    חג שמח!

    Menorah

      22/12/11 11:09:

    שושי את מעלה כאן שאלות אמיתיות וכואבות. המערכת לא השכילה להבין גם שהתוכניות ושיטות הלימוד ישנות ואינן מדביקות את הפערים והשינויים המהירים המתחוללים בעולם ובדור הצעיר במיוחד, שרץ עם השינויים ומדביק פערים ומידע שלעולם לא יקבל בביה"ס- דרך האינטרנט!  שהינו יותר ויותר הכלי שבו מתחברים כולם לידע רחב, כלים וכישורים שאי אפשר ללמד בשיטות ובתוכניות הקיימות של בתי"ס על-יסודיים וגם האוניברסיטאות!!
    לרוב הצעירים אין רצון בתואר האקדמי הרגיל, שאינו מהותי כבר.. אם כך תעודת הבגרות אינה אלא ~
    עלה נידף~ שבמוסדות מתעקשים להחזיק בה! גם דינו של הפסיכומטרי המבוקש והנדרש לא מספיק... יש לעשות שינוי מהותי בתכנים ובכישורי החיים והלמידה ולשתף בהכנת תוכניות אלו את הדור הצעיר שיודע הרבה מאוד ויכול ללמד אותנו דבר או שניים..

      22/12/11 10:41:
    אני סיימתי את התיכון בלי תעודת בגרות ולמרות זאת כעת אני מסיים תואר שני. אני למדתי את הלקח על בשרי, את ילדי כבר לא אפקיר בידי מערכת החינוך הממלכתית, אחפש עבורם פיתרון יצירתי ומתאים.
      22/12/11 10:26:

    צטט: דוקטורלאה 2011-12-22 09:57:51

    בוגרי בית הספר התיכון שאינם מצליחים להשיג תעודה הולמת להמשך לימודיהם, היא בעייה סוציאלית-חינוכית. היא צריכה להידון בתחומים אלה. חשיבותם של בחינות בגרות להמשך הלימודים האקדמאיים היא בעייה חינוכית פרופר. אני הגבתי על כך.

     

    לדוקטור לאה,

    אנחנו מסכימות, כמדומני אין בינינו חילוקי דעות.

    תודה על תגובתך וחג אורים שמח!

      22/12/11 10:25:

    צטט: בת יוסף 2011-12-22 09:11:32

    מעניין מאד. תודה וחג שמח.

     

    תודה וחג שמח!

    Menorah

      22/12/11 10:24:

    צטט: בני פ. 2011-12-22 08:01:58

    מסכים ותומך תודה על הפוסט

     

    תודה וחג שמח!

    Menorah

      22/12/11 10:24:

    צטט: נווד אפור 2011-12-22 00:28:49

    תעודת הבגרות שלי מתה ברגע שקיבלתי תואר ראשון.

     

     

    שאלה?

     

    מה שווה מה שלמדנו במערכת החינוך הממלכתית?

     

    חוץ מקריאה כתיבה וחשבון במה מתוך הידע הזה אנחנו משתמשים מדי יום (נסו להזכר במשהו שלמדתם)?

     

    לי יש מספר

     

    לנווד,

    אתה קיבלת תואר ראשון ולכן היה לתעודה שימוש כלשהו - כרטיס כניסה לאוניברסיטה.

    אולם מה על אלה שלא "זכו" ?

    האם מישהו בחן מה הצרכים שלהם? איך ולמה ניתן להכשיר אותם?

    לגבי מה נתנת לנו מערכת החינוך - לא הכל מדיד...

    חג שמח!

    Menorah

      22/12/11 10:22:

    צטט: levana feldman 2011-12-21 22:13:34

    שושי,

    היו מספר ניסיונות לשנות את תעודת הבגרות. לפתוח אותה לנושאים מגוונים, להפוך חלק מהמקצועות לעבודות, או מטלות חברתיות.

    כנראה שאין דרך אחרת לבדוק רמה או הישגים של תלמידים...

    חג אורים שמח ומתוק !

     

    לבנה,

    אני חושבת לא רק על תעודת בגרות, אלא על חלופות ראויות לתעודה זו.

