כותרות TheMarker >>
    page id : 9

    ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café

    כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.

    ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.

    אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי

    אָבנִי דֶרֶך

    "ובכן, תן, תן לעצמך ללכת ­ רק הישמר/ שלא לאבד, אף לא לרגע, את צלמך הנועז, את/ רחש גבו המתרחק ממך תמיד ולתמיד/ את ההזמנה הנוראה שלא לנוח לעולם" (דוד אבידן)

    פינלנד - ישראל - הבדלים של שיטה ורוח

    24 תגובות   יום חמישי, 22/12/11, 09:50

    ישבתי מוקדם הבוקר מול המחשב וראיתי את רולניק וחבורתו בדה-מרקר עושים את העבודה הטובה ביותר בעיתונות הישראלית היום. באותה נשימה העבודה הטובה שלהם, אולי בגללה, נטעה בי מחדש את הייאוש. 

    זאת הכתבה פלוס הסרט המעולה של רולניק בפינלנד:

    http://www.themarker.com/markerweek/markeryear/1.1596243

     

     

    אז מהן המסקנות שלי? קאנט כותב על "מאפייניה של נקודת הראות המוסרית":

     

    "לא יצויר דבר בעולם, ואף לא מחוץ לעולם, שיוכל להיחשב לטוב בלא הגבלה, אלא הרצון הטוב בלבד. שכל, חריפות וכוח שופט ושאר כישרונות הרוח, או אומץ לב, החלטה נכונה והתמדה שהם מידות המזג, אלה ואלה טובים ורצויים בלי ספק מכמה בחינות. אבל מתנות טבע אלו עלולות גם כן להיהפך לרעות ומזיקות עד מאוד, אם הרצון המשתמש בהן, ושבבחינתו זו ייקרא אופי, איננו טוב"

     

    "סיסו" - מילה בפינית הבאה לתאר את כוח הרוח. המילה הקטנה והמצחיקה הזאת מספרת אולי את הסיפור כולו, כישלון המחאה החברתית טמון במילה הזאת ובהיפוכה פה בארץ. זה כן המודל הכלכלי, זו החלוקה השוויונית, זה כן שירותי הרווחה, אבל מעל הכול אלו הערכים והתרבות הפיניים הרחוקים מהערכים והתרבות הישראליים דהיום שנות אור. 

     

    חברה פינית מאוחדת, חברה המאמינה בממשלתה, ובחזרה, הממשלה מאמינה באזרחיה, שיעורי השתתפות גבוהים בשוק העבודה, הבנה מהותית, לא בשלטי אד-הוק מונפים ברחוב, אלא כדרך חיים מהי סולידריות, נחישות, פעילות בשקט ללא ויתור - כל אלו זורמים בדם ובעצבים של החברה הפינית. לא תרבות "שטייטלית", אלא תרבות פתוחה הבאה לידי ביטוי בבנייני ההנהלה המרכזית של נוקיה שם אין אפילו שומר בכניסה (מכיר את הבעיות הביטחוניות בארץ, אבל לא באתי היום לפתרונות, אלא רק להציב מראת ייאוש), חברת אנשים בה נוקיה קורסת, אך כולם רואים בכך הזדמנות ליצירת אלפי עסקים קטנים ובינוניים במקומה. מערכת חינוך המכבדת את מוריה ואת תלמידיה, והכתבה תגיד לכם שלא מדובר בהכרח בשכר הגבוה. וכבוד, כבוד לעצמם ולזולת.

     

    כן. ההשוואה היא על סף המגוחכת כשמביאים בחשבון את התנאים הפיזיים והגיאו-פוליטיים במדינת ישראל לבין אילו שבפינלנד, ועדיין, זה לא מה שיש לך בתיק, אלא איזה נוף אתה בוחר לראות, זה מה שיעשה לך את הטיול לכיפי או מטריד, אבל בינינו, הישראלים, עם יד על הלב (תרגישו אותו מדי פעם), הבעיות החמורות ביותר במדינה הן בעיות של רצון טוב, כפי שהגדיר לעיל קאנט. במדינה בה יש יותר מדי חוקים, ופחות מדי חובות מוסכמות בין האזרחים (ובין שליטי המדינה ההולכים וממלאים את בתי המשפט והכלא), זאת מדינה שמאבדת כיוון, זאת מדינה שזקוקה להשגחה מתמדת, זאת מדינה שאיבדה את הרוח, מדינה שעוסקת בנטיות לב ולא בחובות, מדינה ללא חזון, מדינה עם אתוס יהודי קדום, ועם אתוס לא לשנות את האתוס לאחר, למיטיב, לפתוח, לאמיץ, בו האזרחים הם ראשי המדינה ולא שליטיה (בעלי ההון והפוליטיקה).

     

    אני צעדתי ברחוב בקיץ האחרון. רציתי לנשום ריחות אחרים. ריח של כוח אזרחי. יצאתי מהקיץ בתחושה שהרבה אנשים פשוט החליפו אל אחד באליל שני. אנשים שהבינו שידם קצרה כעת מלשרת את "אל הצרכנות", ובמצוקתם קראו לאל אחר, "צדק חברתי", כזה שיחזיר אותם למקום בו היו, לסיר הבשר ההוא, אבל לא ניתן בקיץ אחד לשנות תפישות ערכיות של בני אדם, לפעמים חיים שלמים צריך וגם אז האדם נותר עם אופיו שנרכש בשנים הקריטיות.

     

    זה הכסף, אין לי ספק, אבל מה שבאמת חסר לנו, במדינת ישראל, זה "סיסו" משלנו. "אור לגויים" - ביטוי מעולה המסביר שאנו זקוקים לקצת אור משלהם. כי פה קצת חשוך לאחרונה.  

     

    דרג את התוכן:
    addthis

      תגובות (24)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/12/11 14:36:
      הכל עניין של מזג אויר...
        25/12/11 06:42:

      צטט: שרון אבני 2011-12-24 15:43:05

      תודה על התגובות וההתייחסויות לכתוב, מצטער שאיני מוצא זמן להגיב לכולכם/ן, אבל קראתי הכול. לא לשווא הבאתי את קאנט בתחילתו של הטקסט, הנקודה בה רציתי לגעת היא יותר פילוסופית/מחשבתית העומדת ברקע להבדל בינינו ובין הפינים, וכמובן שמספר מאות של מילים לא יכולות לגעת בקצה קצהו של הנושא המורכב הזה, וחלקכם הוספתם נקודות אור שלא נגעתי בהן.

       

      אותי מעניין מעל הכול לאן אנו כמדינה, כעם, הולכים, מי שחוקר את הזרמים התת קרקעיים יכול להיתפס בקלות לייאוש מסויים, ואין ספק שמבט על תרבות אחרת, רק מחדדת את התסכול. 

       

      מי שכתב לי, ובצדק, שאין מקום להשוואה:

      א. כתבתי את זה בדבריי.

      ב. שותף סמוי לתסכול שזאת התרבות שלנו, ולא ניתן אחרת, בגלל ההטרוגניות, בגלל בעיות הבטחון ועוד "בגללים" נוספים.

       

      אם אני מאמץ את מחשבתי, אני מסוגל לחשוב על חזון משותף שיכול לחבר את השסעים שבמדינת היהודים, אבל אם אני בעל תקווה שהם שחלקי העם אכן יהיו מוכנים לויתורים על מנת להשיג את החזון. 

       

      בן גוריון, עם כל נוקשותו, היה איש חכם. הוא הבין שבהרכב הטרוגני כזה של החברה הישראלית - מספיק שנלך לפי הסיסמא "הסכמה כללית לכללי המשחק הדמוקרטי" היא שיכולה לינות על חלק גדול של הבעיה.

      אבל מה.... נתנו לזרמים מסוימים (שלא מעורבים ממילא ובגלוי בחברה) למשוך כל פעם נתחי חקיקה+תקציבים+פריבילגיות עד שגילינו שתקום תוך 15 שנה בישראל מדינת הלכה.

      אולי הישועה בעניין הזה תגיע דווקא מהליברמניזם....

      ואז יגיע המשיח..

