כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    על הקצה

    82 תגובות   יום שלישי, 20/12/11, 23:54

    ''

    על הקצה 

     

    התמונה בהמשך (השניה) מרתקת אותי, ועדיין אינני בטוחה למה. היא סימבולית, מזכירה לי המון דברים כמו כמה מקומות בטיולים באפריקה והתחושות שהם משרים בך, את הסרט הידוע הבלתי נשכח "קפה בגדד", שגם הוא זרוק שם במקום נידח וכאילו "בקצה", אפילו את תלמה ולואיז שמזכירות לי מבחינה אחרת "הליכה עד הקצה" (ומעבר לו),,,

     

    ''

    למעלה התמונה המפורסמת מהסרט "תלמה ולואיז"

     

    אז את התמונה המדוברת מצאתי בפוסט של "הטרמילר", היא צולמה בידי יעקב סגל, והזכויות שמורות לו ולו בלבד.

     

    קצה הכפר, מפגש עם דיונות הסהרה (צילום: יעקב סגל) בפוסט על מרוקו של הטרמילר

    ''

    העיניים והלב שלי רואים בתמונה הזו המון דברים, את החיים "על הקצה" מבחינות שונות: קצה כפר במרוקו (שם צולמה) שנושק לחולות הסהרה; קצה החיים העירוניים שנושקים לחיי הפרא, למדבר, לטבע; לשום מקום; קצה מקום אותו ישב האדם ותחילתו של הפראי והטבעי; החיים על הקצה מכל כך הרבה בחינות אחרות נוספות, כל אחד יודע את הגבולות שלו, אתה קצה שלו.

     

    ואני שכלך כך רגילה לחיים האורבניים וקשורה אליהם, אך נפשי יוצאת לחיי הפרא, לטבע, לחיים באזורי כפר....

    יש לי תמונה מאחד הטיולים באפריקה כל כך מזכירה את התמונה הזו של מקום ישוב נידח שגובל למקום פראי, לישימון...מדהים.

     

    זוכרים את הסרט קפה בגדד? לא עושה לכם פלשבק לסרט המופלא הזה?

     

    ''
     

     

    חשבתי על זה שיש אנשים שכדרך חיים, "חיים על הקצה" תרתי משמע, וזה בכלל לא קל, התמונה משום מה גורמת לי לחשוב גם עליהם, איך הם לא תמיד יכולים אחרת.

    בכלל, רובנו הרי טועמים את הטעם של "חיים על הקצה" לעיתים רחוקות ועל קצה המזלג .

     

    באחד הטיולים באפריקה, כשהייתי בכיף התקווה הטובה, כשעמדתי שם בקצה הצוק המפורסם וראיתי מולי את קו הרקיע המתעגל של הכדור שלנו, אתה באמת חש בכל אחד מתאי גופך וחושיך שאתה באמת בקצה, קצה העולם.

     

    '' 

    (לא יודעת המקור, אם מישהו מוצא אודה אם יאמר לי)

     

    מה התחושות והפלשבקים המתעוררים בכם מהתמונה שצילם יעקב סגל ?  איך איך אתם רואים וחווים בה?

     

    חנוכה שמח  ''

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (81)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/12/11 20:50:
      אהבתי :)
        28/12/11 08:52:

      צטט: ד ר ו ר 2011-12-26 03:29:55

      אין קצה. העולם הוא עגלגל..

      איך אומרים? אל תבלבל אנשים עם עובדות.

      העולם עגול, אבל דברים רבים אינם בראש של האנשים, בהרגשה עגולים....אז מה שהם חושבים שהם רואים בעיניהם זו האמת - בדיוק כמו במשל המערה. מכיר? צוחק

        26/12/11 03:29:
      אין קצה. העולם הוא עגלגל..
        25/12/11 20:27:

      צטט: bonbonyetta 2011-12-25 19:34:13

      צטט: ליריתוש 2011-12-24 11:38:32

      ....אני, שכל כך רגילה להמולה העירונית, שאל לבה אני מגיעה תוך מספר דקות הליכה, קשה לי לדמיין איך אנשים חיים שם בתוך השקט הזה ולא נמאס להם....אולי התשובה היא שהם לא מכירים משהו אחר וייתכן שאף לא נקרים בידם ההזדמנות או הצורך להשוות ולבחור בין הדברים. תודה, בונבוש, על המחשבה הזו שהבאת לי וחג אורים שמח!

      --------

      אני חיה בדיוק אבל ממש בדיוק כמוך, ודווקא משום כך כשאני מגיעה לשקט אני לא שבעה ממנו, ולא מבינה איך יש מי שלא אוהבים והוא אפילו מציק להם.

      אני מכירה בהחלט משהו אחר, לא ממש לחיות כך תמיד, אבל בהחלט לזמנים שאינם קצרים, וזה מדהים, אותי ההרגשה הזו משכרת. 

      שוב חשבתי על משהו שקרה לנו באפריקה, אבל תעזבי, בטח נמאס לך....קריצה

       

      לי עוד לא נמאס ואם לא סיפרת - אז מה דעתך? חג אורים שמח, בונבושית!נשיקה

        25/12/11 19:42:

      צטט: ארזעמירן 2011-12-25 12:52:27

      וואי "קפה בגדד" - איזו נוסטלגיה. שלא לדבר על שיר הנושא המהפנט.
      כולם אז דיברו על השחקנית הגרמניה שהביאה למסך מודל יופי מאוד לא שיגרתי. והיא כמובן נעלמה לגמרי מאז. (עד כאן מודלים של יופי שמעזים לחרוג מהקונצנזוס...)

