צטט: שרון אבני 2011-12-24 15:47:22

בדיוק, העתקת האחריות לגורם חיצוני. אגב, מי אחראי יותר לדעתך, השליט או הנשלט? הצרכן או המפרסם? המנהיג או העם? מעניינת אותי דעתך...

האחריות היא של השליט ושל הנשלט של הצרכן ושל המפרסם של המנהיג ושל העם.

בתשובה הזו אני לא מתחמק מהשאלה. כי אי אפשר לשחר אף אחד מהאחריות למה שקורה בסביבה החברתית שלנו.

מאחר והמדובר בהתנהגות נינקנית - אני חושב שכל מי שיש לו השפעה על התאבות (והחינוך) יש לו אחריות שמפוזרת על אוכלוסיות שלמות.

ורק ההשכלה המוציאה את האדם מד' אמות התרבות המצומצמת שהוא קנה ביתו או בשכונתו או בבית הכנסת שלו , היא שיכולה לגמד את האחריות של יוצרי התרבות ולהעמיק את האחריות האישית.

עכשיו תגיד לי מי האדם שרוצה לקחת אחריות על עצמו?

צטט: עינת (ש) 2011-12-25 11:35:01

 

יש שימצאו בטקסט הזה תקוה,אולי אופטימיות.

אני מצאתי כאן עצב גדול, שגרה משמימה, רפיון, חיים מתים.

 

חורף, גשם, אפור, תביא מילים מחממות ומנחמות:)

 

 

כן, בנוכחי קלעת גם לתחושותיו של הכותב. חיים מתים.

 

קורא עכשיו ספרות רוסית, אנסה להביא קצת חום, 

אבל בטח לא משם :-)

צטט: ללה. 2011-12-25 06:17:42

הכי אני אוהבת במילים ובציור זה שאחרי שאני קוראת או רואה הדמיון מתחיל לעבוד ואני יכולה להמשיך לכל כיוון אפשרי. משהו לא סגור, לא מוחלט. בהחלט קסום. תודה.

בשמחה, ואני הכי אוהב, כמוך, לדמיין בטקסט את מה שלא נכתב..

צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2011-12-24 20:59:30

תמונה קשה ציירת כאן כמו הופר. חג'ש שרון.

ראיתי אותה, את התמונה.

עוד שני נרות למניאק :-)

צטט: מיסיס H 2011-12-24 20:44:52

עצוב לגרד עוד יום ועוד יום ועוד..

כן, כשמשמעות בחוץ, נותר לגרד אותה מבחוץ..

בדיוק, העתקת האחריות לגורם חיצוני. אגב, מי אחראי יותר לדעתך, השליט או הנשלט? הצרכן או המפרסם? המנהיג או העם? מעניינת אותי דעתך...

צטט: ladyhawk 2011-12-21 22:14:57

"מגרדים בבית השחי, לא כי יש גירוי, סתם כדי להרגיש את גופם שרוט, כמו הנפש."

ואיך ידעו את גופם אילולא היה שרוט

ואיך דממה תקוותם בתוך המרוץ.

ונפשם הפצועה, השרוטה, המדממת

בדם ודום ודממה.

כתיבתך נפלאה לי. נוגה, נוגעת, מישירה מבט.

תודה!

תגובה נעימה לי לבוקר זה :-)  

צטט: אסצ'ילי 2011-12-21 19:51:42

תמונה קשה. תרתי משמע. :)

גם תלת משמע :)

צטט: שירה-1973 2011-12-21 13:35:19

נהדר, והצייר הוא אחד האהובים עליי. 

 

תודה שירה..

צטט: ארזעמירן 2011-12-21 12:24:16

גם אני אוהב את אדוארד הופר. אבל התמונה הזו פשוט מכווצת את הלב בעליבות הקיום המובאת בה.

אז הנה עוד אחת. גם עצובה למדי, אבל יותר אופטימית - 

בחירה מעולה ארז, אוהב מאוד את הספציפית שצירפת.

נהדר, והצייר הוא אחד האהובים עליי. 

גם אני אוהב את אדוארד הופר. אבל התמונה הזו פשוט מכווצת את הלב בעליבות הקיום המובאת בה.

אז הנה עוד אחת. גם עצובה למדי, אבל יותר אופטימית - 

מאוד (מאוד) אוהב את אדוארד הופר. משהו נקי, נטול מטאפורות אומנותיות מיותרות. אנושי מאוד, גובה העיניים מאוד. כריאליסט הוא מרתק אותי. 

עצוב מהעליבות או עלוב בגלל העצבות.דוקר בעור.

הופר מתאים בעיקר,  כי הוא עסק הרבה מאוד בציוריו בנושאי אור וצל כשהיה להם תפקיד יותר מהפן הטכני.  והציור הנ"ל מעניק קונטרסטיות בעלת עצמה שמבליטה את האדם הבודד והמנוכר יותר[זרקורי השמש לכאורה]  ובטח בלי המחמאה שהצל היה יכול להעניק כמו פילטר מרכך.