        24/12/11 18:38:
      ידידי, קיבלת הקיץ את השמאל הצבוע באדום. זה שיח רדוד, אלים, פחדני וצדקני. זה גם בימין. מוזמן לערבי מפגשים, פרטים בבלוג שלי.
        24/12/11 15:43:

      תודה על התגובות וההתייחסויות לכתוב, מצטער שאיני מוצא זמן להגיב לכולכם/ן, אבל קראתי הכול. לא לשווא הבאתי את קאנט בתחילתו של הטקסט, הנקודה בה רציתי לגעת היא יותר פילוסופית/מחשבתית העומדת ברקע להבדל בינינו ובין הפינים, וכמובן שמספר מאות של מילים לא יכולות לגעת בקצה קצהו של הנושא המורכב הזה, וחלקכם הוספתם נקודות אור שלא נגעתי בהן.

       

      אותי מעניין מעל הכול לאן אנו כמדינה, כעם, הולכים, מי שחוקר את הזרמים התת קרקעיים יכול להיתפס בקלות לייאוש מסויים, ואין ספק שמבט על תרבות אחרת, רק מחדדת את התסכול. 

       

      מי שכתב לי, ובצדק, שאין מקום להשוואה:

      א. כתבתי את זה בדבריי.

      ב. שותף סמוי לתסכול שזאת התרבות שלנו, ולא ניתן אחרת, בגלל ההטרוגניות, בגלל בעיות הבטחון ועוד "בגללים" נוספים.

       

      אם אני מאמץ את מחשבתי, אני מסוגל לחשוב על חזון משותף שיכול לחבר את השסעים שבמדינת היהודים, אבל אם אני בעל תקווה שהם שחלקי העם אכן יהיו מוכנים לויתורים על מנת להשיג את החזון. 

        24/12/11 10:59:

      כנראה, שמציאות, הגורמת לצורך להתכונן מראש לחורף ארוך, יוצרת דפוס חשיבה שונה משלנו. אותו "סיסו" חמקמק, בלתי אפשרי להשגה לים-תיכוניים שכמותנו.


        23/12/11 21:01:
      כל כך הרבה יש מה להגיד על ההשוואה הזו, אבל הפתיחה של קאנט שווה הכל. מילים מול הרצון הטוב - זה כל הסיפור (תוסיף לזה גם הכשרון המנהיגותי אבל זה רק בשלב השני של ההשוואה). ואם נחזור לקאנט אז הרעה החולה היא שהרצון הטוב נאנס, הוכה, הושפל ע"י עדת טורפים שכל הצדקה למעשיהם היא: נבלה שעשינו - גם האחרים עשו. המודל של הרוע הוא הרוע של האחר. והעם? העם הוא טוב, אבל קל לקלקל אותו.... (כמו הורים רעים שמקלקלים את הילדים שלהם...)
        23/12/11 12:07:

      כל זמן שהso called מנהיגים שלנו ימשיכו לטפטף לנו את היותנו הקורבן

      נמשיך להיות חברה שחיה על הישרדות כחלופה לחזון

      בטווחים הקצרים, זה בהחלט גורם מלכד ונוח עבור סמי-מנהיגים

      אבל כבר נאמר שבאין חזון יי(ת)פרע עם

      כך שכשהמתחזים הללו ממשיכים ב"שישו ושמחו" שלהם (שר החוץ:"אירופה לא רלוונטית")

      לא יהיה לנו סיסו, אולי יהיה לנו סי...סוף

       

       נ.ב. אחרי ההזמנה של דן כנר ליהודה המכביבי בטקס בכרמל , דווקא היה מתאים שנשנה את שמנו לפין-לנד (בפא דגושה)

        23/12/11 11:01:

      צטט: Mosheshy 2011-12-23 08:01:22

      צטט: הבדואי 2011-12-22 23:48:20


      ומה שעובד שם, לא יעבוד פה. גם לא אם ניקח מהם כמה אלמנטים ופטנטים חזקים. כי המבנה של החברה, הערכים, הכלכלה, הפוליטיקה ואפילו האקלים (כן, כן), הם תרכובת אחת שלמה שאי אפשר להעתיק רק חלקים ממנה ולצפות שזה ישפר משהו.

      כנראה שמזרח תיכוניים נישאר לנצח..


      כתבת-סרט מעניינת. 

      ואפשר לראות באותו חלק באתר את הכתבות המקבילות על שוודיהדנמרק, גרמניה, נורווגיה ואמריקקה (שהחלום שלה הורס את העולם)

      אין ספק שאנחנו רחוקים מהם שנות אור וגם האמריקניזציה הישראלית מורידה מערך המבנה החברתי אצלנו. יצטרכו לעבור כאן דורות רבים של שינויים ושיפורים חברתיים ופוליטיים, תוך מיגור השחיתות וראייה כלכלית לטווח רחוק, כדי שנוכל להעיז לחלום על זה.

      ומצד שני, אף אחת מאלה לא צריכה להתמודד עם הבעיות הגאוגרפיות/דמוגרפיות/פוליטיות/בטחוניות שיש לנו, כך שההשוואה לא בהכרח נכונה. אם תיתן לפינים להתמודד עם מליון וחצי פלשתינאים ששונאים אותם בדם, לא בטוח עד כמה שיהיו כל כך נינוחים ומביעים סולידאריות עממית ונחישות, או שהפוליטיקאים היו כל כך ישרים. המדינות האלו הן מדינות-שפע גם בגלל שאף אחד לא מפריע להן להיות כאלה. ובתי הנבחרים שלהן לא צריכים להתמודד עם אותה סקאלה של לחצים ואידאולוגיות מפלגות.


       

      האם לא להיפך?דווקא  כאשר יש איום חיצוני,   צריכים להתאגד בשיתופיות ואחווה .לא?

       

      .Excuses are like assholes. Everybody has one, and they all stink

       .

       

      במקרה יצא לי לגור באחת ממדינות הרווחה המשגשגות של צפון אירופה כשפקד אותם המיתון הראשון ב-2002 והשפעותיו מרחיקות הלכת, יחד עם מלחמת בוש בסדאם וכמה פיגועי אל קעידה באירופה.. מבטיח לך שהתאגדות חברתית ומושגים כמו שיתופיות ואחווה לא היו המושגים הראשונים שעלו בראשם, אחרי עשרות שנות נחת של שגשוג ורווחה...

       

      מאמר מרתק. קצת ארוך, אבל ממצה ומצליח להעביר את האופי הפיני. ישראל נראית ממש ההיפך הגמור בכל תחום למה שקורה שם. ממש מעורר קנאה.אנחנו צריכים לחשוב למה אנחנו כ"כ מתרחקים מהם ואיך אנחנו בכל זאת יכולים להתקרב אל המודל שלהם.
        23/12/11 10:09:

      צטט: forte nina 2011-12-22 10:38:22

      יפה מאוד שרון. אני לא אעשה השוואה בינינו לפינלנד. אבל מותר לעשות השוואה בין מנהיגים. גם אם נדבר על רצון כי הוא אכן הקובע, מוטיבציה ואהבת העם, גם זה שאינו מצביע בעדך אך כישראלי שיוצא לקרב כשנדרש ומשלם מיסים ומשתתף בייצור והעשרת העם אז אני בהחלט זוכרת מוטיבציה גבוהה מאוד של רבין בהשקעה בחינוך, תרבות ובשכבות החלשות. אני כן זוכרת את בגין שתרם רבות בעיירות פיתוח וניסה חסגור פערים, גם אם הוא לא היה כוס התה שלי. גם שרון היה מראשי הממשלה שאהבו את העם ובהחלט השקיעו ולמרות טעויותיו הרבות ברמה האנושית הוא הבין שהכוח והחשיבות בעם ולא בכסף. שרון, הסיטואציה הצינית וחסר המוטיבציה להשקיע בעם [בצד הירוק של המפה] החל מתחילת תקופתו של נתניהו כשר אוצר. וכעת אנחנו כבר קרוב לעשר שנים נטחנים לדק. אין רצון ואין מוטיבציה מצד ההנהגה. המושג - משאבים או השקעת משאבים בתשתיות חברתיות, בריאותיות תרבותיות לא מתרחשות בכלל. יש לאחרונה פרסומת בטלוויזיה של מס הכנסה, שמנסה להטיל אימה בשבועיים האחרונים: "כשאתה מעלים מיסים לאנשים נעלם החינוך והבריאות". זה כל כך ציני ושיקרי, כי הם גם גוזלים אותנו במיסים ומע"מ על מוצרים מזון והם גם לא משקיעים מסכומי המיסים במשאבים בסיסיים איך הגענו בישראל לקרוב ל-20% אנשים בדרגות שונות של רעב?. איך בכלל הגיעו בשריפה על הכרמל למצב שבמכבי האש לא הייתה כבאית מעל שנות ה-60? כל זה קשור לתשתיות ששר האוצר ונתניהו לא הסכימו להשקיע. ופה מדובר בביטחון האזרח. מה קורה לדוח על מקלטים בצפון הארץ? עד רגע זה למרות ביקורת מבקר המדינה מלפני 5 שנים, טרם הושקעו המשאבים לבנייה ושיפוץ המקלטים וזה המעט שהמדינה צריכה לעשות כדי לשמור על ביטחון האזרחים. שרון אני ותיקה כבר בארץ, ואני מוכרחה להגיד לך שמה שגורם לי לכעס ולעצב הכי גדולים שצייקנות וחוסר אהבת עם, מסוג זה אני לא ראיתי כל שנות קיומי במדינה באף הנהגה. מן הסתם אם הייתי גרה בשטחים בוודאי שהייתי מדברת אחרת. אז אם החלק הזה של עם הוא פה רק לשרת את הריבון נשארו סיבות מועטות להישאר פה בכלל. ובטח סיבות ענקיות להוריד אותם מההנהגה .