      -----

      חבל באמת שאין עוד מודלים כאלה ואחרים, וכל מה שחורג מהקונצנזוס. מה שכן היא היתה אשה אמיצה מאד, אמיצה בצורה יוצאת דופן, והיא מבחינתה בהחלט זרקה הכל כי נמאס לה, והלכה עד הקצה לעבר אופק שלא בדיוק ידוע, והצליחה. 

      ''

        25/12/11 19:39:

      צטט: ציפי*** 2011-12-24 20:38:26

      צטט: bonbonyetta 2011-12-24 19:16:17

      צטט: ציפי*** 2011-12-21 23:55:08

      פוסט מופלא.קפה בגדד הקפיץ לי את הלב לגבהים כמו התמונה למטה של נתן... והתמונה של יעקב סגל..מזכירה לי את הסיפור של פאולו קואלו..האלכימאי..אם את מכירה.תודה לך!!

      כן, תודה. הדברים באמת מזכירים הרבה תחומים ודברים לאנשים שונים. את מוזמנת לצטט משהו מפאולו שהכי נראה לך מתאים לקו המחשבה כאן, אשמח 

      חנוכה שמח

      ''

      אז בהמשך לאנשים שחיים "על הקצה" יש המון ציטוטים מהספרים של פאולו קואלו אחד מהם: 

      אז תמות בזמן שאתה חי את ייעודך. זה הרבה יותר טוב מלמות כמו מליוני אנשים אחרים, שאפילו לא ידעו שיש להם ייעוד.
      - פאולו קואלו { מתוך הספר "האלכימאי" }

      ---------- 

      בהחלט יש בזה משהו, מלבד העובדה שלא נראה לי שאף אחד במודע רוצה למות....אנשים יותר נלחמים כדי להצליח ביעוד שלהם, כי אינם יכולים שלא לעשות כלום.

       

        25/12/11 19:37:

      צטט: Lola Bar 2011-12-24 19:42:08

      מעניין מאד!

      אני למשל הייתי מפרידה בין אנשים שנולדו וחיים במקום שכוח-אל או מסוכן, כי לא מכירים משהו אחר, לבין אנשים שעוזבים במודע את השיגרה ויוצאים למסע אישי להגשים איזו פנטזייה, לייסר את עצמם בבידוד מוחלט או לאתגר את עצמם בספורט extreme ועוד.

       

      לחיות על הקצה, זה עשוי להיות גם בתחום רומנטי, מימוש אהבה בצל הסכנה.

      ----------  

      תודה.

      גם התגובה שלך מעניינת לא פחות. 

      את הראשונה שתרגמת את הדברים גם לתחום היחסים הבינאישיים, ומערכות יחסים בכלל. כמובן שזה בהחלט גם נכון. מגניב

       

      ובאמת יש להבדיל בין שני סוגים אלה של אנשים. אם כי לא צריך ללכת רחוק כל כך ולייסר עצמך בבידוד מוחלט, אפשר ללכת לקצה, לקצה העולם, לא ממש בידוד מוחלט אלא חיים שקטים הרבה יותר....קצב אחר...

      אהבתי את התגובה שלך.

       

       

       

        25/12/11 19:34:

      צטט: ליריתוש 2011-12-24 11:38:32

      ....אני, שכל כך רגילה להמולה העירונית, שאל לבה אני מגיעה תוך מספר דקות הליכה, קשה לי לדמיין איך אנשים חיים שם בתוך השקט הזה ולא נמאס להם....אולי התשובה היא שהם לא מכירים משהו אחר וייתכן שאף לא נקרים בידם ההזדמנות או הצורך להשוות ולבחור בין הדברים. תודה, בונבוש, על המחשבה הזו שהבאת לי וחג אורים שמח!

      --------

      אני חיה בדיוק אבל ממש בדיוק כמוך, ודווקא משום כך כשאני מגיעה לשקט אני לא שבעה ממנו, ולא מבינה איך יש מי שלא אוהבים והוא אפילו מציק להם.

      אני מכירה בהחלט משהו אחר, לא ממש לחיות כך תמיד, אבל בהחלט לזמנים שאינם קצרים, וזה מדהים, אותי ההרגשה הזו משכרת. 

      שוב חשבתי על משהו שקרה לנו באפריקה, אבל תעזבי, בטח נמאס לך....קריצה

        25/12/11 19:31:

      צטט: ענבל ר נקש 2011-12-23 19:32:57

      קצה זה מושג מעניין. פעם אנשים חשבו שלעולם יש קצה. היום יודעים שאופק - ככל שתנסי להתקרב אליו, כך הוא יתרחק ממך יותר. לכן אני חושבת, שקצה זה המקום, בו נדמה לך שאם תקחי צעד אחד נוסף קדימה - תיפלי לתהום, אבל כשאת לוקחת את הצעד, את מגלה שאין, ומעולם לא הייתה שם תהום. קצה זה המקום בו נדמה לנו שנגמר האין סוף.

      ---------- 

      תודה, אוהבת את התגובות שלך !  אוהבת !

      '' 

      באמת, הן אף פעם לא סתם, תמיד הן מחדדות לי הבנה במשהו, או לומדת מהן משהו.

       

      בגדול אני די מסכימה אתך.

      קצה זה המון דברים,  ואכן רוב הדברים במשמעותם כמו שכתבת.

      אלא שתמיד יש עוד.

      קצה גבול היכולת, הסבלנות - ואדם מתפוצץ, קצה גבול הסבל ואדם נופל מתמוטט, קצה גבול ....הרבה דברים... 