    לכל אלה אשר לא יכולים/לא מעוניינים/ וכו' בהשכלה גבוהה ובכל זאת מערכת החינוך אמורה להכשיר אותם לחיים מכובדים בחברה.

    חג אורים שמח!

    Menorah

      22/12/11 10:20:

    צטט: נעמה ארז 2011-12-21 20:54:03

    אבל שושי, לי נדמה בכלל שלא רוצים שיותר מ50% מהתלמידים יקבלו תעודת בגרות מלאה. וכן הלאה. יש מס שפתיים ותו לא.

     

    נעמה,

    את מעלה כאן האשמות חמורות ובהחלט מדאיגות.

    חג שמח!

    Menorah

      22/12/11 09:57:
    בוגרי בית הספר התיכון שאינם מצליחים להשיג תעודה הולמת להמשך לימודיהם, היא בעייה סוציאלית-חינוכית. היא צריכה להידון בתחומים אלה. חשיבותם של בחינות בגרות להמשך הלימודים האקדמאיים היא בעייה חינוכית פרופר. אני הגבתי על כך.
      22/12/11 09:11:
    מעניין מאד. תודה וחג שמח.
      22/12/11 08:01:
    מסכים ותומך תודה על הפוסט
      21/12/11 22:13:

    שושי,

    היו מספר ניסיונות לשנות את תעודת הבגרות. לפתוח אותה לנושאים מגוונים, להפוך חלק מהמקצועות לעבודות, או מטלות חברתיות.

    כנראה שאין דרך אחרת לבדוק רמה או הישגים של תלמידים...

    חג אורים שמח ומתוק !

      21/12/11 20:54:
    אבל שושי, לי נדמה בכלל שלא רוצים שיותר מ50% מהתלמידים יקבלו תעודת בגרות מלאה. וכן הלאה. יש מס שפתיים ותו לא.
      21/12/11 20:32:

    צטט: shabat shalom 2011-12-21 18:42:45

    אם תעודת בגרות אינה חיבת להיות משאת נפש כולם ולכן אינה מודדת נכון אז על אחת כמה וכמה מספר לומדי מוסדות אקדמאים מתוכם אינו חעיד על כלום - אם הבנתי את טענתך נכון. אני חושב שצריך להבדיל בין מטרות חינוכיות ערכיות לבין המטרות הלימודיות שהוצבו.

     

    אני לא נגד בחינות הבגרות, אני טוענת כאן ששני שליש (!) מהבוגרים היום מסיימים את בית הספר ללא תעודת בגרות בכלל או ללא תעודת בגרות משמעותית (כזו שמאפשרת לימודים אקדמאיים) ואף אחד לא חושב לתת להם מענה. עושים את כל המאמצים שאחוז או שניים מהם כן יזכו לתעודת בגרות , אבל לא חושבים עבורם על אלטרנטיבה ראויה.

      21/12/11 20:29:

    צטט: ורד אוריאל 2011-12-21 17:57:02

    את צודקת. אין לי מה להוסיף למה שכבר כתבת. שיהיה לך וליקיריך חג חנוכה מלא באור ושמחה.

     

    תודה ורד,

    חג אורים שמח לך ולמשפחת היקרה

    Menorah

      21/12/11 20:08:

    צטט: דוקטורלאה 2011-12-21 16:44:33

    תעודת הבגרות והמבחן הפסיכומטרי הם שני פרמטרים נטולי ערך.לפי דיונים במשרד החינוך מתכוננים להכניס שינויים מהותיים בשניהם. לדעתי, המכללות צריכות לקבל בעלי תעודת סיום של בית ספר על-יסודי. אוניברסיטאות המחקר צריכות לקבל לתואר ראשון , תלמידים שעמדו בבחינות אלה באוניברסיטה: שפה זרה (אנגלית), יכולת-ביטוי בכתב ובעל-פה בעברית, בחינה במקצוע ראשי של הלימודים - מתמטיקה לדוגמא. כמו כן עליהם להציג תעודת סיום של בית ספר על-יסודי. התואר השני והשלישי ישענו על הישגים באוניברסיטה.

     

    כדי לגבש בדיוק איזו תעודה צריכה להיות, צריך להיות דיון בנושא. להגיע לקונצנזוס.

    העניין הוא כאמור לא דמותה של תעודת הבגרות, אלא דמותם של הבוגרים שלא מגיעים אליה מסיבות שונות.

    גם על המקרים הללו צריך להיות דיון

    Menorah

    חנוכה שמח!

      21/12/11 20:06:

    צטט: Yaeli_Marom 2011-12-21 15:04:08

    לדעתי הגיע הזמן שנבין שלא כולם חייבים ללכת באותו מסלול שחוק של בגרות אוניברסיטה וכדומה. מותר גם ללכת למכללה, מותר גם לא ללמוד. אבל העיקר הוא שכן צריך לחשוב לאן אני הולך ומה מסלול חיי. לאוניברסיטיה, ע"פ ראית עולמי, צריכים להגיע אנשים אשר מעונינים לעסוק במחקר ,אבל משום מה מגיעים אנשים שאח"כ אין להם מה לעשות עם תואר באנגלית או בספרות או מדעי המדינה. כי הם לא חשבו על זה קודם שהם לא ממש רוצים להיות מורים, למשל. או שאין פרנסה בתחום מסוים! הרבה אנשים כיום מבינים שאוניברסיטה צריכה להיות כלי להמשך הדרך ולא וי ותקן איכות ולכן היא לא מתאימה לכל אחד. לימודים הם פתח להמון אפשרויות. אבל הם לא חובה ולא תו תקן לאיכות. חשוב יותר שנתאמץ להיות עם מחונך, מנומס ואדיב ואח"כ נידאג לתארים ולכל הדברים שלא מתאימים לאחוז גדול מהאוכלוסיה.

     

    זה בסדר לעשות תעודת בגרות, רק העובדה היא ששני שליש לא מגיעים אליה ואין להם פתרון אמיתי במערכת החינוך.

      21/12/11 18:42:
    אם תעודת בגרות אינה חיבת להיות משאת נפש כולם ולכן אינה מודדת נכון אז על אחת כמה וכמה מספר לומדי מוסדות אקדמאים מתוכם אינו חעיד על כלום - אם הבנתי את טענתך נכון. אני חושב שצריך להבדיל בין מטרות חינוכיות ערכיות לבין המטרות הלימודיות שהוצבו.
      21/12/11 17:57:
    את צודקת. אין לי מה להוסיף למה שכבר כתבת. שיהיה לך וליקיריך חג חנוכה מלא באור ושמחה.
      21/12/11 16:52:

    צטט: כוכבמאיר 2011-12-21 10:43:00

    תעודת הבגרות איבדה את חשיבותה כבר לפני שנים

     

    ועדיין...

     

    ממשיכים להתייחס אליה כאל דבר בעל חשיבות על.

     

    הנוער שלנו יוצא מבתי הספר, מהישיבות, ומכל מקום לימודים אחר כשהוא אינו מוכן ואינו מוכשר לעמוד מול החיים ולהתמודד על מה שחשוב באמת.

     

    הנוער שלנו חסר אמון במבוגרים משום שנוכח לדעת שהמבוגרים הכזיבו אותו ובמשך שנים הלעיטו אותו בחומר לימודי חסר חשיבות ולא למדו אותו לחיות.

     

    הנוער שלנו אינו מאמין שאנחנו, הורים ומורים גם יחד, מסוגלים להראות לו את הדרך הנכונה בחיים משום שאנחנו מקובעים במוסכמות שעבר עליהן הקלח.

     

    לכן הנוער שלנו נמצא בבריחה מתמדת מהמציאות. שותה, מעשן סמים ומחפש את עצמו ולא תמיד מוצא.

     

    כבר מזמן היה צורך להחליף את תכנית הלימודים לתכנית כישורי חיים אמתית ולא לקשקוש שנקרא כישורי חיים בבתי הספר.

     

    ביציאה מעירי, ראשון לציון יש כרזה עצומה של התלהבות על כך שעלינו בעוד 7 אחוז של בעלי מסוגלות לעשות בגרות.

     

    איזה בדיחה עלובה. עלייה של 7 אחוז מכולם מוחלט לכלום קצת יותר גדול אבל עדיין למעלה מ 50% של הנוער אינו זכאי לתעודת בגרות.

     

    המסקנה...

     

    נוער צא לעשות חיים אמתיים, להתפרנס נכון, לעשות כסף בדרך נכונה, ללמוד להתמודד עם החיים כפי שהוריכם ובוודאי מוריכם  לא מסוגלים לחשוב ולהבין ומנסים למנוע מכם להגיע לנקודת מפתח טובה יותר.

     

    אז הנה כמה סיפורי הצלחה שיוכיחו את הנקודה החשובה הזאת:

     

    ג'ון אסראף - נמצא בלתי ראוי לתעודת בגרות בבית הספר. הומלץ להוריו שימצאו לו עבודה במפעל כלשהו כפועל פשוט ושיהיה שמח על זה. היום הוא מיליארדר שמלמד את האנשים בעולם כיצד להצליח בחיים http://www.youtube.com/watch?v=3WkE0y7Y9jE&feature=related

     

    מורי סמית, שותפו של ג'ון אסראף לכתיבת הספר החשוב "התשובה" במוכיח כי נער שהגדירו אותו כבעל קשיי לימוד בגלל פיגור יודע לפתח עסקים ולהיות מילארדר, למרות ועל אף הגישה של משרד החינוך.

     

    פרופ' גלין - רופא בעל שפ ישראלי, שהקים את הפקולטה לרפואה בחיפה, סולק מבית הספר הישראלי בכיתה ז' כילד מופרע שאינו מסוגל ללמוד. הוא בחר בספורט וזכה באולימפידה במדליית זהב בקרב 10 ואז נכנס לאוניברסיטה בארה"ב דרך הספורט וסיים שני תוארי ד"ר לרפואה. 

     

    ואפשר להביא עוד אלפי סיפורים כאלו שמציגים את כישלונה של מערכת החינוך מזה עשרות שנים.

     

    מעוניינים להצליח בחיים באמת?

     

    התקשרו לבית הספר להצלחה בחיים ולמדו כיצד להצליח.

    www.kochavmeir.school@gmail.com

     

    ההצלחה היא אך ורק מה שאת/אתה תביאו לעצמכם בעצמכם.

     

    הקורסים פתוחים לנוער מגיל 16 ועד גיל 100

     

    גד מאיר שמחוני

     

     למרות הקריאה שלי אני לא הולכת לקיצוניות, לא ניתן להשוות את כל בוגרי מערכת החינוך לאותם מקרים קיצוניים שהבאת.

    בכל מקרה תודה על תגובתך המפורטת.

    חג חנוכה שמח!

    Menorah

      21/12/11 16:44:
    תעודת הבגרות והמבחן הפסיכומטרי הם שני פרמטרים נטולי ערך.לפי דיונים במשרד החינוך מתכוננים להכניס שינויים מהותיים בשניהם. לדעתי, המכללות צריכות לקבל בעלי תעודת סיום של בית ספר על-יסודי. אוניברסיטאות המחקר צריכות לקבל לתואר ראשון , תלמידים שעמדו בבחינות אלה באוניברסיטה: שפה זרה (אנגלית), יכולת-ביטוי בכתב ובעל-פה בעברית, בחינה במקצוע ראשי של הלימודים - מתמטיקה לדוגמא. כמו כן עליהם להציג תעודת סיום של בית ספר על-יסודי. התואר השני והשלישי ישענו על הישגים באוניברסיטה.
      21/12/11 16:31:

    צטט: forte nina 2011-12-21 08:15:43

    צודקת. אמנם דו"ח אדווה רק מוכיח מה שאנחנו יודעים כבר הרבה שנים שמעבר ליצירת בית חרושת לציונים אין שום תרומה לתעודה הזאת אלא אפילו נזק לדעתי, בגלל דחיסת החומר האינטנסיבית באופן שטוח ונוסחתי החומר נשכח כלעומת שבא לקרבם של התלמידים. בארה"ב אפילו באונ' היוקרתיות ביותר נדרשים לעמוד בעיקר בבחינות כניסה שבעיני מייצגות את יכולות התלמיד באופן מדויק יותר. קשה מאוד ביקראל להשתחרר משיטות מיושנות ולהיפתח לחדשות. משום מה אצלינו הכל צריך להיות "כמו בישראל" והראיה שהחינוך בישראל לא נמצא באחד המקומות הגבוהים בעולם אולי צריך לשמש קטליזטור לבדוק מחדש נוסחאות ישנות שאינן עובדות.מישהו חושב ככה במסדרונות משרד החינוך, שוש?