      אני מסכימה עם פנינה. זה נכון שהעם דפוק אבל ההנהגה עוד יותר. עם הנהגה נורמלית עוד יכולה להיות פה בובה של מדינה. נדמה לי שראינו רמזים לכך בקיץ האחרון.

        23/12/11 09:00:
      מה שכתב הבדואי .
        23/12/11 08:01:

      צטט: הבדואי 2011-12-22 23:48:20

       

      ומה שעובד שם, לא יעבוד פה. גם לא אם ניקח מהם כמה אלמנטים ופטנטים חזקים. כי המבנה של החברה, הערכים, הכלכלה, הפוליטיקה ואפילו האקלים (כן, כן), הם תרכובת אחת שלמה שאי אפשר להעתיק רק חלקים ממנה ולצפות שזה ישפר משהו.

      כנראה שמזרח תיכוניים נישאר לנצח..

       

      כתבת-סרט מעניינת. 

      ואפשר לראות באותו חלק באתר את הכתבות המקבילות על שוודיהדנמרק, גרמניה, נורווגיה ואמריקקה (שהחלום שלה הורס את העולם)

      אין ספק שאנחנו רחוקים מהם שנות אור וגם האמריקניזציה הישראלית מורידה מערך המבנה החברתי אצלנו. יצטרכו לעבור כאן דורות רבים של שינויים ושיפורים חברתיים ופוליטיים, תוך מיגור השחיתות וראייה כלכלית לטווח רחוק, כדי שנוכל להעיז לחלום על זה.

      ומצד שני, אף אחת מאלה לא צריכה להתמודד עם הבעיות הגאוגרפיות/דמוגרפיות/פוליטיות/בטחוניות שיש לנו, כך שההשוואה לא בהכרח נכונה. אם תיתן לפינים להתמודד עם מליון וחצי פלשתינאים ששונאים אותם בדם, לא בטוח עד כמה שיהיו כל כך נינוחים ומביעים סולידאריות עממית ונחישות, או שהפוליטיקאים היו כל כך ישרים. המדינות האלו הן מדינות-שפע גם בגלל שאף אחד לא מפריע להן להיות כאלה. ובתי הנבחרים שלהן לא צריכים להתמודד עם אותה סקאלה של לחצים ואידאולוגיות מפלגות.

       

       

      האם לא להיפך?דווקא  כאשר יש איום חיצוני,   צריכים להתאגד בשיתופיות ואחווה .לא?

       

      .Excuses are like assholes. Everybody has one, and they all stink

      .

       

        23/12/11 06:24:
      ..ולנו יש סיסו ושמחו בשמחת תורה, לוּ היינו דבקים בה כמו הפינים למורשתם, היינו רואים מה זה אור. יפה כתבת. חג אורים שמח.
        23/12/11 00:15:
      הזכרת לי את השיר ׳אני ואתה נשנה את העולם׳
        22/12/11 23:48:

       

      ומה שעובד שם, לא יעבוד פה. גם לא אם ניקח מהם כמה אלמנטים ופטנטים חזקים. כי המבנה של החברה, הערכים, הכלכלה, הפוליטיקה ואפילו האקלים (כן, כן), הם תרכובת אחת שלמה שאי אפשר להעתיק רק חלקים ממנה ולצפות שזה ישפר משהו.

      כנראה שמזרח תיכוניים נישאר לנצח..

       

      כתבת-סרט מעניינת. 

      ואפשר לראות באותו חלק באתר את הכתבות המקבילות על שוודיהדנמרק, גרמניה, נורווגיה ואמריקקה (שהחלום שלה הורס את העולם)

      אין ספק שאנחנו רחוקים מהם שנות אור וגם האמריקניזציה הישראלית מורידה מערך המבנה החברתי אצלנו. יצטרכו לעבור כאן דורות רבים של שינויים ושיפורים חברתיים ופוליטיים, תוך מיגור השחיתות וראייה כלכלית לטווח רחוק, כדי שנוכל להעיז לחלום על זה.

      ומצד שני, אף אחת מאלה לא צריכה להתמודד עם הבעיות הגאוגרפיות/דמוגרפיות/פוליטיות/בטחוניות שיש לנו, כך שההשוואה לא בהכרח נכונה. אם תיתן לפינים להתמודד עם מליון וחצי פלשתינאים ששונאים אותם בדם, לא בטוח עד כמה שיהיו כל כך נינוחים ומביעים סולידאריות עממית ונחישות, או שהפוליטיקאים היו כל כך ישרים. המדינות האלו הן מדינות-שפע גם בגלל שאף אחד לא מפריע להן להיות כאלה. ובתי הנבחרים שלהן לא צריכים להתמודד עם אותה סקאלה של לחצים ואידאולוגיות מפלגות.

       

        22/12/11 22:56:
      ויהודים, יש שם? (-:
        22/12/11 20:17:

      יש לך עסק עם קבוצה של חנוונים. החנוונים היהודים  שבאו מארצות הניכר בהן שלטו הנוצרים התרגלו לעבוד על הגוי. את הדרך החנוונית הזו הם הביאו לישראל ,והפכו את כל היושבים בציון לחנוונים העובדים זה על זה.

      בצורה כזו  אי אפשר לגבש עם הנוהג בדרכים שיתופיות ושוויוניות  זה עם זה כמו בפינלנד.