        25/12/11 19:24:

      צטט: אסנת גזית 2011-12-22 23:31:57

      בדיוק השבוע ראיתי בפעם האלף "תלמה ולואיז", ושוב התרגשתי מאוד! הסרט וגם תמונה זו - יש בה אומץ, חיים (למרות היותה התאבדותית תכל'ס), ממריצה את הדם! תודה על פוסט יפה וחג שמח!

      -------

      גם אני חשה וחושבת כמוך, למרות הסוף הקשה. 

      חנוכה שמח חברה, שמחתי לראותך משאירה עקבותייך.

      ''

        25/12/11 19:21:

      צטט: fox angel 2011-12-22 23:07:10

      התמונות נהדרות. ההרגשה להיות על הקצה היא טובה כשאת סומכת שיהיה בסדר. לחיות חיים שלמים ככה , מבחירה, זה כבר עניין של אופי....וזה גבר סיפור אחר :-)

      יש בזה משהו. אבל מצד שני אפשר לומר שאת עם אמונה שיהיה בסדר. ולפעמים כשאת באמונה כזו הדברים באמת מתגלגלים בסדר..... קריצה

        25/12/11 19:20:

      צטט: shabat shalom 2011-12-22 15:23:02

      כפרים כאלה החיים בקצה האנושות גיליתי מספר פעמים בעיקר בטיולי חול אבל גם כאן (מספיק לראות את כפרי הבדוים שבתוך הקו הירוק אבל מצוים עשרות שנים מאחוריו...). זה כמו אלה שדוחפים אותם לסוף התור והם לא מצליחים אף פעם להיכנס לאוטובוס...

      --------

      וואלה, איך הצלחת לראות זאת בצורה כזו אינני יודעת. דיברתי על מישור אחר לגמרי, אבל כל אחד הרי רואה את הדברים בעיניים שלו, וזה בסדר גמור.

      לא חושבת עם זאת שבכפרים הבדואים אפשר לראות קצה כמו שדיברתי עליו, מה שכן אפשר בטח לראות ניגודים ענקיים בין הישובים שלהם והישובים הסמוכים מהרבה בחינות, ועל זה בודאי דיברת.

       

        25/12/11 19:17:

      צטט: טלוני 2011-12-22 12:32:37

      זה ממש סוף העולם שמאלה... לא עושה לי את זה. אוהבת מרחבים וטבע ולא את העיר, אולם מקומות שכוחי אל מערערים לי את הביטחון. אני אוהבת לחיות בוודאות ולא על הקצה.
      ----------

      מבינה אותך, גם אני .

      משום כך משום שגם אני זקוקה בחלק מהחיים שלי, באיזה מקום גם לבטחון הקיומי ובכלל, לכן עדיין קשורה בשורשים לחיים להם אני רגילה, לבית, לעיר, ולא מסוגלת לשבור את כל הכללים לגמרי ולעזוב למקום בו אין לי אחיזה.

      כולנו כך באיזה מקום, בסוף חוזרים הביתה.לשון בחוץ


       

        25/12/11 19:14:

      צטט: luis56 2011-12-22 10:55:20

      לחיות על הקצה... נשמע לי מוכר מאוד...

      מרשה לך להוסיף כמה אפיזודות  וסיפורים קטנים אם בא לך. חיוך

        25/12/11 12:52:
      וואי "קפה בגדד" - איזו נוסטלגיה. שלא לדבר על שיר הנושא המהפנט.
      כולם אז דיברו על השחקנית הגרמניה שהביאה למסך מודל יופי מאוד לא שיגרתי. והיא כמובן נעלמה לגמרי מאז. (עד כאן מודלים של יופי שמעזים לחרוג מהקונצנזוס...)
        24/12/11 21:29:

      צטט: judi.m 2011-12-22 08:37:29

      אני רואה הפוך ממך:
      קצה כפר במרוקו (שם צולמה) שנושק לחולות הסהרה; מבחינתי, חולות הסהרה נושקים לקצה הכפר.

      קצה החיים העירוניים שנושקים לחיי הפרא, למדבר, לטבע; לשום מקום;  מבחינתי, חיי הפרא, המדבר, הטבע הם שנושקים לחיים העירוניים.   קצה מקום אותו ישב האדם ותחילתו של הפראי והטבעי על קצה אותו מקום פראי ישב האדם.

      ----

      צודקת, אהבתי

      ''

       

        24/12/11 21:24:

      צטט: רומפיפיה 2011-12-22 07:11:42

      מעולה!!!

      קפה בגדד הזכור לטוב,

      תלמה ולואיז, אפריקה, מדבר קלהרי

      די נמשכת לחיים על הקצה..

      והכל כמובן בדרכי שלי הצנועה....

      המשך חג אורים שמח ומאושר

      -----

      ומה דרכך שלך הצנועה יקרה?

      אני נמשכת לדברים אלה בכל הכח ופעם אחת בחיים אזרתי אומץ לנסוע אחרי חלומי לאפריקה, ומאז אני שבויה לנצח....כשאוכל לנסוע שוב לחו"ל, הנפש תמיד יוצאת לשם...והקצה היה אז, כיום הוא כבר לא קצה.

      אז עבורי, איך שהייתי אז, בחיים שלי אז זה היה לנסוע לקצה...אחרי שהייתי זה כבר פחות, אך עדיין הנפש מתגעגעת לשם. 

       

      "געגועים עוגנים לחוף שקט,

      ואין להם מרגוע,

      גם לו היה בי לב אחר,

      הייתי אז בוכה"

       

      של סמדר שיר?

      ''

       

       

        24/12/11 20:38:

      צטט: bonbonyetta 2011-12-24 19:16:17

      צטט: ציפי*** 2011-12-21 23:55:08

      פוסט מופלא.קפה בגדד הקפיץ לי את הלב לגבהים כמו התמונה למטה של נתן... והתמונה של יעקב סגל..מזכירה לי את הסיפור של פאולו קואלו..האלכימאי..אם את מכירה.תודה לך!!

      כן, תודה. הדברים באמת מזכירים הרבה תחומים ודברים לאנשים שונים. את מוזמנת לצטט משהו מפאולו שהכי נראה לך מתאים לקו המחשבה כאן, אשמח 

      חנוכה שמח

      ''

      אז בהמשך לאנשים שחיים "על הקצה" יש המון ציטוטים מהספרים של פאולו קואלו אחד מהם: 

      אז תמות בזמן שאתה חי את ייעודך. זה הרבה יותר טוב מלמות כמו מליוני אנשים אחרים, שאפילו לא ידעו שיש להם ייעוד.
      - פאולו קואלו { מתוך הספר "האלכימאי" }
        24/12/11 19:42:

      מעניין מאד!

      אני למשל הייתי מפרידה בין אנשים שנולדו וחיים במקום שכוח-אל או מסוכן, כי לא מכירים משהו אחר, לבין אנשים שעוזבים במודע את השיגרה ויוצאים למסע אישי להגשים איזו פנטזייה, לייסר את עצמם בבידוד מוחלט או לאתגר את עצמם בספורט extreme ועוד.

       

      לחיות על הקצה, זה עשוי להיות גם בתחום רומנטי, מימוש אהבה בצל הסכנה.

       

       

       

        24/12/11 19:25:

      צטט: שרה קונפורטי 2011-12-22 02:03:04

      יופי של פוסט
      ישנם אנשים שצריכים להרגיש את ההרגשה של לחיות על הקצה, להרגיש את האדרנלין,
      את ההתרגשות, את החיים
      אני חושבת שיש את זה בכולנו
      אלא שיש כאלו שמעיזים יותר
      ויש גם כאלה שאינם מעיזים...
      אני צריכה תמיד להרגיש את האדרנלין גם כן
      אך מוצאת את הדרכים לעשות זאת ....
      תודה על השיתוף ועל הצילומים המקסימים.
      כמה שאת מרגישה דברים................
      לא יאומן
      חג מואר וקסום לך יקרה
      שרה קונפורטי

      -----

      פוסט מלא הבנה לשורש העניין. אכן כל אחד צריך למצוא אם יש לו צורך בהרגשת ה"קצה" הזה את האדרנלין שלו.

      את בודאי מקבלת זאת מיצירת הדברים המדהימים שלך. אני מבינה כי היה שלב בחיים שלי שגם אני עסקתי באמנות, יצרתי, ואחד הדברים המדהימים ביותר היה לראות איך המורה שלי לאמנות הגיב ליצירה שלי. תקופה זו עברה, אך תקופות באות והולכות, וכשיש בך את זה אז יש בך.

      את הרגשת הקצה אני מקבלת הרבה פעמים מדברים כמו שציינתי. התמונה הזו של השום מקום נושק למדבר הורסת בעיני, אם הייתי מגיעה למקום כזה בטח הייתי יושבת שם על המקום שעתיים לפחות ובוהה בדברים בנוף כמו בסוג של מידטיציה.

      כבר קרה לי מקרה כזה באנגליה. הגעתי דווקא במקום מתורבת לגן שבנוי בצורה מיוחדת כל כך. עד היום אני זוכרת זאת, גן מינמליסטי שמוביל אותך עד האופק, בלתי נתפס.

      הייתי המומה, לא ראיתי דבר כזה בחיים שלי. פשוט ישבתי על הדשא והסתכלתי. כחזרתי לעצמי קצת עברו שעתיים.

      ''

       

        24/12/11 19:19:

      צטט: *מרוית באהבה.* 2011-12-21 23:58:55

      יופי של פוסט.
      חג חנוכה שמח.

      מלא באושר ושמחה, 

      מלא בהמון חדווה ואהבה,

      בסופגניות מתוקות וטעימות, 

      מלווה בניסים וניפלאות.

      מסביבנו סביבונים ומשחקים מהנים,

      והמון אורחים ורגעים נפלאים.
      שיהיה חג מלא אור, ולא רק של נרות חנוכה.

      מי יתן והנרות יאירו את חיי כולנו באורה ושמחה.

       ''

       

      תודה רבה רוית חנוכה שמח אושר בריאות ואהבה    מגניב

       

       

        24/12/11 19:16:

      צטט: ציפי*** 2011-12-21 23:55:08

      פוסט מופלא.קפה בגדד הקפיץ לי את הלב לגבהים כמו התמונה למטה של נתן... והתמונה של יעקב סגל..מזכירה לי את הסיפור של פאולו קואלו..האלכימאי..אם את מכירה.תודה לך!!

      כן, תודה. הדברים באמת מזכירים הרבה תחומים ודברים לאנשים שונים. את מוזמנת לצטט משהו מפאולו שהכי נראה לך מתאים לקו המחשבה כאן, אשמח 

      חנוכה שמח

      ''

        24/12/11 19:12:

      צטט: נתןפאר 2011-12-21 23:09:30

      ''

      זה הרגע שהייתי רוצה להיות בו: ברייאת היקום! לא בקצה...במקום שבו הכל התחיל..

      מבינה.

      אני רואה זאת גם בצורה נוספת, הקצה, פעמים רבות, קצה העולם הוא מקום שבו הכל מתחיל...

      הקצה הוא מקום שבו אתה מסוגל לראות להבין לחוש מה שאינך יכול במקומך הרגיל, שם אתה שבוי בתבניות חיים וחשיבה קיימות, ואילו בקצה לפעמים דברים נראים אחרת...

      חשבת על זה?

      ''

       

        24/12/11 19:08:

      צטט: זהר צפוני 2011-12-21 20:23:01

      הביטוי על הקצה הוא ביטוי שלילי בחיים. ותלמה ולאיז ממחישות זאת בין חייהן לכמעט מותן. אז אנחנו נחיה בין הקצוות ונאחל לכולנו חג שמח מלא אור ושמחה.

      הכוונה כמובן לא הייתה רק לשלילי, לחיות על הקצה בעיני מסמל גם דברים אחרים של לחיות ולעשות דברים שדורשים אומץ גדול, דברים שלא כל אדם מסוגל לחיות כך . בתלמה ולואיז אני רואה לא רק שלילי כדברייך אלא המון אומץ . נכון שבשל אומץ זה ואי מוכנות לראות דברים כמו החברה סביבן הן שילמו בחייהן, אך בדיעבד אנו מהצד רואים ויודעים שהיה משהו צודק ונוגע ללב במאבקן, החברה אז לא הותירה להן אחרת.

      ישנם אנשים שחבל שלא נולדו בתקופה אחרת, תלמה ולואיז זו דוגמא אחת מהן. אני מאמינה שאם הן היו חיות בתקופה שונה הן עוד היו מסוגלות להוביל מאבק חברתי שחבל"ז....

      תארי לעצמך אותן היום בראש המאבק נגד הדרת נשים....הא?

       

      ''

       

       

        24/12/11 19:00:

      צטט: נ.י.ל.י 2011-12-21 20:12:36

      מעניינת משיכתך למדבר
      איני מתחברת לנוף צהוב-אוהבת ירוק ומיםחיוך

      אינני מתחברת דווקא למדבר, אני מתחברת למקום שיש בו "קצה", לטבע האבסולוטי, לשומם מאדם, וגם למקומות שכוחי אל כמו לזה בתמונה. מקומות כאלה מושכים אותי מאד, אין לי שמץ מדוע. אולי יש קשר לארכיטקטורה ישנה, בתים ישנים עזובים שאני מאד אוהבת אולי אלה דברים שונים. נראה לי שונים.

      החיבור הזה של מקום שכוח אל שבקושי מיושב שמתחבר עם האין הכלום משגע בעיני.

      חנוכה שמח 

        24/12/11 14:17:
      על הקצה מוסיף הרבה ריגוש. לי זה מזכיר את ספרו של המינגוי"על חוד התער"
        24/12/11 11:38:
      ....אני, שכל כך רגילה להמולה העירונית, שאל לבה אני מגיעה תוך מספר דקות הליכה, קשה לי לדמיין איך אנשים חיים שם בתוך השקט הזה ולא נמאס להם....אולי התשובה היא שהם לא מכירים משהו אחר וייתכן שאף לא נקרים בידם ההזדמנות או הצורך להשוות ולבחור בין הדברים. תודה, בונבוש, על המחשבה הזו שהבאת לי וחג אורים שמח!
        23/12/11 19:32:
      קצה זה מושג מעניין. פעם אנשים חשבו שלעולם יש קצה. היום יודעים שאופק - ככל שתנסי להתקרב אליו, כך הוא יתרחק ממך יותר. לכן אני חושבת, שקצה זה המקום, בו נדמה לך שאם תקחי צעד אחד נוסף קדימה - תיפלי לתהום, אבל כשאת לוקחת את הצעד, את מגלה שאין, ומעולם לא הייתה שם תהום. קצה זה המקום בו נדמה לנו שנגמר האין סוף.
        23/12/11 19:15:

      צטט: גליתוש. 2011-12-21 20:10:08

      כתבת נהדר את תחושותיך חיים על הקצה. ייתכן והתושבים שם לא מרגישים כך, הרי הם לא מכירים משהו אחר, מבחינתם זה מרכז העולם, שלהם כמובן. חג שממייח בונבונייטה.

      תודה גליתוש. אני עדיין בתחושה שלא מצליחה להעביר ולו אלפית מעוצמת מה שאני מרגשה במקומות כאלה, על הקצה. והייתי במקומות כאלה ולא שבעתי מהם למרות שאז ועדיין כעת אינני יודעת למה הם מהלכים עלי קסם כזה.

      התושבים אכן אינם חשים כך מהסיבה שאמרת. נוכחתי לדעת שגם מאנשים אלה אני, אנו בכלל יכולים ללמוד משהו והם אולי לא משכילים במובן שאנו רגילים אליו אבל יש בהם לפעמים הבנה עמוקה וראייה בדברים שהדהימו אותי. 

      ''

      נוף אופייני בקמרון

        23/12/11 19:12:
      חג חנוכה שמח לך.
        23/12/11 19:02:

      צטט: טונקס 2011-12-21 20:03:22

      אולי הניגוד ניכר במיוחד בעמודי החשמל על רקע הדיונות

      הניגוד אכן ניכר גם בזה, וגם בעוד הרבה דברים אחרים. כל כך אוהבת את התמונה הזו. מזכירה לי את התחושה המדהימה של ביקורים בחלק מאפריקה. לא כל מקום נותן לך תחושה כזו. כאן המקום אמנם של ישוב אך רואים עליו שהוא מתנהל בקצב בהחלט אחר משלנו. חיוך

        23/12/11 19:00:

      צטט: כיתת יציבה 2011-12-21 20:01:06

      על הקצה בפסטיבל השקט

      ספר קצת כדי שנדע למה אתה מתכוון. מה זה פסטיבל השקט? מגניב

      מרגש יש שם המון אומץ או חוסר מחשבה ,,,אולם מעניין .

      ''

        23/12/11 10:38:

      צטט: bonbonyetta 2011-12-23 09:47:21

      צטט: MeirShay 2011-12-21 14:35:54

      תמונה מדהימה... כאחד שטייל קצת וצילם הרבה, הצהוב שלה מסמן את הקצה הרבה יותר.

      אז אם תביא לנו כאן תמונות מהמקומות שהיית בהם, שבהם הרגשת שיש "קצה" מבחינה זו או אחרת, אשמח. אם תלווה זאת בכמה מילים איפה זה ומה הרגשת, אשמח עוד יותר.

      שולחת לך מסר אישי 

       

       

      אשתדל מאוד!

      בקרוב...

        23/12/11 10:32:

      צטט: נירניר001 2011-12-21 20:00:28

      חיוךהתמונה של כיף התקווה הטובה
      כמו הבריאה.

      תאר לך איך מרגישים כשעומדים שם....מרגישים את הרוח המכה בך ורסיסי המים מהגלים, והאופק שמתעגל לך?   חיוך

        23/12/11 09:55:

      צטט: רק s 2011-12-21 19:54:12

      יש הרבה אנשים שלא יכולים שלא לחיות על הקצה , האדרלנין מתסיס אותם מעורר אותם ,, פעם הייתי כזו ,,

      כן, משתנים בחיים, לפעמים בצורה שלא תיארת לעצמך. אכן יש אנשים שלא יכולים אחרת, יש אנשים שרק קצת, לפעמים, ויש אנשים שבכלל לא מסוגלים אף פעם. 

      ''

        23/12/11 09:51:

      צטט: א ח א ב 2011-12-21 14:59:51

      יופי של תמונה. סוף העולם ...שמאלה :)

      אולי סוף העולם ימינה?  לשון בחוץ בעצם תלוי מאיזה כיוון באים לא?! חיוך

        23/12/11 09:47:

      צטט: MeirShay 2011-12-21 14:35:54

      תמונה מדהימה... כאחד שטייל קצת וצילם הרבה, הצהוב שלה מסמן את הקצה הרבה יותר.

      אז אם תביא לנו כאן תמונות מהמקומות שהיית בהם, שבהם הרגשת שיש "קצה" מבחינה זו או אחרת, אשמח. אם תלווה זאת בכמה מילים איפה זה ומה הרגשת, אשמח עוד יותר.

      שולחת לך מסר אישי 

        23/12/11 09:45:

      צטט: הטרמילר 2011-12-21 13:29:54

      :) כמוך. ממש ובדומה למחשבותיך.

      כן, עם כל הטיולים שלך באמת הייתי צריכה לדעת שאתה אחד היחידים שממש תבין את התחושות הללו שלי יותר.

      חנוכה שמח  צוחק

        23/12/11 09:39:

      צטט: 2btami 2011-12-21 11:33:55

      פוסט מכושף.

      קולע, לפעמים אני אכן חשה כך, במיוחד כשאני במקומות האלה בעצמי, לא רק דרך תמונות. אנשים לפעמים פשוט לא מבינים מה אני מתעכבת שם מה עושה שם, מה מצאתי שם.

      היה לי קטע כזה, שוב, באפריקה.

      אחת הפעמים שנסעתי הייתה מיד אחרי מותו של כלבי הראשון

      הייתי אני משערת לא במיטיבי ויותר מהורהרת. ובאחד המקומות שהגענו אליהם גיליתי פתאום  מרפסת כזו צרה מאד שמשקיפה על מקום מדהים של כמו נופי ירח. המקום בו התארחנו היה בנוי על גבעה.

      הסגרתי במרפסת הזו כי הנוף משם הכניס אותו להרהורים, והחלטתי שאני מתעכבת שם במודע, ושם נפרדת מהכלב שלי.

      אחכ לכלבתי השניה קראתי על שמו של אותו מקום. הנה, תוכלו על קצה המזלג להתרשם, כן, זה המקום הזה. ממש זה.

      ''

      נוף מכשף לא?

      אנשי הקבוצה לא במיוחד הבינו מה קרה לי. מעניין שתושבי המקום, קמרון, צוות המלון, הבין איכשהו בדיוק מה אני זקוקה וצריכה, הבין אותי בדיוק, ואיפשר לי את הלבד. אח"כ אמרו לי שהם לא נתנו לאף אחד להכנס למרפסת ולהפריע לי.

      מאז, ועקב עוד דברים רבים הבנתי שיש הרבה מאד שאנו לא נאורים ומבינים בהם כמו שחשבנו.

       

        23/12/11 09:36:
      chag sameach bonbon sheli
        23/12/11 07:53:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2011-12-21 10:09:00

      בונבונייטה יקרה המדבר משרה עלי שלווה, תודה.וגם התמונה עליה שאלת נעימה - אין כנוף פתוח לחושים (אם כי עדיף הנוף ממש ולא שיקופו בתמונה). ותחושת "על הקצה" אני חשה דווקא כאן בקלסטופוביית ממ"די הקט ...אז הנה אצא לאור לכבוד חג האורים. חג שמח גם לך.

      חג שמח גם לך יקרה, גם עלי משרים המרחבים הפתוחים, הטבע עצמו ולו הוא מדבר או ירוק שלווה מסוימת, השילוב של מקומות שכוחי אל וטבע גורם לי הרהורים  אינסופיים. מגניב

        22/12/11 23:50:
      אין לי כוח לענות, אני חולה
        22/12/11 23:31:
      בדיוק השבוע ראיתי בפעם האלף "תלמה ולואיז", ושוב התרגשתי מאוד! הסרט וגם תמונה זו - יש בה אומץ, חיים (למרות היותה התאבדותית תכל'ס), ממריצה את הדם! תודה על פוסט יפה וחג שמח!
        22/12/11 23:20:

      צטט: ברק 188 2011-12-21 09:58:46

      תגובה ראשונית ב'רק לתמונה של סגל

      היות ואני כבר יוצא...אשוב מאוחר יותר להגיב על הפוסט המגניב

      לגבי התמונה אם לא חיפש נוה מדבר מצא נאדה... בכפר

      סוף העולם תמים ויפה אבל אני צמא במדבריות לנוף הזה

      שאתה שם הוזה וחוזה

       

      לקראת שמונת ימי ההודאה
      באשמה על הספוג'ניות

      לפיכך מה שבע... מה מה ושמש אחד

      לשמיעה הקלדה על הכיתוב הכחול -אשוב.

       

      ''

      לקראת שמונת ימי ההודאה

      תודה

      כל מקום בו נראים איתני הטבע, טבע שטרם הושחת עי ציויליזציה הוא קסום ומעורר מחשבה ללא סוף

      ''

       

        22/12/11 23:16:

      צטט: דוקטורלאה 2011-12-21 09:57:17

      "החיים על הקצה" אם הם חד-פעמיים, יהוו מזכרת מעוררת ומיטיבה. המרדף אחרי "החיים על הקצה" יש בו ביטוי למחסור, ביטוי לצורך נפשי. לא תמיד חיובי.

      ------

      אף פעם לא ראיתי זאת בצורה כזו, מעניין.

      מצד שני מי שחי כל חייו לגמרי כולם מבלי פה ושם סיכון וריגוש, מבלי לרצות ולשאוף לפעמים למצבים של "על הקצה" גם זה אומר משהו...

       

      ''

        22/12/11 23:07:
      התמונות נהדרות. ההרגשה להיות על הקצה היא טובה כשאת סומכת שיהיה בסדר. לחיות חיים שלמים ככה , מבחירה, זה כבר עניין של אופי....וזה גבר סיפור אחר :-)
        22/12/11 21:48:

      צטט: TSH5 2011-12-21 07:56:11

      היא לא נראית כמו קצה החיים העירוניים

      אלה כמו חיים שרחוקים שנות אור מהחיים המוכרים לי כאן.

      תמונה מ"מערבון" לא אמריקאי.

      מהז'אנר שכוח האל האמיתי.

      ---------

      ואני כל כך אוהבת ונמשכת למקומות שכוחי אל כאלה ואחרים, וככל שהוא נידח, שכוח אל, עתיק יותר ופחות "מתורבת" ורחוק מהציויליזציה כך אני מוקדסמת ממנו יותר. 

      לא מבינה את עצמי לפעמים, הלוואי והייתי מבינה זאת.

      ''

        22/12/11 20:30:
      לחיות על הקצה משמע לקחת סיכונים. אלא יותר ומקצתם פחות בשבר הסורי האפריקאי נושקים ממש בקצה..חח
        22/12/11 15:23:
      כפרים כאלה החיים בקצה האנושות גיליתי מספר פעמים בעיקר בטיולי חול אבל גם כאן (מספיק לראות את כפרי הבדוים שבתוך הקו הירוק אבל מצוים עשרות שנים מאחוריו...). זה כמו אלה שדוחפים אותם לסוף התור והם לא מצליחים אף פעם להיכנס לאוטובוס...
        22/12/11 12:32:

      זה ממש סוף העולם שמאלה... לא עושה לי את זה. אוהבת מרחבים וטבע ולא את העיר, אולם מקומות שכוחי אל מערערים לי את הביטחון. אני אוהבת לחיות בוודאות ולא על הקצה.

        22/12/11 10:55:
      לחיות על הקצה... נשמע לי מוכר מאוד...
        22/12/11 09:36:
      על השפיץ של הקצה....
      איזה פוסט מדבר!!!! אהבתי וחג שמח!
        22/12/11 08:37:

      אני רואה הפוך ממך:
      קצה כפר במרוקו (שם צולמה) שנושק לחולות הסהרה; מבחינתי, חולות הסהרה נושקים לקצה הכפר.

      קצה החיים העירוניים שנושקים לחיי הפרא, למדבר, לטבע; לשום מקום;  מבחינתי, חיי הפרא, המדבר, הטבע הם שנושקים לחיים העירוניים.   קצה מקום אותו ישב האדם ותחילתו של הפראי והטבעי על קצה אותו מקום פראי ישב האדם.

        22/12/11 07:11:

      מעולה!!!

      קפה בגדד הזכור לטוב,

      תלמה ולואיז, אפריקה, מדבר קלהרי

      די נמשכת לחיים על הקצה..

      והכל כמובן בדרכי שלי הצנועה....

      המשך חג אורים שמח ומאושר

        22/12/11 07:08:
      שילובים מיוחדים
        22/12/11 02:03:

      יופי של פוסט
      ישנם אנשים שצריכים להרגיש את ההרגשה של לחיות על הקצה, להרגיש את האדרנלין,
      את ההתרגשות, את החיים
      אני חושבת שיש את זה בכולנו
      אלא שיש כאלו שמעיזים יותר
      ויש גם כאלה שאינם מעיזים...
      אני צריכה תמיד להרגיש את האדרנלין גם כן
      אך מוצאת את הדרכים לעשות זאת ....
      תודה על השיתוף ועל הצילומים המקסימים.
      כמה שאת מרגישה דברים................
      לא יאומן
      חג מואר וקסום לך יקרה
      שרה קונפורטי

        21/12/11 23:58:

      יופי של פוסט.

      חג חנוכה שמח.

       
      מלא באושר ושמחה, 

       
      מלא בהמון חדווה ואהבה,

       
      בסופגניות מתוקות וטעימות, 

       
      מלווה בניסים וניפלאות.


      ומסביבנו סביבונים ומשחקים מהנים,


      והמון אורחים ורגעים נפלאים.

      שיהיה חג מלא אור, ולא רק של נרות חנוכה.


      מי יתן והנרות יאירו את חיי כולנו באורה ושמחה.

       ''

        21/12/11 23:55:
      פוסט מופלא.קפה בגדד הקפיץ לי את הלב לגבהים כמו התמונה למטה של נתן... והתמונה של יעקב סגל..מזכירה לי את הסיפור של פאולו קואלו..האלכימאי..אם את מכירה.תודה לך!!
        21/12/11 23:09:

      ''
      זה הרגע שהייתי רוצה להיות בו: ברייאת היקום! לא בקצה...במקום שבו הכל התחיל..

        21/12/11 22:19:
      תמונות מדהימות. חג אורים שמח !
        21/12/11 20:53:

      תודה לך בונבונית! רשימה מיוחדת כתובה יפה והתמונות מלאות ענין.

        21/12/11 20:25:
      תודה ששיתפת והארת. חג חנוכה שמח מואר בחום ואהבה צחיתוש
        21/12/11 20:23:
      הביטוי על הקצה הוא ביטוי שלילי בחיים. ותלמה ולאיז ממחישות זאת בין חייהן לכמעט מותן. אז אנחנו נחיה בין הקצוות ונאחל לכולנו חג שמח מלא אור ושמחה.
        21/12/11 20:12:

      מעניינת משיכתך למדבר
      איני מתחברת לנוף צהוב-אוהבת ירוק ומיםחיוך

        21/12/11 20:10:
      כתבת נהדר את תחושותיך חיים על הקצה. ייתכן והתושבים שם לא מרגישים כך, הרי הם לא מכירים משהו אחר, מבחינתם זה מרכז העולם, שלהם כמובן. חג שממייח בונבונייטה.
        21/12/11 20:03:
      אולי הניגוד ניכר במיוחד בעמודי החשמל על רקע הדיונות
        21/12/11 20:01:
      על הקצה בפסטיבל השקט
        21/12/11 20:00:

      חיוךהתמונה של כיף התקווה הטובה
      כמו הבריאה.

        21/12/11 19:57:
      זוכרים ואוהבים את הסרט (איך לא) והתמונות? כן עושות את זה חזק יותר. תודה
        21/12/11 19:54:
      יש הרבה אנשים שלא יכולים שלא לחיות על הקצה , האדרלנין מתסיס אותם מעורר אותם ,, פעם הייתי כזו ,,
        21/12/11 17:02:

      צטט: דוקטורלאה 2011-12-21 09:57:17

      "החיים על הקצה" אם הם חד-פעמיים, יהוו מזכרת מעוררת ומיטיבה. המרדף אחרי "החיים על הקצה" יש בו ביטוי למחסור, ביטוי לצורך נפשי. לא תמיד חיובי.

       דוקטור לאה יודעת מה שאומרת .

        21/12/11 14:59:
      יופי של תמונה. סוף העולם ...שמאלה :)
        21/12/11 14:35:
      תמונה מדהימה... כאחד שטייל קצת וצילם הרבה, הצהוב שלה מסמן את הקצה הרבה יותר.
        21/12/11 13:29:
      :) כמוך. ממש ובדומה למחשבותיך.
        21/12/11 11:33:
      פוסט מכושף.
      בונבונייטה יקרה המדבר משרה עלי שלווה, תודה.וגם התמונה עליה שאלת נעימה - אין כנוף פתוח לחושים (אם כי עדיף הנוף ממש ולא שיקופו בתמונה). ותחושת "על הקצה" אני חשה דווקא כאן בקלסטופוביית ממ"די הקט ...אז הנה אצא לאור לכבוד חג האורים. חג שמח גם לך.
        21/12/11 09:58:

      תגובה ראשונית ב'רק לתמונה של סגל

      היות ואני כבר יוצא...אשוב מאוחר יותר להגיב על הפוסט המגניב

      לגבי התמונה אם לא חיפש נוה מדבר מצא נאדה... בכפר

      סוף העולם תמים ויפה אבל אני צמא במדבריות לנוף הזה

      שאתה שם הוזה וחוזה

       

      לקראת שמונת ימי ההודאה
      באשמה על הספוג'ניות

      לפיכך מה שבע... מה מה ושמש אחד

      לשמיעה הקלדה על הכיתוב הכחול -אשוב.

       

      ''

      לקראת שמונת ימי ההודאה

        21/12/11 09:57:
      "החיים על הקצה" אם הם חד-פעמיים, יהוו מזכרת מעוררת ומיטיבה. המרדף אחרי "החיים על הקצה" יש בו ביטוי למחסור, ביטוי לצורך נפשי. לא תמיד חיובי.
        21/12/11 07:56:

      היא לא נראית כמו קצה החיים העירוניים

      אלה כמו חיים שרחוקים שנות אור מהחיים המוכרים לי כאן.

      תמונה מ"מערבון" לא אמריקאי.

      מהז'אנר שכוח האל האמיתי.

      ארכיון