טיפה שבטיפה - אגדה חָצְצוּ בְּנֵיהֶם בֵדֵמוֹנִיוּת בְּשֵׁם טָהֲרַת היוּחֲסִיּן.
בִּתְחִלָּה נִמְנְעָה כְּחוֹלַת הַדָּם מִלִּכְאֹב אוֹתוֹ חָשְׁבָה שֶׁכָּךְ יְקָל כְּשֶׁחָשׁ בְּכָךְ הָעֶלֶם הַשָּׁחוּם הָיָה כְּמֵת. חָלַף זְמַן וְהוּא פָּסַק לֵהִתְאַבֵּל רַק מְעַט הִתְיַסֵּר וְהִיא עוֹד פָּחוֹת, חָשַׁב... רַחֲקוּ וְנִמְנְעוּ.
וְהוֹתִירוּ הֵם טִפָּה שֶׁבְּטִפָּה כְּצַוָּאָה שֶׁתִּפְתַּח בִּזְמָן מִן הַזְּמַנִּים בְּאֶחָד הַגִּלְגּוּלִים
© כל הזכויות שמורות ל – אביחי קמחי, ירושלים 2011 |