        22/12/11 20:09:
      מעולה. אי אפשר לבטא את זה טוב יותר.
        22/12/11 18:50:
      יפה דרשת
        22/12/11 17:48:
      הנה עוד זוית קנטיאנית להשוואה רבת משמעות זאת בענין האור החסר. בפינלנד זכה הימין כב-19% מן הקולות על רקע משבר היורו. משאלים מלמדים שכרבע עד שליש מהפינים היו רוצים לראות את קרליה תחת שלטון פיני. kuuma paska
        22/12/11 15:21:
      דבריך מזכירים לי את עמדתו של אהרון דוד גורדון, מהאבות המייסדים של ישראל. הוא לא תמך בדרישה להקמת מדינה. הוא ראה בכך שלב מאוחר יותר, קודם צריך לפעול שיהיה כאן עם אחד. מרטין בובר היה עמו באותה דעה. הם הבינו שמגיעים לארץ יהודים אבל הם בני תרבויות שונות. גורדון קיווה , בראשית המאה ה-20, כי העלייה לארץ תהייה מתונה, והבאים יסתגלו לגרעין שהתגבש כאן במשך הזמן. כבר בזמנו לא היה תרחיש כזה. עליית יהודי פולין נהרה אל העיר ולא פנתה להקמת יישובים חדשים עבור העולים הבאים. כמובן שגורדון טעה מבחינה מדינית. אבל הדרך שהוא הציע על גיבוש קודם להכרזת מדינה , היתה יכולה לתרום למה שספרת אודות פינלנד. המלחמות שהיו איחדו את העם, אבל לאחריהן - איש לאוהליו. לדעתי, האיחוד יכול להיות רק סביב נושא מסויים שיביא להסכמה בין חילוניים מימין ומשמאל, חרדים ודתיים, אשכנזים ושאר העדות וכו'. היום אינני רואה בבהירות נושא כזה.
        22/12/11 12:04:
      ה"תירוץ" המרכזי של ישראל יחסית לסיסו הפיני, לא מוזכר. ההומוגניות של החברה הפינית מאפשרת לה להתמודד עם מצבים לא-נוחים, מכיון שעם שלם ואחיד בגישתו לחיים, היסטוריה ודת משותפים, מאוויים לאותה איכות-חיים, ותגובות טיפוסיות למצבים שונים ומשונים, פועל כמיקשה אחת ולמעשה כמעט כאדם אחד (עם עוצמה של עם שלם מאחוריו) ותקבל את פינלנד. (על נימה קצת יותר קלה, לא בטוח שהיתי רוצה לגור שם, נשמע די משעמם)
        22/12/11 12:03:
      כמה חיובי ומעודד-בקרוב אצלנו
        22/12/11 10:38:
      יפה מאוד שרון. אני לא אעשה השוואה בינינו לפינלנד. אבל מותר לעשות השוואה בין מנהיגים. גם אם נדבר על רצון כי הוא אכן הקובע, מוטיבציה ואהבת העם, גם זה שאינו מצביע בעדך אך כישראלי שיוצא לקרב כשנדרש ומשלם מיסים ומשתתף בייצור והעשרת העם אז אני בהחלט זוכרת מוטיבציה גבוהה מאוד של רבין בהשקעה בחינוך, תרבות ובשכבות החלשות. אני כן זוכרת את בגין שתרם רבות בעיירות פיתוח וניסה חסגור פערים, גם אם הוא לא היה כוס התה שלי. גם שרון היה מראשי הממשלה שאהבו את העם ובהחלט השקיעו ולמרות טעויותיו הרבות ברמה האנושית הוא הבין שהכוח והחשיבות בעם ולא בכסף. שרון, הסיטואציה הצינית וחסר המוטיבציה להשקיע בעם [בצד הירוק של המפה] החל מתחילת תקופתו של נתניהו כשר אוצר. וכעת אנחנו כבר קרוב לעשר שנים נטחנים לדק. אין רצון ואין מוטיבציה מצד ההנהגה. המושג - משאבים או השקעת משאבים בתשתיות חברתיות, בריאותיות תרבותיות לא מתרחשות בכלל. יש לאחרונה פרסומת בטלוויזיה של מס הכנסה, שמנסה להטיל אימה בשבועיים האחרונים: "כשאתה מעלים מיסים לאנשים נעלם החינוך והבריאות". זה כל כך ציני ושיקרי, כי הם גם גוזלים אותנו במיסים ומע"מ על מוצרים מזון והם גם לא משקיעים מסכומי המיסים במשאבים בסיסיים איך הגענו בישראל לקרוב ל-20% אנשים בדרגות שונות של רעב?. איך בכלל הגיעו בשריפה על הכרמל למצב שבמכבי האש לא הייתה כבאית מעל שנות ה-60? כל זה קשור לתשתיות ששר האוצר ונתניהו לא הסכימו להשקיע. ופה מדובר בביטחון האזרח. מה קורה לדוח על מקלטים בצפון הארץ? עד רגע זה למרות ביקורת מבקר המדינה מלפני 5 שנים, טרם הושקעו המשאבים לבנייה ושיפוץ המקלטים וזה המעט שהמדינה צריכה לעשות כדי לשמור על ביטחון האזרחים. שרון אני ותיקה כבר בארץ, ואני מוכרחה להגיד לך שמה שגורם לי לכעס ולעצב הכי גדולים שצייקנות וחוסר אהבת עם, מסוג זה אני לא ראיתי כל שנות קיומי במדינה באף הנהגה. מן הסתם אם הייתי גרה בשטחים בוודאי שהייתי מדברת אחרת. אז אם החלק הזה של עם הוא פה רק לשרת את הריבון נשארו סיבות מועטות להישאר פה בכלל. ובטח סיבות ענקיות להוריד אותם מההנהגה .

      פרופיל

      שרון אבני
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין