כותרות TheMarker >
    ';

    יומן סיפורים

    תמיד אהבתי לכתוב, זה החל במכתבים והמשיך בסיפורים, זיכרונות, הדי פנטזיות מדליקות. הסיפורים נולדים מאוחר בלילות או מוקדם בבקרים, תמונה, תסריט או רעיון. ציור מילים על מסך מחשב, מפיח בהם חיים אחרים, לפעמים מפתיעים, גם אותי.

    הנץ דואה © כל הזכויות שמורות

    0

    חצאית, בלי תחתונים ונגישה

    24 תגובות   יום חמישי, 22/12/11, 19:26

    "היום, בשעה 16:00 בקולנוע לב דיזנגוף, משחק הסרט 'העור בו אני חי'.  אני רוצה שתגיעי לסרט, לבושה שמלה או חצאית כשהכוס שלך נגיש לאצבעותיי"  הבוקר קמתי עם המשפט הזה מתנסח שוב ושוב אצלי בראש.  שלחתי לה אותו והוספתי "בדקתי ואכן הסרט, המיקום והמועד מדויקים, אני אהיה שם ואת?"

                               

    אני לא יודע מה תהיה התשובה שלה, אולי אפילו עדיף שלא תשלח לי שום תשובה אבל אני אהיה שם.  אני גם בטוח שהיא תהיה שם, לבושה בחצאית או שמלה ללא תחתונים כך שהכוס שלה יהיה נגיש לאצבעותיי.  תמיד היא עושה את מה שאני אומר לה לעשות, במיוחד כשאני חורג ולו במעט מגבולות השגרה.  היא תבוא בגלל שהיא נהנית להתגבר על ההתנגדות שלה לציית, כשאני הוא המבקש. 

     

    אני תוהה אם היא תוריד את התחתונים כבר במכונית או שתחכה עד לפני הכניסה לקולנוע.  אני בטוח שהיא תטמון את התחתונים בתיקה ותיגע בעצמה, שוב נדהמת עד כמה היא רטובה.  קצת מוזר יהיה לה ללכת, אבל הריגוש בפגישה יעשה אותה מאושרת, מרחפת ומרגישה כל כך חיה.  היא תכנס, תסקור את האולם ותמצא אותי במקום לא מבודד, אנשים בשורה שלפני וגם בזו שאחריי, רמת הריגוש שלה תגדל.  היא תבוא ותשב לידי.

     

                "באת" אומר בשקט

                "כן אדוני" היא תאמר בקול החושני שלה.

     

    היא מניפה את החצאית ומתיישבת, זינוק קטן משהיא מרגישה את כף ידי החמה.  היא מתיישבת ואני חופן אותה.  כף ידי חמה אבל היא לוהטת, הרטיבות שלה מורגשת, מוכרת משכרת.  כשאני חש את הרטיבות שלה אני חש זאת בעוצמה, כאילו ראיתי בד אדום.  ערפל של תשוקה אופף אותי.  אני לא זז.  מביט קדימה, מתמסר לחום שלה ולאדוות גלי התשוקה המרעידים אותי בפנים. 

     

    היא יודעת, היא מרגישה אותי כאילו הייתי שלט חוצות.  אבל גם היא נרעשת מהמגע שלי, אני יודע אותה ואת כל הכפתורים המפעילים אותה שם.  אני מזיז אצבע אחת, מילימטר אחד ונשימתה נעתקת.  זה בדיוק המקום המתאים לאותה שנייה, אני מזיז את כף ידי מעט והיא נלחצת אלי, מניעה את האגן כך שיהיה עוד טיפה של לחץ על הדגדגן.  הרטיבות שלה מפכה, מרטיבה בלהט את כף ידי, היא כל כך מרוגשת.  חום בחזה, אני נושם מהר, התאווה שלה מהדהדת בתוכי ואני קשה כמו אבן.  אני מרגיש את המאמץ שלה לשמור על נשימה שקטה, למנוע מהאנחות להשתחרר ולהרעיד את האולם.  הנה היא נרעדת ומתחיל לטפס במורד האביונה הראשונה והסרט, רק החל.

     

    אני הייתי שם, היא לא...

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (24)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/10/13 13:24:

      ההיית או היה זה חלום.... או סרט??? קריצה
      משובח אתה ♥

        19/1/12 08:17:

      נפלא!!!

      פוסט ראשון

      על הבוקר....

        5/1/12 05:05:
      *חזק
        3/1/12 16:53:

      גם אני הייתי שם (:

        3/1/12 14:51:
      חזק. הפסידה זותי :)
        3/1/12 07:54:
      טוב שהדמיון שלך פורה... יא בן 16
        31/12/11 16:00:
      ועדיין חי ומרגש....
        31/12/11 15:59:
      כמה חבל...
      זה לא היה "הסרט בו אני חי?" :-) פוסט מעולה. איזה כיף שאין גבול לפנטזיות. לא בכמות, לא בתוכן ולא במושאים שלהן... הכל מותר וגם חינמי :-)

      צטט: נירניר001 2011-12-23 00:54:39

      חיוךואני הייתי בסרט גם
      פתאום התיישבה ליידי אחת
      עם פופקורן במיכל
      ושאלה אותי אם אני הנץ הדואה מהקפה.

       

      גדול! :-)

       

        26/12/11 22:51:
      איזה יופי של פוסט ..."כן אדוני" בהחלט נשמע חושני ...
        26/12/11 16:18:
      ....הפוסט שלך מעלה בי תחושת זיכרון של משהוא שאני מרגישה שידעתי אותו פעם מבעד לערפל הזמן וקורי העכביש של העבר הרחוק או של חיים אחרים....ובעיקר מעלה בי חיוך ענק...אתה בטוח שהיא לא הייתה שם?;) אולי אתה לא היית....
        24/12/11 09:31:
      אתה טוב אתה ...
        23/12/11 14:41:
      נייס .. :)
        23/12/11 09:02:
      למי שתהה לגבי הסרט. הסרט המוזר ביותר שיצר אלמודובר. יש לי הרגשה שהוא רצה לזעזע, להטריד (ובזה הצליח) אך מבלי שיהיה לו מסר מרכזי להעביר. יצא סרט לא נעים לצפיה, ללא קו מנחה או תובנה, ללא התפעמות רוח או משהו שניתן להגדרה. סרט סתמי, משחק בינוני ובקיצור, אני ממליץ לא לבזבז עליו שעתיים, אפילו כשזה יגיע למסך הקטן.
        23/12/11 01:50:
      תענוג...
        23/12/11 00:54:

      חיוךואני הייתי בסרט גם
      פתאום התיישבה ליידי אחת
      עם פופקורן במיכל
      ושאלה אותי אם אני הנץ הדואה מהקפה.

        23/12/11 00:33:
      בין היש לאין נמצא המקום של החלומות
        23/12/11 00:01:
      סרט טוב, עשה לי כאב ראש מרוב הטירוף.
        23/12/11 00:00:
      ואוו... איזו פנטזיה. זה מעורר קנאה להיות מושא תשוקותיו של גבר... ואיזו תשוקה... מעניין למה לא הגיעה. אני בטוח הייתי מגיעה, ולו לחוש את האושר שבריגוש, להרגיש חיה...
        22/12/11 23:18:
      איך היה הסרט?
        22/12/11 22:12:
      איך אתה אוהב את החיים:)))
        22/12/11 21:32:
      מים גנובים יימתקו.......היכולת שלך לפנטז ראויה לכל שבח. אתה פשוט פנטסטי.
        22/12/11 20:41:
      איזה אולם?

      ארכיון

      פרופיל

      הנץ דואה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין