כותרות TheMarker >
    ';

    נפלאות התבונה

    בלוג על מוח האדם

    כל הזכויות שמורות -- לא יעשה שימוש כלשהו במאמרים ללא בקשת רשות.

    אלומית ישי: מציאות ודימיון

    36 תגובות   יום שבת, 8/12/07, 21:36
    מה בין מציאות לדימיון והאם זה נכון שמחשבה ודימיון משדרים למוח "תחושת מציאות"?

    כאשר אנו צופים בתמונות, חלה עליה משמעותית בפעילות העצבית בקורטקס הויזואלי. מאידך, כאשר אנו מעלים תמונות בדימיון, בהעדר גירוי ויזואלי, הפעילות העצבית חלשה ונצפית רק בחלקים קטנים מהאזורים הנרחבים המופעלים בקורטקס הויזואלי בזמן ראיה (לדוגמא, בניסוי שערכתי בוושינגטון נבדקים צפו בתמונות של פרצופים, בתים וכסאות, או דימיינו פרצופים, בתים וכסאות, ראו תמונה).

    לממצאים אלה חשיבות פיזיולוגית רבה, שהרי בחיי היומיום עלינו להבחין בין המציאותי לדימיוני, ונגזרת מהם פרדיקציה חשובה לגבי חולי סכיזופרניה, שכידוע שומעים קולות ורואים מראות, שעבורם נדמים מציאותיים. יתכן כי בקליפת המוח של חולים אלה חזיונות השווא מלווים בעליה ניכרת בפעילות העצבית שדומה לתגובה לשמיעת קולות וראיית מראות ממשיים ולכן משתבשת במוחם ההבחנה בין המציאות לפנטזיה.

    במוח "הבריא", כאמור, דימיון אינו "מאותת" למוח מציאות. העלאה בדימיון היא מטלה קוגניטיבית הדורשת ריכוז וקשב ולרוב נבדקים מתקשים לבצעה. בנוסף לפעילות המוחלשת בקליפת המוח הויזואלית, כאשר אנו מדמיינים, בין אם בעיניים פקוחות ובין אם בעיניים עצומות, חלה עליה ניכרת
    בפעילות באזורים מצחיים וקדמיים שמתווכים קשב ושליפה מהזיכרון. כמו כן נמצא כי העלאה בדימיון מלווה בירידה בפעילות הקורטקס האודיטורי (כלומר, על מנת לראות תמונות בעיני רוחנו עלינו "להשתיק" קולות או גירויים תחושתיים אחרים).

    אז כשאתם קוראים כי בכוחו של דימיון מודרך לשנות את המציאות, אנא זכרו שהמוח האנושי מסוגל, למזלנו, להבחין בין הממשי לדימיוני...

    בברכת חג אורים שמח.


    לקריאה נוספת:
    - בין מציאות לדימיון, מאמר שכתבתי ב-1996 לעיתון גלילאו
    - המאמרים המדעיים שכתבתי בנושא (באנגלית) מופיעים באתר הבית שלי.
    דרג את התוכן:

      תגובות (31)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/9/09 10:29:

      צטט: גנאדי 2007-12-09 00:39:00

      כאשר אומרים "דמיין את עצמך מצליח להשיג את כל מה שאתה רוצה. הפוך את הדמיונות שלך למציאות" - אני בעד. חבל רק שהחלק השני דורש לא מעט מעשים... מגניב

       

       

      אז שנה את הנוסחה - 

      "דמין לעצמך שכבר יש לך את זה"  

        3/6/08 20:03:

       

      צטט: אלומית ישי 2007-12-09 08:30:20

      טענתך כי "כשהאדם ישן אז הדימיון חזק יותר" שגויה ואין לה בסיס מדעי.

      את כל כך משוכנעת שכל מה ש"אין לו בסיס מדעי" הוא שגוי.

      כל כך לא מדעי!

       

        25/12/07 14:55:

      תוצר לואי לכתוב בפוסט הזה הוא שאנו מאכסנים את המידע במוחנו בצורה יצוגית כלשהיא - זאת מאחר והיקף הפעילות הנדרשת לאיתור מידע והצגתו בדמיון קטנה הרבה יותר מהעיבוד החזותי.

      מענין לנסות ולהפריד בין הפעילויות השונות הנדרשות לעיבוד המידע ו"טמינתו" בזיכרון, וכן לבדוק את הוריאנס בין נבדקים שונים - האם יש אנשים המאכסנים מידע ביעילות רבה יותר מאחרים?

        16/12/07 13:42:

      שאלה שקשורה לחוש הטעם ולדמיון, ואולי גם ישירות לחוש הראייה ולדמיון:

      כשאומרים לי או כשאני חושבת על חתיכת לימון או על מלפפון חמוץ - מייד מצטבר לי רוק בפה. הנה, עכשיו כשאני כותבת את זה זה קורה. אני יכולה גם ממש לטעום שוקולד וטעמים שונים. ואני כמובן לא יוצאת דופן בכך. האם תופעות כאלו נחקרו והאם באותו זמן במוח יש פעילות בחלק הממונה על הטעם, או בחלק הממונה על הזיכרון?

       

      והאם יש הבדל בין החושים השונים בהקשר זה? כלומר, האם יש יותר פעילות בחלק במוח הקשור לחוש מסוים כאשר מדמיינים משהו שקשור לאותו חוש, מאשר כאשר מדובר בחוש אחר? לדוגמה, האם כאשר מדמיינים טעם יש יותר פעילות בחלק במוח הקשור לטעם בהשוואה למשל לפעילות בחלק במוח הקשור לראייה כאשר מדמיינים מראה ויזואלי?