     

    הנזק המרכזי הוא ביעד - "זכאות לבגרות", אם מודדים בינוניות למה שתהיה שאיפה ליותר?

    מעבר לזה הנזק המשמעותי הוא ש"כולם" צריכים לעשות בגרות - לא חושבים על אלטרנטיבות ראויות - לכל אותם אלו שמסיבות אלו ואחרות לא מגיעים לאותה "זכאות" או תעודת בגרות "משמעותית".

    חג חנוכה שמח!

    Menorah

      21/12/11 15:16:
    מעניין. תודה.
      21/12/11 15:04:
    לדעתי הגיע הזמן שנבין שלא כולם חייבים ללכת באותו מסלול שחוק של בגרות אוניברסיטה וכדומה. מותר גם ללכת למכללה, מותר גם לא ללמוד. אבל העיקר הוא שכן צריך לחשוב לאן אני הולך ומה מסלול חיי. לאוניברסיטיה, ע"פ ראית עולמי, צריכים להגיע אנשים אשר מעונינים לעסוק במחקר ,אבל משום מה מגיעים אנשים שאח"כ אין להם מה לעשות עם תואר באנגלית או בספרות או מדעי המדינה. כי הם לא חשבו על זה קודם שהם לא ממש רוצים להיות מורים, למשל. או שאין פרנסה בתחום מסוים! הרבה אנשים כיום מבינים שאוניברסיטה צריכה להיות כלי להמשך הדרך ולא וי ותקן איכות ולכן היא לא מתאימה לכל אחד. לימודים הם פתח להמון אפשרויות. אבל הם לא חובה ולא תו תקן לאיכות. חשוב יותר שנתאמץ להיות עם מחונך, מנומס ואדיב ואח"כ נידאג לתארים ולכל הדברים שלא מתאימים לאחוז גדול מהאוכלוסיה.
      21/12/11 10:43:

    תעודת הבגרות איבדה את חשיבותה כבר לפני שנים

     

    ועדיין...

     

    ממשיכים להתייחס אליה כאל דבר בעל חשיבות על.

     

    הנוער שלנו יוצא מבתי הספר, מהישיבות, ומכל מקום לימודים אחר כשהוא אינו מוכן ואינו מוכשר לעמוד מול החיים ולהתמודד על מה שחשוב באמת.

     

    הנוער שלנו חסר אמון במבוגרים משום שנוכח לדעת שהמבוגרים הכזיבו אותו ובמשך שנים הלעיטו אותו בחומר לימודי חסר חשיבות ולא למדו אותו לחיות.

     

    הנוער שלנו אינו מאמין שאנחנו, הורים ומורים גם יחד, מסוגלים להראות לו את הדרך הנכונה בחיים משום שאנחנו מקובעים במוסכמות שעבר עליהן הקלח.

     

    לכן הנוער שלנו נמצא בבריחה מתמדת מהמציאות. שותה, מעשן סמים ומחפש את עצמו ולא תמיד מוצא.

     

    כבר מזמן היה צורך להחליף את תכנית הלימודים לתכנית כישורי חיים אמתית ולא לקשקוש שנקרא כישורי חיים בבתי הספר.

     

    ביציאה מעירי, ראשון לציון יש כרזה עצומה של התלהבות על כך שעלינו בעוד 7 אחוז של בעלי מסוגלות לעשות בגרות.

     

    איזה בדיחה עלובה. עלייה של 7 אחוז מכולם מוחלט לכלום קצת יותר גדול אבל עדיין למעלה מ 50% של הנוער אינו זכאי לתעודת בגרות.

     

    המסקנה...

     

    נוער צא לעשות חיים אמתיים, להתפרנס נכון, לעשות כסף בדרך נכונה, ללמוד להתמודד עם החיים כפי שהוריכם ובוודאי מוריכם  לא מסוגלים לחשוב ולהבין ומנסים למנוע מכם להגיע לנקודת מפתח טובה יותר.

     

    אז הנה כמה סיפורי הצלחה שיוכיחו את הנקודה החשובה הזאת:

     

    ג'ון אסראף - נמצא בלתי ראוי לתעודת בגרות בבית הספר. הומלץ להוריו שימצאו לו עבודה במפעל כלשהו כפועל פשוט ושיהיה שמח על זה. היום הוא מיליארדר שמלמד את האנשים בעולם כיצד להצליח בחיים http://www.youtube.com/watch?v=3WkE0y7Y9jE&feature=related

     

    מורי סמית, שותפו של ג'ון אסראף לכתיבת הספר החשוב "התשובה" במוכיח כי נער שהגדירו אותו כבעל קשיי לימוד בגלל פיגור יודע לפתח עסקים ולהיות מילארדר, למרות ועל אף הגישה של משרד החינוך.

     

    פרופ' גלין - רופא בעל שפ ישראלי, שהקים את הפקולטה לרפואה בחיפה, סולק מבית הספר הישראלי בכיתה ז' כילד מופרע שאינו מסוגל ללמוד. הוא בחר בספורט וזכה באולימפידה במדליית זהב בקרב 10 ואז נכנס לאוניברסיטה בארה"ב דרך הספורט וסיים שני תוארי ד"ר לרפואה. 

     

    ואפשר להביא עוד אלפי סיפורים כאלו שמציגים את כישלונה של מערכת החינוך מזה עשרות שנים.

     

    מעוניינים להצליח בחיים באמת?

     

    התקשרו לבית הספר להצלחה בחיים ולמדו כיצד להצליח.

    www.kochavmeir.school@gmail.com

     

    ההצלחה היא אך ורק מה שאת/אתה תביאו לעצמכם בעצמכם.

     

    הקורסים פתוחים לנוער מגיל 16 ועד גיל 100

     

    גד מאיר שמחוני

     

      21/12/11 10:24:

    יש מעט מאוד פרוייקטים בארץ שלוקחים את הללו שאין להם סיכוי לתעודת בגרות, עובדים אים באופן יסודי ומגיעים לרמת הצלחה גבוהה יחסית. לדעתי כך ושם צריך לעבוד קשה יותר. חבל שזה לא מתפתח מהכיוון הזה יותר.
    העלית נקודה קשה!
    ג'ודי.

      21/12/11 08:15:

    צודקת. אמנם דו"ח אדווה רק מוכיח מה שאנחנו יודעים כבר הרבה שנים שמעבר ליצירת בית חרושת לציונים אין שום תרומה לתעודה הזאת אלא אפילו נזק לדעתי, בגלל דחיסת החומר האינטנסיבית באופן שטוח ונוסחתי החומר נשכח כלעומת שבא לקרבם של התלמידים. בארה"ב אפילו באונ' היוקרתיות ביותר נדרשים לעמוד בעיקר בבחינות כניסה שבעיני מייצגות את יכולות התלמיד באופן מדויק יותר. קשה מאוד ביקראל להשתחרר משיטות מיושנות ולהיפתח לחדשות. משום מה אצלינו הכל צריך להיות "כמו בישראל" והראיה שהחינוך בישראל לא נמצא באחד המקומות הגבוהים בעולם אולי צריך לשמש קטליזטור לבדוק מחדש נוסחאות ישנות שאינן עובדות.מישהו חושב ככה במסדרונות משרד החינוך, שוש?

      21/12/11 07:07:

    צטט: ד"ר מיקי ארליך 2011-12-21 06:48:39

    צודקת, אין מה להוסיף. חג שמח

     

    ''

      21/12/11 06:48:
    צודקת, אין מה להוסיף. חג שמח
      20/12/11 22:08:

    צטט: קופֿירייטר&ערסדרקטור 2011-12-20 20:47:38

    מעט מהאור דוחה הרבה מהחושך,,,, חג שמח לך ולכל יקיריך :)))

     

    חג חנוכה שמח!

    מעט מהאור דוחה הרבה מהחושך,,,, חג שמח לך ולכל יקיריך :)))

    תעודת הבגרות חסרה או חסרת ערך? בואו נוסיף כיוון!

    49 תגובות   יום שלישי, 20/12/11, 18:50

     דו"ח  אדווה אשר התפרסם השבוע מצביע על כך ש"מערכת החינוך אינה מצליחה בינתיים לפרוץ את מחסום ה-50% של זכאות לתעודת בגרות בקרב גילאי 17",  

    45.3% - הוא אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבוגרי 2001

    ל 37.3% בלבד תעודת הבגרות עומדת בדרישות הסף של המוסדות להשכלה גבוהה.

    רק 26.9% החלו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה במהלך 8 השנים מסיום לימודיהם.

    אם נוסיף לזה נתון ממחקר של האוניברסיטה העברית לפיו  25% מהסטודנטים נושרים מהלימודים ולא משלימים את התואר, נבין שתעודת הבגרות הייתה משמעותית רק לכ20% מתוך כלל בוגרי 2001.

    במקביל לפרסום דו"ח אדווה, התפרסם באתר חופש המידע "דין וחשבון שנתי" של משרד החינוך. בנוסף לחלוקת התקציב ונושאים אחרים, מציג הדו"ח את היעד המרכזי של מערכת החינוך "שיפור ההישגים הלימודיים ומיצוי הפוטנציאל של כלל תלמידי ישראל ..."

     

    דו"ח אדווה מצביע על כישלון, אבל חוטא גם הוא בנקודת המבט שבה הוא בוחן את מימוש ה"פוטנציאל" של בוגרי מערכת החינוך, תוך שהוא בוחן אותם באמצעות מדד  "הזכאות לבגרות" והנגזרת שלה "התחלת לימוד במוסד להשכלה גבוהה" בלבד.

     

    אף אחד לא טרח לבדוק (כמדומני) מה עלה ב 'גורלם' ומהם ה 'צרכים' של אותם שני שליש מגילאי 17 של 2001, אשר לא יכולים להתחיל ללמוד באוניברסיטה, בין אם זה מכיוון שהם לא זכאים לבגרות או משום שתעודת הבגרות שלהם חסרת ערך.

     

    נכון, אני מעלה דרישה הרבה יותר מורכבת מאשר לקחת נתון פשוט כמו "זכאות" (= עובר), אבל בדיקה כזו הייתה יכולה לתת נקודה מוצא  לשאלה איזה כלים הייתה יכולה ה"מערכת" לתת לאותם בוגרים ולא נתנה? מה כישורי החיים בהם כדאי להשקיע כדי שאותם צעירים שלא "זכו", והם הרוב,  יצליחו בחייהם הבוגרים. מובן שנשאלת השאלה מהי "הצלחה"?

     

    השבוע התבקשה בתי , סטודנטית לגיאוגרפיה והוראה באוניברסיטת בר אילן, לנסח מכתב לשר החינוך, העוסק בשאלה "מה דמות הבוגר הרצוי במערכת החינוך?"

    המשימה נשמעה בתחילה יומרנית. יותר מכך, ברור שאם תעלה השאלה לדיון תעלה מיד שאלת המשך - דמות הבוגר הרצוי בעיני מי? השאלה קשה במיוחד בעולם שבו חילוקי הדעות רק הולכים ומעמיקים, (ראו לאן מוביל הדיון על לימודי האזרחות),  אבל היא בהחלט דורשת דיון מעמיק ונוקב.

     

    במצב הנוכחי, קל מאוד לברוח להגדרות פשוטות ולהפנות את כל משאבי המערכת כדי להשיג עלייה של חלקי אחוזים במדד הזכאות לבגרות , אלא  שהקיבעון של מדד זה, כולל בדו"ח של מרכז אדווה, רק מדרדר אותנו אחורה לעולם של בינוניות. הדבר מחייב שינוי כיוון!

     

    כרגע בורחים כולם מהשאלות המהותיות, למרות שאין מנוס מאשר להעלות אותן –

    את השאלה הבלתי מוגדרת, מהו  "הפוטנציאל של כלל תלמידי ישראל" והשאלה הפתוחה - מה דמות הבוגר הרצוי במערכת החינוך?

    מענה לשאלות אלו, או לפחות ניסיון לעשות זאת, יאפשר לנתב את המשאבים ותשומת הלב לכיוונים נוספים במערכת החינוך. כך ינתן מענה גם לאלה אשר כרגע אין להם תעודת בגרות, או כאמור היא חסרת ערך.

     

     

     

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      שושי פולטין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון