בפוסט הבא, אנסה לעשות סדר בכל סוגיית 'הדרת נשים מהמרחב הציבורי', להכניס את כל הסיפור לפרופורציות הראויות.

אז מה היה לנו כאן?

הכל התחיל כשחיילים בקורס קצינים בבה"ד 1 יצאו מטקס שבו שרו נשים. את דעתי בנידון הבעתי כבר. הסיפור הזה בעיקר קשור לציבור הדתי לאומי. החיבור שעושים בינו לבין שאר הסיפורים שיבואו בהמשך, הוא בעיקר עוול לציבור הדתי. לא נכון לקשור את החיילים שיצאו מהטקס ל'נשות השאלים'.

הסיפור הבא היה, הכת של נשות הטליבאן (או נשות השאלים). לדעתי זה הסיפור הכי דרמטי בכל הפרשה. ראשית זאת תופעה יחסית חדשה וגם החרדים עצמם לא יודעים כל כך איך להתייחס אליה. שנית, בפרשה הזאת יש הרבה צביעות. המיינסטרים החרדי הוצג כמי שמתנגד לתופעה. אפילו הבד"צ של העדה החרדית הוציא הודעה נגד הכת הזאת.

רוב הציבור החרדי, אכן מתנגד לזה (כמו שהוא לא אוהב עוד הרבה חומרות שנכפות עליו). השאלה היא ממה נובעת ההודעה שיצאה מבית הדין של העדה החרדית? העדה החרדית לא מתנגדת לתוספות של חומרות הזויות בצניעות. להפך, בדרך כלל היא אפילו זאת שמובילה כל דבר שמדיף ממנו ריח של קיצוניות. אם הם אישרו קיום של מדרכה לגברים ומדרכה לנשים, לא באמת אכפת להם אם לא יראו בכלל את הנשים. בסיפור הזה - שהוא לדעתי ההדרת נשים האמיתית שקיימת בציבור החרדי – נשים תפסו יוזמה. זאת הבעיה. לא מקובל על בד"צ העדה החרדית, שיקרה משהו בציבור שלהם שלא הם (או מקסימום גברים אחרים) החליטו עליו.   

הציבור והתקשורת צריכים להילחם בתופעה הזאת, כי הרבה חומרות שהתחילו בשוליים של הציבור החרדי, נכנסו למיינסטרים החרדי. ברגע שזה חלק מהמיינסטרים החרדי, זה כבר עלול להשפיע על כל הציבור הישראלי (ראה ערך קווי מהדרין). אבל צריך לנקוט משנה זהירות, ביחס לבד"צ העדה החרדית. מי  שטופח להם על השכם, על ההתנגדות לנשות הטליבאן, מסייע במו ידיו להדרת נשים חרדיות.

הסיפור האחרון הוא 'קווי המהדרין' באוטובוסים ייעודיים. דבר ראשון צריך להודות שאין חדש תחת השמש. כולנו יודעים כבר שנים על קיומם של הקווים הנפרדים. היו כתבות בעיתונות ובטלוויזיה, גם על עצם ההפרדה וגם על כך שהמחיר בקווים האלה הוא יותר זול (כן, ערוץ 2 לא חידשתם שום דבר).   לכן בציבור החרדי רואים את גל הכתבות בנושא, מתקפה יזומה ומתוכננת היטב. שיא המתקפה על קווי המהדרין, היתה הכתבה על טניה רוזנבליט בידיעות אחרונות (בפורומים חרדיים מצאו "בדיוק" מאיזה מניעים פעלה רוזנבליט, ודי עצוב לראות שגם בעיתונות הכללית התייחסו לטיעונים הדמגוגיים האלה).  

בין אם מדובר בקמפיין מתוזמן ובין אם לא, מדובר בנושא שחייבים לטפל בו. אין מקום להסדרים שמבוססים על דת במרחבים הציבוריים. כלומר, אם אישה חרדית מעוניינת לשבת בחלק האחורי של האוטובוס, אסור למנוע ממנה את זה. אבל צריך להיות ברור שכל אחד יושב איפה שמתחשק לו. ואם למישהו לא נוח לראות נשים באוטובוס, הוא מוזמן ליצור לעצמו קווי תחבורה פרטיים.

יצאו מפרופורציה

בלהט העיסוק ומתוך רצון לספק כותרות שעוסקות בהפרדה, הגיעו כמה סיפורים שלא היו אמורים להתפרסם בהקשר הזה. חלק מהכותרות שהציגו את כל העיסוק הזה באור מגוחך:

אירוע נפרד ברחובות – אולי מחר נדרוש לבטל את עזרת הנשים?

שעות נפרדות במכון כושר בטכניון – אהה וגם לבטל את החופים הנפרדים ברחבי הארץ.

וכנראה שהיו עוד סיפורים כאלה' לא לכולם שמתי לב.

סופו של דבר

אם זה אכן היה קמפיין מתוזמן, סביר להניח שהיוזמים יושבים ועושים עכשיו חשבון עלות מול תועלת. הנזק הכי גדול שנעשה הוא, שדחקו את כל הציבור החרדי להתאחד עם הקיצוניים. הציבור החרדי כולו הרגיש תחת מתקפה, ולכן הוא עבר למגננה. גם אנשים שהייתי רגיל לשמוע מהם מילים קשות על האוטובוסים הנפרדים ונשות הטליבאן, פתאום משמיעים מוזיקה אחרת לחלוטין.

אם יוזמי הקמפיין רצו להגביר את הקיטוב בעם, הם לחלוטין הצליחו. כל צד התבצר עוד יותר בתוך עצמו. הדיאלוגים שמתקיימים היום בין הצדדים (אם בכלל), הם דמגוגיים לחלוטין.

והתקשורת? היא כרגיל תשכח מזה ותלך לעניינים היותר "חשובים".

אבל אם למישהו באמת אכפת שהתופעות האלה לא יקרו, הוא מוזמן לעבוד עם הרבה צעירים בתוך הציבור החרדי שנקעה נפשם משליטת הקיצוניים. רק עבודה משותפת תוכל להניב פירות אמיתיים.