       

      ובאשר לראייה. האם המחקרים על הדמיון הראו שיש הבדלים אינדיבידואליים בין אנשים שונים? האם יש אנשים שכשהם מדמיינים משהו ויזואלי, מתרחשת פעילות רבה יותר (לעומת אחרים) בחלק במוח הממונה על הראייה? אני מתכוונת דווקא לאלו שאינם סכיזופרנים. 

        15/12/07 22:59:

      יקירתי

      תמיד אני שמחה לקרוא אותך.

      אני למשל, לא מסוגלת לראות דברים בדמיוני

      לעומת זאת מרכז החלומות שלי

      כנראה מאוד מפותח.

      אין לילה ללא חלום.

      הנה לפני כמה דקות הייתי חברת כנסת

      ופתאום התעוררתי למציאות.

      איזה באסה?

      וכוכב כמובן.

        12/12/07 10:33:
      תודה, אבי, אתה קורא נאמן שתמיד מעיר הערות מאירות עיניים.
       
      אכן, אחת ההיפותיזות היא שהיכולת המנטלית של העלאה בדימיון התפתחה כדי לצפות (anticipate)  ולתכנן את העתיד.  יש אגב, עדויות שגם לקופים יש יכולת לדמיין, אך מאחר ואינם מסוגלים לדווח מילולית על חויותיהם, הפרשנויות על תצפיות אלה שנויות במחלוקת.  יש הטוענים שהעלאה בדימיון התפתחה בעצם כתוצר לוואי של השפה ואינה מבוססת רק על זיכרון ויזואלי של תמונות. אם לדוגמא אבקש ממך לדמיין את מרילין מונרו, תוכל לעשות זאת לא רק כי בזיכרונך אצורות תמונות שלה, אלא גם בשל האינפורמציה שאתה יודע עליה.
        12/12/07 09:15:

      אחלה פוסט, כרגיל :)

      לגבי הפיסקה האחרונה, לא הייתי שולל פעילות קוגניטיבית לא-חומרית (כמו דמיון מודרך ומן הסתם עוד שלל פרקטיקות). זאת, מהטעם שאנשים עושים שימוש אינטנסיבי ומועיל בדמיון - למשל כשהם מתכננים את החיים שלהם - אם כבר, עולה מהפוסט שלך שטוב וחשוב לחלום בהקיץ ולדמיין הרבה, כי המוח בנוי באופן כזה ששומר אותנו מפני בילבול אפשרי בין דמיון ומציאות.

        10/12/07 16:42:
      תודה, צחי!  אני ממש לא כועסת, נהפוך הוא.  אני רק תמהה מדוע אליעד מתעקש לפרסם טענות מדעיות שגויות.  כשחזרתי ובקשתי את המאמרים עליהם הוא מסתמך, הסתבר כי הוא שמע משהו בערוץ המדע. אז אם אמרו בטלויזיה, זה כנראה נכון...
        10/12/07 16:02:

       

      צטט: להצליח בכוח המחשבה 2007-12-09 15:07:59

       

      צטט: אלומית ישי 2007-12-09 13:43:21

      אליעד: בניגוד לבית המדרש בו התווכחו לשם הפולמוס, לאי-הסכמה או ויכוח בעניין מדעי יש פתרון פשוט: DATA, דהיינו, תצפיות ונתונים.  אשמח אם תפנה אותי למאמרים המדעיים עליהם אתה מסתמך ואשמח כמובן לשוחח עם המדענים  שלטענתך כן יאששו את דבריך.

      לגבי טענתך כי ככל שהדימיון חזק יותר כך הגוף מגיב בתחושה הדומה יותר למציאות, שוב צר לי לאכזב אותך, אך ניסויים מבוקרים הראו שלא קיים מתאם חד-משמעי בין דיווחי הנבדקים על חדות ועוצמת התמונות שהעלו בדימיונם לבין עוצמת הפעילות במוחם.

      חשבת פעם מדוע התפתחה יכולת הדימיון והמחשבה במוח האנושי? מה היתרון האבולוציוני של מנגנון שכזה?

      היי אלומית

      אני מפנה אותך למאמר שלי האם ניתן להוכיח אמת אבסולוטית בצורה מדעית / לוגית ?

      בגדול מבחינתי המדע מעניין אותי במידה והוא סותר את ההגיון שאז כנראה שאו שההוכחה המדעית מוטעת או החישוב הלוגי

      במקומות שבהם אין סתירה או במקומות שבהם יש הוכחה לוגית למשהו, אז ההוכחות המדעיות לא ממש מוסיפות לעוצמת ההגיון, מאחר שהמדע כידוע הוא מוגבל לתצפיות שהוא עושה ... והוא בסך הכל משמש אותנו כברירת מחדל.

      וכמובן שהדבר החשוב ביותר הוא הפועל היוצא מההגיון/ מדע והוא כיצד לגרום לאושר לאדם.

      כל השאר זאת בעיני התפלמסות, כי אין בה תועלת לתכלית האנושית.

       

      לשאלתך על מדוע התפתחה יכולת הדמיון...להבנתי דרך אגב גם לבעלי חיים יש יכולת דמיון מסויימת וכמו לכל יכולת גם ליכולת הזאת יש בה דברים שעושים טוב יותר לבעל היכולת אך יש בה גם דברים שגורמים לבעל היכולת נזק, כגון לדוגמא אנשים שסובלים מפראנויות ... לעומת אנשים שמשתמשים בדמיון כדי להצליח ...

       

      להצליח היקר,

      נראה לי שאתה ואלומית לא נסמכים על אותו עולם מושגים (פארדיגמה). בעוד שאני יכול לזהות את הפארדיגמה של אלומית עם הפארדימה השלטת בעולם המדעי (גישתו של קרל פופר), קשי לי לאפיין ולזהות את שלך.

       

      על פי גישתו של פופר, לא ניתן להוכיח תאוריה באמצעות תצפית. כן ניתן לאושש אותה או להפריך אותה. אלומית מבקשת שתחזק את הטענות שלך באמצעות תצפיות. אתה מצדך חושב שזה לא ממש רלוונטי ולא מציג ראיות מוחשיות שבוצעו לפי הסטנדרטים המדעיים שאלומית דורשת.

       

      ברגע שתציג ראיות אפשר יהיה להתדיין על המשמעות שלהן, עד אז, לצערי הדיון עקר, לפחות מבחינה מדעית.

       

      הערה לאלומית, מכיר את הכעס של מדען שצריך לענות ללא מדענים שמתבססים על פרדיגמה לא מדעית. כוס מים וכמה נשימות עמוקות וזה עובר :o)

      חג אורים שמח

        9/12/07 21:20:

       

      צטט: להצליח בכוח המחשבה 2007-12-09 16:47:52

      עצה מעולה של וודי אלן כיצד להצליח

      כל אחד יכול להיות מיליונר, רק צריך להתעורר לפני תשע

       

        9/12/07 20:33:
      הי רמי,
      תודה על הקליפ המרתק והרלוונטי.  אני לא בטוחה שאני יודעת מה זו "תודעה" (ראה פוסט קודם על תודעה ותרדמת) ולכן אדבר על המוח.
      נהוג להבחין בין שני מנגנונים:
      "bottom-up" שהוא למעשה מעבר האינפורמציה מהחושים למוח, לדוגמא מרשתית העין לתאלמוס ולקליפת המוח הויזואלית
      "top-down"
      שהוא מעבר אינפורמציה מאזורי מוח "גבוהים" לאזורים "נמוכים", לדוגמא מהקורטקס הפרפרונטלי לקליפת המוח הויזואלית הראשונית.
      תפיסה היא תהליך דינמי ומשולב שבו שני המנגנונים פועלים: בנוסף למידע המגיע מהחושים, המוח מייצר פרדיקציות לגבי זהות ומשמעות הגירויים (ראה, לדוגמא, פוסט
      קודם על אמנות - כאשר אנו מתבוננים ביצירות בלתי מוגדרות, בניסיון לפענח את הנראה אנו מעלים אסוציאציות לדברים מוכרים וידועים).  מחשבה ודימיון לפיכך תלויים, כפי שציינת, בניסיון קודם ובמידע המאוחסן בזיכרון.
      כפי שציינת, המוח מופגז באינפורמציה כל הזמן, אך רק חלק קטן ממנה מעובד.  מחקרים רבים נערכו בנידון ונמצא כי קשב (attention), הקשר ורגשות הם חלק מהגורמים המשפיעים על סינון הגירויים מהסביבה.



        9/12/07 19:36:

      אלומית אהלן,

       

      תודה על הפוסט המרתק, כמו תמיד!

       

      בשיחות שלנו מהעבר, הבהרתי שאני נוטה לנתח את מקורות המידע שלנו בתודעה לשלושה. המציאות העוברת אלינו דרך חמשת החושים, ה-Real World. הדמיון שאני כולל בתוכו את כל המרכיבים של דמיון, ידע קודם, דעות קדומות, נשמה, אני עליון, Factor X. העולם הווירטואלי שרבים מאיתנו מתחברים מאליו ומתנתקים מעולם המציאות או מעולם הדמיון, ה-Virtual World.

       

      השאלה היא מה קורה לנו כאשר אנו צופים בתוכנית טלוויזיה ברמת התמכרות. מה קורה לנו תחת מצבים של התמכרות. תחת מצבים של טשטוש חושים (שתיית אלכוהול כדוגמה). הרי עולם התוכן שלנו לא נבנה רק מתמונות, הוא נבנה גם מידע שנאגר בתודעה. האם אנחנו יודעים להבדיל בין ידע המגיע ממקורות חיצוניים לבין ידע האגור בתודעה.

       

      תחום אחד בולט הינו דעות קדומות כלפי אנשים מקבוצת אוכלוסייה השונים מאיתנו. מולנו עומד אדם הנכנס תחת אותה קטגוריה, אנחנו בפועל רואים דבר אחד, אבל בתודעה שלנו נאגר מידע הטוען את ההיפך. מה מוחנו יכריע כאמת. האם באותו רגע הוא ידע להבדיל בין מציאות לדמיון. אני לא כל כך בטוח. בהרבה מקרים התודעה מסרבת לשנות תפיסות המקובעות בתוכה, כי מבחינתה תפיסה זו סווגה במועד מסוים בעבר כאמת. זה כל הקונספט של אינדוקטרינזציה ושטיפת מוח. הדברים הללו עובדים במציאות.

       

      אני מסכים איתך לחלוטין שתמונה מבחוץ הרבה יותר חזקה מתמונה מהדמיון. השאלה מה התודעה שלנו רואה. האם היא רואה את תמונה במלואה. אולי היא רואה רק חלקים שלה. את אותם חלקים שאיתם היא מסוגלת להתמודד. חוץ מזה התודעה שלנו כל יום נחשפת לאלפים של גירויים חיצוניים, וכולנו יודעים שאין שום סיכוי שהיא תקלוט את כולם. היא מסננת, והיא לרוב מסננת מה שנוח לה. מביא קאן קטע מהסרט בליפ, שמדבר בדיוק על זה. לצפייה הקליקי כאן.

       

      בכל מקרה אני חש עדיין שהחסוי רב מהגלוי, ואולי בכל זאת לכלים של דמיון מודרך יש סיכוי כלשהו לעזור לאנשים מסוימים במצבים מסוימים. לא הייתי נחרץ לפסול את הכלי באופן גורף וטוטאלי.

       

      בכל מקרה שוב תודה על הדברים, והאפשרות לקיים דיון מרתק.

      ברכות...

      רמי

       

      נ.ב. השוקולד היה מאוד טעים. תודה!!!

       

       

       

      אוסיף שאלה לדיון, האם ערכת מחקרים על האם המחשבה משפיעה פזיולוגית על גוף האדם ? ובאם כן / לא - כיצד זה מאושש / שולל את העניין של ההבדל בין דמיון למציאות.

       

      דעתי כמובן היא שהמחשבה משפיעה על הגוף כפונקציה של העוצמה והמוחשיות שלה (ע"ע סוגסטיה). ולכן ממילא הנגזרת של זה זאת ההשפעה של דמיון מודרך על התחושות הפיזיולוגיות של האדם.

       

      צטט: אלומית ישי 2007-12-09 13:43:21

      אליעד: בניגוד לבית המדרש בו התווכחו לשם הפולמוס, לאי-הסכמה או ויכוח בעניין מדעי יש פתרון פשוט: DATA, דהיינו, תצפיות ונתונים.  אשמח אם תפנה אותי למאמרים המדעיים עליהם אתה מסתמך ואשמח כמובן לשוחח עם המדענים  שלטענתך כן יאששו את דבריך.

      לגבי טענתך כי ככל שהדימיון חזק יותר כך הגוף מגיב בתחושה הדומה יותר למציאות, שוב צר לי לאכזב אותך, אך ניסויים מבוקרים הראו שלא קיים מתאם חד-משמעי בין דיווחי הנבדקים על חדות ועוצמת התמונות שהעלו בדימיונם לבין עוצמת הפעילות במוחם.

      חשבת פעם מדוע התפתחה יכולת הדימיון והמחשבה במוח האנושי? מה היתרון האבולוציוני של מנגנון שכזה?

      היי אלומית

      אני מפנה אותך למאמר שלי האם ניתן להוכיח אמת אבסולוטית בצורה מדעית / לוגית ?

      בגדול מבחינתי המדע מעניין אותי במידה והוא סותר את ההגיון שאז כנראה שאו שההוכחה המדעית מוטעת או החישוב הלוגי

      במקומות שבהם אין סתירה או במקומות שבהם יש הוכחה לוגית למשהו, אז ההוכחות המדעיות לא ממש מוסיפות לעוצמת ההגיון, מאחר שהמדע כידוע הוא מוגבל לתצפיות שהוא עושה ... והוא בסך הכל משמש אותנו כברירת מחדל.

      וכמובן שהדבר החשוב ביותר הוא הפועל היוצא מההגיון/ מדע והוא כיצד לגרום לאושר לאדם.

      כל השאר זאת בעיני התפלמסות, כי אין בה תועלת לתכלית האנושית.

       

      לשאלתך על מדוע התפתחה יכולת הדמיון...להבנתי דרך אגב גם לבעלי חיים יש יכולת דמיון מסויימת וכמו לכל יכולת גם ליכולת הזאת יש בה דברים שעושים טוב יותר לבעל היכולת אך יש בה גם דברים שגורמים לבעל היכולת נזק, כגון לדוגמא אנשים שסובלים מפראנויות ... לעומת אנשים שמשתמשים בדמיון כדי להצליח ...

        9/12/07 13:43:
      אליעד: בניגוד לבית המדרש בו התווכחו לשם הפולמוס, לאי-הסכמה או ויכוח בעניין מדעי יש פתרון פשוט: DATA, דהיינו, תצפיות ונתונים.  אשמח אם תפנה אותי למאמרים המדעיים עליהם אתה מסתמך ואשמח כמובן לשוחח עם המדענים  שלטענתך כן יאששו את דבריך.

      לגבי טענתך כי ככל שהדימיון חזק יותר כך הגוף מגיב בתחושה הדומה יותר למציאות, שוב צר לי לאכזב אותך, אך ניסויים מבוקרים הראו שלא קיים מתאם חד-משמעי בין דיווחי הנבדקים על חדות ועוצמת התמונות שהעלו בדימיונם לבין עוצמת הפעילות במוחם.

      חשבת פעם מדוע התפתחה יכולת הדימיון והמחשבה במוח האנושי? מה היתרון האבולוציוני של מנגנון שכזה?

       

      צטט: אלומית ישי 2007-12-09 11:39:07

      אליעד, אין בינינו ויכוח ואין לי עניין להוכיח שאתה טועה.  יש תצפיות ועדויות מדעיות מחד ויש פרשנויות מאידך.  כשאתה כותב לציבור הרחב שכמו למציאות, גם למחשבה ולדימיון יש אפקט ממשי על המוח, מן הראוי להבין את העדויות המדעיות המאששות או מפריכות טענה שכזו.  יש שוני בין מציאות לדימיון ושוני מהותי זה מתבטא בדגם ספציפי של פעילות עצבית במוח.
      אתה יכול לטעון שאימון ממושך בדימיון מודרך יכול לשנות את דגם הפעילות במוח -- זו טענה אמפירית שאם תאושש תהווה תגלית מרעישה. כרגע, אין לנו, חוקרי המוח, תצפיות שתומכות בהיפותיזה הזאת!

      2 נקודות

       

      מאחר וגם לטענתך אין תצפיות ששוללות את דברי, לכן דבריך יכולים להיות רק משלימים אך לא סותרים את הרעיון שעומד מאחורי דברי וגם אם דברי לא נכונים מדעית למיטב הבנתך (ואני מניח שיש מדענים שכן יאששו את דברי) עדיין אין בכך לשלול את נכונותם

       

      דבר שני אני שוב אסביר שדווקא מבחינה לוגית הניסויים המדעיים שעשו דווקא כן מוכיחים את הטענה שלי. איך ?

      הניסויים הוכיחו שאכן הדמיון גורם לתחושות דומות אך פחות חזקות מאשר אילו היו אמצעים ויזואליים ממשיים לגירוי של המוח. אני מניח אפילו שניתן היה לדרג 3 מצבים שונים

      מצב שבו אדם נמצא בתוך בית בפועל וחושב עליו

      מצב שבו אדם רואה תמונה של בית

      ומצב שבו אדם מדמיין בית בעינים עצומות

      אני מניח שבכולם היתה ירידה בתגובות של הגוף שמקבל את המידע מהמוח ולמה ? בגלל החוזק של הדמיון.

      יותר מזה, אני מניח שימצאו הבדל גם בין מי שמדמיין שולחן בעינים עצומות בחדר ריק, לבין מי שמדמיין שולחן באותה הצורה אך בחדר עם מלא שולחנות (כשהוא היה מודע להם קודם) והתחושה תהיה חזקה יותר באם במקרה יהיה מדובר במי שקודם לכן אולי אפילו ייצר איזה שולחן.

      זה די פשוט, ככל שהדמיון חזק יותר, ככה הגוף מגיב בתחושה שדומה יותר למציאות.

      ולכן זה מוכיח את הטענה שלי, כי מכל הנ"ל ניתן להסיק כי ככל שהדמיון שלך חזק יותא ומציאותי יותר, ככה אתה חווה יותר את מה שהיה קורה אילו זה קרה במציאות.

      למיטב זכרוני מחקרים שנעשו הוכיחו כי אדם יכול לגרום לגוף שלו להרגיש כאילו הוא עושה פעילות אירובית גם אם הוא רק ידמיין את זה חזק מאוד.

      כל העניין של סיוטים שאדם מזיע, זה רק בגלל שהדמיון חזק כמו המציאות

      יש בחיים אין סוף מקרים שבהם כשאתה מדיין משהו יש לך מעט מהתחושה של אותו הדבר במציאות

      ולכן כנ"ל ככל שהדמיון חזק יותר, כך התחושות שיקרו לגוף יהיו חזקות יותר.

      ואכן כפי שנאמר "המציאות עולה על כל דמיון" אך אם הדמיון חזק כמו המציאות, אז מבחינת האפשקט שעל הגוף יהיה את אותו האפקט.

        9/12/07 12:18:

      אלומית

      אני נהנה כל פעם מחדש לקרוא את הפוסטים שלך . אני אומנם לא מהתחום כידוע אבל עדיין זה מעורר בי כל פעם עניין מחדש.

      תודה

        9/12/07 11:39:
      אליעד, אין בינינו ויכוח ואין לי עניין להוכיח שאתה טועה.  יש תצפיות ועדויות מדעיות מחד ויש פרשנויות מאידך.  כשאתה כותב לציבור הרחב שכמו למציאות, גם למחשבה ולדימיון יש אפקט ממשי על המוח, מן הראוי להבין את העדויות המדעיות המאששות או מפריכות טענה שכזו.  יש שוני בין מציאות לדימיון ושוני מהותי זה מתבטא בדגם ספציפי של פעילות עצבית במוח.
       
      אתה יכול לטעון שאימון ממושך בדימיון מודרך יכול לשנות את דגם הפעילות במוח -- זו טענה אמפירית שאם תאושש תהווה תגלית מרעישה. כרגע, אין לנו, חוקרי המוח, תצפיות שתומכות בהיפותיזה הזאת!

       

      צטט: אלומית ישי 2007-12-09 08:30:20

      להצליח בכוח המחשבה: כפי שציינתי, יכול מאד להיות שלדימיון מודרך ולכוח המחשבה השפעה חיובית ומבורכת על התנהגות אנשים בדרך להשגת מטרות. אבל, וזהו אבל גדול מאד, להשפעה זו אין בסיס פיזיולוגי שמתבטא בפעילות מוחית דומה, אם כי חלשה, בהשוואה לפעילות העצבית שנצפית כתוצאה מגירויים תחושתיים אמיתיים. אם רבי עקיבא אכן היה מתייסר כאילו באמת נשרף ונסקל, תחושת הכאב שמוחו היה משדר היתה כה עצומה שבמקום להמשיך להתפלל היה צורח ונאנק!
      טענתך כי "כשהאדם ישן אז הדימיון חזק יותר" שגויה ואין לה בסיס מדעי.

      מדוע אתה מתעקש לעטוף את עצותיך הפרקטיות באיצטלה מדעית? המנגנון הפיסיולוגי של דימיון ומחשבה שונה מהותית מזה של תגובה לגירויים ממשיים ולא בכדי.  אם כל מחשבה שחולפת בראשנו היתה מעוררת פעילות עצבית זהה לתגובות לגירויים
      תחושתיים אמיתיים, היינו נאלצים להתאשפז! 

      לאלומית שלום רב

       

      מאחר שאם אתווכח איתך החיים שלי לא יעשו טובים יותר לכן אין לי שום אינטרס להוכיח שאני צודק. אך בכל זאת אענה לך.

       

      בגלל שאני מניח שגם לדעתך אינני טיפש (כי עובדת שהגבת לדברי) , לכן לומר כתגובה לדברי טיעון כגון "אם כל מחשבה שחולפת בראשנו היתה מעוררת פעילות עצבית זהה לתגובות לגירויים תחושתיים אמיתיים, היינו נאלצים להתאשפז! " זו לא מכובד וסתם מעיד על חוסר הבנה של דברי.

       

      כן, אני ממליץ לך לבוא מגישה לא כזאת שמנסה להוכיח לי שאני טועה ושהמחקרים שלמדת שוללים את דעתי, כי לדעתי אין שום סתירה ואדרבה הם מחזקים את דברי. יותר ממחקר מדעי אחד קראתי שמצדד בדברי כפי שהם, אך בגלל שאינני מדען אלא כן אדם הגיוני ומציאותי, לכן אני מגיב מהמציאות ולא מהמדע.

       

      בכל מקרה כנ"ל נסי לקרוא את דברי שוב פעם מתוך רצון להבין את האמת ולא מתוך רצון להיות צודקת. אם תעשי זאת תביני שאין שום סתירה ושגם מה שהמדע אומר נכון ושגם דברי נכונים ושהכל מחזק את הכל.

       

      שיהיה יום טוב, אליעד.

        9/12/07 10:08:
      לתום וצחי: שאלתם מה קורה במוח בזמן חלימה.  זה נושא מרתק שאולי אכתוב עליו פעם.  בהקשר הנוכחי, חשוב לציין שסריקת מוח בזמן שינה היא אתגר טכני, לא רק בגלל שהסריקה מלווה ברעש גדול, אלא  מפני שנדרש רישום סימולטני עם אלקטרודות EEG כדי לאפיין את שלב השינה בו מצוי הנבדק.  ממחקרים ראשוניים עולה כי בזמן שינה ללא חלימה (non-REM sleep) יש ירידה בפעילות המוחית בתגובה לגירויים אודיטוריים.  המנגנון הפיזיולוגי ומשמעות הממצאים עדיין לא ברורים.
        9/12/07 09:30:

      היי אלומית,

      כיף לקרוא, ובעיקר מגרה לדעת יותר.

      אחרי שמישהי שאלה כאן למעלה על חלומות מיד קפצה לי השאלה הבאה אם ביצעו סריקה של המוח באנשים ישנים ומה קורה במוח בזמן חלום.

        9/12/07 08:30:
      להצליח בכוח המחשבה: כפי שציינתי, יכול מאד להיות שלדימיון מודרך ולכוח המחשבה השפעה חיובית ומבורכת על התנהגות אנשים בדרך להשגת מטרות. אבל, וזהו אבל גדול מאד, להשפעה זו אין בסיס פיזיולוגי שמתבטא בפעילות מוחית דומה, אם כי חלשה, בהשוואה לפעילות העצבית שנצפית כתוצאה מגירויים תחושתיים אמיתיים. אם רבי עקיבא אכן היה מתייסר כאילו באמת נשרף ונסקל, תחושת הכאב שמוחו היה משדר היתה כה עצומה שבמקום להמשיך להתפלל היה צורח ונאנק!
       
      טענתך כי "כשהאדם ישן אז הדימיון חזק יותר" שגויה ואין לה בסיס מדעי.

      מדוע אתה מתעקש לעטוף את עצותיך הפרקטיות באיצטלה מדעית? המנגנון הפיסיולוגי של דימיון ומחשבה שונה מהותית מזה של תגובה לגירויים ממשיים ולא בכדי.  אם כל מחשבה שחולפת בראשנו היתה מעוררת פעילות עצבית זהה לתגובות לגירויים
      תחושתיים אמיתיים, היינו נאלצים להתאשפז!
        

        9/12/07 01:54:

      מענינת באמת ההקבלה לחלום, שכן בחלום רדיפה למשל, יש חוויה של דפיקות לב והאצת הדופק, אנחנו בתוך זה אבל זה לא קורה בפועל..

      מעניין כמה אנחנו מרשים לעצמינו לדמיין... והאם זה מדיד...

      לאלומית:

      * "כאשר אנו מעלים תמונות בדמיון, בהעדר גירוי ויזואלי"

      כאן את בדיוק יש חיזוק למה שאני אמרתי ! כי הפעילות העצבית שונה בגלל שאין גירוי ויזואלי, דהיינו שהדמיון אינו מושלם והוא עדיין ברמת דמיון ולא מציאות, כי הגוף אכן יודע להבדיל בדרך כלל בין דמיון למציאות. אך לו יצויר שהייתה דרך לגרום לאותם אנשים לחוות מבחינה חווייתית ומבחינת התחושה האישית שלהם את אותו הדבר כאילו כן יש גירוי ויזואלי, במקרה כזה אכן המוח היה מגיב באותה הצורה בדיוק. השינוי בתגובת המוח נובע מכך שהדמיון אינו מספיק חזק כפי שאכן נכתב בגלל שאין אמצעים ויזואליים.
      * "העלאה בדמיון היא מטלה קוגניטיבית הדורשת ריכוז וקשב ולרוב נבדקים מתקשים לבצעה"

      גם זה בדיוק מצדיק את מה שכתבתי כנ"ל שלא חולק עליך לחלוטין. אכן המוח שלנו יודע להבדיל בין מציאות לדמיון, אך זה רק בגלל שרוב האנשים אכן מתקשים לדמיין משהו בצורה שתהיה קרובה למציאות. כשאדם ישן, שאז הדמיון חזק יותר, הוא המון פעמים חווה טוב יותר את הדמיון שלו מאשר אילו הוא היה מדמיין את אותו הדבר כשהוא ער. ולמה ? כי כשאתה ישן הדמיון אצלך פורה יותר.


       

      ועכשיו נעבור לקטע הפילוסופי לוגי: משפט שאומר כי "אם תדמיין משהו ב 100% שיהיה בעיניך כמו המציאות , אז זו המציאות שלך" משפט כזה שאני עומד מאחוריו הוא תמיד יהיה נכון לוגית ואין שום דרך לפרוך אותו שכלית.

      כי המשפט הזה אומר משהו שהוא מתבקש מעצמו, משהו שלחלוטין לא מחדש כלום. כל זמן שאתה מרגיש הבדל בין הדמיון למציאות ממילא הדמיון שלך הוא לא מושלם ב 100%. איפה אתה חווה משהו ב 100% במציאות האמיתית. אם הדמיון שלך הוא באותה רמת חוויה, אם כן זו המציאות שלך. יתכן שאדם לא יכול להגיע לכזו רמת דמיון שתהיה תואמת בתחושות שלו למציאות, אולי יתכן שכן. אך לוגית המשפט לכשעצמו הוא נכון לוגית ב 100%.

      ואיך כל זה קשור לקטע הטיפולי, כי בדמיון מודרך חלק מהעניין הוא לדעת לדמיין את עצמך מתמודד עם X וככל שהדמיון יהיה טוב יותר בתחושות, ככה תצליח להתמודד עם זה במציאות, כי בעצם אתה כבר חווית חלק מהמציאות ...


       

      ואסיים בדבר תורה (כן זו אינה טעות) שהוא כולל מספר ציטוטים מהספר ליקוטי מוהר"ן. מי שמבין את הציטוטים במקור יבין ומי שלא הפירוש החופשי מופיע כבר בגוף המאמר. להלן הציטוטים:

      "כי עקר האדם הוא השכל, ועל כן במקום שחושב השכל, שם כל האדם"

      "תורה קצג דע שהמחשבה יש לה תקף גדול, ואם יחזק ויגבר מחשבתו על איזה דבר שבעולם, יוכל לפעל שיהיה כך, ואפלו אם יחזק מחשבתו מאד שיהיה לו ממון, בודאי יהיה לו, וכן בכל דבר רק שהמחשבה תהיה בבטול כל ההרגשות. והמחשבה תקיפה כל כך, עד שאפשר למסר נפשו במחשבתו ממש, דהינו שירגיש צער המיתה ממש, על ידי שיקבל על עצמו בדעתו שהוא מרצה למסר נפשו על קדוש השם באיזה מיתה שתהיה ואפשר לחזק ולגבר המחשבה כל-כך, עד שבשעה שמקבל במחשבתו שהוא מרצה למסר נפשו למות על קדוש השם, אזי ירגיש צער המיתה ממש וזה שאמר רבי עקיבא (ברכות סא): 'כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה מתי יבוא לידי ואקימנו עכשו' וכו' הינו שבשעת קריאת- שמע שהיה רבי עקיבא מקבל על עצמו ארבע מיתות בית-דין, היה מקבל על עצמו מסירת נפשו במחשבה חזקה ותקיפה כזו, עד שהיה מצטער ומרגיש ממש יסורי המיתה ממש, כאלו סוקלין ושורפין אותו ממש בלי שום הפרש וזה 'כל ימי הייתי מצטער מתי יבוא' וכו' הינו שממה ששערתי וקבלתי בדעתי 'מתי יבוא לידי ואקימנו' למסר נפשי על קדוש השם, מזה לבד הייתי מצטער ומרגיש וסובל יסורי המיתה ממש כנ"ל, עכשו שבא לידי בפעל ולא אקימנו, הלא תמיד הייתי סובל זה הצער ממש מהקבלה במחשבה לבד וכשמחזק המחשבה במסירת נפש כל-כך כנ"ל, יוכל למות ממש מזה הצער כאלו היה מת מזו המיתה בפעל כי אין הפרש בין המיתה בפעל להצער שמרגיש מהמיתה במחשבה כנ"ל על כן צריך למנע ולהרחיק עצמו לבלי לשאר שם בעת שמרגיש שקרוב שתצא נפשו, שלא ימות בלא עתו חס ושלום"

      "דע שיש בבני~אדם סגלות גדולות כי יכולין לפעל על~ידי מחשבתם מה שהם חושבים. כי כשהמחשבה היא כלה אחוזה ודבוקה בדבר אחד שיהיה כן דהינו כל הבחינות שיש במחשבה דהינו פנימיות וחיצוניות ושאר הבחינות כלם עד הנקדה. וכשכלם כאחד אחוזים ודבוקים וחושבים שיהיה כן בלי בלבול ונטיה למחשבה אחרת, על~ידי זה הם פועלים שבהכרח יהיה כן כמו שהם חושבים. וגם שהמחשבה תהיה בפרטי פרטיות לא בדרך כלל כגון שיחשב שאם יהיה כן יהיה כך וכך בפרטיות. אבל כשחושב בדרך כלל הוא בחינת גלמי כלים ... וגם לענין הלמוד מועיל זה, אם תהיה מחשבתו תקיפה מאד כנ"ל, בודאי יהיה כן. ובלבד שתהיה המחשבה תקיפה ואחוזה מאד בזה כנ"ל, דהינו למשל שיחשב במחשבתו שיזכה ללמד ולגמר כל הארבעה פוסקים כלם עם כל הפרושים הגדולים, ויחשב ויציר בדעתו באיזה אפן ילמד אותם ובכמה זמן כגון למשל שיזכה ללמד חמשה דפין ביום אחד עד שיזכה לגמר כלם בשנה אחת ויכניס מחשבתו בזה היטב היטב בתקף גדול מאד עד שתהיה המחשבה תקיפה ואחוזה בזה מאד. וכיוצא בזה בשאר למודי התורה הקדושה כגון ש"ס עם הרי"ף והרא"ש וטורים וכו' ותנ"ך וכיוצא, ויכסף וישתוקק ויחשב בזה הרבה בתקף גדול אזי יזכה שיהיה כן. ואמר שזה מרמז בדברי רבותינו זכרונם לברכה במה שאמרו (שם כו:): מחשבה מועלת אפלו לדברי~תורה, מועלת ממש דהינו שמועלת ומסיע לזה אפלו לדברי~תורה. "

        9/12/07 01:01:
      לברביבר: שאלה מצויינת -- אצל עיוורים מלידה הקורטקס הויזואלי מופעל בתגובה למישוש ונגיעה בחפצים.

      לגנאדי וארז: יכול להיות שלדימיון מודרך יש אפקט חיובי, אך אין הוכחות מדעיות שהעלאה בדימיון שוות ערך לגירויים אמיתיים מבחינת התגובה העצבית במוח.
        9/12/07 00:55:

      פוסט קולע, ענייני ונפלא, שמנפץ לי קלישאה שהאכילו אותי בשנתיים האחרונות (ודווקא לא בענייני "הסוד" או להצליח בכח המחשבה)

       

       

      תודה! 

        9/12/07 00:52:

      היי אלומית,

      מעניין מאד, תודה.

      מה קורה עם איזור הראיה במוח אצל עיוורים מלידה? האם הוא מנוון או שקיבל תפקיד אחר? מעניין כמו כן לדעת אם נערכו מחקרים על עיוורים מלידה ועל מתעוורים בשלב מאוחר יותר בחייהם בנוגע לפעילות באיזור האוקסיפטלי ואם כן, האם נמצאו הבדלים באיזור זה כתוצאה מיצוג ויזואלי דמיוני בין הקבוצות או שגם אצלם כתוצאה מהדמיית דבר ויזואלי נראתה פעילות באיזור הפרונטלי.

        9/12/07 00:39:
      כאשר אומרים "דמיין את עצמך מצליח להשיג את כל מה שאתה רוצה. הפוך את הדמיונות שלך למציאות" - אני בעד. חבל רק שהחלק השני דורש לא מעט מעשים... מגניב
        9/12/07 00:29:
      אני מתנצל שלא כ"כ הבנתי,
      אינני פרופ' לתחום, אך האם  לא נכון הוא:
      שכאשר שהעיניים עצומות, ואת/ה בהרפייה, הרי את/ה יותר מפוקס, ונותן לעצמך לדמיין את מה שהיית רוצה שיקרה: ללא גירויים חיצוניים..
       שאלה שניה: לעניין נושא הסכיזופרניה, האם מה שהם חווים זה בחלום, או במציאות, לא כ"כ הצלחתי להבחן..
      אשמח לתגובה בפרטי.
      תודה ושבוע טוב
        8/12/07 22:38:
      הי אריאלה,
      אני לא מומחית להיפנוזה, אך מחקרי דימות תפקודית מראים, לדוגמא, כי בזמן היפנוזה ירידה בתחושת הכאב של נבדקים לוותה בירידה בפעילות העצבית ב"רשת הכאב" במוח, ועליה בפעילות באזורים אחרים. משמעות ממצאים אלה עדיין לא ברורה.

        8/12/07 22:28:

      היי אלומית,

      תודה על ההארה!

      האם תוכלי להרחיב מה קורה במח במצבי היפנוזה או דמיון מודרך?

      http://www.psychologia.co.il/hypnosis1a.htm האם פעילות המח במצבים אלה - שאינם מציאותיים - לא דומה יותר לפעילות במצב מציאותי מאשר לפעילות בזמן דמיון?

       

      תודה

      אריאלה

      פרופיל

      אלומית ישי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין